לחקור את מחדל משרד הפנים בפיקוח
 על הוועדות הממונות ביישובים ערביים - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לחקור את מחדל משרד הפנים בפיקוח
 על הוועדות הממונות ביישובים ערביים

מינוי ועדת חקירה וכינוס ועדת ביקורת המדינה לחקירת התנהלותן של הוועדות הקרואות הוא הכרחי

תגובות

דו"ח מבקר המדינה האחרון על הביקורת בשלטון המקומי העלה שורה ארוכה של "מחדלים וליקויים חמורים" בהתנהלות הוועדה הממונה מטעם משרד הפנים, לניהול ענייניה של הרשות המקומית הערבית מעלה עירון.

ועדה ממונה היא ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה, ונמצאת בסמכותו של שר הפנים מכוח החוק. למרות שממצאי הדו"ח מתייחסים לתפקודה של ועדה ממונה אחת, הממצאים לכשעצמם הם סטירת לחי למשרד הפנים על חוסר הבקרה בשלטון המקומי. הדו"ח מחייב כינוסה של ועדת ביקורת המדינה, ומינוי ועדת חקירה להתנהלות כלל הוועדות הממונות בשלטון המקומי בכלל, וזה הערבי בפרט.

תושבים בכפר מוסמוס
גיל אליהו

דו"ח המבקר מציין כי משרד הפנים העביר להנהלה הממונה במעלה עירון מענקים לכיסוי הגירעון המצטבר ומענקים נוספים, ואף הגדיל את היקפם. כך, ב–2013-2011 הקצה משרד הפנים למועצה מענקי ועדה ממונה ומענקי רזרבת השר של כ-6.2 מיליון שקל, בנוסף למענק האיזון. כך, בזמן כהונתה של הוועדה הממונה לא רק שהגירעונות המצטברים לא קטנו, אלא אף גדלו.

מחקר על אפקטיביות מינוי הוועדות הממונות בהבראת הרשויות הערביות העלה כי קיימת אפליה בהתייחסות השלטון המרכזי לרשויות שכיהנו בהן ועדות ממונות, כך שוועדה ממונה מיד זכתה בתמיכות ובמענקים נדיבים של השלטון המרכזי, אותם מנעה מהרשות הנבחרת לפני פיזורה. הוועדות הקרואות נקטו את גישת "הקוסמטיקה החשבונאית", שלפיה בוצע שיפוץ לדו"חות הכספיים, שהציגו שיעורי גבייה מנופחים שהגיעו לכ–60% בזמן שהמציאות היתה אחרת. כעת נשאלת השאלה איפה מנגנוני הבקרה והביקורת של משרד הפנים?

התשובה נמצאת בדו"ח מבקר המדינה עצמו, שמייחס אחריות כבדה למשרד הפנים, ומאשים אותו במחדל בכל הקשור למילוי תפקידו כמפקח על הוועדה הממונה. הוועדה משמשת כזרועו הארוכה בניהול הרשות, אך המשרד לא התווה לוועדה הממונה יעדים ברורים לטווח הקצר ולטווח הארוך, לרבות דרישה להכנת תוכנית שתביא לשיפור מצבה הכספי של המועצה.

המשרד גם לא ניצל את מינויה של הוועדה הממונה לבניית בסיס כלכלי איתן למועצה, כדי שזאת תוכל להמשיך ולהתקיים ללא גירעונות. לפיכך, ניתן להבין כי המחדל כלל אינו מקרי.

מבדיקת מפת הוועדות הקרואות שמונו בעשור האחרון עולה כי מרביתן כיהנו ברשויות הערביות. ב–2006 מונו 39 ועדות ממונות, מהן 31 ברשויות ערביות ודרוזיות, אחת בעיר מעורבת (לוד) ושמונה ברשויות יהודיות. בישראל יש כ-83 רשויות ערביות ו-174 יהודיות. כלומר, באחת מכל שלוש רשויות ערביות ובאחת מכל 22 רשויות יהודיות יש ועדה ממונה.

יש הטוענים כי מספרן הרב של הוועדות הקרואות ברשויות הערביות הוא פונקציה של כשלים ניהוליים של ההנהגה הנבחרת, ויש כאלה, עמם נמנה הכותב, שיטענו כי המינוי הוא תוצר של מעורבות וריכוזיות יתר המאפיינת את יחס השלטון המרכזי כלפי השלטון המקומי הערבי. מאחר שאין התערבות מיידית לבדיקת מחדליו של השלטון המרכזי בעניין תפקוד הוועדות הממונות בחברה הערבית, אל לנו להיות מופתעים מעוד גל של פיזור רשויות מקומיות.

איני מתנגד למינוי ועדות ממונות לניהול ענייניה של הרשויות המקומיות הכושלות ככלי להבראתן, אך המינוי צריך להיות האופציה האחרונה, ועליו לתת מענה לבעיות היסוד של כל רשות מקומית כושלת. עליו לאזן בין זכות היסוד של 
תושבי הרשות המקומית לבחור את נציגיהם, לבין הצורך בקיום שלטון מקומי תקין ומתפקד.

לאור הממצאים הקשים בדבר מחדלי הוועדות הקרואות ולאור הפגיעה הקשה בזכויות יסוד, מינוי ועדת חקירה וכינוס ועדת ביקורת המדינה לחקירת התנהלותן של הוועדות הקרואות הוא הכרחי.

הכותב הוא רואה חשבון כלכלן, מומחה לשלטון המקומי 
ולאוכלוסייה הערבית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#