ג'רבי יסדר: כך נהפך השירות הלאומי למגרש המשחקים הפרטי של איש אחד - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ג'רבי יסדר: כך נהפך השירות הלאומי למגרש המשחקים הפרטי של איש אחד

איך נהפך שר־שלום ג'רבי לכל יכול ברשות לשירות לאומי־אזרחי, ומה עושים שם בני משפחתו? ■ הרשות בתגובה: "ג'רבי הכניס את הרשות למסגרת רגולטיבית פיקוחית שלא היתה מורגלת בה"

9תגובות

ה–3 בדצמבר היה יום חג: היום שבו נולדו שתי עמותות חדשות והצטרפו לשש העמותות המפעילות את השירות הלאומי־אזרחי בישראל, המהווה חלופה לשירות הצבאי. אותן שש עמותות, שאחראיות על גיוס המתנדבים והשמתם, נבחרו ב-2007, עם הקמת הרשות, ומאז לא גדל מספרן, אך יום אחד הן גילו ששתי עמותות נוספות קיבלו את התו הנחשק. "מספר המתנדבים הולך וגדל", הסביר אז שר החקלאות אורי אריאל, שאחראי בעקבות ההסכמים הקואליציוניים גם על הרשות לשירות לאומי־אזרחי. "נדרשים עוד גופים שייתנו את השירות".

מבט מהיר על המספרים מגלה שהם אכן גדלים. בשנה החולפת התנדבו קרוב ל-18 אלף איש, המספר הגדול ביותר מאז הוקמה הרשות, אך מספר העמותות המוכרות לא גדל בהתאם. "אין כל בעיה להרחיב את השירות", אומרים בעמותות הוותיקות, "רק שייתנו לנו לעשות את זה. צירוף העמותות החדשות נובע ממניעים זרים, ויעיד על כך תהליך הצירוף".

תהליך צירופן של העמותות החדשות אכן מעלה סימני שאלה. לא הרשות ולא משרד החקלאות הוציאו קול קורא, מכרז או בקשה מכלל העמותות בישראל להתמודד על התפקיד הנחשק. הגבות הורמו כשהתברר שאחת העמותות החדשות, "חיבור חדש", קשורה קשר הדוק לאיש העומד בראש הרשות, שר־שלום ג'רבי.

ג'רבי הוא איש הבית היהודי, ושימש בעבר כמזכ"ל המפלגה. הוא קיבל את תפקיד ראש הרשות לשירות לאומי־אזרחי ביוני 2010, לאחר שעתירה שהגישה ב-2009 התנועה לאיכות השלטון הביאה לפסילת מינויו למנכ"ל משרד המדע - מינוי של השר דניאל הרשקוביץ, אז יו"ר הבית היהודי - אף שעבר כבר ועדת מינויים.

ראש הרשות לשירות לאומי־אזרחי, שר־שלום ג'רבי. רבים מבני משפחתו משובצים ברשות
ובעמותות הקשורות אליה
אוליבייה פיטוסי

בהחלטה כתבה השופטת אילה פרוקצ'יה: "מדובר באדם טוב שאיכויותיו הערכיות אינן שנויות במחלוקת. השאלה מתמקדת כל כולה בשאלת התאמתו מבחינת יכולותיו המקצועיות להתמנות לתפקיד". בנוסף נקבע כי הזיקה הפוליטית בין ג'רבי לשר הרשקוביץ חזקה מדי. ג'רבי לא נשאר מובטל: פרס הניחומים היה תפקיד ראש הרשות לשירות לאומי־אזרחי, באותו משרד בדיוק.

הרשות, שהוקמה כמינהלת במשרד הרווחה ב-2007, הועברה באפריל 2009 בעקבות ההסכם הקואליציוני למשרד המדע והטכנולוגיה ונהפכה לרשות עצמאית בתוכו. ג'רבי המשיך להתגלגל עם הרשות עד היום, בזמן שזו מכודררת בין שפע שרים, כולם אנשי הבית היהודי. ב-2013 היא עברה למשרד הכלכלה, שבראשו עמד אז נפתלי בנט. זמן קצר לאחר מכן הועברה למשרד לאזרחים ותיקים, שבראשו עמד אז אורי אורבך ז"ל. ב-2015 עברה הרשות למשרד החקלאות, בראשות אורי אריאל.

בעבר הורכב השירות הלאומי בעיקר מצעירות מהמגזר הדתי, אך בשנים האחרונות הוא מקבל אליו גם בני ובנות החברה הערבית, נוער בסיכון, בעלי מוגבלויות ועוד. למרות ההתרחבות, הרשות מנוהלת כאילו היתה נכס השייך לבית היהודי.

שש העמותות המפעילות את השירות הלאומי מגייסות את המתנדבים אחרי שקיבלו אישור מהצבא, שולחות אותם ליעדי ההתנדבות השונים (מתנ"סים, בתי ספר וכו'), וגם דואגות לצורכיהם האישיים - משלמות להם ומלינות אותם. כל פעילות השירות הלאומי נעשית דרך העמותות האלה, והרשות אמורה להיות הרגולטורית המפקחת. הן שואבות את תקציביהן ממשרדי הממשלה ומגביית דמי רישום מהמתנדבים: המדינה נותנת 1,500–2,500 שקל עבור מתנדב, תלוי בתפקיד, בשכר הדירה ועוד.

משרד האוצר ניסה לקצץ את התקציב הקיים ב-2014, מה שהזניק על סגן השר מיקי לוי את כל העמותות, והקיצוץ לא בוצע. כל העמותות טוענות לעתים קרובות כי הן סובלות מגירעון מכיוון שהתקציב שמעבירה המדינה לא מספיק. למרות הטענות, איש אינו מוכן לוותר על הפעילות, ויש, כאמור, הדורשים להצטרף.

אם כך, כנראה שלא רק הכסף הוא התמריץ של העמותות האלה, אלא גם הכוח הרב הנובע מהיכולת לחלק לא מעט ג'ובים, ולהתחכך במשרדי הממשלה ובמקבלי החלטות. העמותות עובדות מול משרדי הממשלה: כשמדובר, למשל, בהתנדבות בבתי ספר, משרד החינוך מוציא מכרז בעניין; כשמדובר בהתנדבות במשטרה, המשרד לביטחון פנים מוציא את המכרז.

העמותה הגדולה ביותר בין שש העמותות הוותיקות היא האגודה להתנדבות, שמדי שנה מפעילה 5,500 מתנדבים. ירון לוץ, מנכ"ל העמותה, מרוויח 420 אלף שקל ברוטו בשנה. גם ללוץ יש קשר לבית היהודי: הוא ציר כבוד במרכז המפלגה, וטוען כי קיבל את התואר רק כי חשב שיסייע לאגודה. באגודה עבדה במשך שנים גיסתו של לוץ ועזבה רק לפני שנה. לפני כשנתיים חתמה העמותה על הסכם עם חברת קידום, שם עובדת אחותו של לוץ בתחום השיווק.

עמותה ותיקה נוספת היא ש"ל (שירות לאומי). מנכ"ל העמותה הוא גבריאל (גבי) זריהן, שעלות שכרו ב-2014 היתה 920,435 שקל ברוטו, עלייה מ-2013, אז היא היתה 851,670 שקל ומ-2012 - אז היא היתה 728 אלף שקל. זריהן מעסיק בעמותה את בנו אלעד, המשמש כסמנכ"ל הגיוס והפיתוח, ששכרו, השני בגובהו בעמותה, היה ב-2014 כ-450 אלף שקל בלבד. שכרם של השלושה מהווה 32% מכלל הוצאות השכר בעמותה, כך קובע רשם העמותות. ב-2013 היו לעמותה עודפים גדולים, יותר מ-3 מיליון שקל, שהם יותר מ-30% ממחזורה. העמותה טענה כי היא שומרת את הסכום לקניית דירות עבור המתנדבים, אך זה לא קורה בשל יוקר הנדל"ן.

שר החקלאות אורי אריאל. הרשות לשירות לאומי־אזרחי פועלת בתוך משרדו
מוטי מילרוד

ג'רבי טוען כי לא מתפקידו לפקח על העמותות האלה וכי השכר נקבע על ידן. רשם העמותות, שערך בדיקת עומק בעמותה, מתכוון לטפל בנושא, כולל איום על אישור הניהול התקין שלה (תגובה מלאה - בסוף הכתבה).

משפחתו הקרובה של ג'רבי קשורה קשר הדוק לשירות הלאומי. דודתו של ג'רבי, נורית, היא רכזת מתנדבות באזור ירושלים של האגודה להתנדבות. היא החלה לעבוד שם בתחילת שנות ה-2000, בזמן שאחיינה שר־שלום עבד באגודה ב-2001–2004. בן דודו, כפיר גץ, עובד כרב בעמותת ש"ל, ואח אחד, חגי ג'רבי, הוא מרכז בכיר של השירות האזרחי לחרדים במשרד לביטחון פנים. חגי ג'רבי, כך מסרו לנו מהמשרד, זכה במכרז פומבי בתפקיד כדת וכדין ביוני 2015. עם זאת, "לאור הקרבה המשפחתית לראש הרשות, ולמען הזהירות והנראות, הנחה המשרד כי בעניינים שבהם נדרשת עבודה משותפת האחריות תהיה בידי הממונה על חגי ג'רבי. כמו כן הונחה חגי ג'רבי לא להשתתף בדיונים שבהם משתתף שר־שלום ג'רבי".

אח נוסף של ג'רבי, מוטי ג'רבי, הוא מנכ"ל ישיבת הכותל, שזכתה לקבל תקן למתנדב שירות לאומי במימון הרשות.

פעילות נוספת שיצר שר־שלום לרשות היא "פרויקטים מיוחדים", שמאפשרת לרשות לממן ולחלק יותר מ-700 תקנים, שכל אחד מהם שווה מימון של 20–30 אלף שקל בשנה. ברשימת הפרויקטים המיוחדים של הרשות ניתן למצוא בעיקר גורמים תורניים, חלק גדול מהם קשור לבית היהודי - ביניהם קני בני עקיבא וגרעינים תורניים רבים, שכולם מקבלים מתנדבים של השירות הלאומי־אזרחי במימון המדינה.

בדו"ח שפירסם מבקר המדינה ב-2015 נכתב על פעילות הרשות והפרויקטים המיוחדים בתוכה: "אין זה מן הראוי כי אותו גוף ממשלתי יהיה שותף מרכזי לקביעת מדיניות, יפקח על הוצאת לפועל על ידי משרדי ממשלה אחרים, הגופים המוכרים והגופים המפעילים, ובמקביל יקצה בעצמו משאבים לפרויקטים שהוא אמור לפקח עליה ויעסיק במשרדיו מתנדבים. במצב דברים זה עלולה מינהלת השירות להיקלע לניגוד עניינים".

אשתו של ג'רבי קשורה 
לעמותה הזוכה

לכל אלה נוסף החיבור החזק של ג'רבי לעמותת "חיבור חדש", שהצטרפה כעת למעגל. העמותה הוקמה ב-2009 בשם אחר, "איש לרעהו יאמר חזק", למען "עידוד ונתינת שיעורים להגברת מסורת ישראל בערי הפריפריה, קיום פעולות תרבות וחברה ברוח יהדות ישראל" ועוד. אחד ממייסדיה הוא אח אחר של שר־שלום, יצחק ג'רבי. מייסד נוסף הוא נוריאל גץ, דודו של ג'רבי, סגן ראש עיריית מעלה אדומים מטעם הבית היהודי ואף חבר מרכז המפלגה. המייסדת נעמה ברוכי היא כיום ראש לשכתו של ג'רבי ברשות. מי שרשם את העמותה על פי כתובת משרדו היה עורך הדין שלה, ציון ארביב, כיום גזבר הבית היהודי.

מייסד אחר של העמותה הוא יצחק דיעי, סגן ראש עיריית פתח תקוה מטעם הבית היהודי, ומייסד נוסף הוא יורם כמיסה, גם הוא חבר מרכז הבית היהודי. כמיסה הוא כיום מנכ"ל העמותה לשוויון חברתי ושירות לאומי, מפעילה מוכרת (אחת מהשש) הפועלת ברהט. על אף שהיא פועלת במגזר הבדואי, מונה לה מנכ"ל יהודי, כאמור כמיסה, שיחד עם יצחק ג'רבי ייסד עמותה נוספת שקיבלה כעת אישור להיות עמותה מוכרת למתנדבי השירות הלאומי־אזרחי. ג'רבי אמור לשמש כעת כרגולטור של כמיסה, כמו גם לפקח על עמותת "חיבור חדש".

עמותות השירות הלאומי

בדיקת פעילותה של עמותת "חיבור חדש" מגלה שעד 2015 לא היתה העמותה פעילה כלל, ואז החליפה את מטרותיה פעמיים, ככל הנראה כדי להתאימן לצורכי התפקיד החדש. יתרה מזאת: ב-22 בינואר 2015 המליצה ועדת הביקורת של העמותה "להפעיל את העמותה להשגת מטרותיה".

העמותה אם כך אינה פעילה מאז שהוקמה, אבל זה לא מנע ממייסדיה לבחור ב–2011 ועד מנהל חדש, שהחליף את המייסדים. חבר הוועד המנהל החדש הוא אליקים ניימן, בין היתר ראש ישיבת הרעיון היהודי שהקים הרב מרדכי כהנא ויו"ר עמותת חמלה, שמזוהה עם ארגון להב"ה של בנצי גופשטיין. גם אותו מכיר ג'רבי היטב, ולא רק כי הוא שכן שלו ביישוב מצפה יריחו, אלא מכיוון שאשתו, נילי ג'רבי, עובדת בעמותת חמלה - שניימן הוא היו"ר שלה. חבר הוועד המנהל השני החותם על מסמכי העמותה הוא שלמה בקיש, לשעבר מנכ"ל משרד הדתות ומנכ"ל ברשת החינוך הדתית עמית, שמונה על ידי זבולון אורלב ב–2004 למנכ"ל הרשות לשיקום האסיר. חבר אחר הוא שלמה תנעמי, יו"ר המועצה הדתית גדרה ויו"ר ארצי של איגוד המועצות הדתיות, ואחד נוסף הוא הרב שמואל זעפרני שהיה חבר המועצה הציבורית של הבית היהודי.

ג'רבי לא מכחיש כי הוא מכיר את העמותה, אך לטענתו נמנע מטיפול בנושא והטיל אותו על עובד אחר של הרשות, שכפוף לו. אלא שלא ברור מדוע מלכתחילה דובר בה, לאור חוסר הניסיון המוחלט שלה בפעילות חברתית כלשהי, בוודאי בתחום ההתנדבות, ועל פי אילו קריטריונים קיבלה את ההכרה הנחשקת מהרשות. ג'רבי טוען כי גם העמותות הוותיקות לא נבחרו בקול קורא, ולכן גם לא אלה החדשות, ולדבריו אין צורך בכך על פי חוק. עם זאת, על פי נוהל ההכרה בגופים מוכרים לגיוס מתנדבים לשירות הלאומי־אזרחי, לעמותה לא יכול להיות כל קשר לסיעה או מפלגה. הסעיף הזה לא עולה בקנה אחד עם העובדה שכל אנשי הוועד המנהל של "חיבור חדש" הם אנשי הבית היהודי או מקורבים למפלגה.

מהדו"חות שלד "חיבור חדש" מ–2013 עולה כי אין לה עובדים בשכר וכי הכנסותיה מסתכמות בעשרות אלפי שקלים בודדים. לא ברור מהיכן או עבור מה נאסף הכסף הזה. "מדובר בשלד של עמותה שחיכה לתורו", אומר גורם המכיר את התנהלות העמותה, "והנה זה הגיע". היום דווקא יש לעמותה מנכ"ל ויו"ר - אך לא ברור מה מספר העובדים.

התנועה לאיכות השלטון 
מאיימת בבג"ץ

לעמותה השנייה שקיבלה אישור להתחיל להפעיל מתנדבים בשירות הלאומי, עמותת "אופק", אין קשר לבית היהודי. אופק, שאינה מופיעה באתר רשם העמותות כעמותה עצמאית, שייכת לעמותה אחרת - מרכז מעשה, שמטרתו, כפי שנרשם אצל רשם העמותות, "הרחבת פרופיל ההתנדבות בישראל ויישומו במערכות חינוך בישראל".

העמותה נוסדה ב-2008 על ידי קרן רש"י, שבראשה עמד אז אלי אלאלוף, כיום ח"כ ויו"ר ועדת העבודה והרווחה. לטענת גורמים המכירים את מרכז מעשה, מדובר בעמותה פעילה שעושה עבודה מצוינת. בימים אלה עוסק אלאלוף בטיפול בחוק שיסדיר את התנהלות השירות הלאומי־אזרחי, חוק שלו מתנגדות מאוד שש העמותות הקיימות. אלאלוף אף ביטל דיון בסוף דצמבר 2015 מכיוון שניסה לנהל אותו בדלתיים סגורות, אך חברי הוועדה סירבו.

בתגובה מסר אלאלוף: "מרכז מעשה הוקם בספטמבר 2004, עת כיהנתי כיו"ר קרן רש"י, בכדי לסייע לבני נוער וצעירים מאזורי הפריפריה. חשוב לציין כי פרשתי מניהול קרן רש"י ומכל קשר עם הקרן כבר ב-2012, לפני כשלוש שנים וטרם כניסתי לפוליטיקה. מרכז מעשה אושר כגוף מוכר בשירות הלאומי על ידי משרד החקלאות והשר האחראי אורי אריאל, יחד עם הרשות לשירות הלאומי והעומד בראשה שר־שלום ג'רבי. העניין אושר ללא כל קשר לתפקידי כיו"ר הוועדה, שכן אישור גופים מוכרים כלל אינו תחת תחום אחריותה של הוועדה והעניין כלל אינו נידון בה. למרות כל זאת ולמען הסר כל ספק, פניתי כבר לפני כמה שבועות ליועצת המשפטית של הוועדה מטעם הכנסת, נעה בן שבת, ווידאתי אתה שאין לוועדה כל קשר לאישור הגופים המוכרים כך שאין צל של חשש לניגוד אינטרסים. כמובן שהיועצת המשפטית נתנה מידית את אישורה לעניין. כל ניסיון לטעון אחרת הוא קונספירטיבי ומופרך לחלוטין. הוועדה בראשותי תמשיך לפעול למען בני ובנות השירות הלאומי כשם שפעלה עד כה".

מספר המתנדבים לשירות הלאומי - בעלייה

באחרונה פנתה התנועה לאיכות השלטון לג'רבי ולשר אריאל, בסדרה של מכתבים המבקשים להבהיר את בחירת שתי עמותות החדשות. הפנייה נעשתה עכשיו מכיוון שמכרז השירות הלאומי שעליו מתמודדות כל העמותות, לחלוקת 7,400 תקני שירות, ייסגר ב–7 באפריל. לאותו מכרז יוכלו לגשת גם שתי העמותות החדשות. ג'רבי ואריאל התבקשו להסביר מדוע הורחבה הרשימה כפי שהורחבה, ובמידה שהסבריהם לא יניחו את הדעת, התנועה תפנה לבג"ץ במטרה לעצור את המכרז. מכרזי השירות הלאומי מתפרסמים לשנתיים עם אופציה להארכה לשנתיים נוספות, אך ג'רבי נוטה לא להשתמש באופציה זאת, ולמרות בקשות חוזרות ונשנות מהעמותות - מתעקש לפרסם את המכרזים בכל שנתיים.

"הכנסת שתי העמותות החדשות דרך הדלת האחורית זו שערורייה", אומר גורם מקורב לרשות. "שש עמותות קיימות שכבר יודעות את העבודה נלחמות על כל מכרז להשמת מתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי, והיו יכולות לעמוד יפה גם בהרחבת מספר המתנדבים. הבחירה בשתי העמותות האלה פשוט מיותרת. ריח רע עולה מכל התהליך".

"בני משפחת ג'רבי פעילים שנים רבות בעמותות שונות"

מהרשות לשירות הלאומי־אזרחי נמסר: "מאז נכנס שר־שלום ג'רבי לתפקידו כמנכ"ל הרשות, הוא הכניס את השירות הלאומי למסגרת רגולטיבית פיקוחית שלא היתה מורגלת בה. במסגרת זו, קבע נוהלים חדשים להסדרת ההתנדבות, הקים לראשונה ועדה לאישור גופים מפעילים שכל מקומות השירות נדרשים לקבל את אישורה כדי להפעיל מתנדבים, הכניס לראשונה חברת בקרה ודיווח לביצוע בקרות על כלל השירות הלאומי והאזרחי, דאג לראשונה לביטוח המתנדבים בביטוח חיים וחייב את הגופים להעניק כיסוי ביטוחי לטיפולי שיניים.

"העמותות החדשות נבחרו על פי חוק בנוהל המעוגן בתקנות הביטוח הלאומי, בדרך דומה לזו שבה נבחרו העמותות שאושרו בעבר.

"על הפרויקטים המיוחדים: כ-6,700 התקנים הממומנים על ידי הרשות מוקצים באמות מידה שוויוניות לעמותות בהתאם לתוצאות המכרז. כל התקנים מופעלים על ידי העמותות. יש להדגיש כי הרשות לא מפעילה מתנדבים במשרדיה.

"על בני המשפחה בעמותת 'חיבור חדש': קרוביו שהיו ממייסדי עמותת 'איש לרעהו יאמר חזק' התפטרו ב-2011. עם התפטרותם, העמותה שינתה את פניה בשמה, במטרותיה, באנשיה ועוד, ואין קשר בין העמותה שהקימו לבין עמותת 'חיבור חדש'. משרד המשפטים אשר בדק את העניין קבע כי 'לא מתקיים חשש לניגוד עניינים בגין קשרי העבר של ג'רבי לעמותת 'חיבור חדש'. על אף האמור, כשהתקבלה פניית העמותה לשר הממונה, אורי אריאל, וזו הועברה מלשכתו להתייחסות המנהל הכללי של רשות השירות הלאומי־אזרחי, פנה ביוזמתו ליועץ המשפטי של הרשות ובעצה אחת אתו ביקש להדיר את עצמו ממעורבות בהליך האישור ולהעביר את סמכותו האמורה לבחינת התנאים הנדרשים להכרה בעניין העמותה, לעובד אחר ברשות.

"על בני המשפחה ברשות: בני משפחת ג'רבי פעילים זה שנים רבות בעמותות שונות ובמגזר הציבורי, בכלל זה מוטי ג'רבי, המשמש כמנכ"ל ישיבת הכותל, וחגי ג'רבי, העובד במשרד לבטחון פנים. מתנדב שקיבל פטור מסיבות רפואיות ביקש להתנדב בישיבת הכותל ובקשתו אושרה, שכן המקום התאים ליכולותיו ולצרכיו. המתנדב עשה זאת במשך כמה חודשים בלבד. תקן זה משתייך לאשכול אוכלוסיות מיוחדות במכרז ולא לאשכול פרויקטים מיוחדים. כך נוהגים בכל תקני האוכלוסיות המיוחדות שבהם מתאימים את התקן למשרת לפי יכולתו וצרכיו. נילי ג'רבי משמשת כעובדת סוציאלית בעמותה שמסייעת לנוער בסיכון החל מ-2005, בשכר סטנדרטי הנהוג לתפקידה. יש להדגיש כי אינה מכהנת בתפקיד ניהולי.

"חגי ג'רבי ממונה על נושא שירות החרדים במשרד לביטחון פנים ולכן אינו עוסק בפיקוח על הגופים המוכרים שעוסקים רק במתנדבי השירות לאומי ולא במשרתים מהמגזר החרדי. ג'רבי התמודד במסגרת מכרז לתפקיד ראש מערך חרדים באגף אוכלוסיות מיוחדות של המשרד לביטחון פנים, שאינו כפוף לרשות, אינו עובד ישירות מולה ובכלל זה אינו משתתף בישיבות בהם נוכח מנכ"ל הרשות. במסגרת המכרז הצהיר על הקרבה המשפחתית למנכ"ל הרשות ונמצא כי הדבר אינו מהווה ניגוד עניינים. הדודה נורית משמשת בתפקיד יותר מ–12 שנה, שנים רבות לפני ששר־שלום ג'רבי התחיל את תפקידו כמנכ"ל הרשות.

"על הזיקה בין 'חיבור חדש' לבית היהודי: מבדיקת פעילות 'חיבור חדש', במסגרת בחינת התנאים להכרה כגוף מוכר, נמצא כי לעמותה אין נגיעה פוליטית למפלגה או לסיעה כלשהי. פעילות פרטית של חלק מחברי עמותה, שלא במסגרת העמותה, אינה משפיעה על הגדרת העמותה".

מלשכת השר אורי אריאל נמסר: "כחלק מחשיבות הרחבת השירות הלאומי ביקש השר אריאל מיד בתחילת תפקידו להרחיב את מספר העמותות המוכרות. בשל כך אישר השר את בקשתן של שתי העמותות היחידות שביקשו ממנו את ההכרה. שתי העמותות פעלו בשנים האחרונות לטובת החברה הישראלית בדגש על אוכלוסיות מוחלשות, ולכן ההכרה היתה חיונית ומתבקשת. כמו כל החלטה המשרד גם ההכרה בעמותות היתה כחוק ובליווי משפטי. אין לשר קשר אישי עם אף גורם בשתי העמותות, וכפי שניתן לראות בהסכמי ניגוד העניינים של השר החשופים לעיני כל, גם אין חשש לניגוד עניינים".

מרשם העמותות נמסר בנושא שכרו של מנכ"ל ש"ל: "רשם העמותות ביצע ביקורת עומק שבה נמצא כי העמותה פעלה באופן לא תקין לאור העסקתו של קרוב משפחתו של המנכ"ל, ותשלומי השכר המשמעותיים. לעמותה ניתן אישור ניהול תקין מותנה, וזאת על בסיס התחייבותה לתקן את הליקויים שנמצאו בדו"ח. מובן כי ככל שהעמותה לא תפעל בהתאם להנחיות הרשם, נשקול נקיטה בסמכויות, לרבות ביטול האישור. עם זאת, יש לציין כי חוק העמותות אינו קובע מגבלה של שכר לעובדי עמותה, ועל כן התערבות הרשם במקרים אלה נעשית בנסיבות חריגות בלבד. במקרה דנן לאור צירוף הנסיבות אכן נמצא כי יש מקום לטפל בעניין זה". לעניין הקרבה המשפחתית הודיעה העמותה לרשם העמותות כי הוועד המנהל וועדת הביקורת של העמותה בדקו את הנושא, והחליטו לאשר את מינוי קרובי המשפחה.

מעמותת ש"ל לא נמסרה תגובה.

מהאגודה להתנדבות נמסר: "הטענות נגד מנכ"ל האגודה מופרכות. האגודה פועלת על פי אמות מידה מקצועיות ונקיות לעילא ולעילא. המכרז לפסיכומטרי נערך בין שלוש החברות הגדולות בישראל, מכרז זה נוהל על ידי ועדה מקצועית ללא כל נגיעה או התערבות של המנכ״ל. קידום נבחרו מכיוון שנתנו את ההצעה הזולה ביותר מכל המתחרים והמקיפה ביותר. גם סוגיה זו ניתנת לאימות בנקל. לגבי הגיסה: היא הועסקה עוד הרבה לפני מינוי למנכ״ל כרכזת מתנדבים וכיום עובדת במקום אחר".

מעמותת "חיבור חדש" נמסר: "אחת ממטרות וחזון עמותת 'חיבור חדש' היא לתת מענה נרחב יותר לאוכלוסיית המבקשים לפנות לשירות לאומי־אזרחי משמעותי צורך שעלה מגידול מבורך באוכלוסיה זו. אישור גוף מוכר התקבל לפני כמה חודשים על פי נוהלים מוסדרים של הרשות לשירות לאומי־אזרחי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#