המפקחת על הבנקים: כך תוכלו לעבור בקלות מבנק לבנק - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

המפקחת על הבנקים: כך תוכלו לעבור בקלות מבנק לבנק

בשונה מקודמיה בתפקיד, שהתמקדו ביציבות של מערכת הבנקאות, חדוה בר מובילה מהלכים שעשויים להגביר את התחרות ■ האתגר - בנק מאוד משמעותי מלבד הפועלים ולאומי

5תגובות
חדוה בר
אייל טואג

באופן מסורתי, המשימה העיקרית שהציבו לעצמם המפקחים על הבנקים בישראל הסתכמה בעיקר בכך שהם עשו הכל כדי שהקדנציה שלהם תסתיים בשלום - כלומר שלא יקרוס בנק כלשהו. כך, למרות ניסיונות שונים, המפקחים לא ממש הצליחו לחולל מהפכות ולגרום לכך שמערכת הבנקאות הישראלית, הנשלטת על ידי הדואופול פועלומי (הבנקים פועלים ולאומי, שמחזיקים בכ-60% מהשוק) תיהפך ליעילה ותחרותית יותר.

ביוני 2015 בחרה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בחדוה בר למפקחת החדשה על הבנקים במקומו של דודו זקן, והיא נכנסה לתפקיד בסוף אוגוסט 2015. עם מינויה לתפקיד, שאליו חלמה להגיע במשך שנים ארוכות, שוב הועלו חששות כי בר - שהגיעה לתפקיד המפקחת היישר מעמדה בכירה של חברת הנהלה וראש חטיבה לניהול סיכונים בבנק לאומי - תמשיך בעיקר לדאוג לבנקים על חשבון הצרכנים.

אמנם עדיין מוקדם לסכם את הקדנציה של בר - עוד לא עברה שנה מאז נכנסה לתפקיד - אך הצעדים שהיא מנסה לקדם מרמזים על כך שהיא באה עם המון מוטיבציה ורצון לחולל שינויים אמיתיים ולהוביל מהלכים נועזים.

הצעדים האלה אמנם עדיין לא הוכיחו את עצמם במלואם כתומכים בתחרות, אך עדיין, מדובר במהלכים שאם יקרמו עור וגידים, יותירו את חותמה של בר במערכת גם אחרי שתעזוב את התפקיד. רשימת הנושאים שהיא מנסה להוציא לפועל בחצי השנה האחרונה יכולים להספיק לקדנציה שלמה - למרות המהמורות הרבות בדרך, ואף שאינה עוסקת בעניינים הקשורים לבנק לאומי, בשל תקופת צינון של שנה וחצי שהוטלה עליה, ובמקומה עושה זאת בעיקר הנגידה פלוג.

המהלכים הבולטים על סדר היום של המפקחת על הבנקים
הפרדת חברות כרטיסי האשראי
— ישראכרט מהפועלים ולאומי
קארד מלאומי
בניית מתווה עם הקלות להקמת
בנק חדש על בסיס חברת כרטיסי
אשראי
יצירת תשתיות לבנק דיגיטלי ללא
סניפים
הקלה בדרישות ההון והרגולציה
מסולקים חדשים
קידום התייעלות בבנקים תמורת
הקלות בהון
תמיכה וסיוע בבניית מאגר נתוני
אשראי

עם הנושאים שבר מקדמת נמנים הפרדת חברות כרטיסי האשראי לפחות משני הבנקים הגדולים - ישראכרט מהפועלים ולאומי קארד מלאומי - כחלק מהמלצות ועדת שטרום להגברת התחרות בשוק האשראי הצרכני; הוראות שונות בתחומי טכנולוגיה וחדשנות; תמיכה וסיוע בבניית מאגר נתוני אשראי; הקלות בקריטריונים לרוכשים פוטנציאליים של חברות כרטיסי אשראי; הקלות בדרישות ההון ורגולציה מסולקים חדשים; תוכנית התייעלות של הבנקים; והקמת מתווה למרכז מחשבים משותף.

גם לראיון הזה לקראת חג הפסח, הגיעה בר כשהיא משדרת ביטחון עצמי ורצון עז להצליח בתפקיד.

שר האוצר, משה כחלון, סימן את מערכת הבנקאות, לצד שוק הנדל"ן, כאחד משני התחומים שבהם הוא רוצה להשפיע במידה הרבה ביותר. לשם כך הוא תומך ביוזמות כמו הגבלת שכר המנהלים במערכת הפיננסית. האם את מרגישה מאוימת וחשה צורך להדביק את הקצב שלו, מרגישה שאת צריכה להיות הבלם שלו, או בכלל מתחברת לתפישתו?

בר: "גם כיום יש דברים מצוינים במערכת הבנקאות, אבל יש פה הזדמנות לעשות שינויים במערכת ואפשר לקדם מהלכים שייטיבו עם הצרכנים. יש דברים לא מעטים שאנחנו מקדמים לבד, ויש כאלה שעם האוצר. גם אם אנחנו לא מסכימים על הכל, אנחנו בונים תשתית ליותר תחרות. אין ספק שזאת תקופה מרתקת לעשות שינויים".

כשבר מדברת על האי־הסכמות בין בנק ישראל לאוצר, מדובר בין השאר על השאלה מי יפקח על חברות כרטיסי אשראי המופרדות, וגם על השאלות אם חברת כרטיסי אשראי ויזה כאל תישאר בשליטת דיסקונט והבינלאומי, ואם ולמי מהלקוחות יאושר לבנקים הגדולים הפועלים ולאומי להנפיק כרטיסי אשראי.

אנחנו שומעים שוועדת שטרום רוצה לאמץ את הרפורמה שנעשתה במערכת הבנקאות הבריטית, ושוקלת להמליץ על חקיקה שתחייב את בנק ישראל להנמיך את רף דרישות הלימות ההון (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון) ל-4.5%, כדי לאפשר להקים בנקים חדשים. זאת, בניגוד לעמדה שלכם, שלא מוכנה בינתיים להוריד את הרף אל מתחת ל-8%. האם תסכימי להתערבות לראשונה בשיקול הדעת של הפיקוח על הבנקים, שפוגעת בעצמאות של הבנק המרכזי?

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם שטרום ועם האוצר. כל הנושאים שהם בסמכותי מתקדמים יפה, ועל מה שאנחנו לא מסכימים אתם אנחנו עדיין דואגים לכך שניתן משקל יתר לבנק ישראל, כשאנחנו מנסים לעשות דברים לטובת הצרכן. אני לא רואה כיצד ההתערבות הזאת אכן תקרה בפועל. צריך להבין שבאנו עם מתווה חדש ואמיתי להקמת בנקים חדשים".

במה זה שונה מניסיונות קודמים להקים בנקים חדשים?

"בנינו מתווה שלם איך לבנות בנק על בסיס חברת כרטיסי אשראי, ופירסמנו טיוטה של הקלות איך מאפשרים לחברות כרטיסי אשראי להיות בנק. בנוסף, הסרנו חסמים - אמרנו שניתן תוך כמה חודשים רישיון עקרוני להיהפך לבנק על בסיס חברת כרטיסי אשראי. זה מסיר את האי־ודאות להנהלה של חברת כרטיסי האשראי, ומאפשר לבצע את ההכנות הנדרשות לשם כך.

"מדובר בין השאר בהכנת תוכנית לניהול נזילות וגיוס פיקדונות, התייחסות לנושא מיכון ו–IT, להבין מהי אסטרטגיה של בנק החדש. כל המהלכים האלה יאפשרו לבנקים החדשים גם לבצע גיוס כוח אדם, והם יקבלו את הסיוע שיידרשו לו. את הדברים האלה לקחתי מהבריטים".

ואיך יעבוד התהליך בפועל?

"אם לא תהיה הבהרה משמעותית לגבי פגיעה אפשרית בזכויות העובדים, עלולה להיות פרישה גדולה של בכירים בהנהלות, ויכולות להיות לזה השלכות לא נעימות". ציון קינן
מוטי מילרוד

"קודם כל, הפיקוח על הבנקים יצטרך להחליט אם לאשר לאותם הרוכשים הפוטנציאליים שיהיו (חברות מזון וסלולר או אחרות) לקנות את חברות כרטיסי אשראי או לא, ורק לאחר מכן לתת את האישור העקרוני להיהפך לבנק - למי שירצה בכך ויעמוד בדרישות".

ומי באמת יכול לקנות את חברות כרטיסי האשראי ומתעניין בכך?

"כמעט כל אחד יכול לרכוש את החברות האלה, חוץ מגוף ריכוזי גדול במשק או חברת ביטוח ובית השקעות גדולים. גם חברות ריאליות יוכלו לקנות וגם קרנות פרייווט אקוויטי (קרנות השקעה פרטיות). אני לא יודעת להגיד בשלב זה אם יהיו הרבה קופצים לחברות האלה. היו אצלנו כבר ארבעה גופים - חלקם מחו"ל וחלקם מהארץ - שהביעו התעניינות אמיתית, אך עדיין לא ידוע אם הם אכן מעוניינים לקבל רישיון להפוך לבנק.

"יש כאן הזדמנות מצוינת לרכוש חברות עם תשתית חזקה ומאגר נתונים רחב. אין מודל בעלות אידיאלי ומועלים כל מיני רעיונות של מבני בעלויות, ולכן המתווה שלנו כולל גם הנפקה מלאה שלהן בבורסה - שייהפכו לחברות ללא גרעין שליטה, כמו לאומי ודיסקונט. הבורסה מאוד מעוניינת בכך".

מה הם הרכיבים הנוספים שגיבשתם כדי לסייע לבנקים החדשים שאולי יקומו?

"אנחנו מעוניינים להוריד את העלויות הכבדות של הבנקים בתחום המיכון ומערכות המידע, שמגיעות לכ-5.5 מיליארד שקל בשנה ונמוכות רק מעלויות כוח האדם. נאפשר לבנקים חדשים לשתף פעולה בהקמת מערכות מחשוב משותפות. בהתאם לכך, ייבחר ייזם (ככל הנראה טאטא ההודית) שיציע לשחקנים חדשים וקיימים תשתית מיכונית (כמו מערכת לניהול פיקדונות)".

"המודל האנגלי אינו מתאים לבנק ישראל"

כדי להוציא את הפרויקט הזה לפועל שוקלת המפקחת לאפשר גם לבנקים קיימים קטנים ובינוניים (פרט לפועלים ולאומי), לשתף פעולה בתחום המחשוב. כלומר, מדובר במתווה שלפיו עשויות להיווצר במערכת ארבע מערכות מחשב: המערכות של הפועלים ושל לאומי (שייאסר עליהם לשתף פעולה בתחום המחשוב), מערכת של דיסקונט (שרק סיים להקים מערכת מחשוב חדשה, ולכן אין לו צורך בשיתוף פעולה כזה), ומערכת של כל שאר הבנקים - קיימים וחדשים. סוג התקשרות כזה, שבו בנקים רבים קונים שירותים מלשכת מחשוב משותפת, מקובל בעולם. בישראל הוא עדיין לא יושם בתחום הבנקאות.

אילו עוד הקלות יהיו?

"תהיה הקלה בדרישות של הלימות הון ל–8%. עם זאת, מדובר לא במשהו אקוטי, שכן הלימות ההון של החברות האלה היא 17%–19% והן צברו הון עצמי גבוה, למשל ישראכרט עם כ–3 מיליארד שקל ולאומי קארד עם כ–1.7 מיליארד שקל".

אתם לא חוששים שההתעקשות הזאת על דרישת הלימות הון של 8% תוביל לכך שתאבדו את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי?

"אנחנו חושבים לעומק על הסרת החסמים לבנקים מהיסוד — בעיקר כדי שיוסר איום של חוסר תחרות. לדעתנו המודל האנגלי אינו מתאים לבנק ישראל, שאינו מסכים למצב שייפול כאן בנק קטן ושהמפקידים ייפגעו. באנגליה יש הרבה בנקים ויש להם ביטוח פיקדונות, והם אינם מהווים חלק מסיכון סיסטמטי של המערכת. לעומת זאת, למשק הישראלי יש תיאבון סיכון מוגבל יותר, כך שלא מתאים לבנות מודל שמראש יפיל כאן בנקים. אגב, שר האוצר הסכים איתנו לעמדה הזאת, ועם זאת, עדיין אפשר להקל על הבנקים החדשים.

"שהלקוח יוכל להגיד 'קחו תעודת זהות שלי מבנק איקס ובואו נראה אם תציעו לי משהו יותר טוב בבנק אחר". מסוף סליקה לכרטיסי אשראי
בלומברג

מה לגבי הגנות ינוקא שיינתנו לחברות כרטיסי אשראי המופרדות, כמו למשל מתן ערבויות על ידי המדינה?

"לגבי ערבויות ספציפית אני לא מכירה. אני כן מאמינה שצריך לתת הגנות ינוקא, ואנחנו בוחנים אותן בימים אלה. ההגנות האלה צריכות להיות כאלה שלא יפגעו בצרכנים, כי לפעמים ההגנות יכולות ליצור גם עיוותים".

"המהפכה הטכנולוגית מגיעה מהעולם"

ישראל היא סטארט־אפ ניישן. זה היה נראה טבעי שמכיוון שיש פה מוחות מבריקים יקומו מיזמים וגופים שיהוו תחרות לבנקים, אך בפועל זה לא קורה. אולי זה בגלל שבנק ישראל חוסם תחרות כזאת?

"הייתי באנגליה ובצרפת, ביקרתי בבנקים הדיגיטליים שם - והתחרות תבוא מהדיגיטל. המהפכה הטכנולוגית מגיעה מהעולם, ואנחנו לא נמצאים בפיגור בתחום הזה. אירחתי באחרונה לא מעט משלחות שבאו מסינגפור, אנגליה ומקומות נוספים, שבאו לראות איך עובדת בישראל מערכת הבנקאות והפינטק, כך שאני מאמינה שנראה חיבורים מתרחבים והולכים בין תעשיית הפינטק והבנקאות. עשינו גם מהלך של הסרת חסמים לכל הבנקאות הדיגיטלית - חוזר של בנקאות בתקשורת, שיוצר תשתית לבנק דיגיטלי ללא צורך להגיע לסניפים בעבור מי שירצה בכך".

אז את בעצם תומכת במודל של הבנק הדיגיטלי שמקדם בימים אלה בנק לאומי?

בר מקפידה לא לענות באופן ישיר על שום דבר שקשור ללאומי: "גם הפועלים מקדם מיזמים דיגיטליים וטכנולוגיים, וגם בנקים בינוניים וקטנים. הייתי בשבוע שעבר בסיור ברמלה בשלושה סניפים של שלושה בנקים - אחד של בנק גדול, אחד של בינוני ואחד של קטן, וראיתי ששיעור המצטרפים לבנקאות בתקשורת נמצא במגמת עלייה אדירה. ראיתי ש–60% מהפעולות נעשות בערוצים ישירים, וגם 75% מהפעולות של צ'קים.

"היתרון של זה הוא הורדת עלויות המוצרים בעשרות אחוזים, וזה גם מאפשר להקטין את כוח האדם. אנחנו בפתח של המהפכה שאינה מחייבת גישה פיזית של הלקוח לבנק, כמו שראיתי שקורה בצרפת. זה קורה גם אצלנו".

איך את דואגת שהדרישות שלך ייושמו בפועל על ידי הבנקים?

"דרשתי גם מהבנקים שאחרי פרסום דו"חות הרבעון השני של השנה יספקו דיווחים בכל מיני חתכים, כדי ללוות את זה בכל ההיבטים מקרוב. אני רואה בכך שינוי דרמטי שרק יצבור תאוצה. במהלך אותו סיור בבנק הקטן ברמלה, למשל, אמרו לי 'יש לנו כלים פחות טובים לזיהוי הלקוח ואנחנו מבקשים ממנו כל מיני פרטים'. אני מאמינה למשל שתחילת השימוש בתעודת זהות בנקאית יהיה כלי אדיר לשיפור תהליכים, ואני גם מתכוונת לאפשר תעודת זהות בנקאית שתעבור בצורה דיגיטלית, כך שהלקוח יוכל להגיד 'קחו תעודת זהות שלי מבנק איקס, ובוא נראה אם תציעו לי משהו יותר טוב בבנק אחר'.

"בעולם של טכנולוגיה, המידע נהפך לנכס של הלקוח, ואני מקווה שהמהפכה הזאת תיטיב עם הצרכנים. במסגרת הפעילות הקמנו גם את האגף החדש לטכנולוגיה וחדשנות, שבראשו יעמוד רו"ח דודי בבלי, בוגר יחידת 8200 שמילא תפקידים בכירים בתחום הטכנולוגיה במערכת הבנקאות ובפיקוח על הבנקים. יש לי הרבה ציפיות מהאגף, שאמור ללוות את הבנקים ביישום השינויים הטכנולוגיים.

"השיח הציבורי הקצין ונבע מכעסים על השכר, על העמלות הגבוהות, על אשראי גדול שניתן לקבוצות עסקיות גדולות". הפגנה מול סניף בנק לאומי בתל אביב
מוטי מילרוד

"הנושא הזה קריטי מאוד, כי כשאני פוגשת בנקים ואנליסטים ברחבי העולם ומדברת לאן הבנקאות הולכת - בכל השיחות אני שומעת שמהפכה טכנולוגית תאפשר הגדלה דרמטית של היעילות והתחרות, ופה בישראל אנחנו לא שונים בתחום הזה משאר העולם".

"מעורבות רגולטורים אינה אופטימום"

האם לדעתך בנקים וחברות ביטוח הם גופים עסקיים פרטיים, או שהם בעצם גופים ציבוריים שמותר להתערב בהם בנושאים כמו שכר וטכנולוגיה? איך זה באמת אמור לעבוד בשטח?

"שום מעורבות של רגולטורים היא לא אופטימום - לא בנושא של שכר ולא בנושאים אחרים. עם זאת, נוצרה פה סוגיה שפגעה באמון הציבור, ואז ברוח החוק שהציע יאיר לפיד, העבירו במהירות חוק חדש". לפיד, כשכיהן כשר אוצר, קידם חוק להגבלת שכר הבכירים במערכת פיננסית ל–3.5 מיליון שקל בשנה.

ואת שלמה עם ההשלכות של החוק הזה לגבי מערכת הבנקאות?

"אמנם אמון הציבור נפגע, אך עם זאת הוכנסו בחוק הזה כמה שינויים שיצרו בעיות - כמו פגיעה בזכויות העבר של עובדים שלמשל עבדו 20–30 שנה בבנק, וזה לא נכון לפגוע בהם רטרואקטיבית. יש הסכמה עם משרדי האוצר והמשפטים שזאת לא היתה כוונת המחוקק מלכתחילה, וצריך כמובן לדאוג שהחוק הזה לא ייצור חסמים לתהליכי התייעלות שאני מצפה שיבצעו".

את לא חושבת שהחוק ייצור פערים בין בנקים וחברות פיננסיות לחברות ציבוריות?

"ברור לי שבמערכת הבנקאות יהיו אנשים הכי טובים ומובילים, מנכ"לים וחברי הנהלה, שעלולים לעזוב. וזאת באמת דילמה, אם להרחיב את החוק גם לחברות ציבוריות, כי זה עלול להוביל לפגיעה נוספת בבורסה, של יציאת חברות ממנה.

"החוק הזה, אין לו תקדים בכל הגלובוס. שכר גבוה מאוד ניתן לא רק בבנקים, שהם לא היו מובילי השכר השנה בטבלאות. אבל עדיין יש פה אמירה ציבורית. ואם לא תהיה הבהרה משמעותית לגבי פגיעה אפשרית בזכויות העובדים, עלולה להיות פרישה גדולה. זה לא יהיה נכון שבבת אחת יעזבו בכירים בהנהלות, ולזה יכול להיות מחיר והשלכות לא נעימות. כבר קיבלתי שיחות מגורמים שונים בחו"ל שהביעו חששות ורצו להבין את המשמעויות. זה אינטרס של כולנו שלא תהיה פרישה המונית. בינתיים אנחנו עוד לא יודעים אם התיקון לחוק יהיה באמצעות השלמת חקיקה או בדרך אחרת, אבל חייבים להכריע בסוגיות האלה".

וגם אם סוגיית זכויות העבר תיפתר, האם עלות שכר שנתית של 2.5 מיליון שקל המותרת לצורכי המס תותיר מנהלים טובים במערכת?

"ההערכה שלי היא שבהחלט יהיו אנשים מצוינים שירצו להיות במערכת הבנקאות תחת ההגבלות האלה, גם אם ייתכנו פה ושם פרישות. לבנקאים אין מה להרגיש לוזרים, כי לבנקאות יש תפקיד חשוב - מתן מימון לרכישת דירות שרכשו ורוכשים משקי בית, לפרויקטי תשתיות כמו בניית כבישים ואנרגיה חלופית, וזה בשונה למשל מהבנקים באירופה, ששם נותנים פחות אשראי ופה המערכת תומכת. אני גאה לפקח על מערכת הבנקאות הזאת".

את לא חושבת שהבנקאים הרוויחו את העליהום ואת הטלת החוק החדש ביושר?

"היו מגוון רחב של רמזים למערכת הבנקאות שרמות השכר הנוכחיות לא מתאימות לנורמות, וחלקם לא הבינו זאת".

אז זה מוריד מהתמריץ שלך לחזור למערכת הבנקאות?

"אני בכלל לא חושבת על זה. יש לי קדנציה של 5 שנים, ואני מרגישה שאני נמצאת בפסגת הקריירה. אם אצליח ליישם חלק מהדברים שרק התחלנו לקדם, נוכל לחולל פה שינוי אמיתי שיגדיל את התחרות".

מה ייחשב לפסגת הישגייך?

"שרפורמות שאותן הגדרנו והצבנו בפנינו ייושמו, שנראה התייעלות משמעותית בצורה מכובדת שמצמצמת את הפער המשמעותי בינינו לבין מדינות OECD, שהצרכנים ומשקי הבית ייהנו מזה ובעלי המניות ייהנו גם כן, וכאן יש הרבה מהציבור הרחב. אני מקווה גם שנעבור ונטמיע מהפכה טכנולוגית שתיתן ערך ללקוחות במחירים יותר נמוכים ושנגביר את התחרות".

"מקווה שהתייעלות הבנקים תימשך"

בינתיים יש בנקים על המדף - הבינלאומי, אולי מזרחי טפחות (בגלל הצורך למכור על ידי ליאורה עופר, שמחזיקה גם בחברת הקניונים מליסרון). שרי אריסון דיברה על כך שהיא מעוניינת להכניס שותף לבנק הפועלים - האם יש בכלל מי שבאים לפיקוח ומגלים עניין ברכישתם?

"יכול להיות שיהיו שינויי בעלות, שנראה יציאה וכניסה של משקיעים חדשים. למשל, לשחקנים (בנקים) קטנים יש בעיה של חיסרון לקוטן, ויכולת להיות בנק קטן במציאות הקיימת דורשת מיקוד עסקי מאוד מוגדר, כי להיות בנק אוניברסלי בעבורם זה פשוט לא ישים. מה שעוד נדרש מבנק קטן כדי לשרוד זה להיות יעיל מאוד. מה שעשוי לסייע להם זה שבעזרת שינויים טכנולוגיים מצטמצם היתרון לגודל, ואז לא תידרש פריסה יותר גדולה, שכן הרבה פעולות יהיה אפשר לעשות באמצעות הסלולרי, ובדרך הזאת הבנקים הקטנים יגיעו לנתח שוק גדול יותר".

חלק מהבנקים הקטנים התלוננו שדרישות ההתייעלות שלכם אינן ריאליות בעבורם. איך אתם מסייעים להם?

"יש לנו דרישות גדולות מאוד מהבנקים בנושא התייעלות, כי מערכת הבנקאות הישראלית מאוד לא יעילה, ואם זה ישתנה הצרכנים ירוויחו מכך. "אף שהבנקים כן עשו בשנים האחרונות תוכניות התייעלות, עדיין היו כמה חסמים שלא איפשרו לעשות זאת בצורה משמעותית יותר, כמו הצורך בעמידה בדרישות הלימות הון"־.

ואת לא חוששת שיישום החוק החדש להגבלת השכר במערכת הפיננסית יעצור את גיבוש תוכניות התייעלות שהבנקים עובדים עליהן בימים אלה?

"אני מקווה מאוד שלא, כי הבנקים אמנם עשו בעבר תוכניות התייעלות, אך בשל חסמים שונים לא כולם עשו את מה שנדרש מהם בתחום הזה".

רמזת באחרונה בוועידת הפיננסים של TheMarker כי במערכת הבנקאות יש כ-8,000 עובדים מיותרים. זה פחות או יותר המספרים?

בר מחייכת: "זה המספרים שאתם אמרתם. מה שכן, הפערים בינינו לבין העולם גדולים מאוד, ואחד החסמים שזיהינו ושמנעו ביצוע של תוכניות פרישה מרצון שמוסכמות יחד עם העובדים נבעו מכך שלתוכניות האלה יש עלויות גבוהות, וזה פוגע בהון של הבנקים. החלטנו שנסיר את החסם הזה ונאפשר להם לבצע את התוכניות באמצעות הקלות בהון. הרמות של יחסי היעילות התפעולית ב-OECD זאת מטרה נאה לשאוף אליה, אבל כיום בעולם מדברים על יעילות גבוהה יותר. חובה אבל לנהל את התהליך הזה של המהפכה הטכנולוגית מול העובדים והבנקים בצורה הגונה".

ומה יחליט צדיק בינו? הוא ימכור את הבינלאומי, את פז או את שניהם?

"עדיף שתשאלו אותו על כך. מה שכן, אחד האתגרים שלנו הוא שיהיה בנק משמעותי מאוד מלבד הפועלים ולאומי. כדי להגדיל תחרות וליצור בנקאות מאוזנת יותר, של מבנה שוק נכון יותר, שיהיו בו כמה שחקנים משמעותיים ומתוך הבנה שיש יתרונות לגודל - נפעל לחיזוק בנקים בינוניים. לנו כרגולטור יש כלים לעשות זאת, כמו השארת כאל בידי הבנקים הבינוניים. ההחלטה הזאת לא היתה סוג של פשרה מול ועדת שטרום".

לא נראה לך שפונקציית המטרה העיקרית כיום של מנכ"לים בבנקים היא רק התייעלות?

"נכון שיש הרבה מקום לשיפור בתחום ההתייעלות, אבל לא רק על זה מסתכלים, אלא גם כמובן על צד ההכנסות".

למה הבנקים הישראליים נסחרים במכפילי הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) נמוכים?

"זה נגזר גם מהתוצאות העסקיות של הבנקים וגם מחסמים רגולטוריים שונים. אם הבנקים יעשו תוכניות התייעלות משמעותיות, זה יאפשר להם להגדיל את הרווחיות, והשוק יתמחר את זה".

מה דעתך על הפעילות הבינלאומית של הבנקים הישראליים?

"הפעילות הצטמצמה מאוד, הבנקים סגרו סניפים, ודי בצדק - כי הסיכונים חוצים גבולות והם גדולים מאוד וצריך לציית לחוקים. זה נכון לצמצם את הפעילות הבינלאומית, ואכן הבנקים ממוקדים בחו"ל במדינות בודדות".

האם הפקתם לקחים מפרשת החקירה של בנק לאומי מול הרשויות הרגולטוריות בארה"ב בגין סיוע ללקוחות בהעלמת מס, פרשה שעלתה לבנק כ-400 מיליון דולר? עד כמה אתם מעורבים ועוקבים אחר החקירות המתנהלות כיום נגד הפועלים ומזרחי טפחות באותו נושא?

"אנחנו בהחלט עוקבים ומעודכנים בהתפתחויות בחקירות האלה, וגם מפיקים לקחים. המקרים האלה ליוו לא רק את הבנקים הישראליים, אלא את הבנקים בכל העולם, והיה צורך בלימוד לקחים. אכן הבנקים עשו שינוי דרמטי בקשר לעבודה עם תושבי חוץ. היום הבנקים צריכים להראות אסמכתאות לגבי לקוחות בכל העולם — נעשה פה סדר משמעותי".

איך את רואה את היחס כלפי הבנקים? האם הם אכן נתפשים כאויבי הציבור?

"בנקאים בישראל — מראשון הבנקאים ועד חברי ההנהלה הבכירים ביותר — הם מקצועיים, מוטי לקוחות ועסקים קטנים. השיח הציבורי מול הבנקים הקצין יתר על המידה בשנים האחרונות, ונבע מהכעסים על השכר, על גביית עמלות גדולות, על אשראי גדול שניתן לקבוצות עסקיות גדולות. אבל הבנקים והכנסת טיפלו בכל הסוגיות האלה, וכיום המערכת יציבה וחזקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#