נשים טוענות בתחקיר "עובדה": רחבעם זאבי (גנדי) תקף אותנו מינית - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נשים טוענות בתחקיר "עובדה": הותקפנו מינית על ידי רחבעם זאבי

אלמנתו ובנו של זאבי, אשר נרצח ב-2001, ביקשו למנוע את שידור התחקיר בטענה כי אין ביכולתו להכחיש את הטענות ■ השופטת עינת רביד: "מפעל ההנצחה והמימון הציבורי הניתן לזאבי, מותיר אותו בתודעה ולכן יש הצדקה ציבורית לעסוק בעניין"

171תגובות

השופטת עינת רביד מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה אתמול (ה׳) את הבקשה של בני משפחת רחבעם זאבי (גנדי) המנוח למנוע משידורי ״קשת״ לשדר תחקיר של התוכנית "עובדה", ובו עדויות של נשים שטוענות כי הותקפו על ידי זאבי בעת שהיה אלוף פיקוד מרכז (1968-1972). את הבקשה לצו מניעה הגישו אלמנתו של זאבי, יעל, ובנו יפתח פלמח. זאבי נרצח ב-2001 בעת שהיה שר התיירות על ידי חוליית מתנקשים פלסטינית.  

מדובר בכתבה אשר צפויה להיות משודרת ביום חמישי הבא ועוסקת בתחקיר עיתונאי של הכתב עמרי אסנהיים אודות פרשיות שונות שבהן היה מעורב גנדי בשנים שבהן שימש בתפקידים ציבוריים שונים ובין היתר כאלוף פיקוד מרכז. נדבך מרכזי ממו עוסק בטענות לפיהן הוא ביצע מעשים מיניים חמורים ופסולים, לרבות בכפייה, במספר נשים. "בכוונת עובדה להציג בתוכנית עדויות של מספר נשים שאחת מהן מתראיינת בפנים גלויות, המגוללות את מסכת המעשים החמורים שלטענתן ביצע בהן גנדי בהיותו אלוף פיקוד מרכז", נכתב בהחלטה. 

רחבעם זאבי (גנדי), בתקופה בה מיוחסות אליו הטענות, 45 שנים לאחור
ארכיון צה"ל

הטענה של אלמנתו ובנו של גנדי הייתה כי המנוח אינו נמצא בכדי להגיב על העדויות ולהזימן, אין כל אפשרות לבצע איזון בין "העדויות" שמתיימרות לספר מה התרחש לפני שנים וכי קיימת אחריות של החברה לכבד את בניה שהלכו לעולמם ולהגן על כבודם וזכרם. הם הוסיפו כי אי הצגת הכתבה בפניהם אינה מאפשרת להם זכות תגובה. הם תמכו את בקשתם לפסילת השידור בחוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד כבוד אדם וחירותו. עוד טענו בני המשפחה, כי "האירועים המדוברים נעשו קודם ל-1998 שהוא מועד פרסום החוק למניעת הטרדות מיניות ולכן לא היה איסור פלילי על מעשים מעין אלו". התוכנית עובדה, אשר יוצגה על ידי עו״ד גיורא ארדינסט, טענה בין השאר כי יש בתחקיר עניין ציבורי רב לנוכח מפעל ההנצחה שנעשה לגנדי הממומן מכספי ציבור.  

השופטת רביד אשר דחתה את הבקשה כתבה בין השאר בהחלטתה כי מקובלת עליה עמדת עובדה, "כי מפעל ההנצחה הממומן מכספי הציבור יוצר וממשיך את העניין הציבורי בדמות המנוח, באשר לא מדובר בדמות נשכחת, אשר אינה קיימת עוד בתודעת הציבור. ההפך, נראה כי מפעל ההנצחה והמימון הציבורי הניתן לו, אכן מותיר אותו בתודעת הציבור ולכן יש הצדקה ציבורית לעסוק בה על צדדיה המוארים והבלתי מוארים, כנטען".

היא הוסיפה כי "לא מצאתי בבקשה טענה מפורשת כי המעשים המיוחסים למנוח לא נעשו על ידו. בנסיבות אלה, כאשר למשיבה עדויות מצולמות של נשים, שטוענות כי הוטרדו מינית על ידי המנוח בעת שהיה אלוף פיקוד המרכז, אחת מהן בפנים גלויות, לא ניתן לטעון בשלב זה כי למשיבים 'הגנת סרק'. לא זו אף זו, שהמשיבים הביאו פרסום קודם עוד משנת 1991 בכתבה בעיתון חדשות שעסקה בנושא זה (כתבה שצילומה הוצג לי בדיון ואשר נכתבה על ידי רונאל פישר) ואשר מבלי לקבוע שהאמור בכתבה נכון, הרי שאין מחלוקת, שהמנוח, שהיה אז בחיים, לא תבע את העיתון בגין לשון הרע".

השופטת הוסיפה כי על פי כללי הפסיקה, למשיבים יש לכל הפחות 'הגנה כלשהי' כנדרש ולכן "האינטרס הציבורי נוטה לטובת המפרסם ועל בית המשפט לאפשר לו לפרסם ולשאת בתוצאות פרסומו". 

בהתייחס לטענה כי לא הוצג למשפחתו של גנדי המנוח התוכן המלא של הראיונות, היא קבעה כי "לא זו הדרישה מכלי התקשורת הפונה לקבלת התייחסות, אלא הוא נדרש לתמצות הטענות כאשר למולם תבוא התגובה".    

אילנה דיין
צילום מסך ערוץ 2


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#