המכה של משקיעי הביומד בישראל: איבדו 60% - בזמן שבארה"ב המניות זינקו ב-180% - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המכה של משקיעי הביומד בישראל: איבדו 60% - בזמן שבארה"ב המניות זינקו ב-180%

28 החברות במדד הביומד הישראלי הן עתירות ידע ותחכום ופועלות בתחום מלהיב עם פוטנציאל אדיר ■ אבל רק שתיים מהן רשמו רווח שנתי - ושתיהן לא חברות ביומד טהורות

9תגובות

בשבוע שעבר דווח על פריצת דרך בתחום הטיפול בסרטן. לפי הידיעות שפורסמו בעניין, הנתונים מדהימים באמת: אצל 94% מהחולים בשלבים מתקדמים של לוקמיה מסוג ALL שנטלו תרופה ניסיונית, הסימפטומים פשוט נעלמו. כמו התרופה המהפכנית קיתרודה לסרטן העור הקטלני מסוג מלנומה, גם התרופה הניסיונית ללוקמיה שייכת לתחום האימונותרפיה, שמבוסס על רתימת המערכת החיסונית הטבעית של הגוף לחיסול התאים הסרטניים.

המרוץ הממושך והיקר למציאת מרפא לסרטן, שסוף סוף מתחיל בשני העשורים האחרונים באמת להשפיע על שיעורי ההישרדות של החולים במחלה, מושך תשומת לב רבה בשל השכיחות של המחלה, אבל גם חולים במחלות אחרות נהנים בשנים האחרונות מפיתוחים טכנולוגיים משמעותיים שמשפרים את בריאותם ולעתים מצילים את חייהם.

חברת קומפיוג'ן
תומר אפלבאום

המאבק לשיפור איכות ותוחלת החיים של בני המין האנושי קוסם גם למשקיעים בשוק ההון. התרופות והטיפולים החדשניים האלה, אם הם מצליחים להיהפך למוצרים מסחריים, יכולים להעניק תשואות נאות מאוד למשקיעים שסיכנו את כספם והשתתפו במימון תהליכי הפיתוח. כך, החברות בענף הביומד מציעות השקעה שמאפשרת להתעשר תוך הצלת חיים וסיוע לקדמה.

לבורסה בתל אביב הגיעו בשנים האחרונות כמה עשרות חברות המתמחות בפיתוח תרופות ופרוצדורות רפואיות. מניותיהן של 28 מהן מרוכזות יחד ומרכיבות את מדד הביומד. החברות שאחרי מניותיהן עוקב המדד עוסקות בתחומי הביוטכנולוגיה, המכשור הרפואי ומדעי החיים. הן מפתחות מוצרים חדשניים, מרתקים לעתים, עתירי ידע ותחכום, והן מעסיקות לעתים קרובות עובדים שהשקיעו שנים בלימודים וברכישת מיומנויות.

חמש החברות הגדולות במדד הן אופקו, מנקיינד, קומפיוג'ן, ביוטיים ומזור רובוטיקה. חמש המניות האלה, כמו עוד מניות במדד, נסחרות גם בארה"ב, והקשר שלהן לישראל לא תמיד ברור לגמרי. שווי השוק של אופקו הוא גבוה מאוד ביחס לשווי השוק של האחרות, 18 מיליארד שקל, וארבע הבאות אחריה נסחרות בשווי שבין 800 מיליון שקל ל-1.6 מיליארד שקל (במקרה של מנקיינד). יתר 23 החברות במדד נסחרות לפי שווי שבין 40 ל-650 מיליון שקל.

חלק מהחברות במדד עוסקות בפיתוח תרופות חשובות, בין השאר, למשל, בתחומי הטיפול בסרטן והאימונותרפיה. אחרות מפתחות ציוד רפואי לניתוחים, תהליכי הנדסה גנטית, טיפולים חדשניים או מכשור מתקדם - או שהן חברות שמשקיעות בחברות אחרות בתחום.

בארה"ב עושים כסף ממדעים - בישראל בעיקר מפסידים 
מדד הביומד הישראלי- בין פברואר 2011 לפברואר 2016 נמדדה ירידה של 59%
מדד נאסד"ק ביו: בין פברואר 2011 לפברואר 2016 נמדדה עלייה של 179%

מאז השקת המדד במארס ב-2010 הוא הספיק להידרדר מאוד, לטפס כל הדרך חזרה, ובשנתיים האחרונות הוא סובל שוב ממגמה שלילית. בחמש השנים האחרונות המדד איבד 60% מערכו, ובסיכום כולל מאז ההשקה ההפסד גדול אף יותר, 67%.

הצניחה של העת האחרונה נובעת בחלקה מהסנטימנט השלילי כלפי חברות תרופות וביוטכנולוגיה במקומות אחרים, בעיקר בארה"ב. מדד הביוטכנולוגיה של בורסת נאסד"ק, למשל, צנח גם הוא מתחילת 2016. אלא שבניגוד למדד התל אביבי, המשקיעים במדד האמריקאי על פני חמש שנים דווקא ראו תשואה חיובית מצוינת של 180% (או 22% בשנה בממוצע).

חלק ניכר מהנפילות האחרונות - הן בתל אביב והן בארה"ב - הגיעו בתום תקופה שבה מחירי המניות עלו לרמות שרבים סברו כי הן גבוהות מדי, על גבול הבועה. אם זה נכון, הסיכוי של המניות לשוב למחירים שבהם היו לפני שנתיים נראה נמוך.

הרוב מפסידות

מהנתונים באתר TheMarker Finance קל לראות כי רוב החברות במדד הביומד המקומי עוד רחוקות מבגרות, ורבות מהן עשויות לשהות עוד שנים בשלבי הפיתוח, אם בכלל יצליחו לגייס לשם כך מימון. במלים אחרות, אלה חברות עתירות סיכון שסיכויי הצלחתן נמוכים מלכתחילה.

רק שתיים מ-28 החברות המרכיבות את מדד הביומד - קפיטל פוינט ואלרון - רשמו בשנה האחרונה רווח נקי, ושתיהן בכלל חברות השקעה, ולא חברות ביומד טהורות. השאר הפסידו.

סבינה לוי
אורי כץ

לא שרווחים הם תכלית הכל כאן. העובדה שחברת ביומד לא מייצרת רווח, או שאין לה הכנסות ממכירת מוצרים אינה אומרת שזו לא השקעה טובה. בתחומי הטכנולוגיה והביומד חולף זמן רב משלב המחקר והפיתוח הראשוני עד המעבר לשלבים המסחריים. לחברה שתצליח לעשות זאת יש פוטנציאל להפוך להשקעה משתלמת במיוחד ולהניב רווח עצום, אבל עד אז קיים קושי רב לתמחר אותה ולהעריך את סיכויי הצלחתה העתידיים, והסיכון הוא גדול.

תהליכי האישור הרגולטוריים שמלווים שיווק של תרופה או מוצר רפואי כלשהו עשויים להימשך שנים. גם לאחר שהם מושלמים, ההכנסות והרווחים לא תמיד נמצאים בהישג יד. גם לתרופה שקיבלה אישור פטנט בארה"ב, שהשלימה את כל שלבי הניסוי הקליני - ניסויים בחיות, ניסוי בטיחות וניסויי יעילות בבני אדם - ושאושרה לשימוש על ידי מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA), עדיין לא מובטחת הצלחה. כדי להחדיר אותה לשוק דרושה מומחיות מקצועית, ומהלך כזה כרוך בהוצאות שיווק גדולות.

דוגמה בולטת לכך סיפקה באחרונה מניית מנקיינד, חברת ביומד אמריקאית קטנה במונחי וול סטריט וגדולה למדי במונחים ישראליים, שנרשמה למסחר בבורסה בתל אביב בסתיו האחרון, במקביל להמשך המסחר בה בנאסד"ק. למנקיינד דווקא היתה תרופה שאושרה לשיווק - משאף אינסולין לחולי סכרת, אבל היא בקושי נמכרה. אנשי שוק ההון בישראל חששו שכניסתה לבורסה המקומית מייבאת סיכון רב לא רק למדד הביומד, שבו היא עדיין החברה השנייה בגודלה, אלא גם למדד ת"א 100, שגם אליו צורפה בשל גודלה היחסי.

הסיכון הזה התממש מהר. מנקיינד נרשמה למסחר בתל אביב באמצע אוקטובר 2015, ומחירה החל להידרדר מיד, אף שתעודות הסל, שהיו חייבות לקנות אותה, הזרימו בלית ברירה ביקושים גדולים שתמכו במחיר.

ואז, כעבור פחות משלושה חודשים הגיעה המכה האמתית. ב-5 בינואר קרסה המניה ב-30% כמעט בן רגע, לאחר שהשותפה העסקית סאנופי ניצלה אופציה לבטל את הפצת המוצר היחיד של מנקיינד שאושר לשיווק. באותו הלילה צנחה המניה בוול סטריט ב-20% נוספים. מחיר המניה לא התאושש מאז, ומנקיינד חשופה כעת לתביעות משפטיות מצד משקיעים מאוכזבים.

אלא שמנקיינד השקיעה הון עתק בפיתוח, צלחה את אישורי ה-FDA והגיעה לשלב ההפצה והשיווק, בעוד רבות מהחברות הצעירות שחולקות איתה את המדד לא הגיעו עדיין לשלב הזה, וההוצאות הגדולות עוד לפניהן.

מסוכן גם לד"ר לביוטכנולוגיה

"רגשית, אני רוצה שהתחום הזה יצליח", אומר מיכאל בן יעקב, מנהל קרן ההשקעות אנליסט יתר של בית ההשקעות אנליסט. "אבל מבחינה מקצועית, עד שהחברות האלה לא יציגו רווחים הן לא מעניינות. בשלב זה מדובר בהשקעה ספקולטיבית מדי, ואם כך, אני לא רוצה להכניס את זה לקרן, כי אני מייצג עמיתים, אני לא מייצג את תחושות הבטן שלי. אם זה ישתנה, והחברות ירוויחו כסף, כך שהרווחים יוכלו לממן את ההשקעות העתידיות, אז אני אשמח לבחון השקעה בחברות כאלה. בינתיים זה לא קורה.

"לפחות בישראל, המודל העסקי של החברות שנכללות במדד הביומד הוא כזה שבו צריך להשקיע הרבה כסף בפיתוח. יש חברות שצריכות השקעה בשלב השיווק ויש כאלה שבשלב המחקר - זה עולה המון. לפעמים גם אם המחיר עולה והחברה מתקדמת הלאה, היא מנפיקה עוד מניות כדי לממן את השלבים הבאים. כך מתבצע דילול משמעותי לנתח שבידי המשקיעים הוותיקים. הם לא מרוויחים מהעובדה שנכנסו מוקדם ולקחו סיכון", אומר בן יעקב.

"קשה מאוד לתמחר חברות כאלה. גם אם אתה דוקטור לביוטכנולוגיה זה מסובך. נאמר שאתה יכול לנתח את הצד המדעי והצלחת להבין שהחברה הולכת לקבל אישור FDA. איך תדע כמה כסף החברה עוד צריכה להשקיע בשיווק?"

הפוטנציאל גדול, וגם הסיכון
ההתפלגות הענפית של מדד הביומד בבורסה
בתל אביב
66% ביוטכנולוגיה
שווי שוק: 7.37 מיליארד שקל
מספר חברות: 18

השקעות במדעי החיים - 17%
שווי שוק: 18 מיליארד שקל
מספר חברות: 5

מכשור רפואי 17% 
שווי שוק: 1.54 מיליארד שקל
מספר חברות: 5

האנליסטית סבינה לוי מלידר שוקי הון אומרת דברים דומים: "אם החברות האלה מצליחות, הן יכולות להניב תשואה גבוהה בהרבה מחברות מסורתיות יותר. הבעיה היא שאם אתה נכנס להשקעה בחברת ביומד צעירה, כדאי להביא בחשבון שיש כאן סיכון גדול. מעבר לסיכון הטכנולוגי שגלום בתהליך הפיתוח והאי־ודאות בנוגע לאישור הרגלוטורי, יש גם הרבה מאוד דילולים בדרך, כי לחברות האלה אין מקורות הכנסה. הן מגייסות את הכסף לשלבי הפיתוח והשיווק בשוק ההון.

"המדדים בוול סטריט כוללים חברות גדולות, עשירות ומפותחות יותר, לצד חברות צעירות. בישראל היו כמה חברות קטנות יחסית שנחלו אכזבות. זה השפיע על היחס אל התחום. בסך הכל זה מדד קטן, לעומת המדד האמריקאי, שהוא הרבה יותר גדול ומבוזר".

ואכן, מדד הביוטכנולוגיה של נאסד"ק כולל 190 חברות, חלקן צעירות וניסיונות, וחלקן חברות בוגרות שההבטחה שגלומה בפיתוחים שלהן כבר נושאת פירות פיננסיים של ממש. החברות שנכללות במדד של נאסד"ק גם שייכות לתעשייה מפותחת ובוגרת בהרבה, שמלווה בסיקור ער של אנליסטים ובסביבה עסקית מתאימה.

לוי מצביעה על בעיה נוספת שקשורה להרכב המדד. מצד אחד הוא לא מגוון מספיק מבחינת שלבי הפיתוח ומספר החברות. מצד שני, בכל הנוגע לתחומי העיסוק של החברות שמניותיהן נכללות בו, הוא לא ממש ממוקד. "כשאתה קונה מדד מגזרי הוא נותן לך אפשרות להיחשף לכמה חברות בעלות מכנה משותף", היא מסבירה. "אני חושבת שבמדד הביומד הישראלי אין באמת חברות עם מכנה משותף - כל אחת עושה משהו אחר. הן די מנותקות זו מזו. כך המדד לא ממש מאפשר לעקוב אחר מגמה מסוימת".

בן יעקב אומר כי ייתכן שההשקעה בביומד בחו"ל מציעה הזדמנויות אטרקטיבית יותר, שקשורות לבגרות של החברות ושל תעשיית הביומד כולה. לדבריו, בחו"ל ניתן להשקיע בתחום גם על סמך בחירה של חברות חזקות ויציבות יותר, וגם באופן מפוזר, באמצעות קרנות שמתמחות בעניין ועוקבות אחר התעשייה הזאת מקרוב.

לוי מוסיפה גם כי בעוד המדד המקומי והחברות שנכללות בו לא נהנים מרוב היתרונות שיש לחברות שנכללות במדד הביוטכנולוגיה של נאסד"ק, הן חשופות מאוד לחלק מהחסרונות. אחד החסרונות האלה הוא שחלק גדול מהחברות המקומיות מכוונות את המכשור והתרופות שהן מפתחות לשוק הבריאות האמריקאי. השוק הזה סובל כיום מחששות וחוסר ודאות שנוגעים לשינויים האפשריים בתמחור התרופות ובכיסוי הביטוחי, שצפויים לתפוס מקום במערכת הבחירות הקרובה לנשיאות.

"כל החברות שנכללות במדד הביומד בתל אביב מפתחות את המוצרים שלהן במסלול רגולטורי בארה"ב או באירופה. לדברים שמתרחשים בשווקים שם יש השפעה ישירה על החברות כאן", אומרת לוי ."עכשיו, כשאנחנו מתקרבים לבחירות בארה"ב, נושא תמחור התרופות נמצא באג'נדה של הפוליטיקאים. אף אחד לא יודע איך לתקוף את זה. יש הרבה רעש סביב מחירי התרופות, וזה משפיע על תעשיית הביוטק. השווי של החברות הצעירות שיש להן צבר מוצרים בפיתוח נגזר גם ממחירי התרופות. ככל שיש חשש ללחצים כלפי מטה על מחיר התרופות, זה פוגע בתמחור של מניות הביוטק", אומרת לוי.

בנוסף לכל הצרות האלה, מגמת הירידות בשווקים מתחילת 2016 מבריחה משקיעים בעיקר ממגזרים שנחשבים מסוכנים ותנודתיים - ומגזר הביוטק והביומד הוא בהחלט כזה. הנטייה הזאת גרמה לכך שגם המדד בנאסד"ק וגם מדד הביומד המקומי ירדו בכ-20% מתחילת 2016.

תרבות ה"ביו דיו"

עם כל זאת, ההשקעה בחברות ביומד ישראליות עשויה לעתים להניב רווחים גבוהים מאוד. ב-12 החודשים האחרונים הצליחו כמה מהמניות שנכללות במדד להציג תשואות חיוביות מרשימות. אלרון עלתה בתקופה זו ב-5%, וכך גם קולפלנט. אליום מדיקל טיפסה ב-13%, קפיטל פוינט זינקה ב-53%, בונוס ביוגרופ זינקה ב-135% וקדימהסטם ניתרה בלא פחות מ-218%. זאת, בעוד המניות של רוב החברות במדד ירדו בחדות.

ואולם בשוק ההון אומרים שגם התשואות החיוביות הגבוהות של חלק מהחברות עלולות להיות סימן לאו דווקא להצלחה עסקית מתקרבת, אלא לעתים למה שאנשי שוק הון מכנים "ביו־דיו" - כינוי גנאי שרומז לכך שהענף, בגלל התנודתיות הגבוהה מאוד שלו, מתאים לעתים יותר לספקולנטים המנסים לרכוב על התלהבות המשקיעים בטווח הקצר, מאשר למשקיעים לטווח הארוך שמשתדלים לא להעמיס סיכון יתר על התיק.

בסופו של דבר, הטענה הקשה ביותר שמושמעת על ידי כמה מאנשי שוק ההון נגד מדד הביומד היא שמי שמקצים לו חלק משמעותי מתיק ההשקעות שלהם, יכולים אולי להשתתף כך בפיתוח תעשיית הביוטכנולוגיה, אבל עלולים בדרך להפסיד חלק ניכר מחסכונותיהם ולהישאר בלי כסף לתרופות או לטיפולים עבור עצמם. ימים יגידו אם יש בכך ממש או שהמדד הזה יצליח להתאושש בכל זאת ולממש את ההבטחות שתלו בו המשקיעים, אבל עבור מי ששקלו אם להשקיע בו בשנים האחרונות, אזהרות מהסוג הזה אכן התבררו כמשמעותיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#