הפסד של 850 מיליון שקל: עסקת החלומות של שלמה אליהו נהפכת לסיוט - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפסד של 850 מיליון שקל: עסקת החלומות של שלמה אליהו נהפכת לסיוט

שלוש שנים וחצי לאחר ששלמה אליהו השתלט עליה, מציגה מגדל מציגה את התוצאות החלשות בענף הביטוח - והמניה צללה ב-50% ■ מה הסיבות שהובילו לכך, ומה יכול אליהו לעשות כעת

54תגובות
שלמה אליהו
אייל טואג

"הדו"חות האחרונים של מגדל הם קריאת השכמה להנהלת החברה", אמר לנו באחרונה מנהל בכיר בתחום הביטוח לאחר פרסום הדו"חות השנתיים של מגדל.

התוצאות אכן היו חלשות והן מעידות כי משהו מתערער בממלכה של שלמה אליהו, בעל השליטה בחברת הביטוח, שעד לא מכבר היתה הגדולה בישראל.

שלוש שנים וחצי חלפו מאז השלים אליהו את רכישת 69% ממניות מגדל מידי ג'נרלי האיטלקית. אליהו שילם לג'נרלי 3.55 מיליארד שקל — סכום ששיקף למגדל שווי של 5.1 מיליארד שקל. העסקה, שנחתמה כמה חודשים קודם לכן, דיברה על מחיר של כ–6 מיליארד, אבל אליהו ביקש וקיבל הנחה גדולה בזכות שינויים רגולטוריים שגרמו לירידה בשווי של כל חברות הביטוח.

אליהו, שהחל את דרכו בעולם הביטוח בתפקיד זוטר במגדל וצבר הון בחברת הביטוח המשפחתית אליהו, ראה ברכישת השליטה במגדל התגשמות של חלום. זה היה חלום חלופי, לאחר שנמנע ממנו חלום פיננסי אחר — להשתלט על בנק לאומי.

התוצאות של מגדל - כפי שהן מפורטות בכתבה

>> להגדלת התרשים לחצו כאן

זמן קצר לאחר שרכש את מגדל טיפסה מניית חברת הביטוח בשוק וגילמה לאליהו רווח של כמה מאות מיליוני שקלים בגין ההשקעה. אלא שמאז שוויה של מגדל התכווץ פלאים. מתחילת 2014 צנחה מניית החברה ב–50% וכיום היא נסחרת בשווי של 2.9 מיליארד שקל — מעט פחות מהשווי שבו נסחרת הראל ביטוח (3.1 מיליארד שקל), וקרוב לשווי שבו נסחרת ביטוח ישיר. מכפיל ההון (היחס בין שווי השוק שלה להון העצמי שלה) שבו נסחרת מגדל הוא 0.55 — הנמוך ביותר מבין כל חברות הביטוח הגדולות, מה שמעיד על חוסר אמון של השוק כלפי מגדל ומי שמוביל אותה.

שווי אחזקותיו של אליהו במגדל הוא כ–2 מיליארד שקל, נכון למאי. לכך ניתן להוסיף דיווידנדים של כ–700 מיליון שקל שקיבל בשלוש בשנים האחרונות. מאחר שהוא שילם על המניות שבידיו 3.55 מיליארד שקל, ההפסד שלו מההשקעה מוערך ב–850 מיליון שקל. בשנים האחרונות כבר פרע אליהו חוב בגובה של 2.3 מיליארד שקל, שלקח מהבנקים לאומי ודיסקונט לצורך העסקה, כך שליציבותו הפיננסית ולבנקים שמימנו אותו לא צריך לדאוג.

להלן נקודות המפתח שהובילו למצבה העגום של מגדל בשנים האחרונות.

מינויים בעייתיים ופרישת בכירים

אליהו הביא למגדל תרבות ניהול שונה מאוד מזו שהנהיגה בה ג'נרלי ב–15 השנים שבהן היא שלטה בה. ראשי ג'נרלי העניקו למנהלים המקומיים של מגדל, קודם איזי כהן ולאחריו יונל כהן, יד חופשית. התהליכים העסקיים בה התרחשו באטיות, אבל באופן מסודר.

מנכ"ל מגדל ביטוח,
עופר אליהו
עופר וקנין

אליהו, שבנה את אימפריית הביטוח שלו בחברת הביטוח אליהו בשתי ידיו, פעל אחרת. הוא היה מעורב בכל החלטה וניהל אותה באופן ריכוזי. באופן הזה תיכנן לנהל גם את מגדל.

תחת הנהגתו של אליהו נפרדה מגדל ממרבית שדרת הניהול הבכירה שלה. המנכ"ל יונל כהן עזב ועמו גם היו"ר הוותיק אהרון פוגל. התפקידים בכירים אוישו בידי אליהו וכללו את שני בניו, עופר וישראל, ומקורביו. בנו הבכור עופר מונה למנכ"ל מגדל ביטוח, וישראל מונה ליו"ר בית ההשקעות מגדל שוקי הון ולראש ועדת הנוסטרו של מגדל ביטוח.

בפיקוח על הביטוח במשרד האוצר לא ראו בעין יפה את המהלכים של אליהו ואת המינויים המשפחתיים שלו. אליהו הבין כי עליו למצוא לחברה מנהל חיצוני מוערך, בעל שיעור קומה — וענת לוין היתה המועמדת האידיאלית לתפקיד.

אליהו מכיר את לוין שנים רבות, אבל מה שהפך אותה למועמדת המתאימה היה היכרותה הקרובה עם מגדל: בעברה היתה לוין מנהלת ההשקעות הראשית של מגדל ומשם היא עברה לבנק הפועלים, שבו כיהנה שלוש שנים וחצי כמשנה למנכ"ל וכראש החטיבה לשווקים פיננסיים. היא גם שימשה יו"ר זרוע השקעות ריאליות בפועלים שוקי הון. אליהו הצליח לפתות אותה לחזור למגדל בסוף 2013 לתפקיד הרם של מנהלת הקבוצה.

ואולם לוין הדעתנית והעצמאית לא החזיקה מעמד בתפקיד. חצי שנה לאחר מינויה הבינה לוין כי חוסר הכימיה בינה לבין בעל השליטה לא מאפשר לה להמשיך לעבוד אצלו, והיא הודיעה על פרישה. אליהו מינה במקומה את עמוס ספיר; וכיו"ר מגדל אחזקות, החברה האם של מגדל, מונה עודד שריג, בכוונה למנותו בהמשך ליו"ר מגדל עצמה.

הכוונה למנות את שריג — שהיה המפקח על הביטוח שאישר בשעתו את העברת השליטה במגדל לאליהו — שוב עורר התנגדות באוצר, והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר התנגדה למינוי. ואולם אליהו לא ויתר. הוא העריך כי סלינגר לא תוכל למנוע את המינוי מאחר שחברות האחזקה ששולטות בחברות הביטוח אינן כפופות למרותה, וכך היה. המינוי הוכשר לבסוף על ידי יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, שקבע כי הוא נעשה בהתאם לחוק.

ואולם גם המינוי של שריג לא החזיק מעמד, והוא פרש מתפקידו תוך פחות משנה. כיום מכהן כיו"ר של מגדל ביטוח מפכ"ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו.

מנכ"לית מגדל לשעבר,
ענת לוין
רמי זרנגר

אם לא די במינויי מנהלים בכירים שנויים במחלוקת, במגדל נפערו גם בעיות עם העובדים, שבאחרונה הקימו ועד והם נאבקים על זכויותיהם מול בעל השליטה הדומיננטי.

השמרנות הסתיימה, המינוף הפיננסי החל

השינויים התכופים בהנהלת מגדל הובילו להתרופפות במחלקות השונות בחברה ואלה החלו לבוא לביטוי גם בתוצאות הכספיות שלה.

אחרי כמה שנים של רווחים גבוהים ודיווידנדים נאים, ב–2015 נרשמה במגדל הרעה מהותית. חלקה מיוחס אמנם לביצועים חלשים בשוק ההון ושינויים רגולטוריים שמחייבים את החברה לרתק הון כנגד התחייבויות ביטוחיות — אבל חלק לא קטן מההרעה מיוחסת לפעילות הביטוח הסטנדרטית.

את 2015 סיכמה מגדל עם רווח כולל של 150 מיליון שקל — צניחה של 72% לעומת 2014, שבה היא רשמה רווח של 538 מיליון שקל. זה היה הרווח הנמוך ביותר בענף, למעט מנורה, שהציגה רווח כולל של 145 מיליון שקל. ואולם יש ביניהן הבדל קטן: מגדל מנהלת נכסים בהיקף של 214 מיליארד שקל — 50% יותר מהיקף הנכסים שמנהלת מנורה. לפיכך, בהתחשב בהיקף הנכסים, הרווחיות של מגדל היתה הגרועה ביותר מבין כל חברות הביטוח.

מנהל מחלקת המחקר של בנק ירושלים, מאיר סלייטר, סבור כי הרווחיות הנמוכה של מגדל מצביעה על בעיה. "ב–2012–2015 התשואה הממוצעת של מגדל היתה 9.2% בעוד שממוצע התשואות במגזר היה 11%", אומר סלייטר.

חישוב תשואה להון בחברת ביטוח אינו פשוט כמו בחברות אחרות, ותלוי מאוד בהגדרה מהו הון העצמי של חברת ביטוח. חברת ביטוח נדרשת למינימום של הון עצמי, אך כולן מחזיקות הון גבוה בהרבה מהנדרש בשל דרישות הרגולטור.

מנכ"ל מגדל לשעבר, יונל כהן
עופר וקנין

מגדל, שתמיד נחשבה שמרנית מאוד, פעלה באופן מסורתי כמעט ללא חוב. את החוב הראשון היא גייסה בשוק ב–2013, מעט לאחר העברת השליטה בה. סך החוב הפיננסי שלה הוא כ–4 מיליארד שקל.

גיוסי החוב איפשרו למגדל להגביר את קצב חלוקת הדיווידנדים, צעד שהיה נחוץ לאליהו כדי לפרוע את ההלוואה שנטל לצורך רכישת החברה.

"לאורך השנים ההון העצמי של מגדל היה כביכול פחות יעיל כי היא פעלה ללא מינוף", מסביר סלייטר, "אבל החל ב–2015 מגדל ממונפת כמו כל שאר המתחרות".

אלא שכעת המינוף של מגדל מתחיל להציק לה. למעשה, מסביר סלייטר, למגדל חסר כעת הון שיתמוך בפעילות המרכזית שלה — ניהול תוכניות פנסיה וביטוחי מנהלים, בשל תקנות הון מחמירות בשם "סולוונסי 2".

תקנות סולוונסי 2 הן מסגרת להוראות החדשות לשמירה על ההון, שפורסמו על ידי האיחוד האירופי. הן דומות במהותן לתקנות בזל 3 בענף הבנקאות, שתפקידן לייצב את הבנקים ולשמור עליהם לבל יקרסו בעיתות משבר. יישום של תקנות סולוונסי 2 באירופה נקבע לתחילת 2016, ובישראל הוא נקבע לסוף 2016. היישום בישראל יתחיל, אם כן, בדו"חות השנתיים של 2016.

תקנות סולוונסי 2 משנות את דרך החישוב של דרישות ההון בחברות הביטוח, ומחמירות את דרישת ההון מצד הרגולטור. הכלל המנחה הוא הצגה של שני הצדדים: צד ההתחייבויות וצד ההון — לפי שוויים ההוגן. שווי זה כולל, בין היתר, הנחות לגבי הרווחיות העתידית שצפויה לנבוע מפעילות חברת הביטוח, מכיוון ששוויין ההוגן של הפוליסות, שהן התחייבות של החברה, כולל את הרווחיות עליהן בעתיד. מטרה נוספת של התקנות היא לוודא כי יש התאמה בין הסיכון של פעילות הביטוח לדרישות ההון של הפעילות הספציפית.

מגדל עדיין מדווחת על פי התקנות הישנות ולכן מציגה עודף הון של 2.8 מיליארד שקל. ואולם לפי סולוונסי 2, קיים אצלה חוסר בהון של כ–4 מיליארד שקל. מאחר שמדובר בצורת חישוב שונה לחלוטין, חישובי תוחלת החיים של המבוטחים מקבלים משקל גבוה יותר.

דורית סלינגר
עופר וקנין

מגדל היתה יכולה לקבל "הנחה" אילו היה לה פיזור רחב יותר בין תחומי ביטוח שונים. אלא שהחברה מרוכזת מאוד בתחום בודד — ביטוחי חיים וחיסכון לטווח ארוך, שמייצר לה כשני שלישים מהרווחים. המשמעות היא שמגדל חשופה מאוד לעלייה בתוחלת החיים של האוכלוסייה ומושפעת באופן עמוק מהתהפוכות בשוק ההון, ובמיוחד מהירידה בריבית חסרת הסיכון. במלים אחרות, למגדל אין מספיק פיזור בתחומים שונים כפי שיש לחברות הביטוח האחרות.

כך, בעוד שבעבר נחשב תיק ביטוח החיים והחיסכון לטווח ארוך לנכס אדיר של מגדל, כיום, במיוחד בעידן הריבית והתשואות הנמוכות, התיק הזה נהפך לנטל גדול.

התחום המהותי — 
חיסכון ארוך טווח

היכולת של מגדל לייצר תשואות בפוליסות שהיא מנהלת הופך להיות קריטי עבורה. לשם כך היא צריכה אנשי השקעות מעולים שיידעו לייצר תשואות כאלה.

תחת אליהו מגדל איבדה שני מנהלי השקעות ותיקים ומוערכים: עומר קרייזל, ששימש מנהל השקעות עמיתים, קרנות גידור ונדל"ן בחברה, ולימור דנש, ששימשה מנהלת הנוסטרו, השקעות ריאליות, אשראי ופריווט אקוויטי (קרנות השקעה פרטיות). במקומם מונה מנהל יחיד, איש אמונו של אליהו, אסף שהם, שניהל את ההשקעות של אליהו ביטוח. עבור שהם זו היתה קפיצת מדרגה משמעותית, אבל המשימה שהוא קיבל — ניהול תיק ההשקעות הענק של מגדל — היתה גדולה. על פי הפגיעה ברווחיה של מגדל מהשקעות, נראה שהוא מתקשה לעמוד בה.

יוחנן דנינו
מוטי מילרוד

אליהו קנה את מגדל על סמך תחושת בטן ובלי בדיקת נאותות מעמיקה. למנהלי ג'נרלי, שכבר התנסו לפניו בהשלכות של סולוונסי 2 באירופה, היה יתרון מולו. אולי משום כך הם מיהרו להסכים לעסקה עמו ואף נתנו לו הנחה גדולה במחיר. נראה כי אליהו לא העריך נכונה לאן הוא נכנס כאשר רכש את השליטה במגדל.

מגדל היא חברת ביטוח החיים הגדולה ביותר בשוק. היא מנהלת נכסים בתחומי ביטוח חיים, גמל, פנסיה והשתלמות בהיקף של כ–180 מיליארד שקל. עוד 34 מיליארד שקל מנוהלים בחברה האחות, מגדל שוקי הון, שמתמחה בניהול קרנות נאמנות, תיקי השקעות ובנקאות להשקעות. ככזו, עיקר הכנסותיה תלויות במצב שוק ההון.

מגדל ציינה בדו"חותיה השנתיים כי הפגיעה ברווחיות שלה נבעה בעיקר מירידה ברווחים מהשקעות, הכוללים רווחים מהשקעות נטו והכנסות מימון וכן רווח כולל אחר לפני מסים. ב–2015 הסתכמו רווחים אלה ב–3.1 מיליארד שקל, לעומת 5.8 מיליארד שקל ב–2014 — ירידה של 45%.

הירידה ברווחים אלה משפיעה גם על רווחי מגדל: מנהלי השקעות, המשקיעים את סך הכספים בשוק ההון, מתחלקים ברווחיות יחד עם העמיתים. כך, ככל שהרווחיות קטנה, חלקה של מגדל מצטמצם.

בתחום ביטוח חיים וחיסכון ארוך טווח נרשמו רווחים מהשקעות בסך 2.9 מיליארד שקל, לעומת 5.3 מיליארד שקל ב–2014 — ירידה של 45%; בתחום ביטוח כללי נרשמו רווחים מהשקעות בסך 103 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ב–2014; ובתחום ביטוח בריאות נרשמו רווחים מהשקעות בסך 60 מיליון שקל לעומת 113 מיליון שקל ב–2014.

כתוצאה מהירידות ברווחים אלה חל קיטון בדמי הניהול המשתנים לפני מס שנרשמו בביטוח חיים ב–2015, שהסתכמו בכ–232 מיליון שקל לעומת דמי ניהול משתנים לפני מס של כ–384 מיליון שקל ב–2014 — ירידה של 40%. הירידה בתשואות החברה ותוצאות בדיקת נאותות העתודות (LAT) לאור עדכון ההנחיות לגבי שיעורי מימוש גמלה — חייבו את מגדל להגדיל את ההפרשה לעתודות הביטוח שלה ב–363 מיליון שקל לפני מס.

מנהל המחקר בבנק ירושלים,
מאיר סלייטר
רנץ וולפגנג

לדברי סלייטר, הרווחיות הנמוכה של מגדל נבעה, בין היתר, מההפרשות לעתודות הביטוח. ואולם גם בנטרול ההפרשות, התשואה השנתית על ההון היתה 5% בלבד — שיעור נמוך ביחס לעבר ובהשוואה למתחרות.

"התלות של מגדל בדמי הניהול המשתנים גדולה מאוד", מסביר סלייטר. "החברה רשמה הפסדים בגין הפרשות לפוליסות עם מקדם קצבה מובטח. בתחום ביטוחי החיים, למעט הראל, כל החברות ממשיכות להפסיד, אבל במגדל ההפסד גדל. מה שממשיך לתמוך ברווחים שלה הוא תיק ביטוח החיים עם הפוליסות הישנות מ–1990–2003. הפוליסות עם מקדם קצבה מובטח ועם דמי הניהול המשתנים, מה שמכונה בעגה השוק ביטוחי המנהלים. כאן לאיכות התשואה אין משמעות כי מי שיש לו מקדם קצבה נמוך לא יעבור חברה".

בתחום ביטוחי הריסק (ביטוח במקרה של מוות בלבד) הצמיחה של מגדל ירדה ב–2.4% — לעומת צמיחה של 3.2% בענף. בכל החברות בענף נחתך הרווח, מלבד כלל, שבה הרווח עלה. הרווחיות מפרמיות היתה 10.1% — ובמגדל 9.8%.

תחום ניהול קרנות פנסיה של מגדל איבד גובה גם הוא, עם רווח שנתי של 64 מיליון שקל ב–2015 לעומת 84 מיליון שקל ב–2014. סלייטר מציין כי ההוצאות של מגדל בחלק זה תפחו ב–8% וההכנסות צמחו רק ב–2%. בנוסף, מגדל השיגה לעמיתי הפנסיה שלה תשואות נמוכות יחסית לקרנות מתחרות ומעמדה התחרותי נפגע. לדוגמה, קרן מקפת רשמה תשואה של 2.42% ב–2015 ותשואה של 20.6% בשלוש השנים האחרונות. בקרן הפנסיה של מנורה מבטחים נרשמה תשואה של 3.57% ב–2015 ו–22.5% בשלוש השנים האחרונות. קרן הפנסיה של הפניקס רשמה תשואה של 4.55% ב–2015 ו–23.8% בשלוש השנים האחרונות. שחיקה ברווחיות נרשמה גם בניהול קופות הגמל.

חשוב לציין כי למנהלי חברות הביטוח קשה מאוד להשפיע על הרווחיות בתחום חיסכון ארוך הטווח כי זו תלויה בהתפתחויות בשוק ההון בכל שנה. המקום העיקרי שהם יכולים להשפיע בו הוא איכות ניהול ההשקעות והתשואה היחסית לעומת המתחרים. "למגדל יש הנהלה שמתמחה בביטוח כללי. הכניסה שלהם לביטוח חיים מחייבת כישורים אחרים", מסביר בכיר בתחום הביטוח.

בעיית חיתום ורווחיות בביטוח הכללי

לאליהו יש מוניטין של איש המתמחה בביטוח אלמנטרי — ביטוחי רכב, רכוש ודירות. כך הוא עשה את הונו באליהו ביטוח. ואולם במגדל הגדולה הוא עדיין לא מצליח לשחזר את ההצלחה.

מגדל סיימה את 2015 עם רווח כולל לפני מס של 57 מיליון שקל בתחום הביטוח האלמנטרי — כמחצית מהרווח שהיה לה ב–2014, שהסתכם ב–117 מיליון שקל. הסיבה להרעה היא תוצאות חיתומיות חלשות בביטוח רכב, רכוש וביטוחי חבויות. זו קוזזה בחלקה בעלייה ברווח החיתומי בביטוח רכב חובה.

ליבת העיסוק של חברת ביטוח היא החיתום הביטוחי, שאמור לתמחר את הסיכון של המבוטחים ולגזור ממנו את הפרמיה שמשלם המבוטח לחברה. זהו גם תחום תחרותי מאוד: אם הפרמיות נמוכות מדי — החברה תפסיד; אם הפרמיה גבוהה מדי — הלקוח יעבור לחברה אחרת.

"אחרי שנתיים של צמיחה בפרמיות בתחום הביטוח האלמנטרי, הצמיחה שלה נפגעה וירדה מצמיחה דו־ספרתית ל–3% בלבד", מסביר סלייטר. "למעשה, הצמיחה הקודמת נבעה מתיק הביטוח של אליהו. ואולם הבעיה היא ברווחיות שלה, שהיא הכי נמוכה בענף הביטוח הכללי. הרווחיות שלה השתפרה אמנם, אבל כך קרה גם בכל הענף. אליהו נחשב מומחה בביטוח אלמנטרי וזה לא בא לידי ביטוי במגדל".

אחד המדדים לבחינת האיכות הביצועים של חברות הביטוח הוא יחס משולב, הבודק את סך הפרמיות שהתקבלו מול כלל ההוצאות של החברה באותן הפוליסות. יחס של 100% מלמד כי ההוצאות על תשלומי ביטוח לעומת פרמיות מאוזן, ומעליו החברות מפסידות. סלייטר מציין כי היחס המשולב שהראתה מגדל ב–2012 היה 106% וב–2015 הוא ירד ל–104%, כאשר באותה תקופה ירד היחס הזה בענף כולו מ–103% ל–98%. המשמעות היא כי יתר חברות הביטוח מרוויחות בביטוח אלמנטרי — ואילו מגדל מפסידה.

צומחים בבריאות, 
אבל לא מרוויחים

תחום ביטוחי הבריאות, שעד לא מכבר נחשב למנוע צמיחה בענף הביטוח, מתגלה כאכזבה אצל רוב החברות. ב–2015 רשמה מגדל בתחום זה הפסד כולל לפני מס של 35.4 מיליון שקל, לעומת רווח של 82 מיליון שקל ב–2014. הסיבה לכך נבעה בעיקר מהרעה בתוצאות החיתומית, כלומר תמחור נמוך מדי של הפרמיות.

ב–2015 חלה החמרה בתוצאות מביטוח סיעודי וביטוח תאונות אישיות עקב גידול בתביעות והפסד מביטוחים קבוצתיים. היחס המשולב בתחום הבריאות היה 110% — כלומר, החברה נאלצה לשלם מעתודותיה 10 אגורות על כל שקל של הכנסה מפרמיות על פוליסות בריאות.

סלייטר מסביר: "התוצאות של מגדל תנודתיות מאוד. היחס המשולב אצלה נע בין 80% ל–120%. בארבע השנים האחרונות הם מפסידים חיתומית והיחס המשולב שלהם הוא הפחות טוב מבין כל חברות הביטוח".

עם זאת, סלייטר מציין כי מגדל מצליחה לצמוח בביטוחי הבריאות על אף הרווחיות הנמוכה שלה. ייתכן שבחברה רואים זאת כעסקה ארוכת טווח והרווחיות עוד עשויה להשתפר בעתיד, אולי בעזרת ניהול תביעות טוב יותר.

שכר הבכירים נותר צנוע יחסית

בניגוד לחגיגות השכר שנראו בחברות ביטוח אחרות, אצל אליהו המנהלים הבכירים מקבלים שכר צנוע, באופן יחסי כמובן. עלות שכרם של חמשת בכירי מגדל הסתכמה ב–2015 ב–12.7 מיליון שקל — כ–2.5 מיליון שקל בממוצע לבכיר. זהו שכר נמוך בהשוואה לנהוג בחברות הביטוח האחרות וקרוב למגבלה שאימצה באחרונה הכנסת.

בעל השכר הגבוה ביותר הוא רועי אייזנמן, מנכ"ל מגדל חיתום, החברה הבת של מגדל שוקי הון, שקיבל ב–2015 תגמולים של 3 מיליון שקל. 2.4 מיליון מתוכם ניתנו כמענק.

מנכ"ל מגדל שוקי הון, יוסי בן ברוך, קיבל מענק בגובה של 724 אלף שקל ועלות שכרו היתה 2.1 מיליון שקל. מגדל שוקי הון (בית ההשקעות של מגדל) רשמה ב–2015 הפסד של 3 מיליון שקל. ב–2014 מגדל שוקי הון רשמה רווח קטן של 2 מיליון שקל.

עופר אליהו, שמכהן כמנכ"ל מגדל ביטוח ויו"ר מגדל מקפת — נהנה ב–2015 מתגמולים בעלות של 2.7 מיליון שקל, ללא מענקים.

עודד שריג
מיכל פתאל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#