ההצעה של קנדה לישראלים: "אתם תביאו ידע - אנחנו נתרגם אותו לכסף" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההצעה של קנדה לישראלים: "אתם תביאו ידע - אנחנו נתרגם אותו לכסף"

פיתוח דרכים חדשות לטיפול במחלות לב באמצעות תאי גזע ושימוש בטכנולוגיית כיפת ברזל לטובת ייעול רשת החשמל הם רק חלק מהיוזמות המשותפות של ישראל וקנדה ■ אתמול הגיעה לישראל משלחת של כ–130 אנשי עסקים וממשל מאונטריו במטרה לקדם שיתופי פעולה נוספים - "נשים את קנדה על הרדאר של היזמים הישראלים"

16תגובות
אישה במעבדת מחקר ליד כלי צינון
Nabil Shash

בינואר 1922 בבית חולים בטורונטו, ניתנה זריקת האינסולין הראשונה בעולם לילד סוכרתי כחוש בן 14, ומאז השתנו החיים של מיליוני חולים סוכרתיים בעולם. שנה לאחר מכן, התגלית זיכתה את המדענים הקנדים פרדריק בנטינג וג'ון מקלאוד בפרס נובל לרפואה, אותו חלקו עם שני חוקרים נוספים שעבדו עמם. בנטינג היה אז רק בן 32 — ועד היום הוא הזוכה הצעיר ביותר בפרס.

גם היום תגלית האינסולין ממלאת את הקנדים בגאווה. המדריך בסיור במתחם מארס (MaRS), חממה לתגליות רפואיות וטכנולוגיות, הממוקם בלב הדאון־טאון של טורונטו, פותח את הסיור עם תיאור התגלית שהתרחשה מעבר לקיר.

מארס הוקם על יסודות בית החולים הכללי הישן של טורונטו, במטרה לאפשר לרעיונות קטנים לגדול ולהפוך לעסקים צומחים. במתחם נמצא מיצג מיוחד לגילוי האינסולין תחת הכותרת "אינסולין: המתנה של טורונטו לעולם", ובו מוצג שולחן מעץ אלון. לפי ההסבר, עץ זה גדל בקמפוס של אוניברסיטת טורונטו ושימש במשך שנים רבות את בנטינג במשרדו.

הרעיון מאחורי מתחם מארס הוא לאפשר מסחור של תגליות רפואיות וטכנולוגיות אחרות, והמימון שלו הוא בחלקו פרטי ועל ידי תרומות ובחלקו ממשלתי, כאשר למרכז יש גם הכנסות מתגמולים על המסחור ומעריכת אירועים. אמנם במקור ראשי התיבות של מארס התייחסו לתחום הרפואי (Medical and Related Science), אך בהמשך התחומים התרחבו , וכיום עיקר הפעילות היא בתחום הרפואי והבריאות וטכנולוגית מידע (IT).

גל סלע, ממייסדי סינפטיב, במתחם מארס בטורונטו
Nabil Shash
קייטלין וויין
Department of Foreign Affairs an

המתחם, שנפתח לציבור לפני כעשור, נראה כמו קניון גדול עם סניף של רשת בתי הקפה והדונאטס הגדולה בקנדה, טים הורטונס, ועוד 150 עסקים שפועלים בו, בהן חברות גדולות ובינוניות כמו פייסבוק שהצטרפה בתחילת השנה, Etsy ו–Airbnb — שפועלים לצד סטארט־אפים. השוכרים נהנים משיתוף במעבדות, מהדרכות, מליווי של מנטורים ומחדרי כנסים.

גל סלע, הוא אחד מארבעת מייסדי חברת Synaptive Medical, אשר 240 עובדיה נמצאים במתחם. השם הישראלי מסגיר את העובדה שסלע נולד בחיפה להורים ישראלים שעזבו לקנדה כשהיה בן שנתיים. סינפטיב פיתחה טכנולוגיה של הדמיית מוח תלת־ממדית, אינטראקטיבית ולא־פולשנית, המאפשרת למנתחי מוח לתכנן ולבצע ניתוחים עדינים.

החברה נוסדה ב–2012, שנתיים לאחר שהיזמים, ובהם סלע, מכרו לחברה הציבורית הקנדית הולוגיק את חברת Sentinelle תמורת כ–85 מיליון דולר, והשתמשו בחלק מהתמורה כדי לממן את החברה החדשה שהקימו. כמו קלישאת סטארט־אפ טיפוסית, תחילה הם עבדו מבתיהם ובסתיו 2012 עברו למתחם מארס. עד היום נעשו באמצעות המכשירים שפותחו בחברה כבר יותר מ–700 ניתוחים.

"מארס מאפשר לנו מתקנים מתאימים וסביבת עבודה נהדרת, המתחם היה שותף חשוב בטיפוח הגידול של החברה, כשמיקומו הייחודי בלב סביבת החדשנות בתחום הבריאות המבטיחה של קנדה נתנה לנו גישה להזדמנויות, כולל שותפי מחקר באוניברסיטאות ובתי חולים בטורונטו", אומר סלע. הוא מוסיף כי בעתיד הלא־רחוק, החברה מצפה להגיע לנקודת ציון של 1,000 ניתוחים שעושים שימוש בפתרון הייחודי שלהן.

מיזם המארס אמנם אינו חף מביקורת, כמו למשל טענות שהועלו בנוגע למשכורות הגבוהות שמקבלים מנהליו, וביקורת על הלוואת חילוץ שנתן לו הממשל — אך הוא משקף את הרעב של טורונטו לחדשנות וליזמות.

אף שבממשל של אונטריו (הפרובינציה הגדולה ביותר בקנדה, שבה חיים 13 מיליון תושבים ובירתה היא טורונטו) רואים את עצמם כמובילים עולמיים בתחומים של מדעי החיים וטכנולוגית מידע, קהילה פעילה של סטארט־אפים, מקום תחרותי לעסקים ומערכת סביבתית תומכת, בממשל אינם מצליחים למתג את אונטריו כבירה של טכנולוגיה כמו עמק הסיליקון, בוסטון ואפילו ישראל.

בעיר ווטרלו בדרום אונטריו, שנחשבת מרכז טכנולוגי, מוקמים כל שנה מאות סטארט־אפים שנהנים מתמיכות ממשלתיות, והיא נבחרה לאחת מ–25 הערים שבהן הסביבה הטובה ביותר לחברות טכנולוגיה. החברה הקנדית המוכרת ביותר באזור היא בלאקברי, שימיה הטובים כבר מאחוריה, ושוויה כיום הוא 4 מיליארד דולר, לעומת 80 מיליארד דולר בשיאה — אך רבים מפורשיה הקימו חברות חדשות ותרמו לסצנת ההיי־טק המקומית.

מתחם מארס (MaRS), חממה לתגליות רפואיות וטכנולוגיות
Nabil Shash

מהקושי למיתוג, נובעים שיתופי פעולה עם גופי מחקר וחברות במדינות אחרות, ובהם ישראל, שאותם בחר הממשל באונטריו לקדם. לשם כך, הגיעה אתמול לחמישה ימים לישראל משלחת של כ–130 נציגים עסקיים, בראשות קת'לין ווין ראש ממשלת פרובינציית אונטריו שבקנדה. המשלחת כוללת גם את שר הבריאות, שר המחקר והחדשנות של המחוז, אנשי עסקים ונציגים מחברות קנדיות, אוניברסיטאות וגופי מחקר. כבר כיום קיימים לא מעט שיתופי פעולה שאותם הם מעוניינים להרחיב. בין השאר תיפגש ויין עם חברות במשק וגורמי ממשל כדי לקדם את סקטור מדעי החיים והטכנולוגיה של אונטריו.

המשלחת הקנדית מגיעה לישראל אחרי סבבים של משלחות דומות ביוזמת ממשלת אונטריו לארה"ב, הודו וסין. ביקור דומה בישראל היה ב–2010 בהובלתו של ראש הממשלה הקודם של אונטריו, דלטון מקגינטי.

"ישראל היא הרבה מעבר לגודלה", אומרת ווין, "מבחינתנו מדובר כהמשך של היחסים הטובים בין המדינות, כשהמטרה היא להעמיק את ההיכרות ולנצל את היתרונות זו של זו. הציפיות הן להגיע להסכמים שכבר עובדים עליהם, ושייווצרו קשרים חדשים".

גם בפלטפורמת מימון ההמונים OurCrowd, שבסיסה בישראל, סבורים שהשוק הקנדי הוא בעל פוטנציאל. החברה פתחה לפני כשנה סניף בטורונטו — בנוסף לסניפים בירושלים, ניו יורק, סן דייגו וסידני — במטרה להרחיב את בסיס המשקיעים גם לקנדים ובמטרה להשקיע בחברות מקומיות. עד כה השקיעה החברה בשתי חברות קנדיות, מיליון דולר בכל אחת.

מוקד משיכה לרופאים

אחד משיתופי הפעולה הקיימים הוא בין הטכניון והרשת הרפואית הקנדית UHN) University Health Network), שמרכזה בטורונטו. שני הגופים הקימו לפני כשנתיים מרכז בינלאומי לחדשנות במחקר של לב וכלי דם, שמטרתו פיתוח דרכים חדשות לטיפול במחלות לב. את המיזם מוביל מהצד הישראלי פרופ' ליאור גפשטיין אשר נחשב לחלוץ בחקר תאי גזע ויישומיהם הרפואיים במערכת הלב וכלי הדם (ראו תיבה).

ההשקעה המתוכננת במקרה זה היא 75 מיליון דולר קנדי (כ–220 מיליון שקל), שתגיע מתרומות משותפות, בעיקר מקנדים, ושליש מכספי הגיוס יגיע לטכניון. בשלב זה גויס חלק מהסכום, ובביקור הנוכחי של ויין בישראל יוכרז על הארכת שיתוף הפעולה.

הקנדים מביאים עמם את היתרון של אפשרות המסחור של הטכנולוגיה, שמציע למשל המרכז למסחור רפואה רגנרטיבית (CCRM). מייקל מיי, נשיא ומנכ"ל CCRM אומר שמצד אחד יש לישראל מוניטין עצום בתחום, ומצד שני, הקנדים יכולים לספק את הגישה לשוק הצפון אמריקאי. "קנדה לא תמיד נמצאת על הרדאר של חברות ישראליות למרות שיש לנו מה להציע מבחינת מחקר, במיוחד לחברות שמעוניינות לערוך מחקרים קליניים".

בין המשתתפים במשלחת לישראל יש גם נציגים מאוניברסיטת המחקר מקמאסטר (McMaster), שבה לומדים 25 אלף סטודנטים, ונמצאת בהמילטון השלווה, מרחק של שעה נסיעה מטורונטו.

לאוניברסיטה, שנחשבת לאחת הטובות בקנדה מבחינת איכות המחקר, יש כבר שיתופי פעולה עם חוקרים ישראלים, כמו פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים איכילוב — במחקר שנוגע לשבץ, ופרופ' באזיל לואיס, מבכירי הקרדיולוגים בישראל — במחקר בנושא מניעה וטיפול במחלות לב, וכן עם כמה מרכזים רפואיים נוספים.

במסגרת שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות וחברות ישראליות מציעה להם האוניברסיטה הקנדית את האפשרות לבחון את הישימות של הפיתוחים כדי שיהיה ניתן למסחר אותם ואת האפשרות לבצע ניסויים קליניים בסביבת מחקר רחבה ומגוונת.

המאגר הביולוגי העצום של מכון המחקר PHRI בקנדה, למשל, כולל יותר מ–2 מיליון דגימות דם, המאוחסנות במכלי חנקן בטמפרטורה של מינוס 180 מעלות. דגימות אלה מקושרות לבסיס המידע העצום של המכון, שכולל את הנתונים הקליניים של הנבדקים, ומהווה בסיס רחב למחקר רפואי.

ד"ר צחי גביזון, קרדיולוג חוקר מסורוקה, נמצא בהשתלמות במכון המחקר באוניברסיטה. לדבריו, תרופות ומכשור רפואי לטיפול במחלות לב שנכנסים לשימוש עוברים הערכה באמצעות מחקר ב–PHRI, שמאפשר להגיש את הפנייה לגופים הרגולטוריים כמו ה–FDA (מינהל התרופות האמריקאי) — כדי לאשר את השימוש בתרופות ובציוד החדיש.

אונטריו, שבה 44 קולג'ים ואוניברסיטאות, ושבעה מתוך עשרת מרכזי המחקר המובילים בקנדה, נהפכה למוקד משיכה עבור רופאים ישראלים, חלקם בהכשרה קלינית. הסיבות לכך הן שאיכות הרפואה בטורונטו נחשבת למצוינת ומתגמלת, כאשר במקביל גם הוחמרו הנהלים והמימון להשתלמות קלינית לזרים אצל השכנה ארה"ב.

יתרון נוסף עבור ישראלים בטורונטו הוא קהילה יהודית חמה ותומכת. ישנו גם מספר לא מבוטל של פוסט־דוקטורנטים מישראל שבאים למעבדות בטורונטו, הנחשבות למובילות במיוחד בתחומים של תאי גזע וסרטן. מטבע הדברים, חלק מהרופאים נוסעים לתקופה קצובה, וחלקם יעדיף בסופו של דבר שלא לחזור לישראל.

כיפת ברזל הקנדית

מאז 2005, לישראל ולאונטריו יש הסכם לשיתוף פעולה בתחום המחקר והפיתוח, שמטרתו לאפשר לישראל להתחבר לשותפים טכנולוגיים ועסקיים פוטנציאלים באונטריו ולייצר שיתופי פעולה בתחום המחקר והחדשנות.

תוכנית שיתוף הפעולה מיושמת על ידי הקרן לשיתוף פעולה בין קנדה וישראל (CIIRDF), בשיתוף המדען הראשי, כשהמימון מתחלק שווה בשווה. זוהי קרן לתמיכה במו"פ (בדומה לקרן בירד מול ארה"ב), התומכת ב–50% מהוצאות הפרויקט המשותף, בסכומים ממוצעים של 300–400 אלף דולר קנדי. התמיכה מותנית בכך שהמדען הראשי מאשר אף הוא תמיכה זהה. כספי התמיכה מוחזרים כתמלוגים מהמכירות.

הנרי רוטשילד, נשיא הקרן, מציין כי הקרן מימנה עד היום 110 פרויקטים מתוך 400–500 בקשות שקיבלו — שהניבו הכנסות של 60 מיליון דולר קנדי וערך כלכלי נוסף של 300–500 מיליון דולר וייצרה מאות מקומות עבודה בשתי המדינות. "בישראל יש ידע ואנחנו יכולים להביא את הידע לשוק", אומר רוטשילד.

אחת התמיכות המעניינות של הקרן היתה לפני שנה בשיתוף של חברת התשתיות הקנדית אליס־דון עם רפאל להטמעה של טכנולוגית "כיפת ברזל". בבסיס שיתוף הפעולה עומד הסבת טכנולוגיות ביטחוניות ליישומים אזרחיים, כשהמיזם המשותף רתם את הטכנולוגיה שמאחורי כיפת ברזל לטובת ייעול רשת החשמל העירונית.

זהו פרויקט מו"פ שאימץ את הטכנולוגיה של כיפת ברזל לפיתוח הדור הבא של מערכות ניהול רשתות חשמל חכמות, שמשפרות יעילות אנרגטית, מפחיתות פסולת ונחיתות עלויות עבור השימושים, המפעילות והצרכנים.

המערכת החדשנית תשתמש במערכת השליטה ובקרה ויכולות המודעות המצבית של כיפת ברזל — אותה תוכנה שמזהה את הטיל הנורה ומחליטה אם ליירט אותו או להתעלם ממנו, כדי לנטר ולנהל את אספקת החשמל לאזור.

התוכנה תאסוף נתונים מדויקים בזמן אמת מהרשת, תאפשר גישה ושימוש במקורת אנרגיה חלופיים, כמו אנרגיה סולארית או דלקים ביולוגיים, ותאפשר ניהול ושליטה מרכזית על הרשת — כך שהמטרה היא שיתאפשר למפעילים וספקי השירות לנקוט פעולות להפחתת עלויות וצמצום פליטת פחמן.

"בנינו את נבחרת החלומות של תאי הגזע"

אחד משיתופי הפעולה המסעירים בין ישראל לקנדה נוגע לתחום רפואת הלב. את שיתוף הפעולה בין הטכניון והרשת הרפואית הקנדית UHN מוביל מהצד הישראלי פרופ' ליאור גפשטיין, מנהל המחלקה לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם. לצורך המחקר המשותף הוא חזר בקיץ האחרון משנת שבתון בטורונטו, ומאז הוא "על הקו" לצורך המשך המחקרים.

אחת הבעיות הקשות כיום בקרדיולוגיה היא תסמונת אי־ספיקת לב. תסמונת זו נובעת מחוסר היכולת של תאי לב בוגרים להתחדש, וכתוצאה מכך כל אובדן של תאי לב — למשל בזמן התקף לב — הוא בלתי הפיך. רקמת שריר הלב שניזוקה מתחלפת ברקמת צלקת, שאיננה מסוגלת להתכווץ. התוצאה האפשרית היא ירידה בתפקוד של המשאבה המובילה להתפתחות של אי־ספיקת לב.

לשם ההשוואה, מקרי אי־ספיקת לב אחראים ליותר אשפוזים מאשר מקרי סרטן, וככל שהרפואה מתקדמת מצליחים להציל יותר אנשים שחוו התקפי לב וככל שהאוכלוסייה מזדקנת — גם מספר החולים באי־ספיקת לב עולה. יתר על כן, מחצית מהחולים המאובחנים כסובלים מאי־ספיקת לב ימותו תוך חמש שנים, ובמקרים קשים, מחציתם ימותו בלי השתלת לב תוך שנתיים. מאחר שמספר האיברים הזמינים להשתלה מוגבל — יש צורך בפיתוח תחליפים טיפוליים, ואחת המחשבות היא להשתמש בטכנולוגיית תאי הגזע כדי לתקן את הלב הפגוע.

ב–2001 הצליחו במעבדתו של גפשטיין בטכניון, בשיתוף פעולה עם מעבדתו של פרופ' יוסף איצקוביץ־אלדור (מחלוצי המחקר בתאי גזע), לייצר תאי לב מתאי גזע עובריים אנושיים. תאים אלה, שתוארו לראשונה ב–1999, הם התאים הראשונים בהתהוות עובר, ומהם מתפתחים כל תאי הגוף, כך שהם יכולים להתפתח לכל תא או רקמה. בשלב הבא, מספר גפשטיין, "ראינו שאפשר להזריק את תאי הלב המתקבלים לתוך מודל של אי־ספיקת לב בחולדות, וכך לרפא את הלב ולשפר את ההתכווצות שלו".

ואולם, הבעיה היתה שרק אחוז בודד מתאי הגזע העובריים נהפכו לתאי לב, והשאר נהפכו לתאים אחרים. כאן נכנס לתמונה השותף בקנדה, פרופ' גורדון קלר, שפיתח שיטה שמאפשרת התמיינות מוקדמת וגורמת לכך שכמעט כל התאים יוכלו להפוך לתאי לב. "אנחנו משלימים זה את זה מכיוון שגורדון חזק בלהבין איך ליצור את התאים ואנו טובים במה לעשות עם התאים אחרי שהם נוצרים", אומר גפשטיין. יתרון נוסף שמביא הצד הקנדי הוא מרכז המסחור CCRM, שיכול להפוך את ההמצאה להליך תעשייתי.

"בלב אנושי יש כ–4 מיליארד תאים, ובהתקף לב אנו מאבדים כרבע מהם. בנוסף, אחוז גבוה מהתאים שאנו משתילים הולכים לאיבוד ולכן אנו זקוקים לפחות למיליארד תאי לב לכל חולה ובמחיר סביר. זרוע המסחור יכולה להפוך את הממצאים למשהו תעשייתי, ליצור מוצר של תאים מוכנים להשתלה. אני אופטימי כי הגענו למצב שאנו יכולים לייצר מעל מיליארד תאי לב ובעלות סבירה לטיפול. אנו מתקדמים לכיוון ניסוי קליני והמטרה היא תוך ארבע שנים להגיע לטיפול ראשוני באנשים", מוסיף גפשטיין.

בנוסף, התמקד גפשטיין במחקר ביצירה של סוגים שונים של תאי לב אחרי שבמעבדה של קלר הצליחו לפתח שיטה ליצור כל אחד מסוגי תאי הלב השונים: תאי עליה, תאי חדר ותאי קוצב. "יצרנו תאי לב של קוצב במעבדה בטורונטו ושלחנו אותם במטוס במחלקה ראשונה לישראל. במעבדה בחיפה השתלנו אותם בחולדות והראנו שכאשר מדמים מצב של חולה שצריך קוצב לב בשל קצב לב אטי, תאי הלב האלה מצליחים לקצב את הלב כלומר תאי הלב יוכלו אולי להחליף בעתיד השתלה של קוצב לב חשמלי", מספר גפשטיין. הוא מוסיף כי הדור השני של ההשתלות לטיפול באי־ספיקת לב או כתחליף לקוצבי לב יהיה באמצעות תאי גזע מושרים — תאי עור או תאים נגישים אחרים של אדם בוגר, רצוי של החולה עצמו, שעוברים תהליך שמחזיר את השעון לאחור והופך אותם לתאי גזע. באופן זה, אפשר יהיה לפתור את הבעיה של דחייה אחרי השתלה של תאים, מכיוון שהם יגיעו מהחולה עצמו.

יישום נוסף של תאי הגזע המושרים הוא בחקר תרופות ומחלות במטרה להגיע למצב של רפואה בהתאמה אישית. גפשטיין מסביר: "באמצעות השיטה של תאי הגזע המושרים אפשר לקחת תא עור מחולה הסובל ממחלה תורשתית, לתכנת אותו מחדש לתא גזע מושרה ובהמשך להפוך אותו לתאי לב — כך שהוא יבטא בדיוק את אותה הבעיה כמו הלב של החולה. כך למשל, לקחנו תאים מבחורה צעירה שהגיעה לבית החולים ברמב"ם אחרי דום לב, והסתבר שיש לה מחלה גנטית שגורמת להפרעות קצב קטלניות, וממנה מתו חלק מבני משפחתה.

"אחרי שהפכנו תאי עור שלה לתאי גזע מושרים ולתאי לב, הם התחילו לייצר הפרעות קצב בדומה לחולה. המשמעות היא שאפשר לחקור את המנגנון של המחלה ולנסות להתאים לכל חולה את הטיפול האידיאלי, כי אם התאים יגיבו — כנראה גם החולה יגיב. בנוסף, זה מאפשר לתת כלים לחברות התרופות לפתח תרופות חדשות. כיום, אחרי שמשקיעים מיליארדים בתרופות, לעתים מגלים שהן גורמות לבעיות בלב ואין דרך לבדוק השפעה בלי ניסוי קליני. אנחנו מציעים שיטות שיוכלו לסרוק בזמן הפיתוח של התרופות את הפעילות על תאי הלב האנושיים ולגלות אם יש תופעות לוואי כבר בשלב הראשון".

היישום האחרון שמציע המחקר המשותף נוגע לפיתוח מכשור רפואי. "הרעיון הוא להשתמש בטכנולוגיות שמפותחות בארץ עם הזרוע הקלינית של קנדה כדי לעשות ניסויים ראשונים בחולים. יש לנו יתרון יחסי כי בנינו את נבחרת החלומות של תאי הגזע בין שני המוסדות. נקווה שהממשלות משני הצדדים יבינו את החשיבות ונקבל גם מימון מהם ולא רק מתרומות כפי שאנו מקבלים היום".

הכותבת היתה אורחת 
של ממשלת אונטריו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#