מלחמת המטבעות: המדינות שמנסות לפחת את ערך המטבע שלהן כדי לשפר ביצועים - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הצפת ערך

מלחמת המטבעות: המדינות שמנסות לפחת את ערך המטבע שלהן כדי לשפר ביצועים

מדיניות "פיחות תחרותי" מאפשרת ליצרן מקומי - שמשלם משכורות ושכר דירה במטבע מקומי חלש, ומקבל תמורה לתוצרתו במטבע זר חזק והרווח שלו גבוה יותר - להשקיע משאבים בצמיחה או להפחית מחירים ולכבוש שווקים חדשים

תגובות

מלחמת מטבעות — מצב שבו מדינות מנסות לפחת את ערך המטבע שלהן כדי לשפר את יכולתם של יצרנים מקומיים להתחרות בשוקי העולם. כשיצרן מקומי משלם משכורות ושכר דירה במטבע מקומי חלש, ומקבל תמורה לתוצרתו במטבע זר חזק, הרווח שלו גבוה יותר. הוא יכול להשקיע משאבים בצמיחה או להפחית מחירים ולכבוש שווקים חדשים. לעתים מכונה מדיניות כזו "פיחות תחרותי".

בעבר, כשחלק מהמדינות החזיקו שערי מטבע קבועים מול מטבעות מרכזיים בעולם, הן יכלו לבצע פיחותים יזומים על ידי החלטה ממשלתית בלבד. בישראל נעשו פיחותים כאלה בעיקר בשנות ה–70, ה–80 ותחילת שנות ה–90, כשבמדינה שררה אינפלציה גבוהה. החלטות כאלה הצריכו מהבנק המרכזי להגן על שער המטבע החדש, וחייבו שורה של הגבלות במדיניות המטבע, לרבות הגבלה על הוצאת מטבע זר מצד אזרחים ישראלים.

ראש ממשלת יפן שינזו אבה
אי־אף־פי

הגבלות כאלה גורמות לאורך זמן לסטייה מעקרונות כלכליים יעילים. הן מרחיקות משקיעים זרים שחוששים שיתקשו להוציא את כספם החוצה לכשירצו בכך, ולאורך זמן הן רק פוגעות בכלכלה. למרות זאת, ישנן עדיין לא מעט מדינות שנוקטות הגבלות כאלה.

כיום, עם המעבר של רוב העולם לשערי חליפין ניידים, הדרך העיקרית לפחת מטבע היא באמצעות הפחתת הריבית. מדינה שבה הריבית נמוכה גורמת ליציאה של הון זר, דבר שגורם להחלשת המטבע שלה.

דרך נוספת לבצע פיחות היא להתערב בשוק ולרכוש מטבע זר (בעיקר דולר, שהוא מטבע ההתייחסות העיקרי) תמורת מטבע מקומי. פעולות כאלה מבצע בנק ישראל מאז 2008. בשמונה השנים האחרונות רכש בנק ישראל בשוק החופשי יותר מ–50 מיליארד דולר וסייע בכך למתן את התחזקות השקל.

פיחות שנעשה לתקופה מוגבלת יכול לסייע לכלכלת מדינה שמצויה בקשיים. הוא מסייע ליצואנים בשוקי חו"ל, מוזיל שירותים לתיירים שמבקרים במדינה ומעודד תושבים לקנות תוצרת מקומית על חשבון מוצרים מיובאים.

מדינות רבות ביצעו בשנה האחרונה הפחתות ריבית, וחלק מהן, כמו יפן ושווייץ, אף מנהיגות ריבית שלילית. בגוש היורו מתרחשת הרחבה כמותית (רכישת אג"ח ממשלתיות), שגם היא דוחפת לפיחות ביורו. רבים רואים בכך ניסיון למלחמת מטבעות וניסיון של המדינות להחליש את המטבע שלהן לעומת הדולר האמריקאי, כדי לעודד תעשיות המקומיות. גם ארה"ב נקטה עד לא מזמן מדיניות של ריבית אפסית והרחבות כמותיות, פעולות שגרמו להחלשת הדולר.

עם זאת, על מלחמת המטבעות של השנים האחרונות אין תמימות דעים. יש הרואים בה בעיקר ניסיונות לעודד את הכלכלה באמצעות ריביות נמוכות, כשהפיחות במטבע הוא רק תוצאה של מדיניות זו. כשהרבה מדינות נוקטות אותה מדיניות במקביל, האפקטיביות בפיחות של כל מדינה בנפרד נחלשת.

לפיחות מטבעי יזום שמבצעת מדינה יש גם חסרונות. היבוא של מוצרים וחומרי גלם מחוץ למדינה מתייקר, ולאזרחים קשה יותר לקנות מוצרים מיובאים. לאורך זמן הדבר יוביל לעליות מחירים וללחצי אינפלציה, שיאלצו את הבנק המרכזי להעלות את הריבית בחזרה.

במדינה שבה המטבע חלש האזרחים עניים יותר בהשוואה לתושבי מדינות אחרות. הם מתקשים לצאת לחופשות בחו"ל ולרכוש מוצרים מיובאים. פיחות מטבעי שנעשה לאורך זמן עלול להזיק גם להשקעות במדינה, מאחר שהוא מרחיק משקיעים זרים ומייקר רכישת מכונות וציוד לייצור מחו"ל.

סכנה נוספת היא שפיחות מטבעי ייצא מכלל שליטה. יש מדינות, כמו רוסיה וברזיל, שבהן המטבע המקומי קרס בגלל חולשה בכלכלה וגרם לאינפלציה במדינה. רוסיה נאלצה להגיב לפיחות בהעלאת ריבית חריפה — דבר שהאיץ את כניסתה למיתון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#