"לא משנה אם אתה דנקנר או לווה אחר - אנחנו רוצים את הכסף בחזרה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא משנה אם אתה דנקנר או לווה אחר - אנחנו רוצים את הכסף בחזרה"

דורון אברבוך, מנכ"ל קרדיט סוויס ישראל, אומר שהמשקיעים הסינים קצת מפוחדים באחרונה מהיחס אליהם בישראל ■ מה מחפש הבנק השווייצי בישראל? והאם הזעזוע הנוכחי בשוקי המניות הוא זמני?

5תגובות

בנובמבר 2011 קיבלה חברת אי.די.בי אחזקות, אז בשליטתו של נוחי דנקנר, הלוואה בסך כ-180 מיליון שקל, ללא ביטחונות, מהבנק השווייצי קרדיט סוויס. שנה לאחר מכן קיבל דנקנר - דרך טומהוק הפרטית, החברה האם של גנדן שבאמצעותה שלט באי.די.בי - הלוואה פרטית של כ-50 מיליון שקל מהסניף הלונדוני של קרדיט סוויס. הוא השתמש בכסף לרכישת עוד מניות של אי.די.בי, אף שמעל החברה כבר הבהבו סימני אזהרה רבים, ומצבה הפיננסי הידרדר והלך. ההלוואה הפרטית שלקח דנקנר גובתה בשעבוד על כ-5.6% ממניות אי.די.בי ובביטחונות נוספים.

עופר וקנין

למרות הביטחונות שדרש מדנקנר, קרדיט סוויס רשם הפסד של עשרות מיליוני שקלים בגין שתי ההלוואות הללו. אי.די.בי אחזקות קרסה, וטומהוק הוכרזה חדלת פירעון. בימים אלה דנקנר מנסה לגבש הסדר חוב עם הבנקים - בראשות הפועלים ולאומי, וגם קרדיט סוויס - בסכום של כ-500 מיליון שקל. אם יאושר, ההסדר יתבסס על מכירת הווילה המפוארת שלו בהרצליה פיתוח ועל כספים שיקבל מאביו וממקורבים אחרים. אם יגבו שליש מהחוב, הבנקים צריכים לראות עצמם בני מזל.

דורון אברבוך, מנכ"ל השלוחה הישראלית של קרדיט סוויס, התייחס להלוואה לדנקנר ואמר כי "אנחנו מסתמכים על שיקולים עסקיים טהורים בלבד, ופועלים כגוף עסקי ללא ניגודי עניינים", הוא אומר. "אצלנו לא נסגרים דברים בחדרים סגורים. לא משנה לנו אם אתה דנקנר או כל לווה אחר - אנחנו רוצים את הכסף שהלווינו בחזרה.

עופר וקנין

"דנקנר עבר בדיוק אותו הליך שעובר אצלנו כל לווה אחר. טיפלו בו אותן ועדות. יש סוגים שונים של הלוואות, ואם יודעים לנהל נכון את האשראי מניות יכולות להיות בטוחה לא רעה. זה קורה כשמפעילים נכון ובזמן אמת את מנגנוני המרג'ין קולס (Margin Calls, מנגנונים לחיזוק ביטחונות). דנקנר, מהסיבות השמורות עמו, שלא מובנות לכולם, בחר לבצע הסדר עם הבנקים. בחלופה הזאת הבנקים לא יראו את כל הכסף, אבל היא עדיין עדיפה מבחינתם".

"הצבא דומה לבנקאות השקעות - במשמעת"

אברבוך, 47, מכהן כמנכ"ל קרדיט סוויס ישראל שש שנים וחצי. הוא החל את דרכו בעולם הבנקאות לפני יותר מ-15 שנה. לקרדיט סוויס הגיע במקרה ועם רקע מועט בתחום. בזמן לימודיו לתואר שני במינהל עסקים בלונדון, הוא עבד במחלקת טכנולוגיה בבנק ההשקעות דונלדסון, לופקין וג'נרט (DLJ), שהתמחה במיזוגים, רכישות והנפקות. ב-2000 התמזג DLJ עם קרדיט סוויס פירסט בוסטון, ובכך החלה הקריירה של אברבוך כבנקאי השקעות בתחום הטכנולוגיה. זמן קצר לאחר מכן התפוצצה בועת מניות הטכנולוגיה בוול סטריט.

איך זה שגוף כה גדול כמו קרדיט סוויס, עם מסורת ומוניטין של שנים, לקח אותך לעבודה בלי רקע וניסיון בבנקאות להשקעות?

"זה לא היה הכרחי. בנקאות להשקעות זה לא פיזיקה גרעינית. הרקע הצבאי שלי כטייס קרב כנראה עזר, לצד תכונות אופי בסיסיות; את כל השאר אפשר ללמד. מי שקיבל אותי לעבודה היה נחת בצבא ארה"ב במלחמה בווייטנאם. יצא לנו לדבר הרבה על הצבא ומסביב לו. הצבא דומה לבנקאות השקעות בכל הקשור להיררכיה ומשמעת - מה שסייע ללא מעט אנשי צבא בכירים מארה"ב וממדינות אחרות להשתלב בבנקאות".

מה נדרש כדי להיות בנקאי השקעות מצליח?

"יש סט של תכונות שעוזר: עבודת צוות, התמדה, ריצה למרחקים ארוכים ויכולת לספוג ולהתמודד עם כישלונות. מספר העסקות שאנחנו עובדים עליהן הוא עצום, אבל בפועל מושלמות רק עסקות בודדות. זה יכול להיות מתסכל מאוד. אתה צריך לפתח תכונות של רץ מרתון שלא נשבר באמצע הדרך - והנחישות עוזרת לנו, הישראלים, לשרוד בתחום הזה במשך שנים רבות".

שוקי המניות תנודתיים מאוד בתקופה האחרונה. למה לדעתך זה קורה?

"המצב החמיר באחרונה. המשבר עכשיו הוא פיננסי, לא כלכלי. בקיץ שעבר היה זעזוע בעקבות מה שהתרחש ביוון, עכשיו זה משבר של ניהול שווקים. הרבה מזה נובע מהמצב בסין שמשליך גם על המתרחש במדינות אחרות. זה משפיע בעיקר על שווקים מתעוררים. בארה"ב המצב בסדר. באירופה המצב נראה סביר - יש אבטלה, אבל גם צמיחה. גם מחירי הנפט הנמוכים משפיעים מאוד על השווקים. אבל לנפט יש שני צדדים: השפעה שלילית על חברות האנרגיה, והשפעה חיובית על הצרכנים שמשלמים פחות על דלק וחשמל".

האם יש דרך להבין מה באמת קורה בסין?

"הנתונים הכלכליים שם טובים פחות משהיו קודם. מדובר בתהליך של האטה ומעבר מכלכלה יצרנית לצרכנית. יש לזה הרבה אפקטים, כמו בכל הקשור לתעסוקה - צריך פחות אנשים בתעשייה. כעת עולות שאלות, כמו איך משמרים כוח קנייה שמשפיע גם על המטבע".

אילו פעולות נדרשות כדי לאזן את השווקים?

"חסרים מהלכים של הרגעה - פעילות מאורגנת בין בנקים מרכזיים וקובעי מדיניות אחרים. פעולות כמו ההודעה של מריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי האירופי, שממשיך עם ההרחבה הכמותית באירופה, משדרות תחושת היגיון לשווקים".

"לגשר בין התרבות המערבית לסינית"

נראה כי המשקיעים הסינים בישראל מתקבלים בחשדנות - וכי פוסון, שמנסה לרכוש את השליטה בחברת הביטוח הפניקס, רחוקה מלקבל היתר לעסקה. המתמודדים על כלל ביטוח נסוגו. האם הנכונות של הסינים לעשות עסקות בישראל מתפוגגת?

"כל עוד יהיה לסינים כסף הם ימשיכו להשקיע מחוץ לסין. סיפור היעלמותו של יו"ר פוסון אכן עשה רעש גדול בישראל, אבל יש פה אחריות כבדה על כל מי שמעורב בעסקה. פוסון זה לא דג רקק, מדובר בחברת השקעות גדולה ורצינית. גם אחרי שהמניה שלה ירדה, היא נסחרת לפי שווי שוק של יותר מ–10 מיליארד דולר. פוסון מחזיקה חברות ביטוח באירופה ובארה"ב. לפני שמסיקים מסקנות לגביה, צריך לנקוט משנה זהירות".

בלומברג

מה אתה בעצם אומר - שהרגולטורים בישראל משבשים את העסקות עם הסינים?

"הסינים קצת מפוחדים באחרונה מהיחס אליהם בישראל. אנחנו ממשיכים לעשות אתם ביזנס, ואין סיבה שהם לא יעשו עסקים בישראל. נוצר כאן אבסורד: קבלת היתר שליטה בחברת ביטוח בישראל נעשית לגופו של אדם - זאת נהפכה להיות החלטה פרסונלית. זה לא עובד ככה באף מקום בעולם".

מה הסינים בכלל מחפשים במדינה קטנה כמו ישראל?

"זאת אכן סוגיה מעניינת. הם רואים ביזמות הישראלית מודל לחיקוי. הם רוצים להגיע לכאן כדי לקבל גישה לטכנולוגיה ולידע שפותחו בישראל, וניתן להעבירם לסין. הם מאמינים ביכולת שלהם ללמוד מהר. יש להם כסף לכך, והם רוצים למנף את הידע שהם קונים פה לשוק הסיני. הם חושבים שישראל תסייע להם לגשר על הפערים בין התרבות המערבית לתרבות הסינית. אבל כדי שזה יקרה צריך יותר שיתוף פעולה מצד הרגולטורים מאשר מצד בנקאי השקעות".

האם תחום המיזוגים והרכישות מושפע מהזעזועים בשווקים?

"כשהשווקים לא יציבים זה משפיע על הפעילות הפיננסית, ואכן יש עצירה מסוימת. הקונים מוכנים לחכות, כי המחיר אולי יירד. אם המוכרים לא לחוצים, גם הם מעדיפים לחכות — כי אולי המחיר יעלה. זה תחום שמעדיף שווקים יציבים יחסית. יש ציידי נבלות, שמחפשים מציאות בשוק תנודתי, אבל משקיעים אסטרטגיים פועלים אחרת. הם מעדיפים לפעמים לשלם מחיר גבוה יותר, ומוכנים לחכות לתקופות רגועות יותר. זה לא אומר שאנחנו, בנקאי ההשקעות, הפסקנו לחפש עסקות".

מה לגבי שוק ההנפקות הראשוניות (IPO) - גם הוא בהמתנה?

"מי שלא חייב להנפיק בימים אלה, מעדיף להמתין לשוק תנודתי פחות".

עד כמה שוק הגיוסים הפרטיים הוא חלופה ראויה ל-IPO?

"ה-private placement (הנפקה פרטית לרשימה סגורה של משקיעים) נהפך לאלטרנטיבה חשובה, אבל המחירים בו לא נמוכים. המשקיעים שמים לב לשינויים שחלים בשווקים ומושפעים מכך. הם עדיין מקדישים תשומת לב בעיקר למודל העסקי של החברות ולפוטנציאל הצמיחה שלהן. עדיין יש הרבה כסף בשוק הזה".

"קרן שמשקיעה בלקוחות של הבנק"

אתם בנק שמשקיע הרבה בתחום הטכנולוגיה. איך מתבטאת הפעילות הזאת?

"אנחנו מאמינים בטכנולוגיה שמספקת מגוון אפשרויות השקעה. אנחנו משקיעים בקרנות הון־סיכון. יש לנו השקעות שקשורות ישירות לתחומים שהבנק מתעסק אתם - תשתיות, סייבר, ביטחון, פינטק (טכנולוגיה פיננסית). אלה חברות שאנחנו יכולים להיות הלקוח שלהן כשיהיה להן מוצר מוגמר".

יש עוד דרכים שדרכן אתם משקיעים בטכנולוגיה?

"יש לנו קרן שמשקיעה סכומים בסדר גודל של 5–15 מיליון דולר בלקוחות של הבנק. כך, למשל, השקענו בחברת האבטחה הישראלית סקיור איילנדס. בעסקות כאלה קל לנו יותר לעשות הערכת שווי של הטכנולוגיה או לקבל המלצות מלקוחות שלנו. אנחנו משקיעים גם באמצעות מעין מועדון חברים, שם הדגש הוא יותר על תשואה מאשר על טכנולוגיה.

"כחלק מהחיפוש אחר תשואה אנחנו בודקים גם השקעה בפרויקטי נדל"ן בישראל, ומסתייעים לשם כך בצוותים האמריקאים שלנו. ראינו כבר כמה פרויקטים כאלה, ואולי נשקיע בהם בעתיד".

ניר עצמון

במה עוסק הסניף הישראלי של קרדיט סוויס?

"כמו בכל העולם, גם בישראל אנחנו פועלים בשלושה תחומים: בנקאות פרטית, בנקאות להשקעות וניהול נכסים. יש לנו רישיון של משווק ניירות ערך מטעם רשות ני"ע, שמפקחת עלינו. כבנק מסחרי, קרדיט סוויס פועל רק בשווייץ - זה מתוך בחירה.

"בבנקאות להשקעות אנחנו מלווים עסקות של מיזוגים ורכישות, הנפקות ומימון חברות. ליווינו בשנה שעברה עסקות של יותר ממיליארד דולר, וזה אחרי ש-2014 היתה שנת שיא אצלנו. באחרונה ביצענו הפצת מניות של אקוויטי 1 (חברה בת אמריקאית של גזית גלוב) ושל טבע, וכרגע אנחנו עובדים על גיוס חוב ענק לטבע.

"בהמשך, אנחנו מקווים שתהיה הנפקה של איי.סי פאוור (חברה בת של קנון הולדינגס, שבשליטת עידן עופר), ויש עוד עסקות שלצערי אני עוד לא יכול לדבר עליהן. בבנקאות פרטית אנחנו מטפלים בלקוחות אמידים מאוד, כאלה שמפקידים 3-1 מיליון דולר לפחות".

איך נחלקת הפעילות בישראל?

"בנקאות פרטית וניהול נכסים מהווה כ-65% מהעסקים שלנו בישראל, ובנקאות השקעות כ-35%. הצוות שלנו בישראל מונה כ-12 עובדים, ואנחנו מתכוונים לגייס השנה עובדים. ב-2015 גדלנו בשלושה אנשים, שזה הרבה יחסית - בזמן שבנקים זרים אחרים מצטמצמים בישראל, אנחנו דווקא מרחיבים את הפעילות פה".

בנקים זרים, כמו HSBC וברקליס, סגרו או שינו פעילויות כאן. אחרים, כמו סיטי ויו.בי.אס, מנהלים כאן גם תיקים בשקלים ומתחרים בבתי השקעות מקומיים. נראה שהמודל שלכם אחר - במה אתם שונים מהמתחרים שלכם, ומה יאפשר לקרדיט סוויס לצמוח בישראל?

"בנקאות פרטית, זאת ליבת העסקים של קרדיט סוויס. זה המשפט הראשון על הלוגו שלנו, וזה אמור לבוא יחד עם בנקאות השקעות חזקה. מי שלא מגדיר את זה ליבת פעילותו, קשה לו יותר. הקשחת הרגולציה בארה"ב הביאה לקנסות כבדים, וגם קרדיט סוויס חטף מרשויות המס שם. הבנק נדרש להגביר שקיפות. הפעילות הזאת נעשית יקרה ומסובכת יותר, והרבה בנקים מוותרים עליה.

"אנחנו שונים בכך שאנחנו יושבים כאן וכפופים לרשות ני"ע הישראלית. פיזית, הכסף של הלקוחות שלנו נמצא בשווייץ. יש בכך יתרון כי הבנק הוא אחד ממנהלי הנכסים הטובים בעולם, וללקוחות הישראלים יש גישה לכל המוצרים והשירותים שמספק בנק גלובלי. אנחנו פועלים לפי מודל של One Bank, שמעניק ללקוחותיו את השירות הטוב ביותר במחקר וניהול השקעות פרטיות. אנחנו מכסים שווקים בכל העולם, וסל המוצרים שלנו כולל מטבעות, קרנות גידור, קרנות הון סיכון, פרייווט אקוויטי".

אברבוך מסרב לספק פרטים על הסכומים שמנוהלים בישראל. על פי הערכות, מדובר בכמה מיליארדי דולרים.

ב–2014 רכש הבנק השווייצי יוליוס בר את פעילות הבנקאות הפרטית של לאומי בשווייץ - ניהול נכסי לקוחות בשווי של כ-6 מיליארד דולר. למה לא ניסיתם לקנות את הפעילות הזאת?

"כשאתה קונה את לאומי שווייץ, אתה קונה נכסים מנוהלים ומוניטין, אבל זאת קנייה של נכסים שאין לך למעשה שליטה עליהם. היכולת לשמר עובדים אחרי השלמה של עסקה כזאת היא קריטית להצלחתה. זה לא התאים לנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#