בית הקלפים 
של וול סטריט: "מיליארדים" תכניס אתכם לעולם המושחת של תעשיית הפיננסים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית הקלפים 
של וול סטריט: "מיליארדים" תכניס אתכם לעולם המושחת של תעשיית הפיננסים

"מיליארדים", דרמה חדשה שמשודרת כעת ב-yes, עוסקת במאבק האיתנים בין התובע הכללי של ניו יורק למלך קרנות הגידור של וול סטריט, ומשלבת בעלילתה את שני האסונות הגדולים של וול סטריט - אסון התאומים והמשבר הפיננסי ■ דיוויד לוין, מיוצרי הסדרה, מסביר בראיון ל-TheMarker את המניע להפקתה: "הסדרה ממחישה כיצד מערכות עוברות השחתה, ואיך מנצלים את המערכת בדרכים חוקיות, אבל לא הוגנות"

6תגובות
Jeff Neumann / SHOWTIME / yes

אזהרת קריאה: את הסצנה הבאה כדאי לקרוא בליווי מילון מונחים פיננסי 

אקסלרוד: מי זה?

מיק: זה בן, האנליסט החדש שלי.
אקסלרוד: טוב, אם קיבלנו אותך לעבודה, אתה בטח גאון. ייל?
בן: סטנפורד. אחר כך וורטון.
אקסלרוד: אוקיי, סטנפורד־וורטון, עכשיו תקשיב. קזוויץ שולט באלקטריק סאן. בבעלותו גם 19.3% מלומתרם דרך ההשקעה שלו בסאותרן וינד. ראית את העסקה הגדולה ביום חמישי שמריל הציגו?
מיק: כן. אלה היו פורטרס שמכרו את השורטים שלהם לפני המיזוג. לא?
אקסלרוד: העסקה היתה ב–12:52, כשכולם היו בהפסקת צהריים. אני מבין מזה שהם רצו שלא יבחינו בה. אתם עליתם עליה שזה מרשים, אני מניח. אבל אתם מסתכלים על זה הפוך. ההצעה של אלקטריק סאן היתה רק תכסיס לתמיכה זמנית בלומתרם. קזוויץ נוהג להסתער על לוזרים. הוא חיה. העסקה הגדולה היתה יציאה של קזוויץ מסאותרן וינד, יציאה מלומתרם. הוא רכב על הסיפור, עכשיו הוא בחוץ, זה אומר שגם אתם צריכים לצאת. למעשה, פוזיציית שורט. זה יצנח ל–32 וישתנה אחרי שהידיעה תתפרסם.
מיק: וואו. תפישה יפה, אקס.
אקסלרוד: הכולסטרול שלי מספיק גבוה. אל תשמן לי את התחת בחמאה. רק תהיה חכם יותר.

אם סיימתם את קריאת הסצינה הזאת מסוחררים, ורוב מה שזכרתם מתקשר לשימון אחוריים בחמאה, אל תרגישו רע עם עצמכם. רוב הצופים ב"מיליארדים" (Billions), הדרמה החדשה והמדוברת על וול סטריט, לא ממש הבינו את אותה - וזאת בדיוק היתה המטרה.

טריילר לסדרה מיליארדיםשואוטיים

"הצופים לא צריכים להבין שורה אחרי שורה לגבי כל עסקה, אלא להבין שהצורה שבה מנהלים את הדברים היא מעבר להבנה של כל אדם אחר מחוץ לוול סטריט", אומר דיוויד לוין, אחד משלושת היוצרים של "מיליארדים", ששידורה החל באחרונה גם בערוץ yes HO. "אנחנו רוצים להראות את המורכבות האדירה בחלק מהעסקות בוול סטריט".

הסדרה של רשת שואוטיים עוסקת במאבק כוחות עתיר תככים ואינטרסים בין התובע הכללי הממולח של ניו יורק, צ'אק רודס (בגילומו של זוכה האמי פול ג'יאמטי) לבין מלך קרנות הגידור של וול סטריט, בובי אקסלרוד (דמיאן לואיס, הומלנד). "זה סיפור על שני מלכים - אחד עשיר כקורח וזה המקור לעוצמה שלו, והשני בעל עוצמה ממשלתית, וכל אחד מהם מנסה לשמור על הממלכה שלו, להיות מוכן לקרב ולגרום לשני לצאת משליטה", מתאר לוין בראיון טלפוני ל–TheMarker מניו יורק.

העלילה מתפתחת על בסיס מסלול ההתנגשות בין התובע הכללי רודס, המוביל מאבק נגד שחיתות פיננסית בארה"ב, שעדיין לא הפסיד בשום תיק מתוך 81 תביעות על סחר במידע פנים, לבין המיליארדר אקסלרוד, שנגדו נצברות ראיות פליליות על הונאה פיננסית. הסיפור נהפך למורכב הרבה יותר כשמתברר שאשתו של התובע הכללי רודס עובדת תקופה ארוכה אצל אקסלרוד כיועצת ארגונית, ומסרבת להיפרד ממשרתה.

אקסלרוד עצמו, שהיה הניצול היחיד בחברה שבה עבד באסון התאומים ב–2001, משלב אורח חיים ראוותני, הכולל אחוזות ענק ומטוסים פרטיים, לצד טיפוח תדמית של אדם שמחובר לקהילה, ואינו שוכח את חיי העוני שבו צמחו הוא ואשתו. עם זאת, כוונותיו הטובות לא עומדות בפני יצר החמדנות והפיתויים האדירים של אדם שטיפס לפסגת עולם ההשקעות.

"ב-2008 הנרטיב השתנה לנגד עיננו"

העונה הראשונה של "מיליארדים" זכתה לפופולריות וביקורות טובות וממשיכה לעונה שנייה, שעה שצופיה בארה"ב נערכים למאבק הכוחות הגדול מכולם - מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב. זאת כבר הובילה לעיסוק אינטנסיבי בקרב המועמדים השונים על העוצמה האדירה שהשיב לעצמו המגזר הפיננסי לאחר המשבר ההרסני שאותו חולל, מול החולשה שמפגין הממשל שחילץ אותו, והאשמות בין המועמדים על החיבור שלהם לכסף הגדול של וול סטריט.

את הסדרה יצר לוין עם שותפו הקבוע ליצירה מארק קופלמן (מאחוריהם סרטים כמו אושן 13 ואמן האשליות) בשיתוף פעולה הדוק עם אנדרו רוס סורקין, הפרשן הפיננסי הבכיר של "ניו יורק טיימס" ומחבר הספר "גדולים מכדי ליפול" (Too Big to Fail) מ–2010, שמתאר את הדרמה מאחורי חילוץ הבנקים הגדולים על ידי הממשל הפדרלי בשיא המשבר הכלכלי של 2008. בעוד סורקין התחיל לעבוד על ספרו ב–2009 והוציא אותו כעבור שנה בלבד, הפקתה של "מיליארדרים" הסתיימה יותר מחצי עשור אחרי אותו משבר, אף שהעבודה עליה החלה לפני קריסת המדדים.

היוצרים דיוויד לוין (מימין) ומארק קופלמן
Jeff Neumann / YES

"בריאן ואני התחלנו לעבוד על תוכנית על וול סטריט וקרנות הגידור עוד ב–2007, כך שכשהתחילה הקריסה היה לנו ברור שכל הנרטיב שעליו התבססנו משתנה לחלוטין לנגד עינינו. במשך הרבה מאוד זמן היה שוק שורי (שוק במגמת עלייה), ואז ברגע אחד, החגיגה נגמרה. לקח לנו זמן מה להבין את המשמעות של הקריסה מבחינה היסטורית", אומר לוין.

גם אתה לקחת חלק בחגיגה הגדולה לפני המשבר? האם גם אתה רכשת אג"ח סאב־פריים, או בתים לצורכי השקעה שאחרי זה ערכם התרסק?

"היו לי השקעות מסוימות בשוק, הדברים הרגילים שכולם עשו עם מעט החסכונות שלהם, אז עברתי את החוויה שעברו כולם כשהכל קרס ב–40%. אבל אני בטח לא המקרה של סוחר או משקיע שעוקב מדי יום אחרי ההשקעות שלו. יש אנשים כמוני שחטפו מכה הרבה יותר קשה, כי אחרי הנפילה הראשונה השוק התאושש, אלה שיצאו מיד איבדו חלק הרבה יותר גדול מהונם. חלק מהחבר'ה החכמים יותר בשוק קרנות הגידור ידעו בדיוק מתי השוק הגיע לקרקעית, ואז נכנסו אליו בכל העוצמה וקצרו רווחים אדירים. אז בזמן שהרבה אנשים פשוט איבדו את כל הונם, היו כאלה שניצלו את המצב והרוויחו המון כסף".

משקפים את המציאות

"מיליארדים" היא הסדרה הראשונה שמשלבת בעלילתה בין שניים מהאסונות הגדולים ביותר בהיסטוריה של וול סטריט - אסון התאומים והמשבר הפיננסי. לאירועים האלה היתה השפעה פסיכולוגית עצומה על האנשים בוול סטריט, שבאה לידי ביטוי בסדרה. זהו אלמנט יוצא דופן משום שכמעט איש לא מדבר כיום בתקשורת ובציבור על ההשפעה של האירועים המחרידים האלה על האנשים שהיו שם, ונמצאים שם היום.

"כשאתה מתעסק עם דמויות שהן מספיק ותיקות בעסק כדי לעבור את שני האירועים האלה, זה מותיר חותם גדול", אומר לוין. "שתי הדמויות הראשיות היו שם, פיזית, בניו יורק, בוול סטריט, גם בזמן אסון התאומים וגם בזמן הקריסה הפיננסית, ויש לזה אימפקט מאוד גדול על הסדרה".

מה היה החלק הקשה ביותר בהפקת סדרה שכוללת טרמינולוגיה שאינה ברורה לאיש מחוץ לוול סטריט?

"עולם קרנות הגידור מרתק בעינינו. וגם משרד התובע הכללי והכוח שיש לאנשים האלה. הרבה ממה שהם עשו בוול סטריט הוא עבודה שקטה מול מחשבים. גם אצל התובע הכללי עוברים על ניירת משפטית אינסופית. כך שרוב הזמן, אנשים פשוט יושבים בכיסאות ועושים את העבודה שלהם. האתגר שלנו היה לקחת את הטרמינולוגיה הפנימית ולייצא אותה לצופים, וזאת היתה משימה מלהיבה עבורנו".

הסדרה גררה לא מעט השוואות ל"בית הקלפים" של נטפליקס - הדינמיקות בין הדמויות, הדיאלוגים האכזריים, המורכבות של הדמויות יחד עם חוסר מוסר ונטייה להשחתה, גם בקרב אלה שאמורות להיות טובות. ואולם לוין פחות אוהב את ההשוואה.

"בית הקלפים". אחת מסדרות הדגל של נטפליקס, שכל עונה שלה עולה במלואה לאתר
אי־פי

"'בית הקלפים' היא סדרה מופקת היטב שהיתה לה השפעה גדולה מאוד בשנים האחרונות על הטלוויזיה, ודיוויד פינצ'ר עשה עבודה מעולה אתה. אני בעצמי חובב של הסדרה. 'מיליארדים' היא אמנם על כסף, עוצמה, חזון והשפעה, אבל בניגוד ל'בית הקלפים' היא לא באמת נכנסת לפוליטיקה, אלא עוסקת באופן שבו הממשל מנסה לפקח על טייקוני קרנות הגידור. למען האמת, השוואה ל'בית הקלפים' קצת מפחיתה מהסדרה לדעתי, אבל אנשים שאהבו את 'בית הקלפים' יאהבו גם את הסדרה הזאת".

ביל קלינטון אמר על בית הקלפים שהיא 99% מדויקת. עד כמה 'מיליארדים' נאמנה למציאות?

"בריאן, אני וסורקין עשינו תחקיר מעמיק מאוד וקיימנו המון ראיונות עם אנשים משני צדי המתרס - גם הצד של התובע הכללי וגם ענף קרנות הגידור - והתגובות שאנחנו מקבלים מאנשים שצופים בסדרה משני הצדדים אומרות שאנחנו משקפים את המציאות. ברור שיצרנו פה סיפור דרמטי, כי בסופו של דבר אנחנו עושים סדרת טלוויזיה, אנחנו לא מתיימרים לעשות כאן עבודה דוקומנטרית".

מבין שני הגיבורים, של מי היית מעדיף להיות חבר?

"אני חושב שהרבה צופים מתחילים לראות את הסדרה עם עמדה מגובשת מראש לגבי האופי של שני הגיבורים - התובע הטוב מול הנבל מוול סטריט. אבל שתי הדמויות האלה מורכבות מאוד, יש בהן הרבה טוב, הרבה רע, ויש הרבה אזורים אפורים. שניהם מונעים משאפתנות, וזה יוצר גם כוונות חיוביות, אבל גם תוצאות שליליות. בסופו של דבר אולי הייתי מעדיף להיות חבר של אקסלרוד, כי אולי היתה יוצאת לי מזה טיסה במטוס הפרטי שלו".

או לחלופין, אולי היית סופג כתב אישום. למרות שאף בנקאי לא שילם מחיר ונשלח לכלא בעקבות המשבר הפיננסי.

"זאת נקודה מעולה. אני שמח שציינת את זה. אחד הדברים שניסינו לחקור הוא איך ולמה התובע הכללי בוחר את התיקים שלו, ושאלנו הרבה אנשים איך זה שאיש לא היה אחראי לקריסה של המערכת הפיננסית אחרי 2008, ואיש לא הובא למשפט אחרי המשבר. ניסינו להבין גם למה דווקא האנשים של קרנות הגידור נהפכו לאשמים המרכזיים, כשלמעשה לא היה להם הרבה מה לעשות כשהמשבר התחיל. זאת שאלה מרתקת".

מה אתה חושב על הקשרים ההדוקים של פוליטיקאים עם בנקאים בכירים? עד כמה המערכת מוטה לדעתך לטובת בעלי העוצ­מה?

"אני חושב שהסדרה שלנו ממחישה את מה שאנחנו מרגישים לגבי מערכות שעוברות השחתה באופן כללי. רואים שוב ושוב כמה השפעה יש לוול סטריט ולכסף שלו על המערכת הפוליטית - לא במובן לא חוקי, פשוט איך אנשים רבי עוצמה מנצלים את המערכת בדרכים שהן לגיטימיות וחוקיות, אבל לחלוטין לא הוגנות".

מנקודת מבטו של תסריטאי, איך אתה יכול להסביר את סיפור עלייתו הפנומנלי של דונלד טראמפ?

"אחד המניעים שלנו לעשות את התוכנית הוא העניין הרב שלנו במשיכה האדירה של אנשים בארה"ב למיליארדרים כריזמטיים. איך אנשים נופלים בשבי בקסמם, בין אם הם טובים או רעים. עבדנו על הסדרה הזאת זמן רב לפני שטראמפ נכנס למרוץ, אבל נראה שעלייתו רק מחזקת את התזה של העלילה".

אחרי יותר משבע שנים של ממשל אובמה, עד כמה גדולה האכזבה מהנשיא הנוכחי?

"אני חושב שהיו תקווה ואופטימיות אדירות כשאובמה נכנס לתפקיד, שההגינות תשתקף בכל סוגיה בחברה - יחסים בין־גזעיים, שכר, רגולציה הדוקה יותר על בנקים - אבל לדעתי, למרות המאמצים הרבים שלו, המערכת הראתה שהיא עמידה מאור לניסיונות לשפר אותה. היתה התנגדות רבה לשינוי לטובה, בגלל האינטרסים האישיים של האנשים".

רודס לא מצליח להרגיש כמו פרנק אנדרווד \ טלי גולדשטיין

"מיליארדים", הסדרה החדשה מבית שואוטיים, סבלה מחיסרון בולט מהרגע שבו עלתה לאוויר, עקב ההשוואה המתבקשת ל"בית הקלפים" של נטפליקס. שתי הסדרות מטפלות באנשים המאכלסים את האולימפוס - בין אם הוא הבית הלבן או וול סטריט. השוואה זו מתעתעת, שכן היא מעניקה ל"מיליארדים" הילה של הצלחה עוד לפני שהוכיחה את עצמה, רק מעצם ההשוואה לסדרה שזכתה להצלחה היסטרית.

החסד הזה, של ההשוואה ל"בית הקלפים", אינו מוצדק בהכרח. בדומה לסדרות אמריקאיות רבות בשנים האחרונות, המתגאות בתסריטים, במאים ושחקנים זוכי פרסים המגיעים מעולם הקולנוע, גם "מיליארדים" מתאפיינת בדיאלוגים מושחזים ודמויות גדולות מהחיים, אך נופלת לפח המסוכן שבו נופלות סדרות רבות - "תפסת מרובה, לא תפסת". התוצר הסופי עתיר יומרה, הדמויות שטחיות ולא מעוררות סימפטיה, ואפילו זירת ההתרחשות הסקסית מטבעה של וול סטריט וניו יורק רודפת התענוגות אינה מצליחה להותיר חותם משמעותי בקרב הצופה.

ההשוואה בין "מיליארדים" ל"בית הקלפים" מזכירה השוואה אחרת, שנעשתה לפני כמה שנים, בין הסדרות "חדר החדשות" (HBO) ל"בית הלבן" (NBC). למרות התחומים השונים שבהן עסקו שתי הסדרות - מוסד הנשיאות האמריקאי והמרוץ לבית הלבן ועולם החדשות - שתיהן נוצרו על ידי התסריטאי עטור התשבחות אהרן סורקין, עובדה שהיתה לעוכרה של "חדר החדשות", שלמרות הציפיות הגבוהות לא הצליחה לעמוד בקריטריונים המופתיים של "הבית הלבן".

עבור פול ג'יאמטי עטור הפרסים, המככב ב"מיליארדים", זוהי נפילה שנייה ליצירה שלא זכתה להתרומם, לאחר השתתפותו בסדרת הדרמה התקופתית "מר סלפרידג'". ג'יאמטי לא מצליח לתרגם את איכויות המשחק המוכרות שלו לדמותו של צ'אק רודס, התובע הכללי רודף הצדק אך המיוסר עקב ונדטה אישית, נגד המיליארדר בובי אקסלרוד (דמיאן לואיס). בכך הוא שונה מקווין ספייסי שמגלם את הפוליטיקאי השאפתן ואכזרי בו זמנית, פרנסיס אנדרווד, בדרך שבה הוא מצליח לעורר חלחלה וחיבה בלב הצופים לדמות המורכבת כל כך. לואיס מגלם את אקסלרוד בצורה מכובדת, אך לא מצליח לעמוד באתגר של הצגת אדם חובב תענוגות שטיפס על גוויות בדרכו לפסגה, ומצד שני מממן מלגות לילדים שהוריהם נהרגו בספטמבר 2001, ושומר על נאמנות בנוסח מאפיה אירית לחבריו.

"מיליארדים" סובלת מתזמון מאוחר מדי עבור דור שצפה וחווה את נכלולי עולם ההון־שלטון ונזקיו בעשור האחרון. היא מתוחכמת ונכונה בשכל, אבל הרבה פחות ברגש. היא אפילו לא היתה מרגיזה את פעילי "לכבוש את וול סטריט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#