"אני העובדת האידיאלית" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אני העובדת האידיאלית"

כשבעלי תסמונת אספרגר, המוגדרת כאוטיזם בתפקוד גבוה, אובחנו לראשונה, הם הוצגו כ"גאונים בעלי יכולת זיכרון מופלאה" ■ מינה רז, מרפאה בעיסוק: "שוק העבודה מוכיח שהמעסיקים הם אלה שעובדים לפי הסטריאוטיפ האוטיסטי. מדרגות אפשר להנגיש; מה שמגביל הוא שבני אדם אינם נגישים"

12תגובות
דנה דימנט
עזרא לוי

"אנחנו למעשה העובד האידי­אלי; אוטיסטית בתפקוד גבוה שאוהבת את העבודה שלה היא עובדת נפלאה", מעידה על עצמה דנה דימנט, יוצרת קולנוע ופובליציסטית עם תסמונת אספרגר. "עם זאת", היא מוסיפה, "קשה לנו במקומות עבודה רבים מכיוון שהם לא מותאמים לצרכינו, דבר שגורם לנו להרגיש לא פעם תסכול גדול".

תסמונת אספרגר היא אחת מהלקויות ההתפתחותיות, ומי שלוקה בה מוגדר אוטיסט בתפקוד גבוה. התסמונת אובחנה לראשונה בשנות ה–40 של המאה הקודמת על ידי הרופא האנס אספרגר, שהציג את מטופליו כ"גאונים בעלי יכולת זיכרון מופלאה".

איור של אנשי עסקים עם ראשים מרובעים ואדם אחד לבוש בגדי יום יום שראשו נשא כלפי מעלה וממנו ציפורים חופשיות המסמנות מחשבה חופשית, יצירתית, מחוץ לקופסה
איור : עדי עמנואל

"אובחנתי לפני כ–15 שנה, כשהייתי בשנות ה–40 שלי", מספרת סימה (שם בדוי), בשנות ה–50 לחייה, העובדת כיועצת מחשוב במרכז. "אחרי הצבא למדתי באוניברסיטה ועבדתי כמתרגלת. למרות הקשיים שהיו לי, ההוראה התאימה לי. לאחר שסיימתי את הדוקטורט, לפני כ–25 שנה, הגעתי למשרה שאני עובדת בה כיום".

סימה מתארת את ראיון העבודה שעברה כ"מחסום" שאותו הצליחה לעבור "בזכות המזל". "ישבתי ליד המראיינת ולא מולה, כך שהיא לא ציפתה ממני לקשר עין. במהלך הראיון דיברנו בעיקר על עניינים מקצועיים ועל הידע המדעי שלי. יצרתי רושם טוב והתקבלתי. הנושא החברתי לא עלה כלל בשלב הליכי הקבלה".

ואולם לדבריה, שלב העבודה היה קשה יותר. "התגלו קשיים שונים שלא היו נעוצים בביצוע העבודה, אלא במטלות שנוספו לתפקיד במשך השנים - לנושאים אדמיניסטרטיביים שקשורים לתרבות הארגונית במקומות העבודה והאינטראקציה עם הקולגות שלי", היא מספרת.

בשנות בית הספר מתנהל מעקב אחר מספרם של המאובחנים באוטיזם, אך בהגיעם לבגרות, כשאינם נמצאים במסגרת כלשהי, המעקב נפסק. כיום רשומים במשרד הרווחה 12 אלף אוטיסטים, אך אין גוף שמחזיק בנתונים על מספרם באוכלוסייה - ולא ידוע כמה מתוכם משולבים בשוק העבודה.

"מדובר באנשים עם אינטליגנציה גבוהה, שלא מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם בשל מאפיינים ייחודיים בהתנהגותם", אומרת מינה רז, מרפאה בעיסוק, מפתחת ומרכזת הכשרת מנחים אישיים לבוגרים בתפקוד גבוה בסמינר הקיבוצים בשיתוף עם עמותת אגודה לאומית לילדים אוטיסטים (אלו"ט). "אחד הדברים המאפיינים את הלוקים באוטיזם בתפקוד גבוה הוא הקושי להסתגל לסביבה חדשה ולשינויים. כך, אם משהו משתבש או אם עולה יוזמה ספונטנית בסדר היום, הם נתקעים ומתקשים להסתגל לשינוי באופן יעיל".

"פלפלים צהובים". התמודדות משפחתית עם אוטיזם של הבן
צחי צלינקר

רז מוסיפה כי לחלק גדול מהאוטיסטים בתפקוד גבוה יש רגישות יתר לרעשים, לתאורה מסוימת ואף למרקמים. "המערכת הנוירולוגית שלהם מפרשת גירויים חיצוניים בעוצמה גבוהה מדי או נמוכה מדי, מה שגורם להם לחוות את הסביבה בצורה אחרת, ולכן הם צריכים תיווך", היא אומרת.

כמו כן, רז מציינת כי אחד המאפיינים ההתנהגותיים של אוטיסטים בתפקוד גבוה הוא הקושי בסיטואציות חברתיות - קושי שיכול לגרום לאנשים בסביבת העבודה שלהם לחוות אותם כגסי רוח.

מה תציעי למעסיק של אוטיסט בתפקוד גבוה?

"להיות רגיש ולשאול מה העובד צריך כדי לתפקד בצורה יעילה. במקביל, יש להתאים את מקום העבודה לצרכיו. חשוב שתהיה כתובת קבועה, כמו עובד סוציאלי, שאליה העובד יוכל לפנות כדי לדבר על הבעיות".

מתוך ניסיונה מציעה דימנט כי כל מעסיק יבצע "התאמות קטנות ופשוטות, שלא עולות כסף אלא מצריכות פתיחות וגמישות בחשיבה הארגונית". לדבריה, "אם לעובד קשה לעבוד בצוות - למה שלא יעבוד לבד בחדר ישיבות או מהבית? בסופו של יום, בשוק העבודה מוכיחים כל הזמן שהם אלה שעובדים לפי הסטריאוטיפ האוטיסטי ולא מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה. מדרגות אפשר להנגיש; מה שמגביל אותנו הוא שבני אדם אינם נגישים".

ענבל וורטמן שוהם
עפרי וורטמן שהם

סימה מוסיפה כי "קליטת עובד עם אוטיזם למקום עבודה דורשת גמישות מחשבתית מצד הסביבה, אבל היא יכולה להיות פשוטה. חשוב שהתפקיד יהיה מוגדר בבירור, בלי נספחים שדורשים כישורים שנוגעים לתפקיד באופן עקיף. עבור רבים מאתנו, תכנון לפי לוח זמנים ושלבים מוגדרים מקלה מאוד על התפקוד בעבודה, ושינויים של הרגע האחרון פוגעים בה. אני עשיתי התאמות רבות בעבודה, אבל אני עדיין נתקלת בקשיים".

לדבריה, "אחת ההתאמות היא צורת התקשורת עמי. יש לי קושי בעיבוד שמיעתי כאשר אני לא רואה את הדובר, ולכן קיבלתי אישור לנתק את הטלפון ולתקשר רק באמצעות המייל. צורת התקשורת הזאת לא פוגעת בעבודה, אלא מייעלת אותה".

סימה מדגישה כי המצבים החברתיים עדיין מקשים עליה, וכי לדעתה, "הנושא הזה לא יכול להיפתר בהתאמה כזו או אחרת. כדי להתגבר על הקושי ביחסי אנוש עם עמיתים ולקוחות אני נעזרת בממונה עלי ומתייעצת אתו כיצד להגיב או לנהוג. ההתאמה שלי במישור הזה היא למעשה תיווך של הממונה. זה יכול להיחשב כבעייתי ולא מתחשב בקולגות, אך עם זאת, זה עדיף על היקלעות למצב בעייתי והסלמה שלא אדע כיצד לצאת ממנה. באופן אישי, הציפייה שעמיתים לעבודה יהיו גם חברים מפריעה לי מאוד".

"קל להם להיקלט בענף ההיי־טק"

ענבל וורטמן־שהם, מנהלת עמותת אבני דרך המשתפת פעולה עם משרד הרווחה, מציעה מכינה להכשרת צעירים עם אוטיזם בגילים 18–25 לחיים בוגרים עצמאיים. "תיווך הוא אחת ההתאמות החשובות ביותר והוא יכול לבוא בצורות שונות," היא אומרת. "ביחד עם משתתפי התוכנית אנחנו מנתחים סיטואציות חברתיות בניסיון להתמודד עמן. זה יכול להיות דרך סדנאות, סיכום עם המעסיק או מעקב מרחוק. חשוב שהעובד יקבע את סוג התיווך וירגיש שהוא מתאים לו".

מתי אוטיסטים בתפקוד גבוה נחשפים בכלל לשוק העבודה?

דנה דימנט
עזרא לוי

"אנשים על הספקטרום האוטיסטי פחות נחשפים למקומות עבודה בשלב המעבר מההתבגרות לבגרות, ובמקום הזה באמת צריך לעזור. אורך המכינה הוא שנתיים, ובמהלכן המשתתפים גרים בדירות לבד, עובדים וחווים את שלב הביניים בין ההתבגרות לבגרות. הם מפלסים את דרכם עד כדי עצמאות. חלק מהמשתתפים עובדים בשמורות טבע, בחנויות, במעבדות טכנולוגיות ובמפעלים. לגבי עבודה לטווח הארוך, חלק מהם רוצים קריירה וחלק רוצים עבודה שיתפרנסו ממנה ושיהיה להם זמן לפנאי, בדומה לכלל האוכלוסייה".

באיזה עבודות הם רוצים להשתלב?

"חלקם חולמים על אמנות, חלק על מחשבים, ויש כאלה שחולמים על עבודה בהוראה".

דימנט מוסיפה כי "יש אנשים שהולכים למקצועות כמו אמנות ומדעי החיים, אבל היכולות החברתיות מוגבלות. בהיי־טק קל להם יותר להיקלט כי האופי של התחום כבר מותאם - אפשר לעבוד מהבית, הכל במרחב הווירטואלי והדיגיטלי, שקל יותר להנגיש. התחום הזה דורש הרבה שעות לבד וללא תקשורת, זה מעיק פחות על אוטיסטים".

"תוכניות לשילוב אינן מערבות אוטיסטים"

אמיר (שם בדוי), 48, עובד כבודק תוכנה בחברה במרכז, אבל עושה זאת מהבית ובמשרה חלקית, ומגיע למשרד רק כשצריך. את העבודה בחברה הוא התחיל לאחר שעבר קורס הכשרה בעמותת ITWorks לגיוון תעסוקתי בהיי־טק.

"אני הנדסאי מחשבים וכעת עושה תואר ראשון במדעי המחשב. לפני כן עבדתי כתוכניתן", הוא מספר. אמיר מדגיש כי הקושי העיקרי שעמו התמודד כשהחליט למצוא עבודה הוא היעדר שנות ניסיון לצד החסם שבראיון. "הקורס שעשיתי עזר לי ללמוד חומר חדש. כעת השיחות עם הפסיכולוגית המלווה עוזרות לי להתמודד", הוא מספר. "אני אוהב את העבודה שלי. אני אוהב לראות את הבאגים נעלמים".

יפעת ברון , מנכ"לית ומייסדת עמותת ITWorks, העוזרת בהשמת אנשים עם מוגבלויות מנטליות, מספרת כי "התלמידים שלנו הם טאלנטים; הם אינטליגנטים ואוהבים את התחום של QA. הם נקלטים במשרות שילוב - משרה חלקית שממנה הם משתלבים בהד­ר­גה ומגיעים לשכר שוויוני. כך, העסקתם מייצרת מצב של ווין־ווין: המעסיק מרוויח עובד מקצוען ומתמיד, והעובד מממש את הפוטנציאל שלו. אמנם התהליך ארוך יותר, אך הוא מוכיח את עצמו".

למרות המחסור בתוכניות לצירוף אנשים עם אוטיזם לשוק העבודה, כיום נפתחים בחברות פרויקטים ייעודיים שונים לשילובם, כמו בבית המלאכה בחברת החשמל ובתפקיד של בודק כרטיסים ברכבת ישראל.

"פרויקטים ייעודיים הם יוזמה חיובית, אבל הם משאירים אותנו בגטו," אומרת דימנט. "הם עושים עבודה מצוינת, אבל הם נותנים לעולם התעסוקה את התחושה שהוא פטור מהנגשה רחבה יותר. נכון לעכשיו, התוכניות האלה הן פרויקטים או יוזמות קטנות. בנוסף, התכנון אינו מערב אנשים עם אוטיזם ולכן פעמים רבות הרצונות שלנו מפוספסים. אנחנו צריכים הנגשה מנטלית. מדובר בתהליך ארוך".

ממשרד הכלכלה נמסר: "מש­רד הכלכלה לא מטפל באנשים עם אוטיזם בפרט, אלא פותח דלתות אצל מעסיקים לעצם העסקת אנשים עם מוגבלות - מתוך התייחסות ליכולתם התפ­קודית. מתוך סך ההתאמות הניתנות על ידי המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, יותר מ–80% מהן ניתנות בגין ליווי והדרכה מתמשכים. ברובם המכריע של המקרים מדובר במוגבלויות נפשיות, מנטליות או קוגניטיביות".

ממשרד הרווחה נמסר: "יחד עם גורמים נוספים מפעיל המשרד תוכניות ומסגרות שונות, שמטרתן להכין, לשלב וללוות צעירים ובוגרים בעולם העבודה. כך, למשל, לקראת סיום הלימודים יש תוכנית למעבר לשירות לאומי או לשילוב בצה"ל. כמו כן, יש מרכזי תעסוקה ייעודיים המהווים מסגרות יומיות לבוגרים הנמצאים על רצף האוטיזם, שמטרתן להכשיר, ללמד ולהכין את הצעירים באופן הדרגתי ליציאה לעולם העבודה. בנוסף, ישנם מרכזים להשמה וליווי בשוק החופשי המיועדים לבוגרים הנמצאים על רצף האוטיזם בתפקוד גבוה, שיש להם יכולות תעסוקתיות".  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#