כמו ב"אח הגדול": המסלול לכהונת שופט בבית המשפט - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמו ב"אח הגדול": המסלול לכהונת שופט בבית המשפט

מאות משפטנים הגישו בשנים האחרונות מועמדות לשפיטה - אך רק חלק קטן מהם צלחו את התהליך שכולל בין השאר שבוע בתנאי פנימייה בליווי פסיכולוגים

7תגובות

עבודה של שופט דורשת יכולת עמידה בלחצים וניהול זמן נכון. לכן יש חשיבות מיוחדת לאופן שבו הם נבחרים, וליכולת לסנן מכל רשימת המבקשים הארוכה גם את אלה בעלי היכולת המקצועית והאופי המתאימים. מדי שנה מגישים עשרות משפטנים מועמדות לכהונת שופט או רשם בבית המשפט. חלק קטן מהם יצליחו להגיע בסופו של דבר לטקס השבעת שופטים החגיגי שמתקיים בבית הנשיא בירושלים. לפני כן הם ייאלצו לעבור מסלול ארוך ומייגע שכולל גם שהייה של שבוע בתנאי פנימייה בנוה אילן, סימולציות ומבדקים פסיכולוגיים. הם גם יידרשו לחשוף בפני הנהלת בתי המשפט את התיק הרפואי שלהם 
ולספק המלצות של שישה שופטים לפחות.

המינוי המיוחל לשופט בבית המשפט ישנה את חייהם, הם יצטרכו להקפיד בשאלות של אתיקה וניגודי עניינים ולהתנתק מהחיים הקודמים שלהם כעורכי דין. הם יצטרכו לשים לב בעיקר לנקודות ההשקה עם עורכי דין אחרים, שעד המינוי לשפיטה היו קולגות שלהם. זה לא פשוט - מרבית השופטים הם עורכי דין לשעבר שנותרו ביחסים חבריים עם עורכי דין אחרים מהפרקליטות או מהפרקטיקה הפרטית.

הוועדה לבחירת שופטים
אוליבייה פיטוסי

החלטות שניתנו באחרונה על ידי ועדת האתיקה ממחישות היטב את הניתוק שהשופטים גוזרים על עצמם. פנייה אחת לוועדה, למשל, היתה של שופט שסיפר כי אמו בת ה-81 זכתה בתביעה כספית כנגד המעסיק שלה ביחד עם חמישים עובדות נוספות. השופט שאל את חברי הוועדה אם הוא יוכל להצטרף לאמו לפגישה עם עורך הדין שייצג אותה לצורך התחשבנות סופית. ועדת האתיקה אסרה עליו לעשות זאת. "אמנם רצונו של השופט לסייע לאמו המבוגרת הוא מובן, אך אין המדובר בעניין אישי שלו שאין מנוס מכך שהוא שיטפל בו", נקבע.

במקרה אחר, של שופט שפנה לוועדה בשאלה אם יוכל להשתתף באירוע רב משתתפים של גוף מסחרי לרגל 18 שנות פעילות והשקת "מוצר משפטי" חדש, קבעה הוועדה כי מוטב שהשופט יימנע מלהשתתף באירוע, שעה שמדובר באירוע שבמסגרתו יושק "מוצר משפטי", והאירוע נערך על ידי גוף שמרבה להתדיין בבתי המשפט.

מי יכול להגיש מועמדות לשפיטה?

משפטן כשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום אם עסק בעריכת דין, בהוראת משפטים או בתפקיד משפטי אחר במשך חמש שנים לפחות. לכהונת בית משפט מחוזי רשאי להתמנות מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט בית משפט שלום, או מי שעסק במשך שבע שנים ברציפות, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, בעריכת דין, שפיטה, תפקיד משפטי או הוראת משפטים. לכהונת בית המשפט העליון יתמנה מי שכיהן במשך חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי, או מי שעסק לפחות עשר שנים, מהן חמש שנים בארץ, בעריכת דין, שפיטה, תפקיד משפטי אחר בשירות המדינה או הוראת משפטים.

הליך הקבלה לשפיטה למועמדים חדשים מחוץ למערכת בתי המשפט מתחיל עם הגשת בקשה להתמנות לכהונת שופט. המועמד נדרש למלא טופס שאלון אישי. בין היתר הוא נדרש לציין מהו המשפט החשוב ביותר שבו השתתף כעורך דין, לחשוב על שופט אחד שהרשים אותו לטובה ולהסביר מדוע, בלי לציין את שמו של השופט. הוא מתבקש לכתוב גם על מקרה או שניים שבהם נראה לו במבט לאחור כי שגה באופן שבו תיפקד כעורך דין, ונשאל גם מה בעבודתו הנוכחית גורם לו הנאה וסיפוק ומה גורם לו סבל וקושי.

המועמד נדרש גם לפרט את שמות האנשים שעמם היה בקשר ב-15-10 השנים האחרונות בצבא, באקדמיה, בפעילות ציבורית ובעבודה, ולציין בנפרד גם את השופטים שבפניהם הוא הרבה להופיע. לטופס הזה עליו לצרף גם רשימת ממליצים בתחום המשפט - שופטים שבפניהם הוא מרבה להופיע, אנשי אקדמיה, עורכי דין שעמם הוא עובד וגם כאלה שמופיעים מולו. על הממליצים האלה להכיר אותו היטב - לאחר קבלת הבקשה הם יצטרכו לתת עליו חוות דעת חסויה. מבחינת המועמד, ההתקדמות שלו לשלב הבא תלויה בקבלת שש חוות דעת מפורטות.

בנוסף, נבדק באופן מקיף גם הרקע של המועמד. בין היתר בודקים אם יש לו תיקים פליליים, את התיק הרפואי שלו וגם אם יש לו עבר ביטחוני, באמצעות השב"כ. בהמשך הוא יעבור לשלב הבא ויוזמן להופיע בפני ועדת משנה סטטוטורית שמורכבת משלושה חברים מתוך הוועדה למינוי שופטים (שופט עליון שמכהן כיו"ר, חבר כנסת ונציג לשכת עורכי הדין). כיום פועלות שתי ועדות משנה במקביל. בראש אחת מהן יושב שופט העליון אליקים רובינשטיין, ובראש השנייה יושב שופט העליון סלים ג'ובראן. בסיום הראיון בפני ועדת המשנה יחליטו חבריה על המשך דרכו של המועמד.

אם חברי הוועדה יחליטו לקדם את המועמד, השלב הבא בדרך למינוי הוא קורס הערכה לעורכי דין מועמדים למשרה שיפוטית. הקורס הזה מתקיים בין ארבע לחמש פעמים בשנה, ונערך כבר 15 שנה ברציפות במסגרת המכון להשתלמות שופטים.

מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר
אליהו הרשקוביץ

מדובר בקורס אינטנסיבי ולא קל. 21 מועמדים שוהים במשך שבוע בתנאי פנימייה במלון בנוה אילן, ומתמודדים עם מבחנים של ידע משפטי וסימולציות שונות, החל בשעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הערב. את הקורס מוביל שופט עליון, יחד עם שני פסיכולוגים שעוקבים אחרי התנהגותם של המועמדים, וגם עורכים עמם שיחות אישיות ארוכות כדי לגבש עליהם חוות דעת.

מטרת הקורס היא להתרשם לא רק מהמקצועיות של המועמד, אלא גם מתכונות האופי שלו, מהיכולות שלו לקבל החלטות, מדרך החשיבה שלו ומהאינטראקציות החברתיות שלו. במהלך הקורס נערכים משפטים מבוימים בשלל נושאים משפטיים בתחומים של משפט פלילי, תביעות קטנות ומשפט אזרחי. המועמדים מקבלים מטלות להכין משפט מבוים כשכל אחד מהם יקבל תפקיד אחר.

כמו כן נערכות סימולציות שונות, ומועלים תרחישים אפשריים בחיי היום-יום של שופט. המועמדים נשאלים שאלות של אתיקה, למשל מה יעשו אם אחרי מינוים לשופטים הם יוזמנו לאירוע במשרד שבו עבדו כעורכי דין, ואם התשובה שלהם תשתנה אם גם לקוחות המשרד יוזמנו לאירוע. הם נשאלים גם איך ינהגו אם יהיו מעורבים בסכסוך שכנים, ואיך יגיבו אם יהפכו את פסק הדין שלהם בערעור. חלק מהסימולציות ייערכו לכל המועמדים יחד, ובחלקן הם יתחלקו לקבוצות קטנות יותר כדי שאפשר יהיה להתרשם מהם בצורה מעמיקה יותר. מתוך 21 המועמדים שמשתתפים בקורס יעברו אותו בהצלחה רק כשליש. הציונים שיקבלו נעים בין 1 ל-10.

לשכת עוה"ד תשתתף בקורס ההערכה

קורס ההערכה למועמדים למשרה שיפוטית עמד בחודשים האחרונים במרכזו של מאבק עיקש שניהלה לשכת עורכי הדין בהובלתו של ראש הלשכה, אפי נוה. הלשכה הסכימה כי מדובר בקורס הכרחי וחשוב, אבל דרשה להיות מעורבת בו ושנציג מטעמה ישתתף בקבלת ההחלטות. "בסופו של דבר עורכי הדין הם אלה שמופיעים בפני השופטים הנבחרים, וגם להם יש תובנות", מסביר נוה. "הלשכה היא זו שיודעת לתת חוות דעת מקצועית על המועמדים. שילוב של הלשכה בקורס יגביר את השקיפות וישביח את הקורס".

המאבק הזה הסתיים בניצחון של הלשכה, והחל בקורס הבא שיתקיים במאי, נציג של לשכת עורכי הדין ישתתף בקורס ויהיה מעורב בקבלת ההחלטות. בחודשים האחרונים ניהלה הלשכה עם שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור משא ומתן ארוך. בתחילה הוסכם על חצי שנה של ניסיון, שבמהלכה נציגי הלשכה ישתתפו בקורס כמשקיפים אבל לא יוכלו לתת חוות דעת על המועמדים. בסיום התקופה הזאת הוציאה הלשכה דו"ח מפורט עם ההערות שלה בנוגע לקורס.

בקיא, סמכותי, ישר וחכם
התכונות הנדרשות משופטים, על פי כללי השפיטה
1. ידע ומיומנות בתחום המשפט, כולל בקיאות משפטית, רב־גוניות בתחומי המשפט השונים,
תפישה משפטית ויסודיות בהכנת החומר המשפטי
2. כושר הבעה וניסוח בכתב ובעל־פה
3. יעילות וכושר ביצוע, כושר ארגון וניהול, סדר בעבודה, דייקנות, עמידה בלוח זמנים,
חריצות, גישה עניינית ותכליתית לעבודה, יעילות והספק בעבודה
4. סמכותיות וכושר לנהל דיון, כושר החלטה והכרעה, ישוב הדעת, הבחנה בין עיקר לבין טפל,
התחשבות בכל הנתונים והיכולת להגיע להחלטות נכונות
5. מזג שיפוטי המתבטא בין היתר בסבלנות, בסובלנות, בפתיחות ואופי יציב; שקט נפשי,
יכולת עמידה בלחצים, יכולת ליצירת קשר עם אנשים; גינוני משפט
6. אינטגריטי, יושר אינטלקטואלי, הגינות כלפי הזולת, אמות מידה מוסריות,
עצמאות בחשיבה ואי־תלות
7. חוכמה ותבונה
8. תדמית חיובית בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היומיום
9. מוטיבציה

באחרונה סוכם כי הלשכה תעביר לשרה ונשיאת העליון רשימה של עורכי דין שייקחו חלק בקורס וישתתפו בקבלת ההחלטות. לשקד ונאור יש האפשרות להטיל וטו על נציגים שהן לא מעוניינות בהם. החל בקורס הקרוב תשלח הלשכה נציג מטעמה. הנציג הראשון שבחרה הלשכה הוא עו"ד דוד ליבאי, בקורס הבא ישתתף עו"ד רובי בכר, וגם עורכי הדין רם כספי וגיורא ארדינסט קיבלו הצעות דומות מהלשכה.

המסקנות של הקורס הן בגדר המלצה לוועדה לבחירת שופטים. בסיום הקורס יחזור המועמד לוועדת המשנה, שתחליט בהתאם לציון שלו אם להכניס אותו למאגר הרשמי של המועמדים לשפיטה. רק שמותיהם של מועמדים מתוך המאגר הזה יוכלו בהמשך להגיע לשלב הבא - הוועדה למינוי שופטים. זו הוועדה שבסופו של דבר תחליט על מינויו של מועמד לשופט.

הוועדה למינוי שופטים היא הגוף האחראי על בחירת השופטים לבתי המשפט בישראל. חברי הוועדה הם אלה שמכריעים בנוגע למינוי שופטים לכל הערכאות, כולל לבית המשפט העליון. הוועדה מונה תשעה חברים: שר המשפטים, שעומד בראשה; שר נוסף; נשיא בית המשפט העליון; שני שופטים נוספים מבית המשפט העליון; שני חברי כנסת (בדרך כלל אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה); וכן שני עורכי דין - נציגי לשכת עורכי הדין. מעבר להיותה האחראית על מינויים חדשים, הוועדה גם מאשרת את קידומו של שופט שמעוניין להתקדם בתוך המערכת לערכאה גבוהה יותר או להתמנות לנשיא בית משפט. תוכן הדיונים המתקיימים בוועדה חסוי, וכך גם העסקות שנעשות לצורך בחירת השופטים.

ההרכב הרחב והמגוון של הוועדה נועד, בין היתר, להפחית את הלחץ הציבורי על החברים בה, ולהעניק ייצוג לשלוש רשויות השלטון - המבצעת, המחוקקת והשופטת. בפועל, בוועדה יש רוב (חמישה) לנציגי מערכת המשפט, לעומת שני נציגים מהרשות המבצעת (הממשלה) ושני נציגים מהרשות המחוקקת (הכנסת). ההרכב נועד להבטיח שהגורמים המקצועיים, בעלי הכלים להעריך את השופטים, הם אלה שיהיו אחראים על המינויים - ללא שיקולים פוליטיים. עם זאת, נמתחה לא מעט ביקורת על ההרכב הזה, ובמהלך השנים קמו לוועדה מתנגדים רבים. מתנגד בולט היה שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, שבתקופת כהונתו נקלע לעימות חריף עם נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש - עימות ששיתק את הוועדה למינוי שופטים במשך זמן רב.

כיום חברי הועדה הם שרת המשפטים איילת שקד, שר האוצר משה כחלון, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שופטי העליון אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, חברי הכנסת נורית קורן (הליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו), ונציגי לשכת עורכי הדין - עוה"ד חאלד זועבי ואילנה סאקר. בקדנציה הקרובה צפויה הוועדה לבחור שלושה שופטים לעליון - שיחליפו את השופטים מרים נאור, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, הצפויים 
לפרוש ב-2017.

אבל הוועדה לא דנה בכל השמות שעברו את הקורס ונמצאים במאגר באופן אוטומטי. כדי ששם מסוים יעלה בפניה, יש צורך בהעלאתו על ידי נשיא בית המשפט העליון או שר המשפטים, או שלושה חברי ועדה יחד. 45 יום לפני כינוס הוועדה תתפרסם רשימת השמות של המועמדים שיועלו בפניה, זאת כדי לאפשר לציבור להגיש הסתייגויות.

תוכנית אסטרטגית ויועץ בינלאומי

אלא שחלק גדול מהשופטים שמכהנים כיום במערכת לא עברו את הקורס הזה. באולמות של חלק מהם התיקים מתנהלים בעצלתיים. מבחינת בתי המשפט, הסיבה לכך היא דווקא עורכי הדין שמגישים בקשות דחייה וארכות חוזרות ונשנות. כך למשל, מחקר שפירסמה הנהלת בתי המשפט ב-2013 הצביע על כך שכ-40% מהדיונים שנקבעים מראש נדחים למועד אחר. עוד נמצא כי כ-71% מהבקשות לדחיית מועד דיון מתקבלות על ידי השופטים.

נתונים אלה הביאו את נשיא בית המשפט הקודם, אשר גרוניס, לקבוע נוהל חדש לדחיית דיונים, שלפיו שופט יידרש לנמק בטופס מיוחד כל בקשה לדחיית דיון שיקבל. "דומה כי אין צורך להכביר מלים על הנזק שנגרם לבעלי הדין כתוצאה מדחיית דיונים והימשכות ההליכים, המשליכים לא אחת על אמון הציבור במערכת המשפט", הסביר אז גרוניס.

בהנהלת בתי המשפט מבהירים כי הנוהל הזה אכן שיפר את המצב הקיים. "השופטים מבינים כעת שהם יכולים להיענות לבקשות דחייה אבל בסופו של דבר החשבון מוגש להם", אומר שפיצר. "המסקנה שאני הגעתי אליה מימי כשופט היתה שחצי השנה הראשונה של התיק תקבע איך הוא ייראה בהמשך הדרך". בסופו של דבר, השופט הוא זה שאחראי להכניס את התיק למסלול. ועם זאת, בהנהלת בתי המשפט מבהירים כי השופטים לא נדרשים לעמוד ביעדים מסוימים בסגירת תיקים".

הדרך לשפיטה בישראל
- הגשת בקשה להתמנות כשופט בצירוף מענה על שאלון אישי
- איסוף מידע על המועמד מהמשטרה, שירות הביטחון הכללי ותיק רפואי
- פנייה של הנהלת בתי המשפט לממליצים - נדרשות לפחות שש חוות דעת מפורטות
- ראיון בפני ועדת משנה המורכבת משלושה חברים מתוך הוועדה לבחירת שופטים
- קורס מועמדים לשפיטה: שבוע בתנאי פנימייה בנווה אילן בליווי שופטים ופסיכולוגים
- דיון נוסף בוועדת המשנה, הפעם עם תוצאות הקורס
- פרסום ברשומות
- דיון בוועדה לבחירת שופטים המורכבת מתשעה חברים - שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים, שני חברי כנסת ושני עורכי דין
- טקס השבעה בבית הנשיא בירושלים

ב-2014 נחתם הסכם בין הנהלת בתי המשפט לאגף התקציבים במשרד האוצר ליישום של תוכנית אסטרטגית ל-7 שנים, המקיפה את כל תחומי הפעילות של מערכת המשפט. ההסכם הוא פרי של עבודת ייעוץ ולימוד פנימי, ותכליתו להביא לייעול משמעותי בפעילות בתי המשפט, תוך מתן הכלים הדרושים לשופטים ולעובדים לשפר את פעילות המערכת.

התוכנית נכנסה באחרונה להליך של גיבוש ויישום, והיא כוללת יעדים מוגדרים למשך הזמן שיש לנהל תיקים וכן גם שיטת מדידה. בין השאר כוללת התוכנית מעבר להקלטות במקום הקלדות. לצורך כך נעשו כבר פיילוטים של שמיעת דיונים רציפה בכמה בתי משפט, ונשלחו נציגים לכנסת לראות איך הדיונים מתנהלים שם. בנוסף, נערכת הנהלת בתי המשפט למכרז ליועץ בינלאומי.

"המערכת לא מושלמת - הבעיה הקשה היא העומס"

בתי המשפט בישראל עמוסים, על כך אין מחלוקת. אתמול נחשפו ב-TheMarker הנתונים על מספר התיקים לכל שופט בבתי המשפט המחוזיים בישראל, והם מעידים על שופטים שמתמודדים עם מאות ואלפי תיקים. הם גם מעידים על חלוקת נטל בעייתית מצד הנהלת בתי המשפט ופיקוח רופף מדי שמאפשר למערכת להתנהל - ולא להיות מנוהלת - לצד חוסר יעילות וחוסר שקיפות.

מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, מתייחס לנתונים ומודה כי העומס הוא הבעיה החמורה שעמה מתמודדת המערכת. הליקויים לטענתו הם ספורדיים. "המערכת אינה מושלמת. היא טובה מאוד אבל יש בעיות", 
הוא אומר.

שפיצר, לשעבר נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, עורך לדבריו ישיבות עבודה שוטפות עם נשיאי בתי המשפט, שהם המנהלים בפועל של כל בית משפט ואחראים על ניתוב התיקים. בישיבות אלה נבדקות התפוקות, ואם יש ירידה בהן נבחנת הסיבה לכך. נשיאי בתי המשפט עורכים פגישות אישיות עם השופטים פעם או פעמיים בשנה, ובמידת הצורך מתקיימות ישיבות פרטניות עם שופטים.

פעמיים בשנה מופק דו"ח שבוחן אילו תיקים ממתינים מעל 60 יום לפסק דין. במקרים שבהם מזהים עומס חריג אצל שופט או רשם, הם יקבלו תגבור בכוח האדם שיסייע בידיהם, וכן יועמד לרשותם זמן כתיבה כדי להפחית את מלאי התיקים המטופל על ידיהם.

חלק מהשופטים נותנים החלטות ופסקי דין ארוכים ומייגעים (עניין שפוגע גם ביעילות האישית שלהם), אלא שבתחום הזה להנהלת בתי המשפט אין הרבה מה לעשות. כדי לשפר בכל זאת את המצב, כחלק מהשתלמות שהשופטים עוברים, הם גם משתתפים בקורס של כתיבה מקוצרת. השופטים עוברים השתלמויות גם בהתנהלות דיונית. הם לומדים שם אפילו איך להיכנס לאולם הדיונים: עליהם לעמוד כמה שניות בכניסה לאולם, לתת מבט לקהל שעומד לכבודו באולם, ורק אז לומר "נא לשבת". הם לומדים שם גם באיזו צורה לנהל את הדיונים.

אשר גרוניס בבית המשפט העליון
אוליבייה פיטוסי

העומס על שופטי בית המשפט הוא גבוה גם ביחס למדינות אחרות. הנתונים האחרונים שמשווים בין העומס בבית המשפט בישראל למדינות אחרות - המחושב כיחס שבין מספר התיקים בבתי המשפט למספר השופטים באותם 
בתי משפט - הם עתיקים למדי, ופורסמו במחקר ב-2007 לגבי נתונים מ-2004.

המחקר נערך לבקשתה של הנהלת בתי המשפט, ועל פי הממצאים של צוות החוקרים מהמרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, ישראל מדורגת במקום השלישי מתוך 17 המדינות שנכללו במחקר בדירוג העומס השיפוטי. רק בבריטניה ואירלנד נמצא עומס שיפוטי גבוה משל ישראל. ברמת הפעילות המשפטית, כלומר היחס בין מספר התיקים לגודל האוכלוסייה, נמצאת ישראל במקום הראשון, ואילו ביחס בין מספר התושבים למספר השופטים נמצאת ישראל במקום השישי.

מדו"ח שפירסמה מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט ב-2014 עולה כי במדינות מועצת אירופה יש בממוצע 20.9 שופטים מקצועיים על כל 100 אלף תושבים, והחציון עומד על 17.7. בישראל לעומת זאת, מספר השופטים נמוך בהרבה - 8.2 שופטים ל-100 אלף תושבים. מספר עורכי הדין ביחס למספר השופטים המקצועיים הוא בממוצע 14.7 במדינות אירופה, וזאת לעומת 78.1 עורכי דין לכל שופט בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#