הממשלה דוחה את המלצת בג"ץ: "סעיף היציבות לא נדרש בחקיקה" - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה דוחה את המלצת בג"ץ: "סעיף היציבות לא נדרש בחקיקה"

כצפוי, טוענת המדינה כי אין צורך להחזיר את מתווה הגז לכנסת - ושופטי בג"ץ יכריעו בנושא בימים הקרובים

9תגובות

"עמדת המדינה היא כי אין מקום לנקוט בדרך של חקיקה לשם עיגון סעיף היציבות במתווה הגז" - כך השיבה הממשלה הבוקר להרכב שופטי בג"ץ בעתירות נגד מתווה הגז. כך דחתה המדינה את הצעת השופטים מלפני שבוע לשקול את עיגון סעיף היציבות בחקיקה בכנסת. לאור זאת, צפויים שופטי בג"ץ לפרסם את הכרעתם בנושא בימים הקרובים.

עמדת המדינה מתבססת על שלושה טיעונים שלפיהם: הממשלה מוסמכת לקבוע הוראות יציבות כהבטחה מנהלית; מתווה הגז כבר אושר בכנסת בהצבעה (אף שהצבעה זו נעשתה רק על הודעת ראש הממשלה בנוגע למתווה); וכן, חוסר ההתאמה של הליך חקיקה לצורך אישור הסעיף, והסיכון כי יביא לסיכול המתווה.

יובל שטייניץ ובנימין נתניהו בוועדת הכלכלה
אוליבייה פיטוסי

"הוראות סעיף היציבות מהוות הסדר סביר וראוי בנסיבות המקרה שבלעדיו מתעורר חשש כבד שבלעדיו לא ניתן יהיה לפתח את מאגרי הגז בישראל", נכתב בתשובת המדינה לבג"ץ.

עוד נטען כי ראוי שכל הכרעה בנושא תחול מעתה ואילך: "גם אם תיקבע בפסק הדין בעתירות הלכה חדשה, שלפיה ללא עיגון בחקיקה ראשית לא ניתן לתת הבטחה מנהלתית בדבר יציבות רגולטורית בהיקף שנקע במתווה - ראוי לדעת המדינה שהלכה חדשה שכזו תחול באופן צופה פני עתיד בלבד, ולא תחול על מתווה גז".

לפי סעיף היציבות שנקבע במתווה הגז, התחייבה הממשלה כי לא תבצע עוד שינויים במדיניות המיסוי בענף הגז והנפט ובסדרי היצוא - וגם לא תכתיב בענף שינויים מבניים נוספים, למשך עשור.

כלומר, הממשלה תתחייב להסתפק בשינויים שביצעה במסגרת חוק ששינסקי (חוק מיסוי רווחי נפט), במסגרת החלטת היצוא מ-2013 (לאחר שינוייה במסגרת המתווה) ובשינוי המבני שמעוגן במתווה -  ואף תצהיר על כך כי "אינה רואה צורך בשינוי נוסף, שייראה מהותי בעיני המשקיע הסביר, בחלקו של הציבור ברווחים של בעלי המאגרים". זאת, למעט שינויים רוחביים במשטר הפיסקלי במשק, שאינם ייעודיים לענף הגז בלבד.

בנוסף, מתווה הפשרה עם חברות הגז מבטיח לבעלי מאגר לווייתן "חסינות" מפני כל שינוי מבנה הבעלות בו, או חיוב בתחרות פנימית, לתקופה של עד 15 שנה - תוך הפקעת סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים.

אם לא די בכך, מתחייבת הממשלה לפעול נגד הצעות חוק פרטיות שיוגשו בעתיד לכנסת בניסיון להפר הבטחה זו, תוך שהיא מתחייבת להגשת הצעות חוק נגדיות.

"אנחנו מתמקדים כעת בסעיף היציבות - ותוהים האם הוראות המתווה בעניין זה אפשריות בלי חקיקה ראשית. השאלה היא האם אין מקום, כדי להסיר ספקות ולמנוע סיכון שצריך להביא בחשבון – ללכת לחקיקה ראשית", אמר לפני שבוע יו"ר הרכב שופטי בג"ץ, אליקים רובינשטיין, כשנעל את יום הדיונים השני בעתירות נגד מתווה הפשרה הממשלתי. השופט רובינשטיין הציע למדינה לשקול את האפשרות לאשר את סעיף היציבות בחקיקה – ולהשיב על כך לבג"ץ בתוך שבוע.

"מכופפים את הדמוקרטיה בגלל קושי קואליציוני"

עו"ד אפי מיכאלי, שעתר לבג"ץ נגד סעיף היציבות מטעם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, אמר כי "דחיית הצעת בית המשפט מבליטה את האבסורד בהתנהלות המדינה. אם לא ניתן לחוקק חוק כאמור, אזי כיצד יכולה הממשלה – שהיא הרשות המבצעת – לתת הבטחה שהחוק אינו מסמיך אותה לתת? מדובר בפרדוקס קשה בעמדת המדינה – שכן אם הממשלה פועלת רק על-פי מה שהחוק מסמיך אותה לבצע – אז כיצד יכולה היא לבצע דבר שהחוק אינו מסמיך אותה לעשות?"

מיכאלי ציין כי לטענת המדינה שלפיה המתווה אושר בכנסת - אין כל תוחלת, כלשונו. "ההליך בכנסת היה הליך הצהרתי בלבד, בעוד דבר הכנסת נשמע בחקיקה. הימנעות הממשלה מלהביא את העניין לחקיקה, חושפת את החולשה הפוליטית של הממשלה בכנסת ולפיכך אנו סבורים כל לא ראוי לכופף את כל המנגנון דמוקרטי של מדינת ישראל רק בשל קושי קואליציוני נקודתי כזה או אחר".

ח"כ שלי יחימוביץ', שעתרה אף היא לבג"ץ באמצעות עוה"ד גלעד ברנע וחגי קלעי הוסיפה: "סירובו של ראש הממשלה להיענות להצעת בג"ץ, ותשובת המדינה כי המתווה כבר אושר בכנסת הם במקרה הטוב הטעיה מכוונת, ובפועל תשובה שקרית לחלוטין. מצער שבימים האחרונים המשיכה סביבתו של רה"מ ליצור לחץ מכוון על שופטי בג"ץ, בהפרחת סכומי פיצויים אסטרונומיים ושקריים שלכאורה תיאלץ המדינה לשלם לחברות אם תיסוג מהמתווה".

מטה המאבק בגז מסר בתגובה כי "הפוליטיקאים המקדמים את מתווה מונופול הגז ממשיכים לייצג את עמדת טייקוני המונופול, ולא את טובת אזרחי ישראל. תגובת הממשלה לבג"צ היא מצג שווא המלא באיומים והפחדות, שכל מטרתו להרתיע את שופטי בג"צ מלהכריע בנושא". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#