איך קרה שהישראלים מבינים בכלכלה יותר מרוב העולם? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מחקר

איך קרה שהישראלים מבינים בכלכלה יותר מרוב העולם?

במחקר מקיף של S&P שבדק את רמת האוריינות הפיננסית של אזרחים ב-148 מדינות, דורגה ישראל במקום הרביעי. 
נשמע טוב, אך בין ידע כלכלי להתנהלות כלכלית נכונה המרחק גדול

תגובות

הצרכנים הישראלים הם בעלי ידע רב יחסית בתחום הכלכלה לעומת עמיתיהם ברחבי העולם – כך עולה ממחקר של חברת השירותים הפיננסיים S&P, המבוסס על סקר שנערך בקרב 150 אלף איש ברחבי העולם. בדירוג מדינות העולם על פי מידת האוריינות הפיננסית של אזרחיהן, תופסת ישראל את המקום הרביעי. על פי אותו סקר, רק לאחד מכל שלושה אנשים בעולם יש ידע פיננסי בסיסי.

לבורות בתחום זה יש מחיר משמעותי: לפי מחקרים, צרכנים שלא מבינים מהי ריבית דריבית, למשל, משלמים בדרך כלל עלויות עסקה גבוהות יותר, החובות שלהם גדולים יותר וכך גם הריבית שהם משלמים על הלוואות. הם גם בדרך כלל חוסכים פחות ולווים יותר. לעומתם, אנשים בעלי ידע פיננסי ייטיבו לתכנן את הפנסיה שלהם, והמשקיעים שביניהם יידעו לפזר את ההשקעות, כך שיהיו פחות חשופים לסיכונים.

דודו בכר

המחקר של S&P בדק את רמת האוריינות הפיננסית בעולם – שקלול המודעות, הידע, הדעות וההבנה בתחום הפיננסי, כולל מיומנויות, מוטיבציה וביטחון הנחוצים לקבלת החלטות פיננסיות מושכלות. הנבדקים נשאלו ארבע שאלות בנושאים אלה (ראו תיבה). מי שהצליח לענות על שלוש שאלות לפחות נחשב לפי המחקר בעל אוריינות פיננסית. מהסקר עולה כי רק 33% מהאנשים בעולם עוברים את הסף הזה; כלומר, ל־3.5 מיליארד איש, רובם מכלכלות מתפתחות, אין הבנה בנושאים פיננסיים בסיסיים.

מבין הנושאים שנבדקו, השאלות הנוגעות לאינפלציה ולחשיבה כמותית קיבלו את שיעור התשובות החיוביות הגבוה ביותר, כ־50%. השאלה שבה טעו הכי הרבה נשאלים היא דווקא זו הבוחנת הבנה בפיזור סיכונים, שעליה ענו נכונה 35% בלבד, עם פער גדול בין המדינות המפותחות – שבהן 64% הבינו את משמעות המושג – לכלכלות המתעוררות, עם 28% בלבד.

ישראל הגיעה למקום הרביעי ברשימה העולמית, עם רמת אוריינות פיננסית גבוהה באופן יחסי, 68%. המובילה בדירוג היא נורווגיה, עם 71%, ואחריה דנמרק ושוודיה. רמת האוריינות הפיננסית בישראל גבוהה ב־15% מממוצע מדינות G7 (שבע המדינות המתועשות). הנשים בישראל הפגינו פחות ידע (64%, לעומת 72% בקרב הגברים). כמו כן עולה מהסקר כי 73% מהישראלים שמחזיקים בכרטיס אשראי הם בעלי אוריינות פיננסית, לעומת 52% בקרב אלה שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי.

הנתונים המרשימים האלה לגבי ישראל אינם עולים בהכרח בקנה אחד עם ממצאים אחרים או עם סדר היום של הרשויות בישראל. בשנים האחרונות, יחד עם העלייה במודעות הצרכנית בישראל, זכה גם החינוך הפיננסי לתשומת לב ציבורית. ב־2012 הוקמה במשרד האוצר מחלקה לחינוך פיננסי. לפי האוצר, שינויים שחלו בשנים האחרונות חידדו את הצורך בכך: המורכבות הגדלה של מוצרים פיננסיים, המשברים הכלכליים, הגידול בפערים והעלייה בתוחלת החיים. בתוכנית שאפתנית שפורסמה ב־2012, תכננה המחלקה פעילויות רבות, ובהן שבוע חינוך פיננסי שייערך מדי שנה ויכלול אירועים ברשויות המקומיות ובמקומות העבודה, סדנאות לזוגות צעירים ברשויות המקומיות, חלוקת עלוני מידע בביטוח הלאומי, סדנאות לסטודנטים וסדנאות הכנה לפרישה במקומות העבודה.

נורית יהלומי

עד כה הקימה המחלקה את אתר האינטרנט "האוצר שלי", שצבר יותר מ־800 אלף כניסות, ועוסק בהתנהלות פיננסית לפי שלבי החיים: מהסברים על מה צריך לדעת כששוכרים דירה, דרך התנהלות כלכלית בזוג ועד ניוד חסכונות פנסיוניים. האתר כולל גם מחשבונים, כמו מחשבון משכנתה ומחשבון חתונה, וכלים אינטראקטיביים, המלמדים למשל איך לקרוא ולהבין לעומק את דו"ח הפנסיה השנתי. המחלקה מתכננת גם מרכז שיהיה מיועד לאנשים לפני הפנסיה ויעזור להם לקבל החלטות מושכלות לקראת הפרישה ולמצות את זכויותיהם, וכמו כן היא יוזמת ומקדמת קמפיינים דיגיטליים, ועובדת עם גופים ללא מטרות רווח ומול משרד החינוך, המפעיל פיילוט של לימודי חינוך פיננסי בכתות י' ב־150 בתי ספר ברחבי הארץ. ליאורה הירשהורן, ראש המחלקה לחינוך פיננסי, אומרת למגזין TheMarker כי היא רואה את עבודת המחלקה כחלוצית: "ההשקעה היא ארוכת טווח. אחת המטרות היא שבעתיד, כשאיש צעיר ישתחרר מהצבא, זה יהיה מובן מאליו שיש לו את הידע הפיננסי הדרוש כדי להתחיל בחיים עצמאיים".

גוף נוסף שעוסק בחינוך פיננסי הוא "פעמונים", ארגון חברתי ללא כוונת רווח המעניק ייעוץ פיננסי לכל המעוניין. כבר יותר מעשר שנים הארגון נותן הדרכה ליחידים, משפחות וקבוצות על התנהלות פיננסית, וגם ליווי פרטני למשפחות במצוקה, בשיתוף מערכות הרווחה וגורמים נוספים.

מנכ"ל פעמונים, אוריאל לדרברג, לא מתרגש מתוצאות הדו"ח, שמראה שמצבה של ישראל טוב יחסית לעולם. "אוריינות פיננסית חשובה – אבל היא בהחלט לא הכל. לדוגמה, מדברים הרבה על סוגי הלוואות – איזו הלוואה לקחת, מהן סוגי הריביות – אבל קודם כל צריך לשאול אם בכלל כדאי לקחת הלוואה, אם זה הדבר הנכון לעשות לנוכח המצב הכלכלי של הלווה. כדי שיהיה שינוי וכדי שאוריינות פיננסית תעזור, צריך גם פעולות שקשורות להתנהגות. לישראלים יש חובות גדולים והוצאות גדולות, הם צורכים הרבה מאוד דברים מיותרים – בגדים, מזון וכך גם בתחום הצרכנות הפיננסית".

העלייה במודעות הצרכנית בשנים האחרונות חוללה שינוי חיובי?

"מהפכת הידע והצרכנים עשתה הרבה טוב. מי שרוצה, יכול יותר – אבל צריך לרצות. ישבתי לא מזמן עם חבורה גדולה של צעירים משכילים. שאלתי מי פתח את תעודת הזהות הבנקאית שלו, שזמינה מ־28 בפברואר. אף אחד לא פתח. שאלה נוספת היא לגבי מי שטורח לאסוף את המידע – מה הוא עושה עם זה. הנתונים מראים שמצב החובות לא השתפר. יש פער בין הידע הזמין לבין ההתנהלות, ולכן הדגש הוא לא רק על ידע – אלא גם על דפוסי ההתנהגות".

 

מדינות דרום אסיה
 בתחתית הרשימה

בלומברג

בתחתית הרשימה במחקר של S&P נמצאות כמה ממדינות דרום אסיה, שבהן שיעור האוריינות הפיננסית הוא כ־25% ואף פחות. מצבן של הכלכלות המתעוררות – ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה – אינו טוב בהרבה, עם ממוצע של 28%.

עוד עולה מהמחקר כי יש פערים ברמת הידע הפיננסי כשהוא נבדק לפי קריטריונים כמו מגדר, רמת השכלה, הכנסה וגיל. ברחבי העולם, ל־35% מהגברים יש אוריינות פיננסית, בעוד שבקרב הנשים השיעור הוא 30% בלבד. יותר נשים גם השיבו כי הן אינן יודעת את התשובה. הפער המגדרי נמצא גם בכלכלות המפותחות וגם בכלכלות המתעוררות. הפער נשמר גם כשמוסיפים משתנים כמו גיל, מדינה, השכלה והכנסה. עם זאת, אין פער בין רמת האוריינות הפיננסית של נשים וגברים בסין ובדרום אפריקה – שבהן הרמה נמוכה באותה מידה בקרב שני המינים.

בכלכלות המפותחות, 56% מהצעירים (עד גיל 35) הם בעלי אוריינות פיננסית, ו־63% מהמבוגרים עד גיל 50. הרמה נמוכה יותר בקרב בני 50־65, והיא נמוכה אף יותר בקרב בני יותר מ־65. לעומת זאת, בכלכלות המתעוררות הצעירים הם בעלי שיעור האוריינות הפיננסית הגבוה ביותר – 32%, לעומת 17% בלבד בקרב מבוגרים בני יותר מ־65. כמו כן, לעשירים יש יותר מיומנויות פיננסיות מעניים – עובדה המעוררת הרהורי ביצה ותרנגולת. בכלכלות המתעוררות, 31% מהעשירים הם בעלי אוריינות פיננסית, לעומת 23% מהעניים. בכלכלות המפותחות המצב דומה, ולעתים הפער אף חמור יותר: באיטליה, למשל, 44% מהעשירים הם בעלי אוריינות פיננסית לעומת 27% בלבד בקרב העניים.

רמת ההשכלה תואמת אף היא במידה רבה את רמת הידע הפיננסי: בכלכלות המפותחות הגדולות, ל־52% מהמבוגרים עם 9־15 שנות לימוד יש אוריינות פיננסית, בעוד שבקרב מבוגרים עם שמונה שנות לימוד הנתון צונח ל־31% בלבד, ובקרב מבוגרים עם יותר מ־15 שנות לימוד, רמת האוריינות הפיננסית עולה ל־73%. הפערים דומים בכלכלות המתעוררות הגדולות. פערים קיימים גם בין אלה המחזיקים בחשבון בנק לכאלה שאינם מחזיקים באחד. כ־60% בלבד מהאנשים בעולם מחזיקים בחשבון בנק, בעולם המערבי בלבד – יותר מ־90%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#