המיזם שרוצה לשים סוף לשליטה הגברית במדעים והייטק - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חינוך מחדש

המיזם שרוצה לשים סוף לשליטה הגברית במדעים והייטק

פרויקט ראשון מסוגו שפותח במוזיאון המדע בירושלים נועד לסלול את דרכן של תלמידות לפרוץ את תקרת הזכוכית בתחומי המדע והטכנולוגיה, בהם נשים סובלות מתת ייצוג גדול: ישראל מדורגת בתחתית שיעור הנשים באקדמיה בעולם המערבי

תגובות

היא היתה אסטרונומית, פילוסופית ומתמטיקאית באחת הערים המתקדמות והמשכילות בעולם. כתבה ספרי לימוד בתחומי המדע והפילוסופיה ותרמה רבות לתחומים כמו גיאומטריה ואלגברה. בתקופה של קנאות דתית ורצח של בני דתות שונות בשל אמונתם, היא נאבקה לשמור על הידע, החוכמה והתבונה. למרות אישיותה האצילית, יופיה ושלל מחזריה, היא סירבה להתחתן משום שטענה שהיא נשואה לאמת.

סיפורה של היפאטיה, האישה הראשונה של עולם המתמטיקה, נשמע אקטואלי למרות שהוא התרחש לפני יותר מ־1,500 שנה באלכסנדריה שבמצרים. בתו של מנהל הספרייה המרכזית בעיר, שהוציאה לאור ספרים וכתבי יד רבים, סיימה את חייה באופן טראגי בגיל 45. היא עונתה באכזריות והוצאה להורג על ידי קנאים נוצרים בשל אמונתה הפגאנית והיותה משכילה ודעתנית שסירבה לקבל את מרות השלטון הגברי. כתביה זכו לגורל דומה. שנים ספורות לאחר רציחתה, הספרייה הגדולה של אלכסנדריה הוצתה בידי אותם קנאים ולרוב כתביה לא נותר זכר. מותה מסמל את שקיעתה של מצרים העתיקה ואת תום תקופת הזוהר של חקר המתמטיקה בעת העתיקה.

אבי חיון

חייה של היפאטיה הסתיימו באופן טראגי, אך דמותה עדיין משמשת השראה לנשים פורצות דרך בתחומי המדעים והטכנולוגיה בעולם פטריארכלי – כלומר כיום. פרויקט חדש וראשון מסוגו של מוזיאון המדע בירושלים המבקש לעודד נערות לבחור בלימודי מדעים וטכנולוגיה, שאל את שמו מדמותה. המטרה המרכזית של הפרויקט, הפועל בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, הוא פיתוח ארגז כלים שיסלול לתלמידות בישראל את הדרך אל התעשייה והמעבדה.

"לעודד בנות לבחור בלימודי מדעים וטכנולוגיה הוא צורך לאומי", אומרת מנהלת מוזיאון המדע בירושלים, מיה הלוי. "יש כיום הרבה פרויקטים בדידים, אבל המשימה המרכזית של מוזיאון המדע בפרויקט היפאטיה הוא ליצור מקום מפגש לגורמים המשפיעים על בחירתן של תלמידות, וכאלה יש רבים: הורים, מורים, אנשי חינוך, התעשייה שמעוניינת בכוח אדם איכותי, האקדמיה שמעוניינת בסטודנטים ובחוקרים מצטיינים, וגם משרדי ממשלה רבים. המטרה היא ליצור שינוי בתפישה ולאתר את המקומות שבהם כדאי להפעיל את התוכניות".

בשנה שעברה הכריז משרד המדע והטכנולוגיה על שנת "נשים פורצות דרך", בעקבות שורה של נתונים המעידים על תת הייצוג של נשים בתחומי המדעים וההייטק. דו"ח שפרסמה הממשלה ב־2013 על המצב המגדרי בטכניון, מוסד המחקר המדעי המוביל בישראל, ממחיש את הדרך הארוכה שעוד יש לעבור: שיעור הסטודנטיות במוסד הוא כ־35%, כשבמקצועות רבים שיעורן נמוך מרבע: באווירונאוטיקה שיעורן הוא כ־16%, בהנדסת אלקטרוניקה כ־18%, במתמטיקה ובמדעי המחשב כ־22%, ובפיזיקה כ־24%. מנגד, נשים מהוות כ־34% מהסטודנטים המצטיינים במוסד. לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, בסגל האקדמי בישראל יש רק כ־28% נשים, נתון שממקם אותה במקום ה־30 מתוך 31 בין מדינות אירופה בייצוג נשים בסגל האקדמי. בטכניון נשים מהוות 16% בלבד מהסגל האקדמי הקבוע.

בישראל פועלות כיום כמה תוכניות ייעודיות לנערות, חלקן ארוכות טווח כמו "סודקות את תקרת הזכוכית", She Codes, "מדעניות העתיד", וחלקן קצרות טווח כמו "מהממ"ט" ו־Rails Girls, שיזמו מהנדסות צעירות מהתעשייה ומטרתן לעניין תלמידות בתחום של מדעי המחשב. לצד אלו פועלת עמותות ויוזמות נוספות כמו עמותת "מכנה משותף", שיזמו סטודנטיות מהאוניברסיטה העברית, המפעילה סדנאות לבני נוער ולמורים, כמו גם התארגנויות מקומיות של מרצות וחוקרות צעירות.

ארגז הכלים של פרויקט היפאטיה
מוזיאון המדע בירושלים

במשרד החינוך פועלות כמה תוכניות במסגרת היחידה לשווין בין המינים, המקיימת ימי עיון למורים במוזיאוני המדע ברחבי הארץ כדי לעורר את המודעות להוראה רגישת מגדר; היוזמה 5פי2, שבה שותפים עשרות חברות וארגונים יחד עם משרד החינוך ונועדה לעודד תלמידים לבחור בלימודי מדעים. במקביל, משרד המדע והטכנולוגיה מוביל את המועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה, ונציגת המועצה גם שותפת בוועדה אירופית שעוסקת בקידום נשים.

הלוי, בוגרת הטכניון באדריכלות המכהנת כראש מוזיאון המדע בירושלים מזה יותר מעשור, מסבירה עד כמה קשה לנשים לפרוץ דרך במחקר המדעי. "החסמים מתחילים מגיל צעיר. מספיק להיכנס לחנות צעצועים ולראות את ההפרדה בין האזור המיועד לבנות לאזור המיועד לבנים. בנים מגיל צעיר משחקים במשחקי בנייה ולומדים להתמודד עם פתרון בעיות, לערוך ניסויים מדעיים בבית ועוד. לעומתם, לבנות מוצעות בדרך כלל בובות ובמקרה הטוב בית בובות. החסמים מוטמעים גם אצל ההורים. לדוגמה, מחקר מטריד שבוצע בארצות הברית מראה הבדלים בפרק הזמן שהורים המבקרים עם ילדיהם במוזיאוני מדע מקדישים להסברים לבנים בהשוואה לבנות. ויש את החסם של 'יחס החברים' שמשפיע על בני הנוער בשלבי הבחירה במקצועות הלימוד. מיעוט הבנות שלומדות מדעים בבית הספר, משפיע גם על בחירתן של בנות אחרות בלימודים אקדמיים בתחום".

המפתח לקידום נשים במדע וטכנולוגיה מתחיל בגיל צעיר. בבתי הספר, רוב המורים הן נשים. אבל לא נראה שמורות מקדמות באופן מודע נערות לכיוונים האלה. מדוע?

"כדי לעודד בנות לבחור במדעים צריך קודם כל להאמין בהן ולהיות מודעים להשפעה הגדולה שיש למורה בכיתה על הבחירה. ראינו שכלים שנתנו למורים עזרו להם להיות בעלי רגישות למגדר בהוראה שלהם והיו מאוד אפקטיביים. השתלמויות וכנסים שבהם המורים מתעמתים ע ם הדעות הקדומות שלהם מעלים את המודעות שלהם לשינוי הנדרש בדרך ההוראה. מסמך המלצות למורה שהכנו במוזיאון משרת כיום את מערכת החינוך ומוטמע גם בהשתלמויות למורים. באחרונה קיבלנו פנייה ממוזיאון המדע לה וילט בפאריס להעביר להם את המסמך כי הם רוצים להפיץ אותו בצרפת".

הלוי מדברת גם על חשיבותם של המוזיאונים למדע בקידום השינוי. "מוזיאוני המדע הם מקומות לבילוי משפחתי ולכן הם מאפשרים להשפיע גם על מבקרים שאין להם מודלים לחיקוי בסביבתם הקרובה. אני מאמינה כי בעזרתו של פרויקט היפאטיה נוכל להקים מוקדי פעילות לעידוד בנות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה, בכל המוזיאונים למדע בישראל, ולהפיץ את ארגז הכלים שיפותח בפרויקט הזה למהנדסים ולמהנדסות מהתעשייה, לחוקרות ולחוקרים באקדמיה שמרצים בפני בני נוער, והכי חשוב למורים בבתי הספר. בסופו של דבר, הם אלה שפוגשים את התלמידות כל יום, כל השנה".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#