הגנה על עובדים מפני השפלה 
ברשת היא חובה של המעסיק - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגנה על עובדים מפני השפלה 
ברשת היא חובה של המעסיק

גם כיום, עשור לאחר שהרשתות החברתיות פרצו לחיינו, מותגים, עסקים ונבחרי ציבור רבים, שיודעים היטב כיצד לרתום את הרשתות החברתיות לצורכי שיווק ומכירה, טועים לא פעם בהתמודדות עם אירועי שיימינג ומשברי ניו מדיה

תגובות

החלטתו של אריאל רוניס, מנהל ברשות האוכלוסין, לשים קץ לחייו במאי האחרון בעקבות דברים שנכתבו בפייסבוק, מדגישה את החובה של חברות וארגונים לקחת אחריות על שמם הטוב של העובדים שלהם. אחריות זו אינה מסתכמת רק בתשלום שכר ובמתן תנאים סוציאליים, כמתחייב בחוק, אלא גם בהגנה עליהם מפני הרשת.

נהוג לראות ב"שיימינג" תופעה מסוכנת ולא רצויה, מין רעה חולה או תוצר לוואי של השימוש הגובר והולך ברשתות החברתיות. עיקר המאמצים להתמודד עם התופעה מכוון כלפי היישות האמורפית וחסרת ההגדרה שנקראת "הציבור", אבל עוד לא נולד הקמפיין שיצליח לגרום לאדם לעצור ולחשוב פעמיים לפני שלחץ על "שיתוף" כשהוא נחשף למה שנתפש בעיניו כעוול.

השיימינג נהפך למקבילה הפייסבוקית של לצעוק בטלפון על נציג השירות, והאח התאום — "אני דורש לדבר עם המנהל" — בתוספת פומביות וויראליות המאפיינות את הרשת. האינטרנט מאפשר לאנשים בעלי רקע דומה לתקשר זה עם זה וליזום פעילות נגד מותגים ועסקים. אם לא נבלבל בין שיימינג לבין בריונות רשת מגונה, נגלה שמדובר בביקורת אינטרנטית לגיטימית כלפי מקרים והתנהגויות שאינם מקובלים בעיני הציבור.

אנשים מתפעלים טלפונים ניידים על רקע הלוגו של פייסבוק
רויטרס

החשש לעמוד בפני בית משפט השדה של הרשת משותף להרבה עסקים וארגונים. גם כיום, עשור לאחר שהרשתות החברתיות פרצו לחיינו, מותגים, עסקים ונבחרי ציבור רבים, שיודעים היטב כיצד לרתום את הרשתות החברתיות לצורכי שיווק ומכירה, טועים לא פעם בהתמודדות עם אירועי שיימינג ומשברי ניו מדיה. עבור אלה, חוסר שביעות הרצון ברשת יוצר אתגר משמעותי והופך את הפלטפורמה השיווקית לגל בלתי־נשלט שמשמש מישהו אחר נגדם.

בלי לגרוע מהיקפו של אתגר זה, האתגר האמיתי אינו בהגנה על העסק או הארגון, אלא בהגנה על העובדים שלו. המלחמה נגד יוזמי שיימינג ומשתפים היא מלחמה אבודה, המפקירה את העורף הרגיש — העובדים.

נציג השירות, המלצר ונהג האוטובוס הם מי שנמצאים בחזית המגע עם הלקוח, ולא פעם הם מוצאים את עצמם בחזית הביקורת הציבורית והשיימינג שמכוונים נגד המעסיק שלהם. בשל עיסוקם ופרנסתם, אנשים פרטיים עלולים לעלות על מוקד השיח הציבורי, התובע לערוף את ראשם ללא שימוע, משפט או היכרות מעמיקה עם המציאות העובדתית. במקרי קיצון, פיטוריהם הם הדרך שבה המעסיק מתנקה בפני הגולשים וחוזר לשגרה.

למעסיקים יש אחריות להגן על עובדיהם מפני שיימינג. אחריות זו דורשת מהם לגבש כלים שיתמודדו ויעמדו לימינו של העובד במקרי שיימינג הנובע מתפקידו המקצועי. בין אם מדובר בדייל או קופאי, ובין אם במנהל ברשות האוכלוסין, כולם זקוקים להכוונה ולהדרכה על הסכנות שבתופעה, על הדרכים לצמצם את הסיכוי להיות חלק ממנה, ועל ההתנהגות הרצויה מצדו של מי שנהפך למטרה.

הכותב הוא יועץ להתמודדות עם שיימינג ומשברי רשת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#