"מחיר הגז הוא האסון הסביבתי הגדול בתולדות ישראל" - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מחיר הגז הוא האסון הסביבתי הגדול בתולדות ישראל"

מנכ"ל המשרד לאיכות הסיבה, ישראל דנצינגר, קרא בכנס אנרגיה לפקח על המחירים כדי לעודד את התעשייה והתחבורה לעבור לגז טבעי ■ בכיר לשעבר במשרד החוץ האמריקאי: "אין סיכוי שסעיף היציבות היה עובר בארה"ב, וחברות גז יודעות זאת"

6תגובות

"בקרוב נחגוג את פסח, אך לצערי, בתחום האנרגיה אנו רחוקים מאוד ממצב של חירות" - כך אמר אתמול ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, בכנס חדרה אנרג'יטק השנתי שנערך בתל אביב.

דנציגר הלין על היעדר השימוש המקומי בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות, בעוד שייצור החשמל ממשיך להישען על פחם, ואילו התחבורה נשענת כמעט כולה על דלק פוסילי. "מיתוס שריפת הפחם כמשמר הביטחון האנרגטי חייב להיפסק — כי זה ספין שקרי", רמז דנציגר לעמדת משרד האנרגיה, שמצדדת בשמירת תחנות הכוח הפחמיות מנימוקים של ביטחון אנרגטי. "אנחנו בפיגור גדול בגלל 'החיים עצמם'".

ישראל דנציגר
עופר וקנין

דנציגר תלה חלק מהאחריות לכך בתנאי שוק הגז, כפי שהוכתבו במסגרת מתווה הפשרה הממשלתי מול חברות הגז. "הגז מוחזק בידי מונופול, ועל המחיר להיות מפוקח וכדאי. חוסר הכדאיות גורם למפעלים לא לרצות להשתמש בגז ותפקיד הממשלה הוא לפתור את הכשל הזה ביצירת שוק ביקושים מקומי חי ובועט. מחיר הגז שנקבע במתווה הוא האסון הסביבתי הגדול ביותר של מדינת ישראל מאז הקמתה", תקף דנציגר.

מנכ"ל עיריית חדרה, יעקב זיגדון, אמר בכנס: "אני מעריך שזה עניין של זמן עד שתחנת הכוח בחדרה תתחיל לעבוד על גז. זה לא הגיוני שבסביבה אורבנית עדיין יהיה ייצור מפחם, כשהגז כל כך זמין וכל כך נקי". עם זאת, דבריו סותרים את החלטת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, לבטל את התוכנית (היקרה) להסבת תחנות הכוח הפחמיות לשימוש בגז — וכן את החלטת שטייניץ להנציח את השימוש בפחם באמצעות השקעה של כ–10 מיליארד שקל בהנחת סולקנים (מסננים) על ארובות התחנות הפחמיות.  

גרונר: "סעיף היציבות - אמצעי ולא מטרה"

בתגובה לטענות המשרד להגנת הסביבה העיר מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, כי "אנחנו הסכמנו לקחת חלק מהטמעת מהפכת הגז, אבל צריך גם להסתכל פנימה ולשאול מה עושה הממשלה. איך יכול להיות שהממשלה מתמרצת שימוש בפחם, סולר ומזוט? הכלי של המס הרי גובה 60% על גז — ו–0% על פחם. אז קל לבוא בטענות ליזמים, אבל לממשלה יש די כלים כדי להטמיע את מהפכת הגז הטבעי בתחבורה ובייצור חשמל", סיכם אבו.

ג'ורג' פפדופולוס
גלעד קוולרצ'יק

אצבע מאשימה נוספת הפנה אבו כלפי "הביורוקרטיה" כלשונו, שעיכבה את הסדרי שוק הגז החדשים. "מדצמבר 2010, אז גילינו את מאגר לווייתן, ועד דצמבר 2015, שבו אושר מתווה הגז — נאסר עלינו לנהל משא ומתן עם התעשייה הישראלית ולהביא את בשורת הגז. כמה מפעלים אתם מכירים שמוכנים לקבל החלטת השקעה על הסבה לגז ללא ודאות שיש מי שיספק להם אותו?  הפיתרון מעבר לפינה, למן הרגע שבו איפשרו לנו לשווק את לוויתן למשק המקומי".

באשר לפיתוח לווייתן הבהיר אבו כי השותפות במאגר מחויבות לפיתוחו המהיר עד סוף 2019 — וכי לאחר שהשקיעו כבר במאגר מיליארד דולר, אין בכוונתן לעכב את הפרויקט.

"גם לאחר פסיקת בג"ץ בנושא מתווה הגז אנו פועלים במקביל — הן לקידום פיתוח מאגר לווייתן והן כדי למצוא פתרון לצורך ביציבות רגולטורית", אמר אבו. "נצליח לעמוד בלוחות הזמנים הללו, ככל שיימצא פתרון מהיר לסוגיית היציבות", הוסיף בנוגע לפסילת סעיף היציבות על ידי בג"ץ.

אגב, מת'יו ברייזה, לשעבר שגריר ארה"ב  באזרבייג'אן, שחבר כיום בדירקטוריון קונצרן טורקאש הטורקי, הפתיע כשהתייחס בכנס לסעיף היציבות, ואמר כי "אין שום אפשרות שסעיף זה היה עובר בארה"ב. ממשלות לא יכולות לכבול את ידיהן של ממשלות אחרות ל–10 שנים, וחברות גז יודעות את זה".

התייחסות נוספת לסעיף היציבות נרשמה מצד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר. "חשוב להבין שהסעיף הוא אמצעי ולא מטרה, שנדרש לצערי על ידי החברות — בעקבות משבר אמון בין המגזר העסקי למדינה", אמר גרונר בסיום הכנס. "אנו בוחנים בימים אלה את המשמעויות של ההחלטה, ואיך ניתן להשיג את תכלית היציבות באמצעים אחרים". גרונר הדגיש כי "בסופו של דבר, בג"ץ אישר באופן גורף את רובו המכריע של המתווה, וגם את הטענות שלנו. פתאום התחילו להבין שלא ניתן לאפשר לכל רגולטור לפעול באופן עצמאי, תוך שהוא מתמקד באינטרס צר אחד ולא במכלול".

היועץ של טראמפ: "לייצא גז למצרים"

דיון סוער התפתח מעל בימת הכנס בכל הנוגע לשאלת יצוא הגז ויעדי היצוא. אבו הציג את תוכניות היצוא מלווייתן לירדן, למצרים — והתמקד בעיקר בחזון היצוא לטורקיה. זאת, על רקע הקיפאון במגעים מול המצרים, בצל פסק הבוררות שחייב אותם בפיצוי חברת החשמל.

"טורקיה חייבת תשתית נוספת של גז לשוק המקומי. זה יכול להגיע מלווייתן, מצפון עיראק או מאיראן. אלה המקורות שטורקיה בוחנת", אמר אבו. "מאתנו זה דורש להניח צינור באורך כ–500 ק"מ. בפרויקט תמר הנחנו מערכת של 300 ק"מ, כך ש–500 ק"מ זה אפשרי מאוד. בטורקיה גם משלמים 8 דולרים ליחידת גז — מה שהופך את האפשרות לכלכלית. הבעיה היחידה היא הגיאו־פוליטית", הוסיף.

לדברים הצטרף גם ברייזה, שהצביע על הצורך הטורקי בגיוון מקורות הגז ובהגדלתם: "אחרי 2020, הביקוש לגז בטורקיה צפוי לעלות כל שנה בצורה משמעותית, וטורקיה התחילה לחשוב איך לייבא גז במחיר זול יותר ממה שהיא מייבאת עכשיו מרוסיה ואיראן. ישראל היא הכתובת", הצהיר. 

ג'ינה כהן, לשעבר נציגת חברות BG (בריטיש גז) ו–CCC בישראל, הוסיפה כי אין כל כדאיות כלכלית בהנחת צינור גז לשוק המצומצם יחסית של יוון — וכי על ישראל לחתור ליצוא גז לטורקיה, תוך הגברת השימושים המקומיים בגז.

דברים אלה עוררו התנגדות מצד חברי הפאנל היוונים־קפריסאים. סגן שגרירת קפריסין בישראל, מיכליס פירילאס, הצהיר שוב כי קפריסין (היוונית) לא תאשר הנחת צינור גז מישראל לטורקיה מבלי פתרון מדיני שכולל גם אותה. 

מייקל ברון, לשעבר יועצה של BG באזור, שהציג עצמו כיועץ לחברת דולפינוס הולדינגס האלמונית, שחתמה על מזכרי כוונות לרכישת גז הן מתמר והן מלווייתן, טען כי "ירידה בהפקת הגז במצרים, הגידול באוכלוסייה, הצמיחה הצפויה והתבססות התעשייה המקומית על גז — יובילו למחסור מקומי מצרי בגז". לדבריו, גם שדה Zohr שהתגלה לחופי מצרים לא יוכל לספקו. 

"לארה"ב יש אינטרס בכינון קשר בין ישראל לבין שכנותיה ולבין מדינות אירופה בנוגע לעתודות הגז שהתגלו" - כך אמר בצהריים ג'ורג' פפדופולוס, במושב הגז הטבעי בכנס חדרה אנרג'יטק שבת"א.

פפדופולוס, יועץ בתחום הגז מטעם מכון משפטי ביוון, עלה באחרונה לכותרות לאחר שצורף לצוות היועצים הבכיר של המועמד הרפובליקאי לנשיאות ארה"ב, דונלד טראמפ. זאת, על רקע ביקורת על חוסר ניסיונו, ועל מעורבותו בעבר בקידום יצוא גז ישראלי ובקידום מתווה הגז, כיועץ מטעם מכון האדסון.

פפדופולוס טען בפאנל כי העדר חברות בינלאומיות משוק הגז הישראלי עורר תמיהה – ומתח ביקורת מרומזת על האי היציבות הרגולטורית בישראל.  כמו כן, שיגר עקיצה לעברו של נשיא ארה"ב המכהן, ברק אובמה, כשרמז על נטישת הממשל את האינטרסים האמריקניים במזרח התיכון – והזהיר מפני כניסת הרוסים בנעליה של ארה"ב.

"גנרל א-סיסי נפגש שש פעמים עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בעוד שאובמה לא פגש בו אף לא פעם אחת", קבל פפדופולוס. זאת, תוך שהוא מאזכר את הדיווח שהופיע בימים האחרונים בסוכנויות הידיעות, ושלפיו ENI האיטלקית מנהלת מגעים למכירת 20% מהזכויות בשדה הגז Zohr שבמצרים לענקית הנפט הרוסית לוקאויל.

באשר לתוכניות יצוא הגז ממאגר לווייתן שלל פפדופולוס את תוכניות השותפות במאגר לייצוא הגז לטורקיה, בטווח הזמן הקרוב. לדבריו, הטורקים מתנים כל שיתוף פעולה בהגדלת מעורבותם ברצועת עזה – וכי המצרים לעולם לא יתירו לבעלי בריתם של האחים המוסלמים להגביר מעורבותם באזור.

"יצוא גז לטורקיה לא יקרה בקרוב. לכן יש להתמקד בפרויקטים משותפים לישראל ולקפריסין, ליצוא גז למצרים. זאת, בתמיכה אמריקנית ואולי גם אירופית", אמר פפודופולוס.

דבריו של פפדופולוס נסתרו כצפוי על ידי המצדדים ביצוא לטורקיה, שנטלו חלק בפאנל, כמו מת'יו ברייזה, לשעבר שגריר ארה"ב באזור, המייצג כיום את קונצרן טורקאש הטורקי. ברייזה, בדומה למצגות של השותפות בלווייתן, טען לאינטרס טורקי עצום בגיוון מקורות הגז שלה ובביקוש גובר לגז. כך גם ג'ינה כהן, לשעבר נציגת BG ו-CCC בישראל, שטענה כי אין כל כדאיות כלכלית בהנחת צינור גז לשוק המצומצם יחסית של יוון וכי על ישראל לחתור ליצוא גז לטורקיה, תוך הגברת השימושים המקומיים בגז.   
 
בתום הדיון העיר מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, כי הדברים שנאמרו בפאנל מעידים כיצד הפך הגז הישראלי "פקטור סופר מהותי במיצוב מעמדה הגיאופוליטי של ישראל". לדברי אבו, "ממשלת ישראל קיבלה קלף והמטרה היא לעשות בו שימוש נכון, חכם ואפקטיבי – תוך הימנעות ממלחמות יהודים".

 מאגר לווייתן
רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#