"זוגות צעירים צריכים לגור בשכירות, ולא לקנות דירה בפרוור שינה" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"זוגות צעירים צריכים לגור בשכירות, ולא לקנות דירה בפרוור שינה"

יו"ר סיעת כולנו, רועי פולקמן: "מחירי הדיור הם לא בננות. דירה לתושב חוץ היא לא כמו דירה לתושב במצפה רמון" ■ "זוג צעיר צריך לגור במקומות עם אפשרויות קריירה ותחבורה ציבורית, ולא עם אילוץ שבו המגורים יהיו מגבלה לתעסוקה"

45תגובות
חבר הכנסת רועי פולקמן
אמיל סלמן

לא מעט מורים בתיכון להנדסאים בתל אביב הרימו גבה כשגילו את שמו של חבר הכנסת המיועד ברשימת כולנו - רועי פולקמן, היום גם יו"ר הסיעה.

פולקמן היה תלמיד כושל שנפלט ממערכת החינוך בגיל 17. "היתה לי תקופת התבגרות קשה", הוא מספר. "אני בן יחיד, אבי ז"ל עבר אירוע נפשי והיה מובטל במשך כמה שנים. בתיכון קיבלתי החלטה שגויה ונרשמתי לתיכון להנדסאים שנמצא ליד אוניברסיטת תל אביב. כל החברים שלי היו גאונים, קינאתי בהם. גם כיום, חלום חיי הוא להיות חוקר במכון ויצמן, אבל מהר מאוד הבנתי שאף שאני אוהב פיזיקה ומתמטיקה, אני לא עומד ברמה הנדרשת. התוצאה היתה שנשרתי בגיל 17.

"במשך חצי שנה הסתובבתי בחולות של תל אביב ואף אחד לא ידע. הייתי משקר להורי. כשהכל התפוצץ אבא שלי לקח את זה מאוד קשה. לימים הצטערתי שאבא, שחשש שלא ייצא ממני הרבה, לא ראה שסיימתי לימודי תואר באוניברסיטת הרווארד, ושכיום אני חבר כנסת".

האירוע המשפיע הזה בחייו מכתיב גם כיום את תפישת עולמו של חבר הכנסת הטרי, שעושה רושם כי למד מהר את העבודה. "אני לא מאמין גדול בחינוך הפורמלי שלא מצליח להביא לצמצום פערים", הוא אומר. "מערכת החינוך צריכה לתת בסיס של ידע, אבל את כישורי החיים מקבלים מהחינוך הבלתי פורמלי - למשל חוגים, תנועת נוער, או השתתפות בקבוצת ספורט.

החוקים המרכזיים שמקדם ח"כ רועי פולקמן
חוק שכירות הוגנת הסדרת שוק השכירות עבר בקריאה טרומית
2 חוק מכון התקנים פתיחת שוק הבדיקות
לתחרות עבר בקריאה טרומית
3 חוק טפסים מקוונים
הנגשת טפסים באתרי
האינטרנט של הרשויות
המקומיות
התקבל בקריאה שנייה
ושלישית
4 חוק אשכולות אזוריים הקמת אשכולות אזוריים
שיאגדו רשויות מקומיות
עבר בוועדת שרים
לחקיקה
5 חוק דמי מחלה
היעדרות בשל מחלת ילד
— דמי המחלה יחושבו
לשני ההורים יחד כזוג
עבר בקריאה טרומית
6 חוק הגבלת שיווק
ועידוד הימורים
הגבלת פרסומות בשבח
הימורים והגרלות עבר בקריאה טרומית
7 חוק חוג לכל ילד
לאפשר לכל ילד המשויך
לקבוצות האוכלוסייה
המוחלשות להשתתף
בחוג העשרה
במקום חקיקה הועברו
כספים לתקציב עבור
המגזר האתיופי. תקציב
מיוחד גובש למגזר הערבי
8 חוק בניית מעונות
סטודנטים
עד שנת 2020 יתווספו 20
אלף מיטות חדשות
במעונות סטודנטים
החוק עבר כהחלטת
ממשלה
9 חוק שוטף 30+
קיצור זמן העברת
התשלומים לספקים
ולנותני שירותים
החוק עבר בקריאה
טרומית
10 חוק מבנים נטושים
בעלי הנכסים יחויבו
בארנונה לאחר תקופת
הפטור הראשונה
עבר בקריאה טרומית
11 חוק חובת המכרזים עדיפות לעסקים קטנים
ובינוניים במכרזי המדינה
עבר בקריאה טרומית.
בקרוב דיון בהצבעה
לקריאה ראשונה בוועדת
הכלכלה
12 חוק השירות הציבורי ניהול והנהגה של
העוסקים בשירות הציבורי
גיבוש הנוסח נידון בוועדת
יישום הרפורמה לשירות
הציבו

"אני הייתי בחוגי סיירות ואהבתי מאוד לטייל. השבילים היו המקומות שבהם פיתחתי יכולת לעבוד עם אנשים. מכיוון שאני מאמין בזה פעלתי להקצעת מיליונים לחוגים עבור העדה האתיופית, ובתוכנית החומש ההיסטורית למגזר הערבי פעלתי להקצאת 750 מיליון שקל להקמת מבני ציבור לחינוך בלתי פורמלי ועוד 130 מיליון שקל לפיתוח פעילות תוכן. פערים אמיתים אפשר לצמצם בעולם הבלתי פורמלי, ובו צריך להשקיע הרבה יותר".

גם אחרי נשירתו מבית הספר המשיך מסלול חייו של פולקמן, שמצטייר לעתים כנסיך תל אביבי, להיות מעט שונה. במקום לעשות תעודת בגרות התחבר לגרעין נח"ל, ועבר לקיבוץ נאות סמדר בערבה. "בגרעין הזה היו בעיקר אמנים, ולימודים או ציונים לא נחשבו לדבר המוביל", הוא מספר. "אחרי הצבא הבנתי שאי אפשר בלי בגרות והשלמתי אותה בעצמי. זה לא היה קשה". באוניברסיטה העברית, בה למד כלכלה תוך כדי עבודה ("הייתי מלצר, ספרן ורכז מחשבים וטיולים וגם מורה בתיכון לאמנויות") החלה הפעילות החברתית־קהילתית שלו.

"גדלתי בסביבה מאוד הישגית ברמת אביב הישנה, והתפישה הכללית היתה שמצוינות היא דבר אינדיוידואלי", הוא אומר. "אבל בגיל 16 גיליתי שהדבר הכי חשוב לאיכות החיים הוא דווקא איכות הקהילה שאתה חלק ממנה, או במלים אחרות - מערכות היחסים של האדם עם הסביבה בתוכה הוא חי. מזה שנים אני פועל מתוך תפישה שבריאות הקהילה נמדדת בקשר בין האזרח לשלטון. כך למשל, כשב-2005 ניצח תא רוח חדשה בראשו עמדתי בבחירות לאגודת הסטודנטים בירושלים, הפכנו את אירועי יום הסטודנט, שהיו תמיד מקומיים וסגורים, לאירוע מרכזי לצעירי ירושלים, כי אוניברסיטה היא חלק מהקהילה".

כחלק מבריאות הקהילה ורוח השיתוף, מקדם כיום פולקמן את חוק האשכולות החברתיים־כלכליים, שיאגדו את 257 הרשויות הקיימות לפעילות משותפת, רחבה וזולה יותר. "הדיון המתנהל כיום על הקמת אזורי תעשיה בכל יישוב הוא ארכאי ומפגר", הוא אומר. "כל ראש ראשות סוגר דיל ועושים לו אזור תעשייה. יש להקים 5–10 אשכולות ברחבי הארץ, שיפעלו ביחד לרווחת התושבים. בחוק ההסדרים הקרוב אני מקווה להעביר סעיף להקמת האשכולות האזוריים האלה. מובן שאנשי השלטון המקומי מתנגדים לתוכנית, אבל היא חשובה. מדובר בשינוי שיטת חשיבה - מפעילות בודדת לשיתוף משאבים".

גם טיוב המגזר הציבורי הוא חלק מאותה שליחות. בחודשים האחרונים עומד פולקמן בראש ועדת המעקב אחרי הרפורמה בשירות הציבורי בכנסת. "עשינו עבודה יחד עם מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר, שנועדה ליירט את ההצעה למינוי סמנכ"לים פוליטיים וללא מכרז במשרדי הממשלה", הוא אומר. "מצד אחד, צריך להבין את המצוקה של השרים ואת הצורך שלהם לממש מדיניות. מצד שני, אי אפשר להפוך את השירות הציבורי לפוליטי, ואכן ההצעה להפוך סמנכ"לים במשרדי ממשלה למשרות אמון ירדה מן הפרק.

"במקביל תמכנו בביטול המכרז הפנימי במשרדי ממשלה כדי לקצר את תהליכי ההשמה. אני בעד הגברת העצמאות של משרדי הממשלה, משום שכיום קיים קיבעון בשירות המדינה בשל אחוז תחלופה נמוך. מכיוון שאי אפשר לפטר עובדים על רקע חוסר התאמה — נוצרת בינוניות. לטעמי משרדי הממשלה צריכים לעסוק בכוח האדם שלהם, בזמן שהנציבות קובעת את הכללים. במקביל, יש לחוקק חוק חדש של שירות המדינה שמגדיר חלק מעקרונות התקשי"ר (כללי שירות המדינה), כולל את היחסים עם הדרג הפוליטי. אישית אני גם בעד הרחבת תוכניות הצוערים. השתתפתי בכמה מהן, ולדעתי הן יכניסו דם חדש למערכת".

יחסים קרובים וחמים עם כחלון

שר האוצר, משה כחלון
אוליבייה פיטוסי

כיום בגיל 40, נדמה כי הקריירה של פולקמן מעולם לא היתה במקום טוב יותר, בין היתר בשל היותו מקורב מאוד לראש הסיעה משה כחלון, אותו הכיר ב-2013 כשהגיע לאוניברסיטת הרווארד במסגרת תוכנית וקסנר, כדי ללמוד מדיניות ציבורית לתואר שני. "אחיו, קובי כחלון, שהיה סגן ראש עיריית ירושלים התקשר ואמר לי שמשה מגיע לתוכנית מנהלים, ולא מכיר אף אחד בעיר. הגעתי לאסוף אותו ביום הראשון לבואו. אכלנו ארוחת ערב ומאז בילינו הרבה ביחד. למרות הבדלי הגיל והניסיון נעשינו חברים. המפגש בהרווארד היה סיטואציה מיוחדת. בארץ זה לא היה קורה".

היחסים בינו לבין כחלון קרובים וחמים, ועושה רושם שפולקמן נאמן ואף מעריץ את השר. לא לחינם קיבל את תפקיד יו"ר הסיעה. ואולם אף שהחיבור האישי היה מיידי, חלפו שנתיים עד לחיבור הסופי. "בהרווארד גיליתי שכחלון הוא אדם מאוד סקרן. היו לו כבר אז הרבה תוכניות חברתיות, לאחר שפרש מהכנסת ומהממשלה, והוא הציע לי להצטרף למרכז לרפורמות שהקים בנתניה. הייתי לחוץ כי הייתי צריך לפרנס משפחה ולא יכולתי לעבוד בהתנדבות. הוא לא דיבר אז על מפלגה".

כשפולקמן חזר לארץ הקים עם חבר משרד לייעוץ, והיה עצמאי במשך שנתיים. כשהבחירות לכנסת הוכרזו בסוף 2014 הוא לא התכוון ללכת לפוליטיקה, אבל כשכחלון קרא לו - הוא בא. "אני מאמין במשה וחשבתי שלמלגת כולנו יש נישה שהיא ייחודית בפוליטיקה הישראלית: מפלגה שנמצאת בימין המדיני ובשמאל החברתי. הליכוד והבית היהודי הן מפלגות רפובליקניות, במונחים אמריקאים. הם מאה אחוז ימין כלכלי וימין מדיני. אנחנו אחרים, ימין מדיני ושמאל חברתי".

אתם ימין מדיני ללא תוכנית מדינית.

"מבחינה מדינית אנחנו לא מאמינים בשתי מדינות לשני עמים, כי בעת הזו הפתרון הזה לא קיים ולא נכון. עם זאת אנו מכירים במצוקה ולא חושבים שהשליטה על עם אחר היא התנהלות רצויה. אני מודה שאין לנו תוכנית מדינית ממשית כרגע, כי לא מדובר בתחום בו אנו עוסקים באופן אינטנסיבי".

גם הפתרונות החברתיים שלכם עוד לא ממש עובדים.

"זה לא מדויק, כי כחלון מבצע צעדים שלא בוצעו קודם. הוא איש של מהפכות בצד החברתי. הוא מוכן ללכת למקומות שהמערכת לא הלכה אליהם - כמו רפורמות בבנקים, או בקרקעות".

בחזרה להבטחות, מחירי הדיור ממשיכים לטפס.

"מחירי הדיור הם לא בננות. גם אי אפשר להתייחס למחירי הדירות כאל מקשה אחת. אין דין דירה לתושב חוץ כדין דירה לתושב במצפה רמון. מה שכן ירד, ובאופן דרמטי, הם מחירי הדירות לזוגות הצעירים דרך מחיר למשתכן, וזוהי האג'נדה המובילה: להביא לצמצום פערים ולתת תקווה לדור הצעיר".

אבל עד כה שווקו מעט דירות במסגרת מחיר למשתכן.

יצאו מכרזים ל-10,000 דירות. הביקוש לדירות של זוגות צעירים ימולא על ידי מבצעי מחיר למשתכן. העדיפות שלנו היא לטפל קודם כל בזוגות צעירים ובאלו שאין להם דירות. במבשרת ציון ישווקו 500 דירות במסגרת התוכנית ולמי שיש הון עצמי של 100 אלף שקל יוכל לקנות דירה במחיר של 1.1 מיליון שקל. 15 שנה לא נבנו דירות לצעירים במבשרת ציון".

רכשת בית ביישוב נס הרים בגיל 39 עם הלוואה מאמך שהלכה לדיור מוגן.

"אני חסיד של דיור בשכירות יציבה לזוגות צעירים עד גיל 40. לתפישתי זוג צעיר שבונה את הקריירה שלו חייב לגור באזורי הביקוש ולא צריך בגיל 30 להידחף לפריפריה. צריך לעודד אנשים לא לרוץ מהר לבורגנות ולקנות את הבית הפרטי בפרוור שינה. זוג צעיר צריך לגור במקומות עם אפשרויות קריירה ותחבורה ציבורית, ולא עם אילוץ שבו המגורים יהיו מגבלה לתעסוקה".

ואיך עושים את זה?

"הפתרון הוא ביצירת היקפים גדולים של דירות לשכירות ארוכת טווח ויציבה בארבע מטרופולינים: גוש דן, חיפה, ירושלים ובאר שבע. שכירות יציבה וארוכת טווח היא אחת ממטרות החקיקה שלנו במושבים הבאים".

בסקרים התמיכה בכם יורדת.

"כחלון אמר שמפלגה חדשה היא כמו מכונית חדשה המאבדת בשנה הראשונה 30% מערכה. אני חושב שאם לא נביא תוצאות לציבור - נראה את זה בקלפי, ורוצה להאמין שהציבור לא רוצה רק סיסמאות שמגיעות שלושה חודשים לפני הבחירות, אלא מעשים. כחלון באופן אישי הוא שר אוצר פופולרי שיש לו אהדה בציבור".

איך היית מגדיר היום את הסיעה שאתה היו"ר שלה?

"כולנו היא המבוגר האחראי - יש כוחות בקואליציה, בליכוד, בקרב הסיעות החרדיות, והבית היהודי שמושכים לקצוות, ואנחנו מאזנים. זה קורה כל הזמן, למשל בניסיון להעביר את חוק השבת שהגיש ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) או הנסיונות לקצץ את כנפי בית המשפט העליון. אני כל הזמן אומר לשותפים שאם הם יימשכו לקצוות עם חוקים מקשים או קיצוניים, זה לא יעבוד. כיו"ר הסיעה זה תפקידי - למצוא את הדרך לאזן בין האג'נדה שלנו לשאר השותפים".

בהתייחסו להסכם הקואליציוני שנחתם אתמול עם ישראל ביתנו, אומר פולקמן: "אנו מברכים על הרחבת הקואליציה, שתביא לכך שרפורמות נוספות שבאנו להוביל יוכלו סוף־סוף להיות מקודמות ביתר שאת. אני רק מצר על הדרך שבה זה קרה, מכיוון שזה הצטייר כאילו משה (בוגי) יעלון עזב בשל ערכים שסיעת כולנו מאמינה בהם - כמו ממלכתיות, כבוד האדם וטוהר הנשק״.

ממה הופתעת בשנה האחרונה מאז נכנסת לכנסת?

"כשנבחרתי לתפקיד חבר כנסת חשבתי שאצטרך לעסוק ב-60% עשייה ו-40% תקשורת. הופתעתי לגלות שאני צריך לייחצן את עצמי 70% מהזמן. אישית אני חסיד של הסדרה 'הבית הלבן', אבל גיליתי שהגעתי ל'אח הגדול'".

והיית מנצח?

"היו מדיחים אותי בין הראשונים".

זה מתסכל?

"אמרו לי שיש ראשי ועדות שקובעים את סדר היום לפי מה שישודר בטלוויזיה וזו בעיה. הלחץ לעסוק ביחסי ציבור עצמיים הופך להיות מאוד דומיננטי. עם זאת אני לא מיתמם. באתי לשחק את המשחק. אני תחרותי והולך ומשתפר. הופתעתי גם מהעובדה שעבודתו של חבר כנסת היא מאוד בודדת ופרטנית. אני לא יודע אם זה כוח המציאות או פספוס. שינויים באים מתנועות וכוחות חברתיים אבל בכנסת זה כמעט לא קיים. אני איש ביצוע שמאמין בשיתוף פעולה. לכן אני מקורב ליו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה וחושב שאפשר לעבוד עם הערבים בלי להיות שמאלני במובן המדיני. זו גם הסיבה שאני עומד עם פרופ' טרכטנברג בראש השדולה לשוויון הזדמנויות במגזר החרדי. אני יודע לייצר שיתופי פעולה, רק כך אפשר לקדם תהליכים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#