למה חבר צוות מדיניות החוץ של דונלד טראמפ קידם את אישור מתווה הגז בישראל? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה חבר צוות מדיניות החוץ של דונלד טראמפ קידם את אישור מתווה הגז בישראל?

מינוי ג'ורג' פפדופולוס חסר הניסיון לצוות היועצים הבכיר של המועמד הרפובליקאי עורר לא מעט תמיהות. תחקיר חדש חושף את הקשרים שמאחורי המינוי המפתיע

6תגובות

כאשר המועמד הרפובליקאי המוביל לנשיאות ארה"ב, דונלד טראמפ, הודיע על מינוי ג'ורג' פפדופולוס - אשר רק סיים את לימודיו באוניברסיטה בשנת 2009 - לצוות יועצי מדיניות החוץ שלו, עורר המינוי לתפקיד הבכיר לא מעט תמיהות.

אולם תחקיר חדש של הבלוג האמריקאי דסמוג (Desmog) חושף את השיקולים שעמדו מאחורי המינוי המפתיע.

במרבית שנות הקריירה המקצועית שלו, שימש פפדופולוס כעוזר מחקר מכון המחקר האמריקאי האדסון אינסטטיטוט, הידוע בעמדותיו הביקורתיות כלפי המדע ומכחיש בהתמדה את קיומם של שינויים אקלימיים בעולם.

דונלד טראמפ, אתמול במסיבת עיתונאים
אי־אף־פי

לפי התחקיר, מכון האדסון ופפדופולוס, באמצעות מימון של גופים ממגזר הנפט והגז הטבעי, מילאו תפקיד מרכזי במאמצי חברת נובל אנרג'י לקבל את אישור ישראל לביצוע קידוחים במאגרי הגז הטבעי בים התיכון.

ביולי 2015, הוגש למשרד האנרגיה בישראל נייר עמדה בעברית בן שישה עמודים של מכון האדסון וגופים נוספים, ואשר אחד החתומים עליו היה פפדופולוס. נייר העמדה הציג תוכנית מתווה להסדרת משק הגז הטבעי ולהרחבת מאגר "תמר", לפיתוח מהיר של מאגר "לוויתן" ומאגרי גז טבעי נוספים. המתווה גם הוצג בשימוע בנושא הסדרת משק הגז שנערך במשרד האנרגיה.

לצד הלוגו של מכון האדסון על המסמך הופיעו גם סמלי חברת הייעוץ הפיננסי האסטרטגי הישראלית, אקו אנרג'י, וחברת הייעוץ האמריקאית בנג'מין שלזינגר אנד אסושיאייטס. שותפו של פפדופולוס לכתיבת נייר העמדה היה סת קרופסי, הקשור למכון המחקר השמרני "The Project for the New American Century".

פפדופולוס וקרופסי כתבו יחדיו שתי דו"חות נוספים של מכון האדסון בשם "מדיניות ארה"ב והיחסים האסטרטגיים עם יוון, קפריסין וישראל: שינויי כוח במזרח הים התיכון" ובשם "מסעו של סגן הנשיא ביידן לקפריסין: הזדמנות שאבדה?".

מלבד הדו"חות וניירות העמדה שכתבו יחדיו, פירסמו פפדופולוס וקרופסי גם מאמרי דעות התומכים בקידוחים ימיים בתקשורת הישראלית, ובכלל זה עיתון "הארץ" ו"ערוץ 7".

בדצמבר 2015, חודשים ספורים לאחר הגשת נייר העמדה למשרד האנרגיה, אישר משרד האנרגיה את מתווה הגז שאיפשר לנובל אנרג'י וקבוצת דלק לפתח את מאגרי הגז הטבעי מול חופי ישראל. אחת מלקוחותיה של דלק, היא אקו אנרג'י.  

פפדופולוס לא הגיב על בקשות חוזרות ונשנות מצד בלוג דסמוג לקבלת תגובתו לתחקיר. קרופסי אמר לדסמוג כי עמדותיו הנוכחיות של פפדופולוס אינן משקפות את אלו של מכון האדסון, וכי הוא אינו קשור עוד למכון.

בה בעת, גם למכון האדסון עצמו יש קשרים לנובל אנרג'י. בשנת 2013, העניק המכון לראשונה את "פרס המנהיגות הגלובלית" ללא אחר מאשר מנכ"ל נובל אנרג'י דאז, צ'רלס דיוידסון - אשר גם תרם בעבר כספים למכון. כמו כן, חבר דירקטוריון נובל, ג'פרי ברנסן, חבר גם במועצת הנאמנים של מכון האדסון, ואף הוא נמנה על תורמי המכון. חבר דירקטוריון נוסף של נובל, אדוארד קוקס, אף הוא נמנה על התורמים של מכון האדסון.

צ'רלס (צ'אק) דיווידסון, מנכ"ל נובל אנרג'י

דונלד טראמפ, אשר החזיק בעבר בבעלותו 17,800 מניות של נובל אנרג'י, מכר אותן בינואר 2014 תמורת 1.12 מיליון דולר, לפי דו"חות פיננסים שהגיש.

תחקיר דסמוג גם מצביע על קשרים בין נובל אנרג'י לבין אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלי בבתי הקונגרס בארה"ב. ביני זומר, מנהל נובל אנרג'י בישראל, שימש בעבר כלוביסט של אייפ"ק, וגם נאם במספר כנסים של אייפ"ק בתור נציג של חברת נובל, ובכלל זה בכנס בשנת 2014, אשר בו דיבר על תוכניותיה של נובל בישראל.  

אמיל סלמן

זומר החל את דרכו הפוליטית כיועץ משפטי של הסנאטור האמריקאי לשעבר, דון ניקלס, אשר משמש כיום כלוביסט של מגזר הנפט והגז באמצעות החברה שייסד, ניקלס גרופ. זומר ופפדופלוס גם יחד נשאו דברים ועידת אנרגיה ועסקים 2015 שנערכה בחסות נובל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#