מגיני הסדר הישן - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מגיני הסדר הישן

החוק החדש להגבלת שכר הבכירים לא יהפוך את ישראל מוכת הפערים למדינה שוויונית בן לילה - אבל גלומה בו אמירה תקדימית של הכנסת, לפיה לא ניתן עוד להתעלם ממחלת הפערים החברתיים בישראל

4תגובות

מגיני הסדר הישן בפאניקה. ראש הממשלה מנסה לטרפד את חוק שכר הבכירים, ופרשנים כלכליים מפרסמים טורי דעה בניסיון לשכנע את הקוראים שהחוק שאישרה בשבוע שעבר ועדת הכספים הוא לא יותר מפופוליזם זול.

על הטורים האלה נמנה גם מאמרה של מירב ארלוזורוב ("תקרת השכר החדשה לא נוגעת בעשירים באמת", 20 במארס), שמבקש להוכיח שהחוק לא משרת שום מטרה פרט לענישת עשירים וצבירת הון פוליטי על חשבונם.

כמי שדרשה להחמיר את הצעת החוק המקורית ולקשור בין גובה שכר הבכירים לגובהו של שכר הזוטרים, וכמי שמקדמת כיום הצעת חוק שתחיל את מגבלת השכר על כלל החברות הציבוריות במשק - אשמח להגיב.

ארלוזורוב טוענת במאמרה כי לא ניתן יהיה להחיל את הכלל הקושר בין שכר הבכירים לשכר הזוטרים על עובדי קבלן, משום שהגופים הפיננסיים אינם יודעים מהו שכרם של עובדי הקבלן המועסקים בהם. הטענה המקוממת הזאת ממחישה את כל מה שרע ופסול בשיטת ההעסקה הקבלנית, שמאפשרת למנהלים לעצום עיניים למול תנאי ההעסקה של העובדים. יש לי הצעה רדיקלית עבור מנהלים שלא יודעים מהו שכרם של עובדי הקבלן: תבדקו. ואם צריך, תקבעו במכרז את תנאי השכר, כך שיאפשרו עמידה בלשון החוק.

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח
עופר וקנין עופר וקנין

טענה נוספת שעולה במאמר היא שתקרת שכר של 2.5 מיליון שקל היא שרירותית, לעומת תקרה בגובה 3.5 מיליון שקל שהוצעה במקור. בהקשר זה חשוב לציין שמשמעות התקרה המקורית היא שהחוק לא היה חל על כ-58% ממקבלי השכר הגבוה. הורדת התקרה ל-2.5 מיליון שקל, שגם היא גבוהה למדי, מרחיבה משמעותית את תחולת החוק. עוד כדאי להזכיר שבמהלך הדיונים בוועדה, נציגי האוצר טענו שההצדקה לקביעת תקרה של 3.5 מיליון, היא שקיימת בחקיקה האמריקאית תקרה מקבילה בגובה מיליון דולר. הם סירבו להתייחס לטענה החשובה שהעלה ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), לפיה מיליון דולר אמריקאים אינם שווים במונחים ריאליים ל-3.5 מיליון שקל. במונחים של כוח קנייה, מיליון דולר הם הרבה פחות, והם שווים לקצת פחות מ-2.5 מיליון שקל.

טענה נוספת שמושמעת היא שלמרות התקרה, ושתי הסנקציות שמוטלות על פריצתה - תשלום מס גבוה במיוחד והעלאת שכר העובדים הזוטרים - החברות יוכלו להמשיך ולשלם שכר גבוה. זוהי טעות להקל ראש בחומרת הסנקציות שקובע החוק. המשמעות הכספית של העלאת שכר לעובדים הזוטרים יחד עם החמרת סנקציית המיסוי אינה מבוטלת, וסביר להניח שהיא תהווה שיקול משמעותי במדיניות השכר של החברות. אם אכן תיפרץ התקרה, אדרבה. כל חריגה תתגמל לא רק את הבכירים, אלא גם את השכבות המוחלשות - הן דרך תגמולי המס הגבוהים והן בהעלאת שכר הזוטרים.

טענה נוספת מתייחסת לדרישה להחיל את החוק גם על החברות הציבוריות. בניגוד למה שארלוזורוב חוזרת וטוענת, המטרה שלנו אינה להעניש את העשירים. חברות ציבוריות מתקיימות מכספי הציבור, ולכן חייבת לחול עליהן רגולציה מחמירה. החלטות שאינן משרתות את הציבור כבעל המניות של החברה, ובהן מדיניות שכר מופקרת, צריכות להיות מפוקחות ומוגבלות.

מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן
מוטי מילרוד

הטענה האחרונה במאמר מתייחסת לכך שהחוק לא יסייע בצמצום הפערים החברתיים הבלתי נסבלים בישראל, הן משום שהוא חל על המנהלים השכירים ולא נוגע ברווחי העתק של בעלי השליטה, והן משום שאינו נותן מענה לכמה מבעיות היסוד בחברה הישראלית - ובראשן איכות ההשכלה ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה של המגזר החרדי והערבי.

זהו טיעון אבסורדי. אף לא אחד מחברי וחברות הכנסת שקידמו את הצעת החוק יטען כי היא לבדה פותרת במטה קסמים את בעיית הפערים בחברה, וכעת ניתן לנוח על זרי הדפנה. אני, יחד עם חברי וחברות כנסת נוספים, נמשיך לפעול לצמצום הפערים בדרכים נוספות - באמצעות העלאה פרוגרסיבית של המיסוי על ההון, תמריצים להשתתפות בשוק העבודה, ודרישה חוזרת ונשנית למיסוי הוגן ולממשל תאגידי ראוי.

החוק החדש לא יהפוך את ישראל מוכת הפערים למדינה שוויונית בן לילה. אבל גלומה בו אמירה תקדימית של הכנסת, לפיה לא ניתן עוד להתעלם ממחלת הפערים החברתיים בישראל, והוא מכניס רגל בדלת לקראת חקיקה נוספת שתתחיל לרפא אותה.

הכותבת היא יו"ר מרצ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#