"אמרו לי: תעשה שלום עם הפלסטינים, זה יהיה קל יותר" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
איפה טעיתי

"אמרו לי: תעשה שלום עם הפלסטינים, זה יהיה קל יותר"

פרופ' פרץ לביא האמין שהטכניון צריך לעבור שינוי מבני, אלא שמסורת של עשרות שנים קשה מאוד לשבור

תגובות

פרץ לביא, חוקר צעיר ומבטיח בתחום חקר הפיזיולוגיה, יכול היה להיות עוד מוח בורח באוניברסיטה יוקרתית בארצות הברית, לולא קיבל תוך כדי לימודי הפוסט־דוקטורט שלו בארצות הברית שיחה מעניינת מישראל. "השנה היתה 1974, והטכניון היה על הקו. הייתי בטוח שיש פה טעות" הוא מספר. המוסד, שלימד אז הנדסה בלבד, עמד לפתוח פקולטה חדשה לרפואה, ותר אחרי חוקרים מוכשרים. לביא חזר לישראל ומאז הוא שם, בתפקידים רבים ושונים. בין היתר שבר מוסכמה מקובלת, ועמד בראש הפקולטה לרפואה, אף שאינו רופא. בהמשך שימש גם סגן נשיא, וב־2009 מונה לתפקיד הנשיא. כיום הוא נמצא באמצע הקדנציה השנייה והאחרונה שלו בתפקיד זה.

כשהוא נזכר במטרות שהציב לעצמו, הוא חושב שעל אחת מהן יכול היה לוותר מראש. "בטכניון, המועמד המומלץ על ידי ועדת האיתור צריך לקבל את אמונו של הסנאט, אותו גוף־על שבו יושבים פרופסורים המאשרים את המינוי", הוא מספר. "איך מועמד זוכה באמון? הוא נותן סוג של נאום בחירות המפרט את ה'אני מאמין' שלו. כשדיברתי בפני הסנאט לפני הכהונה הראשונה, הצבתי ארבע מטרות: גיוס חברי סגל צעירים, שינוי רמת שביעות הרצון של הסטודנטים, גלובליזציה של המוסד ושינוי מבנה הטכניון". במבט לאחור, לביא מסמן "וי" על שלוש המטרות הראשונות, מה שהביא לו, ככל הנראה את הכהונה השנייה והרבה סיפוק; אך הוא מודה כי נכשל כישלון חרוץ בהשגת המטרה הרביעית.

ירון קמינסקי

"כשאמרתי שאני רוצה לשנות את מבנה הטכניון, התכוונתי לקבץ 18 פקולטות נפרדות לארבעה בתי ספר מרכזיים, כמו במוסדות אחרים", הוא מספר. "כיום יש בטכניון שתי פקולטות מרכזיות – הנדסת חשמל ומדעי המחשב, שבשתיהן לומדים כ־3,000 סטודנטים מתוך כ־14 אלף. לצדן פועלות גם פקולטות קטנות, כמו הנדסת חומרים או הנדסה כימית, שם יש פחות חברי סגל ותלמידים. חשבתי שצריך לחבר פקולטות בעלות תכנים דומים וליצור מבנה של בתי ספר – להנדסת חשמל ומחשבים, למדעי החיים וכן הלאה".

לביא לא המציא את הרעיון. בפניו היו מונחים שבעה דו"חות של שבע ועדות שהוקמו מאז שנות ה־60 בטכניון, וכולן המליצו על אותו דבר. הוא ניגש למימוש במרץ, ואחרי פגישות אינטנסיביות עם הנוגעים בדבר, הבין שחבל על האנרגיה. "מישהו אמר לי פעם: לך תעשה שלום עם הפלסטינים, זה יהיה קל יותר", הוא צוחק, ומוסיף שאפילו הוא היה מופתע מרמת ההתנגדות. "קשה לשבור מסורת של עשרות שנים, בעיקר כשהשינוי אינו רק טכני אלא מבני, כזה שדורש שינוי תוכניות לימודים, איחוד קורסים וגם ויתור על מעמד שאנשים צברו, בעקבות הכפפה לסמכות־על חדשה וכדומה. איש לא רצה את זה.

"הייתי בטוח שאצליח במקום שבו נשיאים קודמים נכשלו לפני, אבל מתברר שכוחותי לא היו כה גדולים. התיימרתי לפתור בעיה שכלל לא היתה לי יכולת לפתור אותה". בניגוד לאנשים שמתאהבים ברעיון שלהם וממשיכים לנסות להוציאו לפועל על אף הסימנים הברורים שהוא עומד להיכשל, לביא הבין יחסית מהר כי על אף המבוכה הכרוכה בהודאה בטעות, עדיף לעצור ולהתמקד בנושאים אחרים. "הבנתי שאם אתעקש – כל הזמן שלי יושקע בשינוי מבני, שלא ברור בכלל אם הוא נכון או כדאי. אולי אני מוצא עכשיו תירוץ להצדקת העובדה שהודיתי בטעות ונסוגותי, אבל מול המציאות חשבתי שאין סיבה לטפס על קיר חלקלק. יכול להיות שאם הייתי מתעקש הייתי מגיע בסוף למבנה של בתי ספר, אבל לא הייתי מקדם מטרות אחרות, לא פחות חשובות".

הזכירו לך את הכישלון הזה גם בהמשך?

"בוודאי. בנאום השני לפני הסנאט, כשהמליצו עלי לקדנציה נוספת, נאלצתי להודות שלא הצלחתי במילוי המטרה ההיא. למזלי, התגובות היו 'טוב שלא הצלחת'".

 

"היינו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד"

ייתכן שההודאה בכישלון הבודד הזה אפשרית, בין היתר, מאחר ששלוש המטרות האחרות שהציב לביא הביאו לתוצאות אחרות לחלוטין. 170 חברי סגל צעירים, מתוך 560 בסך הכל, גויסו בשש השנים האחרונות. "אלה חברי סגל מעולים שבמעולים", הוא אומר. קליטה של חבר סגל עולה לטכניון 800 אלף דולר בממוצע. אם מכפילים את המספרים ב־30 איש בשנה, אלו 24 מיליון דולר רק עבור הנושא הזה. "כשהמדינה נותנת 4 מיליון דולר ונדרשים 20 מיליון דולר נוספים, חלק גדול מזמני מושקע בגיוס כספים", מודה לביא. "אבל זו השקעה מצוינת".

על היעד השני הוא אומר כי נוצר מצב שבוגרים היו אומרים: קיבלנו את החינוך הכי טוב, אבל היחס לסטודנטים הוא כאל מטרד. "היינו סוג של ד"ר ג'ייקל ומיסטר הייד, והיעד שלי היה לשנות את זה. בשנה שעברה הגיע הטכניון למקום השני מבין האוניברסיטאות במשאל שביעות רצון של התאחדות הסטודנטים. זאת בעוד שתמיד תפסנו את המקומות האחרונים".

הווי השלישי שסימן לביא הוא הגלובליזציה. במסגרת זו פתח הטכניון בית ספר בינלאומי להנדסה באנגלית ובקרוב יפתח בסין שלוחה נוספת. יחד עם קורנל זכה הטכניון במכרז לפתיחת בית ספר ללימודים מתקדמים בניו יורק, שעליו התחרו 55 אוניברסיטאות. "אוניברסיטאות שלא פותחות את עצמן לעולם נשארות מאחור", הוא מדגיש. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#