הישראלי שהציל את אפל: "יש לנו טכנולוגיות מרגשות לסוללה" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הישראלי שהציל את אפל: "יש לנו טכנולוגיות מרגשות לסוללה"

ג׳וני סרוג׳י, סגן נשיא בכיר להנדסה טכנולוגית באפל: "מאז שהתחלנו את הפעילות בישראל גדלנו ליותר מ-800 מהנדסים. ההשקעה כאן משמעותית" ■ ראיון מיוחד

15תגובות
הנשיא ראובן ריבלין עם ג'וני סרוג'י.
עמוס בן גרשום / לע"

האייפון הראשון שיצא לשוק לא היה מושלם. גם סטיב ג׳ובס, מנכ"ל אפל המיתולוגי, היה מודע לחסרונות של המכשיר שהוליד את מהפכת הסמארטפונים. האייפון, שהיה פורץ דרך, הביא אתו קונספט חדשני של טלפון חכם, עם צג מגע ועולם תוכן של אפליקציות - אבל הסוללה שלו היתה חלשה, החיבור לאינטרנט הסלולרי היה אטי, ולא היתה לו מצלמה קדמית. כדי להתגבר על הקשיים האלה ולהפוך את חוויית השימוש באייפון למושלמת, ביצע ג׳ובס מהלך לא טריוויאלי בעולם הטכנולוגיה.

הדור הראשון של האייפון התבסס על רכיבים שיוצרו על ידי ספקים חיצוניים, שאתם עבדה אפל, כמקובל בתחום האלקטרוניקה הצרכנית. ג׳ובס החליט לקחת אחריות על כל שרשרת הערך ברכיבים שמהווים את ליבת המכשיר: המעבד, הסוללה והזיכרון הפנימי. האיש שהוביל את השינוי הזה בחברה הוא הישראלי ג׳וני סרוג׳י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה וכיום אחד מ-14 חברי ההנהלה הבכירים של אפל, שמוביל את אחד התחומים הכי חשובים להצלחת החברה.

"אפל נמצאת בפוזיציה מיוחדת", מסביר סרוג׳י. ״אנחנו חברת מערכות (סיסטם). המטרה הראשונה היא לספק את המוצרים הטובים ביותר שמעשירים את חייהם של אנשים, ואנחנו מאמינים שהדרך היחידה היא להיות הבעלים של הכל - התכנון, העיצוב, סיליקון מותאם ותוכנה. כך יוצרים את הבידול.

״הצטרפתי לאפל במארס 2008, פחות משנה אחרי השקת האייפון הראשון, כשסטיב החליט להיות הבעלים של הסיליקון (שבבים; ע"א) כדי שהם יתאימו לאפליקציות המרכזיות באייפון״, אומר סרוג׳י, שכמעט לא נחשף בתקשורת, בביקור בישראל בשבוע שעבר.

כשסרוג'י הצטרף לאפל, ארגון החומרה הטכנולוגית שבראשו הוא עומד כיום העסיק לא יותר מעשרות ספורות של מהנדסים, שעסקו בהטמעה של מעבדים של יצרנים חיצוניים, ולא עסקו בפיתוח המעבדים שנמצאים בליבת המכשירים.

כיום הוא עומד בראש חטיבה עולמית שמעסיקה כמה אלפי עובדים, מהם כ-800 במרכז הפיתוח של אפל בישראל, שנפתח ב-2012, וכן אחראי על צוות פיתוח ביפן. החטיבה של סרוג׳י אחראית לא רק על רכיבי החומרה באייפונים שיצאו מאז לשוק, אלא גם על חומרה בשאר המוצרים של אפל, המוכרים היטב לצרכנים - מקבוק, אייפד, אפל טיוי והשעון החכם אפל ווטש. בפברואר התפרסמה כתבת שער על סרוג׳י במגזין "ביזנסוויק" של בלומברג, שכותרתה היתה ״המנהל הכי חשוב באפל שאף פעם לא שמעתם עליו".

המעבד החדשני הציל את השקת אייפד פרו

אנוביט
עופר וקנין

סרוג׳י נולד וגדל בחיפה, ויש לו תואר ראשון ושני במדעי המחשב מהטכניון. אחרי הלימודים עבד סרוג'י כמה שנים במרכז המרכז ופיתוח של יבמ בחיפה, ולאחר מכן עבד יותר מ-12 שנים באינטל - בישראל ובאוסטין, טקסס. סרוג'י מילא שורת תפקידים בכירים בתחום תכנון השבבים, וב-2005 חזר ליבמ, הפעם לניהול מרכז השבבים של החברה באוסטין, טקסס.

התחום שבאחריות סרוג'י רחב ונוגע לכל אחד ממכשירי אפל הקיימים בשוק. "אנחנו לא החטיבה הכי חשובה", ממהר סרוג'י לומר. "זאת אחת החטיבות החשובות, אבל יש גם אחרות".

סרוג'י שומר על חשאיות לגבי רוב הפיתוחים שעליהם הוא אחראי. "אי־אפשר לטעות בסיליקון - זה בלתי־נסלח", הוא מסביר את תפישת העולם הקפדנית שלו בנוגע לפיתוח שבבים.

גולת הכותרת של הפיתוחים בחטיבה של סרוג'י הוא המעבדים שנמצאים בליבת המכשירים של אפל - המוח שלהם. סרוג'י הצטרף לאפל כדי להוביל את פיתוח המעבד A4. מאז התקדמה אפל בכמה דורות וכיום יש במכשירי אפל מעבדי A9. זאת, בניגוד לברוב המכשירים הנמכרים בשוק, שהמעבדים שלהם מיוצרים על ידי יצרניות כמו אינטל, קוואלקום וסמסונג.

לפי כתבת הפרופיל שפורסמה על סרוג'י ב"ביזנסוויק", בשנה שעברה, הוא הציל את השקת האייפד פרו - הטאבלט של אפל שפונה ללקוחות עסקיים. השקת האייפד החדש נדחתה מהאביב לסתיו 2015 ותוזמנה למועד השקת אייפון S6 - דגם שכלל מעבד מדור חדש יותר מזה שתוכנן לאייפד פרו. מפרט טכני מיושן היה מחליש את המיצוב של הפרו, שפנה כאמור ללקוחות עסקיים. כדי לפתור את הבעיה תכננו סרוג'י וצוותו בתוך חצי שנה מעבד חדש לאייפד - A9X.

לפי "ביזנסוויק", מאמץ זה זיכה את סרוג'י בקידומו לתפקיד סגן נשיא החברה, ובמענק של 900 אלף מניות של אפל, בשווי של כ-10 מיליון דולר.

"יש תחומים שבהם הדרך היחידה שלנו להעביר באמצעותם חוויה מדהימה היא לייצר אותם בתוך החברה, בעוד שתחומים אחרים הם מצרך בסיסי (קומודיטי), ואותם אנחנו יכולים לרכוש מהשוק", אומר סרוג'י. אחד הרכיבים שזוהו על ידי אפל כקריטיים למכשירים שלה הוא רכיב האחסון - שבו משתמשים לשמירת תמונות, הודעות ומיילים. "עד שלב מסוים קנינו את רכיב האחסון כקומודיטי, אבל החלטנו שאנחנו רוצים לשלוט בתחום ולכן רכשנו את אנוביט הישראלית. כיום, כל מכשירי iOS (מערכת ההפעלה של אפל; ע"א) מגיעים עם רכיב האחסון שלנו ועם השיטה שלנו להגן על הנתונים", מציין סרוג'י.

רכיב נוסף ששרשרת הייצור שלו נשלטת על ידי אפל הוא מערכת ה-Touch ID, שמאפשרת זיהוי ביומטרי של בעלי אייפונים - וגם לצורך זה רכשה אפל סטארט־אפ. צוות אחר תחת פיקודו של סרוג'י אחראי לייצור אבטיפוס לרעיונות עתידיים של החברה, וצוות נוסף אמון על התאמה לצורכי החברה של כל רכיב חומרה שאפל קונה מספקים חיצוניים.

״אם יש לך רעיון ואתה רוצה לבדל את עצמך בשוק, אין דרך לעשות זאת באמצעות יצרן שבבים חיצוני״, מסביר סרוג׳י את ההיגיון מאחורי הבחירה של אפל לשלוט בכל שרשרת הערך של ייצור המוצרים, כולל תכנון, פיתוח וייצור רכיבי החומרה. לדבריו, יצרני השבבים הגדולים בעולם, שמייצרים רכיבים כמו מעבדים או שבבים לקישוריות, מפתחים שבבים שבסופו של דבר ישתמשו בהם כמה לקוחות שונים - ולכן הם לא מותאמים למכשירי קצה מסוימים.

טים קוק
רויטרס

"לא רצינו להרוס את העיצוב בגלל הסוללה"

משך חיי הסוללה הוא עניין מהותי לבעלי מכשירים חכמים. גם לשיפור רכיב זה במכשירי אפל - סמארטפונים, מחשבים או טאבלטים - אחראי סרוג'י. בדורות הראשונים של מכשירי אפל, הסוללה היתה מתרוקנת אחרי שעות מועטות בלבד של שימוש. האתגר של אפל, לדברי סרוג'י, הוא השגת יעילות אנרגטית מירבית תוך שמירה על סוללות רזות יחסיח, כדי לא לפגוע בעיצוב.

"אנחנו תמיד פועלים לשיפור הסוללה, אבל לא מוכנים להתפשר על היופי", הוא אומר. "יש לזה כמה מרכיבים: הראשון הוא הסוללה עצמה, וכמה סוללה אפשר להכניס למכשיר מסוים. לאייפון, למשל, יש את העיצוב הכי יפה בעולם. הוא דק, ואחרים עושים עיצוב עבה יותר כדי להכניס יותר סוללה. אנחנו לא עושים את זה, כי אנחנו רוצים לשמור על העיצוב הכי יפה. זה אומר שאנחנו צריכים, במסגרת המגבלות שלנו, להכניס סוללה שתמקסם את הקיבולת", הוא אומר בעודו מרים מהשולחן מכשיר אייפון 6 פלוס דקיק.

"החלק השני הוא הרכיבים שמשתמשים בסוללה: האלקטרוניקה, המסך והמעבד. אנחנו תמיד מנסים לסחוט את היעילות האנרגטית המקסימלית מהסוללה. הסוללה השתפרה משמעותית, אבל המכשירים שלנו נמצאים בשימוש כבד - כשאנשים קונים אותם, הם משתמשים בהם יותר מאשר במכשירים של המתחרים״. הוא מוסיף בהומור כי ״אם לא משתמשים - יש יותר סוללה".

"יש לנו אוסף עשיר של רעיונות איך להמשיך לשפר את הסוללה", אומר סרוג׳י. עם זאת הוא מודה שהקצב שבו מתקדם פיתוח הסוללות אטי מהקצב שבו מתקדמים המעבדים, שקובעים את רמת הביצועים של המכשירים. ״הקיבולת של הסוללה לא מוכפלת מדי שנה. זה לא אומר שאין שינוי, אבל אלה תחומים שונים. יש לנו צוות טכנולוגי חזק שעובד על זה, ויש לנו טכנולוגיות מרגשות גם לסוללות". לדבריו, פיתוח סוללה חדשה הוא תהליך של כמה שנים, כמו פיתוח שבב, וכולל פיתוחים בתחום הכימיה, החומרים והגדלת קיבולת האנרגיה.

"ג׳ובס תמך במרכז פיתוח בישראל"

במשך שנים רבות היתה אפל אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות הבודדות שלא היתה להן פעילות פיתוח בישראל. מצב זה השתנה בדצמבר 2011, כשאפל רכשה את הסטארט־אפ אנוביט (Anobit) מהרצליה שעסק בפתרונות אחסון מבוססי זיכרון פלאש (SSD) עבור סמארטפונים וטאבלטים - רכיב חומרה שאפל החליטה להעביר גם אותו לייצור עצמי.

למעשה, אפל החליטה להקים את מרכז הפיתוח בחיפה עוד לפני רכישת אנוביט. "קיבלנו את ההחלטה כמה חודשים קודם לכן. הרעיון היה לקבל גישה לכישורים מצוינים. בישראל יש מהנדסים מעולים ומסורת הנדסית חזקה. סטיב (ג׳ובס) וטים (קוק) מאוד תמכו בהחלטה", נזכר סרוג׳י. "במקביל החלטנו שאנחנו רוצים להיות הבעלים של בקר האחסון (Storage Controller). בחנו כמה חלופות ואנוביט היתה אחת מהן. הגענו למסקנה שאנוביט היא הבחירה הכי טובה בעולם לטכנולוגיה הזאת. רכשנו אותם בגלל הטכנולוגיה שלהם ובגלל הצוות החזק". מרכז הפיתוח של אפל בישראל נפתח רשמית במארס 2012.

כשאפל החליטה להקים את המרכז בישראל, נזכר סרוג׳י באהרון אהרון, שהיה אחד המרצים שלו בטכניון. בעוד שסרוג׳י הוא שקט, צנוע, מאופק ומקפיד לשמור על העמימות המחייבת של אפל בנוגע לתוכניות העתידיות של החברה או הפיתוחים שלה, אהרון הוא טיפוס חייכני, לא־פורמלי, ופתוח.

״אני מאמין שאחד הדברים הכי חשובים בפתיחת מרכז פיתוח הוא לגייס מנהיג ולכנס סביבו מהנדסים מצוינים. אהרון הוא מנהיג חזק, לכן גייסתי אותו״, אומר סרוג׳י. אהרון הצטרף לחברה באוקטובר 2011, כחודשיים לפני רכישת אנוביט. לפני שגויס לאפל, אהרון היה סמנכ״ל תפעול בצורן ועבד גם הוא ביבמ. בתפקידו האחרון לפני אפל, היה אהרון יזם של הסטארט־אפ Camero, שפיתח טכנולוגיה מבוססת גלי רדיו ל״ראייה דרך קירות״.

בעת רכישתה, העסיקה אנוביט 160 עובדים. מאז התרחבה משמעותית פעילות אפל בישראל, בעקבות צמיחה אורגנית ושורה של רכישות שביצעה החברה, המסתכמות בכ–1.2 מיליארד דולר - הבולטות שבהן אנוביט ופריימסנס. בשנתיים האחרונות גייסה אפל 400 עובדים בישראל.

בלומברג

סרוג׳י מגלה שהטכנולוגיה של אנוביט נמצאת במאות מיליוני מכשירים של אפל בעולם, ובהם אייפדים ומחשבי מקבוק 12 אינץ׳ שהושקו בשנה שעברה. ״מאז שהתחלנו את הפעילות בישראל גדלנו ליותר מ-800 מהנדסים. ההשקעה בישראל משמעותית״, אומר סרוג׳י. כמיטב המסורת האפלית, סרוג׳י ממעט לספק פרטים בנוגע לתחומי העיסוק של החברה בישראל. לדבריו, בין התחומים שבהם עוסקת אפל בישראל אחסון, שנבנה על בסיס רכישת אנוביט, חיבוריות ומצלמות. הטכנולוגיות המפותחות בהרצליה ובחיפה הן חלק בלתי נפרד ממאות מיליוני מכשירים שאפל מכרה בשנים האחרונות.

לדברי סרוג׳י, צוותי הפיתוח של אפל בהרצליה ובחיפה הם חלק מהליבה ההנדסית בחברה והם עובדים בשיתוף פעולה עם צוותי החברה במטה בקופרטינו שבעמק הסיליקון. ״זה צוות גלובלי. מרכז שונים עוסקים בפרויקטים לפי המומחיות שלהם. זה היופי של הצוותים באפל - הם גלובליים, אבל זה באמת כמו צוות אחד״, אומר סרוג׳י. כך למשל, ישראל מובילה בתחום האחסון.

"למהנדסים טובים תמיד תהיה עבודה"

בתוך זמן קצר יחסית, נהפכה אפל לאחד המעסיקים הגדולים בהיי־טק הישראלי בתחום החומרה והשבבים, והיא מתחרה על כוח האדם הישראלי עם חברות אחרות מובילות בתחום כמו אינטל, קוואלקום, ברודקום וסמסונג. בשנים האחרונות קלטו אפל ואינטל עובדים ישראלים רבים שנפלטו מחברות השבבים הרב־לאומיות, בעקבות גלי הפיטורים בחברות כמו טקסס אינסטרומנטס (TI), מארוול ו–AMD. חברות אלה נדרשות לשינויים ארגוניים אגרסיביים, בין היתר בעקבות קונסלידציה שמאפיינת את הענף. כעת גם אינטל, המעסיקה הגדולה בתחום בישראל, עוברת תוכנית התייעלות שבמסגרתה יפוטרו 12 אלף איש בעולם, ולפי הערכות יכלול מספר זה עד 1,000 מפוטרים בישראל.

למרות זאת, סרוג׳י אינו מודאג וסבור שתחום ההנדסת חומרה הוא עדיין בחירת קריירה טובה. ״מהנדסי שבבים לא צריכים להיות מודאגים, כי למהנדסים הטובים תמיד תהיה עבודה. יש ביקוש בגלל המורכבות של התכנון, הארכיטקטורה, האריזה והתהליך כולו״, אומר סרוג׳י. הוא מציין כי המחסור בכוח אדם הנדסי, שקיים גם בישראל וגם בארה״ב, הוא אחד האתגרים של החברה.

״כשאני רוצה לגייס עובדים טובים - אין מספיק, לא רק בישראל״, הוא אומר. לצעירים בתחילת דרכם המקצועית הוא מייעץ: ״תעשה מה שאתה אוהב, ותהיה הכי טוב בזה, כי אתה הולך לעשות את זה עוד הרבה שנים. השוק עולה ויורד ואתה לא יכול לשנות את העובדה הזאת, אבל לא הייתי דואג מהקונסלידציה״. סרוג׳י רומז כי ייתכן שחלק ממפוטרי אינטל יוכלו למצוא את עצמם באפל. ״כשיש היצע, אנחנו מגייסים על בסיס כישורים ותחומים שאנחנו צריכים״, הוא אומר.

״אם מביטים בתמונה הגדולה, אפשר לראות שהצורך העתידי לסיליקון מותאם וחומרה הוא עצום. אם הייתי מהנדס צעיר לא הייתי מודאג, כי גם כשיש אתגרים — תמיד יש דברים שצריך לעבוד עליהם", הוא אומר. בינתיים באפל רואים במרכז הפיתוח בישראל מקום משמעותי וממשיכים לגייס אליו עובדים. סרוג׳י אינו מספק פרטים לגבי תוכניות ההתרחבות של החברה, אך מציין: ״נמשיך לפעול לפי האסטרטגיה שלנו במקומות שיש בהם כישרונות טובים כמו בארה״ב״.

כערבי־ישראלי שהגיע לאחת העמדות הבכירות בעמק הסיליקון, סרוג'י ייחודי בנוף ההיי־טק הישראלי. עם זאת, הוא נמנע מלדבר על עצמו או על המגזר שממנו הגיע. "אנחנו מאמינים בגיוון תעסוקתי", הוא אומר. "אנחנו עושים כל מאמץ שאפשר - בישראל ובארה"ב - כדי לגייס עובדים מכל הגזע, דת ומגדר. ברמה הבסיסית ביותר, אנחנו פשוט מגייסים את המהנדסים הכי טובים". לדבריו, הגיוון באוכלוסיית העובדים במרכז הפיתוח בחיפה הוא אידיאלי מבחינת שילוב נשים וערבים. בהרצליה החברה עדיין מנסה לשפר נתון זה.

אמדוקס, מיקרוסופט, ברודקום וסאנדיסק פתחו מרכזי פיתוח בנצרת, אך סרוג'י אינו משיב לשאלה אם אפל מתכננת מהלך דומה. עם זאת, הוא מציין כי ״המחויבות שלנו בישראל חזקה מאוד ותמשיך להיות חזקה״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#