המספר הגדול ביותר של הפרות 
חוקי העבודה - בתחום הפנסיה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המספר הגדול ביותר של הפרות 
חוקי העבודה - בתחום הפנסיה

מאז שחוקק החוק לאכיפה והסדרה של זכויות עובדים גדל מספר התלונות נגד מעסיקים והוטלו קנסות בסך כ-90 מיליון שקל ■ את מרבית הפרות חוקי העבודה מבצעים מעסיקים מענפי ההסעדה והחקלאות, והמגזר המפלה מכולם הוא החרדי

תגובות
עובדי בניין
גיל אליהו

ארבע שנים בדיוק חלפו מאז כניסתו לתוקף של חוק אכיפה והסדרה, שבעזרתו ניתן ליישם בשטח את מערכת חוקי העבודה שחוקקה כנסת ישראל. מאז חוקק החוק, הוכפל מספר המפקחים - והאכיפה שולשה. בין היתר, הוגשו יותר מ-1,600 תלונות מינהליות נגד מעסיקים מפירים, וגובה הקנסות שהושתו עליהם מסתכם בכ-90 מיליון שקל במצטבר.

"הכל החל ב-2004 כתוצאה מדו"ח מבקר המדינה, שהצביע על צורך משמעותי באכיפת חוקי עבודה, הן בקרב עובדים זרים והן בקרב הישראלים", מסבירה יפה סולימני, ראשת מינהל אכיפה והסדרה במשרד הכלכלה. "באותה שנה קם המינהל במשרד העבודה דאז. עם זאת, את ההבנה העמוקה בדבר החשיבות של אכיפת חוקי העבודה, ניתן היה לראות בהחלטת ממשלה מ-2007 בנושא המלחמה בעוני. שם הובהר הרציונל - ברגע שהאדם העובד מקבל את מה שמגיע לו, שכרו עולה והסיכוי שייצא ממעגל העוני גדל".

יפה סולימני
אסף שילה / ישראל סאן

למרות אותה הבנה תיאורטית, כמעט שלא ניתנו למינהל כלים לביצוע המדיניות. הפקחים היו מעטים יחסית למספר העסקים (כחצי מיליון) והכלי היחידי שעמד לרשותם היה התהליך הפלילי האטי ומסורבל. "רצינו להרחיב את ארגז הכלים כדי לבצע אכיפה אפקטיבית", אומרת סולימני. "כבר ב-2008 לחצנו לחוקק את החוק להגברת האכיפה. היו דיונים בכל מושבי הכנסת, אך לא הצלחנו להוביל אותו לכדי סיום".

נדרשו מחאה חברתית אחת ודו"ח רשמי נוסף - דו"ח טרכטנברג - כדי להפוך את מינהל האכיפה לגוף בעל עוצמה, שיש בו מספר גדול של פקחים וכלי אכיפה מינהליים המאפשרים הטלת קנס ללא הליך פלילי. בעקבות דו"ח ועדת טרכטנברג, ובעזרת ח"כ חיים כץ, כיום שר הרווחה, שהיה הכוח המניע מאחורי החוק, נחקק ביוני 2012 חוק האכיפה וההסדרה. באותו הזמן הצטרפה ישראל לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) והתחייבה על טיפול גם בנושא הזה.

בבת אחת קיבל המינהל תגבור של 120 תקני כוח אדם, וגדל מ-157 משרות, מהן שבע במשרה מלאה, ל-277 משרות מלאות, ויותר מ-300 עובדים, חלקם סטודנטים במשרות חלקיות. "כיום אנחנו עומדים בתנאים שקבע OECD - מפקח אחד על כל 11 אלף עובדים", טוענת סולימני. "בנוסף, יש בידינו כעת גם כלי אכיפה פליליים וגם מנהליים, מה שמאפשר אכיפה יעילה יותר".

צמצום במספר 
הפרת הזכויות

דתיים במול מחשבים עם נתוני בורסה
אייל טואג

תחומי האכיפה שבהם פועל המינהל מגוונים, החל בבדיקת זכויות העובדים בעזרת ביקורי שטח אצל מעסיקים, דרך טיפול בבקשות מעסיקים לפיטורי נשים בהריון ועד מתן רישוי או שלילתו לחברות כוח אדם בתחום השמירה והניקיון - התחום שסבל בעבר ממספר ההפרות הגדול ביותר של חוקי העבודה.

"מדובר ביותר מ-1,000 חברות שמירה וניקיון שמעסיקות 160 אלף עובדי קבלן", אומר מאיר דוד, ראש מינהל האכיפה. "בנושא הזה אנחנו מפעילים במקביל את כל הכלים, כדי לוודא שמי שהפרת זכויות עובדים לא תחזור בדלת האחורית בשם אחר, והמידע העובר בין האגפים השונים מסייע בכך". דוד טוען כי למרות המספר הגבוה של הפרות חוקי העבודה בחברות הקבלן, מדובר בשיפור יחסית לעבר - הן בשל אכיפה ופיקוח הדוקים יותר והן בשל עליית המודעות הכללית לנושא.

גם החלטה של אגף החשבת הכללית לא לאפשר מכרזי הפסד, שמהם סבלו בעיקר העובדים, סייעה מאוד בהפחתת ההפרות. לצד זאת, התיקון לחוק שקבע כי גם למזמין השירות עצמו יש אחריות על זכויותיהם של עובדי הקבלן, סייע לצמצום הפרת הזכויות של העובדים.

בראש הענפים שבהם נרשמת הפרה של חוקי העבודה נמצא ענף המסעדנות, שבו עובדים יהודים, פלסטינים ועובדים זרים. בענף זה מופרות בכל יום זכויותיהם של מלצרים וכן עובדי מטבח. ענף נוסף שבו נרשמות הפרות רבות הוא ענף החקלאות, שבו עובדים בעיקר עובדים זרים.

המגזר הכי בעייתי: המגזר החרדי

התחום שבו מתבצע המספר הגדול ביותר של הפרות חוקי העבודה הוא הפנסיה. מדובר בכמה הפרות שונות: מעסיקים שכלל לא מפרישים פנסיה לעובדיהם, הפרשות חלקיות בלבד, או מעסיקים שמנכים פנסיה משכר העובדים - אך לא מעבירים את הסכום לקרנות הפנסיה. "לעתים", אומרת סולימני, "לא מדובר בכוונה תחילה, 
אלא בטעות בתום לב שנובעת מחוסר ידע או במערכות מחשב לא מסונכרנות".

המגזר שבו פוגשים מפקחי משרד הכלכלה את מספר ההפרות הגדול ביותר, לדברי דוד, הוא המגזר החרדי. "הדבר נובע מחוסר מודעות של עובדים ומעסיקים, שאינם חשופים לנושא הזה כמו מגזרים אחרים", הוא אומר. "יש גם היסוס בהגשת תלונות, מכיוון שמדובר בקהילה קטנה".

ההפרות המרכזיות במגזר החרדי הן אי־תשלום פנסיה, אי־ניכוי ואי־העברה לקרן פנסיה או השתלמות, וגם תלושי שכר שאינם מפורטים, כפי שקובע החוק. "אצל החרדים קשה יותר לאכוף מאשר במגזר הערבי מכיוון שלעתים מעסיקים מעדיפים דין תורה - ולא דיני מדינה", אומרים אנשי המינהל.

הפתרונות העיקריים להפרות החוק, פרט לאכיפה, מתרכזים במידע ובהסברה: "זו הפעם הראשונה שניתן למצוא באתר משרד הכלכלה את מדיניות האכיפה כולה, אבל זה לא מספיק", אומרת סולימני. "בשנה הקרובה נצא בקמפיין הסברה נרחב, הן במגזר החרדי והן במגזר הערבי, וננסה להגיע לעובדים ומעסיקים בדרכים מגוונות".

גזרים מול מקלות

אל מול המקלות שבהם מנופף המינהל, הוא מדגיש גם את הגזרים. "לעתים הופכים מעסיקים לעבריינים בעל כורחם", טוענת סולימני. "בנקודה זו נכנס המינהל ומסייע להתאים את הכללים לצורכי שוק העבודה. בתחום המלונאות והאירוח למשל, היה היתר העסקה לשעתיים נוספות ביום. הם ביקשו לאשר יותר, ואנחנו הבנו שהצורך הזה אמיתי, לכן במקום להיות עבריינים, הסדרנו את האפשרות לעבוד שעה נוספת ביום".

גזרים נוספים יינתנו על ידי המינהל על פי מדיניות חדשה שיוצאת לדרך בימים אלה. "אחרי תקופה ארוכה של התרכזות בהגברת האכיפה, ניתחנו את התוצרים והגענו למסקנה שנדרשת התייחסות חדשה למעסיק", מסבירה סולימני. "לא שנוותר על אכיפה חלילה, אבל החלטנו שזה הזמן לראייה רחבה יותר. כך למשל, הסנקציה שהוטלה עד כה לא הבחינה בין מעסיקים גדולים לקטנים - כולם קיבלו אותה התייחסות. בעתיד ניצור הבחנה ביניהם, כדי לוודא שהסנקציה לא הורסת עסקים קטנים.

"במקביל, קבענו סדר עדיפות לטיפול בתלונות - הכולל מידתיות בהטלת הסנקציות", ממשיכה סולימני. "נבחן אם התקלה נעשתה במכוון או בתום לב, ונתייחס גם לזה. עד כה נדרש המעסיק לעתים קרובות לשלם קנס עבור כל אחד מעובדיו, גם אם החריגה היתה אותה חריגה, למשל לכולם לא נרשמו ימי חופשה בתלוש. מעתה נבדוק אם ניתן לאחד את העיצום הכספי".

לדברי סולימני, השינוי הגדול שאותו מתכננים במינהל נוגע להשבת הסכום שמגיע לעובדים - לכיסיהם. "עד כה המעסיק שילם קנס, אבל לא בהכרח השיב לעובדיו את זכויותיהם", היא טוענת, "כעת אנחנו משנים כיוון - ניתן הקלה בסנקציה אם המעסיק יוכיח שהוא מתקן את ההפרה ועושה פעולות למניעת הפרות דומות בעתיד. כיום יש חובה על המעסיק לתקן את דרכיו ולהחזיר לעובד את המגיע לו, וזה הרבה מעבר לתהליך האכיפה".

אחד הנושאים שעלו לכותרות באחרונה, ואתם עוסקים בו, הוא העבודה בשבת.

"נכון, אבל חשוב להבין שאנחנו לא קובעי מדיניות - אלא מבצעיה. ברגע שיש חוק שקובע שאי־אפשר להעסיק עובד ביום המנוחה שלו, ויום המנוחה של העובד היהודי הוא שבת, לא נוכל להתעלם מעסק שמעסיק יהודים ביום מנוחתם. ברגע שהחוק ישתנה, ישתנו גם כללי האכיפה".

ובכל זאת, עד כמה אתם ממוקדים באכיפת העסקה בשבת?

"אנחנו ממוקדים בחמישה נושאים: אכיפת כללי שכר מינימום, הגנת שכר (ימי חופשה, מחלה, תלושי שכר על פי חוק וכו'), אכיפת חוקי הפנסיה, מידע הניתן לעובד לפני כניסה לתפקידו - וכמובן חוק שעות עבודה ומנוחה, שאחד מסעיפיו הוא עבודה בשבת. עם זאת, לא מדובר בנושא המרכזי שבו אנו עוסקים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#