השיטה נחשפת: תוספות שכר - בלי לעשות כלום - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השיטה נחשפת: תוספות שכר - בלי לעשות כלום

עובדי מדינה זכאים לצאת להשתלמויות, ולקבל תמורתן תוספות שכר שעולות למדינה 205 מיליון שקל בשנה ■ אלא, שקורסים רבים לא מפוקחים ולא קשורים לעיסוקם של העובדים ■ משרד החינוך: "כל מוסד שעונה על הקריטריונים יכול להגיש בקשה לקיום קורסים"

48תגובות

עובדי מדינה מקבלים תוספות של אלפי שקלים בשנה בגין השתלמויות שהם עוברים, אך הן אינן מפוקחות כלל ובמקרים רבים אין כל קשר בין הקורס למקום העבודה - כך עולה מבדיקת TheMarker. תוספות שכר אלה עולות למשלמי המסים מאות מיליוני שקלים בשנה.

"מדובר בקשקוש שכולם יודעים עליו, ולכולם זה נוח, לכן גם לא נעשה כלום", מספרת א', עובדת מדינה שלמדה קורס לגמול השתלמות, שעבורו קיבלה תוספת שכר. "כולם הגיעו לכיתה עם מחשבים ניידים וראו סרטים בשיעור. זה לא קרה רק בקורס שלי, זו השיטה. המרצה באותה מכללה פרטית - שאיש לא יודע מה הוא באמת יודע, וזה לא לגמרי חשוב - מדבר, ומדי פעם נשמע צלצול פעמון כשמגיע המפקח. באותם רגעים הכל מתקפל ומקשיבים למרצה. המפקח הולך והכיתה שוקעת שוב בסרט. כולם מעבירים את השעות האלה בנעימים. אף אחד לא נכשל בקורסים האלה, ואחריהם מקבלים תוספת של מאות שקלים בשכר. מי יגיד לא?"

סטודנטים על הדשא במכללת עמק יזרעאל
דרור ארצי

התיאור של א' חוזר שוב ושוב בעדויות שהגיעו למערכת. רק פרט אחד לא לגמרי נכון: תוספת השכר אינה מאות שקלים, כי אם אלפים בכל שנה.

כל עובד מדינה זכאי לשני קורסים להרחבת השכלתו, או כפי שזה נקרא בלשון מקצועית, גמול א' וגמול ב'. כל קורס אמור לארוך 400 שעות לימוד. באתר הסתדרות המח"ר (אקדמאים ממדעי החברה והרוח), למשל, נכתב כי גמול השתלמות א' ו–ב' מעניקים תוספת של 329 שקל למשכורת החודשית. לעובדים בכירים (דרגה 41 ומעלה) הסכום עולה ל–431 שקל בחודש. גמול השתלמות ב' לעובדים בדרגה 44 ומעלה גם הוא 431 שקל, או 9% מהשכר המשולב (שכר היסוד בתוספת ותק), לפי הגבוה מבין השניים. במלים אחרות, תוספת שנתית של 4,000–5,000 שקל עבור קורס אחד, לכל שנות העבודה.

במצטבר, מדובר בסכומים אסטרונומיים. לפי נתוני אגף השכר במשרד האוצר, עבור גמול השתלמות א' שילמה המדינה ב–2015 תוספות שכר בסך 135 מיליון שקל, ועבור גמול ב' עוד 38 מיליון שקל. גמול ההשתלמות עבור עובדי המינהל ב–2015 הסתכם ב–32 מיליון שקל. בסך הכל משלמת המדינה 205 מיליון שקל בשנה רק עבור תוספות השכר האלה - לא כולל התשלומים למוסדות המלמדים ובגין איבוד שעות העבודה של עובדי המדינה.

הכל היה בסדר לולא נהפכו עם השנים גמולי ההשתלמות לתעשייה כמעט מופרכת על חשבון משלם המסים. ברשימת המוסדות שרשאים להגיש בקשות ללימוד הקורסים לעובדי מדינה ניתן למצוא סדנאות צורפות, מרכזי קרמיקה, תיאטרון בובות, תות תקשורת של אלון גל, מועדון קליעה וירי, מרפאה וטרינרית, ולא מעט ארגונים של מומחים מטעם עצמם.

חוג צורפות
חן גלילי

חצי מיליון שקל 
במהלך הקריירה

הרעיון בבסיסו היה נכון - המדינה תאפשר לעובדיה להשתתף בקורסים תמורת מחיר סמלי ומסובסד, כדי שאלה ירחיבו את אופקיהם ויהפכו לעובדים טובים יותר. על נדבך זה נעשה צעד נוסף: המדינה לא רק מסבסדת, היא גם נותנת לא מעט אישורים לעבור את הקורסים בשעות העבודה - מה שעולה לה כסף נוסף.

הצ'ופר האחרון והחשוב ביותר הוא תוספת השכר שמקבל העובד עם סיום הקורס בהצלחה (כאמור, כולם מצליחים). הראשונים שקיבלו את הצ'ופר היו ההנדסאים בשירות המדינה כבר ב–1979. ב–1986 הצטרפו העובדים האקדמאים והמהנדסים, הודות לפסק בוררות שקבע כי יש להשוות את תנאיהם לתנאי קבוצות אחרות. ב–1989 הצטרפו עובדי המינהל, שאינם אקדמאים ברובם. מאז 1991 חל גמול ההשתלמות גם על כלל המורים, כלומר עוד 120 אלף עובדים. כיום, על פי הסכם קיבוצי, מרבית עובדי המדינה זכאים לגמול השתלמות.

לו היה הנושא מפוקח היטב ומאפשר לעובדי מדינה, מורים ואחרים להשתתף בקורסים משמעותיים ובמוסדות מוכרים היטב, לא היתה בכך כל בעיה. אלא שמסיבה לא ידועה, תפחה והלכה רשימת המוסדות הרשאים להגיש למשרד החינוך הצעות לקורסים לגמולי השתלמות, וגם נהפכה למוזרה במיוחד. מתוך כ–150 המוסדות הזכאים להציע קורסים, רק מחציתם הם מוסדות אקדמיים מוכרים, ובהם אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות וטכנולוגיות. הוועדה לאישור קיום קורסים במשרד החינוך, בראשות בני רגב, אמורה לבדוק כל קורס, אלא שלמרות ניסיונות מרובים, לא הצלחנו לחלץ ממשרד החינוך את מועד הבדיקות של כל המוסדות.

אנשים מכוונים למטרה במטווח
אלון רון

המחצית השנייה של המוסדות כוללת עשרות מכללות שאינן מוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), וחלקן אף הוקמו במיוחד לצורך קורסי גמול השתלמות. מוסדות אלה שכרו כמה חדרים, קיבלו טופס אישור ממכבי אש לפעילות זו, והתחילו להעביר קורסים עם מרצים שהם בוחרים.

מכללת יעד, למשל, שמפרטת באתרה רשימת קורסים ארוכה, כולל קורסים "מזורזים", טוענת בצדק כי היא מפוקחת על ידי הוועדה במשרד החינוך, ומפצירה בעובדים להגיע אליה, מכיוון שהתוספת לשכר עשויה להצטבר לחצי מיליון שקל במהלך הקריירה.

יעד מציעה רשימה ארוכה של קורסים, אבל מי שמנהל אותה לא מוכן בשום אופן לתת את רשימת המרצים. ייתכן שהסיבה היא שבין המרצים בה קיימים בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת יורק הבלתי מוכרת. הניסיון לקבל ממנהל המכללה תגובה או רשימת מרצים זיכתה בהפניה למשרד החינוך, יחד, אגב, עם קללה עסיסית.

בנוסף למכללות אלה וגופים פרטיים אחרים, כמו מכון אדלר או מכוני פסיכותרפיה פרטיים, יש ברשימת המוסדות גם עמותות רבות, כמו נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי), האגודה למלחמה בסרטן והעמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. הרשימה לא מפלה, וכוללת לא מעט גופים פרטיים ומסחריים מהמגזר הערבי וגם מהמגזר התורני, כולל מעבדות תוכנה, מרכזי למידה פרטיים, מתנ"סים ואפילו מועצת פועלי כרמיאל, שלא קיימת כבר כמה עשרות שנים.

כמו כן, לא מעט מהמוסדות ברשימה עוסקים במלאכת יד. מדוע זכאים עובדי מדינה לקורסים מסובסדים לצורפות וקרמיקה? לטענת משרד החינוך, קורסים אלה מיועדים למורים, ואם אלה מורים בתחומים הרלוונטיים אולי זה הגיוני, אלא שמשרד החינוך אינו מדייק. אישור לקורסים שהגיע ל–TheMarker מעלה כי למרכז אחד ללימודי קרמיקה הגיע היתר ממשרד החינוך להעברת הקורסים, למעט עובדי הוראה. לפי אישור משרד החינוך, הקורס מיועד לעובדי מקצועות טכנולוגיים דווקא.

פיסול בחימר, מכללת תל חי
דרור ארצי - ג'יני

משיחה שערכנו עם אחד המרכזים למלאכת יד עלה שוב ה"ישראבלוף". הצגנו את עצמנו כעובדי מדינה שרוצים ללמוד קורס עבור גמול השתלמות. הנציגה בדקה, וחזרה עם התשובה הבאה: "כן, אנחנו נותנים קורסים גם לעובדי מדינה, לא רק למורים, אבל רק אם הם עובדים טכנולוגיים. אולי את עובדת עם הידיים?"

לא בדיוק.

הנציגה: "אולי תמצאי דרך, אולי משהו שקשור לארגון שאת עובדת בו? אם תמצאי משהו שיאפשר לך להראות שאת עובדת טכנולוגית, תוכלי לעשות אצלנו את הקורס".

ברשימת המוסדות מופיעים גם מועדון קליעה שמציע שלושה קורסי גמול השתלמות לעובדי מדינה - מפקח מטווח, מדריך ירי וניהול ארגון חמוש. משיחה עמם עולה כי הם מקבלים את כולם - "את צריכה רק לבדוק שיאשרו לך".

מוסדות הלימוד מציעים את עצמם

אם קיימת רשימה של המוסדות הרשאים להעניק קורסי השתלמות, הרי שמי שלא נמצא בה - פסול. ג', עובדת מדינה, סיפרה כי ביקשה שיכירו לה כגמול השתלמות בקורס משמעותי שעשתה במוסד בינלאומי בכיר במיוחד ומוכר לכל, שיש לו קשר ישיר לתפקידה. "התשובה היתה לא", היא אומרת. "רוצה גמול השתלמות? תלמדי באחד המוסדות בישראל. כשהתחלתי לחפש איפה, חשכו עיני - עשרות קורסים עלובים, במקומות עלובים עוד יותר, שלא יסייעו לי כהוא זה לתפקוד טוב ויעיל יותר במקום העבודה שלי. אמרו לי, 'תזרמי, תבחרי איזה קורס כזה, שבי ואל תעשי כלום, ותקבלי כסף'. אבל אותי זה מרגיז. אם כבר מחייבים אותי ללמוד להעלאת שכר, למה לא במקומות משמעותיים?"

כיצד באמת מחליט העובד באיזה מוסד הוא מעוניין ללמוד? הניסיון לקבל ממשרד החינוך את הרשימה המסודרת של כל המוסדות לגמול השתלמות העלה את התשובה המדהימה: "אין רשימה כזאת". אז איך יודע העובד למי לפנות? "מוסדות לימוד מציעים את עצמם, ולא אנחנו מציעים לאנשים היכן ללמוד. העובדים חייבים לוודא שיש אישור מראש של הוועדה", נמסר מהמשרד.

בשיטה התמוהה הזאת נוצר מצב שבו אין לעובד רשימה מומלצת, והוא צריך להתחיל לחפש בעצמו את המוסדות המאושרים. כך גם נוצר כר נרחב לטעויות וגניבת דעת.

שיטוט קצר ברשת העלה כי לא מעט ארגונים מציינים כי הם מעניקים קורסים לגמול השתלמות. כזאת היא, למשל, מכללת צעד ראשון, שמלמדת קורסי ליווי התפתחות לתינוקות וילדים קטנים. אף שמשרדי הבריאות והחינוך אינם מכירים בשיטות שלה, באתר המכללה צוין (עד לפנייתנו) שניתן ללמוד אצלה קורסים לגמולי השתלמות עבור מורים או עובדי מדינה שאינם עוסקים בהוראה. לטענת משרד החינוך, האישור לא ניתן לצעד ראשון, אבל המכללה הציגה בפנינו את אישור המשרד.

"מדובר בתחום פרוץ לחלוטין שמשרד החינוך פשוט לא שולט בו", אומר מקור המכיר היטב את העניין. "שרי החינוך לדורותיהם לא נגעו בזה, ועד שלא תהיה התערבות של מבקר המדינה, שימצא שם לא מעט סיבות לדו"ח חריף מאוד, הוא לא יוסדר. מאות מיליוני שקלים מכספי משלמי המסים מתבזבזים כבר שני עשורים על תעשייה מופרכת, ולאיש לא אכפת".

ממשרד החינוך נמסר: "כל הנהלים לקורסים לגמולי השתלמות והאישורים למוסדות מפורסמים בחוזר מנכ"ל. לפי חוק חופש העיסוק, כל מוסד שעונה על הקריטריונים יכול להגיש בקשה לקיום קורסים. באשר למרצים, בכל קורס הם צריכים להיות בעלי השכלה התואמת את הנושא שנלמד ובעלי ניסיון בהוראה, כפי שמפורט בנהלים".

עוד נמסר ממשרד החינוך: "הוועדה פועלת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה לצורך אישור מוסדות לימוד ונהלים שנקבעו לצורך אישור קיום קורסים לעניין גמול השתלמות. ההיתר שניתן על ידי הוועדה למוסד אינו מהווה אישור לקיום קורסים לעניין גמול השתלמות. ההיתר מאפשר למוסד להגיש בקשה מראש אל הוועדה, לכל קורס בנפרד. הופעתו של הקורס ב'אלפון קורסים מאושרים' אינה בהכרח מקנה לעובד תוספת גמול השתלמות. כחלק מתהליך אישור הקורס, נבדקים המרצים ומאושרים להוראה בתחום הרלוונטי אותו הם מלמדים. עם כל הצניעות, עבודת הוועדה ראויה לכל שבח ולא להשמצות חסרות שחר!".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#