האם רמי לוי הוא גיבור הצרכנים או שועל עסקי וקר? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עוף דורס

האם רמי לוי הוא גיבור הצרכנים או שועל עסקי וקר?

האם רמי לוי הוא איש עסקים חברתי, אביר הצרכנים שהצליח לרסק את השליטה המוחלטת של הרשתות היקרות ולהוריד את מחירי המזון, או מנהל דורסני שפוגע בעובדים שלו ובחקלאים ומינה את בני משפחתו לתפקידים בכירים?

228תגובות
רמי לוי יושב על עגלות סופר מרקט
בלומברג

יום שלישי השבוע, בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. רמי לוי, מוקף בסוללת עורכי דין, יועצים ובכירים בחברה הקרויה על שמו, מתייצב לדיון בג'ינס וחולצה פשוטה, המראה שנהפך לסמל המסחרי של מי שכונה רובין הוד של עולם הקמעונות. בצד השני: עובדיו של לוי בחברת ביכורי השקמה, חברה בת שדרכה קנה בשנים האחרונות פירות וירקות, ופעלה במרכז לוגיסטי גדול בתימורים. אלה הם אנשים שעובדים קשה כדי לסגור את החודש, ובניגוד ללוי אינם מתגוררים בווילה עצומת ממדים בשכונת מלחה בירושלים, עם בריכה צמודה. הסיבה לדיון היא מאבקם של העובדים נגד סגירת החברה ומיזוגה בתוך החברה האם הגדולה.

בחודשיים האחרונים הצליחו 180 העובדים להקים ועד יציג, אף שלוי נלחם נגד המהלך הזה. בין היתר, לפי עדויות של עובדים, הוא הכריח אותם לחתום על טפסים שהם מסכימים לפיטוריהם וקליטתם בחברה החדשה - כאשר לצדו עובדות ועובדים שגייס מחברות כוח אדם, מועמדים להחלפתם אם לא יחתמו על הטופס. לדברי נורית אמיתי־רחמים, יו"ר הוועד, לעבודה בחברה אף הוחזר עובד שבעבר התלוננה נגדו כי הטריד אותה מינית, אחרי שנה שלא עבד בחברה.

בני משפחת לוי ב"שיווק השקמה"

בתחילת השנה האזרחית בוצע המיזוג. כ–100 עובדים נקלטו בחברה החדשה, והצדדים באו לדיון בירושלים. במהלך הדיון, שנמשך כארבע שעות, לוי לא החליף מלה עם עובדיו. השופטים רמזו שוב ושוב שהצדדים צריכים להידבר ביניהם, אך בהפסקות העדיף לוי להסתודד עם מקורביו.

באחת הפעמים שבהן כן ניגש לעובדים, התחיל ויכוח בינו לבין אחד מהם, בכיר בחברה, על גובה השכר של העובד. לוי טען שהוא עולה לו 20 אלף שקל בחודש, בעוד שהעובד הסביר שהוא מביא הביתה עשרת אלפים שקל - 17 אלף שקל ברוטו. "בשופרסל אדם בתפקיד שלי מקבל 25 אלף שקל, פלוס תנאים", הסביר לאחר מכן אותו עובד.

הסכסוך עם העובדים בביכורי השקמה לא מגיע בתקופה טובה עבור לוי. מי שהתחיל בחנות קטנה בשוק מחנה יהודה בשנות ה–70, וצמח בזכות כישרונו ועשר אצבעותיו לאימפריה עסקית משגשגת - כשבדרך מיצב את עצמו כמודל לחיקוי ואף זכה להדליק משואה על תרומתו לצמצום הפערים - נאלץ להתמודד עתה עם מספר גובר והולך של מתחרים שזיהו את הפוטנציאל במודעות הצרכנית הגוברת, ולא פחות מזה עם עובדים וספקי שירות אחרים שטוענים כי התנהלותו פוגעת בהם.

כיום, על פי הערכת חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, רשתות הדיסקאונט הגיעו לנתח של 60% מהשוק, ולצדו של לוי ניצבות רשתות זולות אחרות כמו אושר עד, מחסני השוק, ויקטורי ואחרות. עם זאת, גם כיום מחזיק לוי ברשת הקמעונית הזולה הגדולה במדינה, שמהווה את גורם התחרות העיקרי לרשתות השונות.

הפגנה של עובדי ביכורי השקמה
דוברות ההסתדרות

לאורך השנים הצליח לוי לבסס את מעמדו כאחד העם, כששימש אנטי־תזה מושלמת לדנקנר, בעל השליטה לשעבר בשופרסל - בן העשירים שבנה אימפריה ריכוזית באמצעות קשרים וכוחניות. לוי היה זה שריסק את השליטה המוחלטת של הרשתות הגדולות והיקרות (ובסופו של דבר אחת מהן, מגה, גם התפוררה) כשהציע סל קניות זול ושינה לגמרי את פני השוק הקמעוני. בכל מקום שבו פתח סניף חדש ירדו המחירים, והמתחרים נאלצו להתאים את עצמם למצב החדש. לא רק זה - לוי הצליח גם לקרוא את המגמות בשוק לפני כולם והיה, למשל, הראשון להציע מחירים נמוכים ברכישת סל קניות באינטרנט.

ואולם, לראיית השוק המפותחת הזאת, שהיטיבה עם הצרכנים (ולא פחות מזה עם לוי עצמו), היה ועדיין יש צד שני - המחיר. אותו שילמו בין היתר העובדים ברשת שנאלצו להסתפק בשכר נמוך ובתנאי עבודה נחותים, והחקלאים שקיבלו תמורה פחותה על הסחורה שלהם. וכך, ככל שגדל והתפתח אביר הצרכנים, כך גם עלו קולותיהם של אלה שנפגעו ממנו.

בסופו של דבר השיגו העובדים של ביכורי השקמה ניצחון חלקי: כל העובדים ייקלטו בחברה האם באותם תנאים ובתפקיד ההולם את תפקידם הקודם. גם לוי יצא מרוצה לאחר שהסכים למהלך כבר בזמן הדיונים. אבל המאבק שלו בעובדים הסב לו לא מעט נזק תקשורתי.

"הוא מניפולטור גדול מאוד", אומר אייל מלול, נהג טריילר בחברה וממובילי ההתארגנות. "בתקופה שהתארגנו היתה לי שיחה של עשר דקות אתו. הוא ראה אותי על המשאית וקרא לי. בשיחה הקצרה הזאת הוא עבר מעמדת הקורבן לעמדת הרודן. פעם אחת הוא אמר לי 'למה העובדים עושים לי את זה?'. אחרי כמה דקות הוא הוסיף: 'אתה יודע שמחר אני יכול לסגור את החברה?' אין לו שום מחסומים. עבדתי עם שופרסל ארבע שנים, לא הזדהיתי עם נוחי דנקנר, לא לטוב ולא רע. פה, הנהגים - כמעט כולם מזרחים, כמעט כולם מהפריפריה. כולם הסתכלו עליו כעל אחד משלנו שהצליח, בגלל זה עכשיו תחושת הבגידה גדולה. אמרתי לו 'כולם אוהבים אותך, ואתה עדיין סמל, אבל בוא נייצר דיאלוג'".

מכר מניות ב–233 מיליון שקל

ירושלים
תלפיות – שני סניפים
גבעת שאול – שני סניפים. על אחד
מהם הוטל קנס של 18 אלף שקל
מבשרת ציון
קנס של 900 אלף שקל
צומת שילת, מודיעין
קנס של 225 אלף שקל
לא הכל כשר סניפי שיווק השקמה שבהם התגלו חריגות בנייה ו/או הפעלת עסק ללא רישיון
אשדוד
קנס של 350 אלף שקל
פתח תקוה
פעילות ללא רישיון עסק.
עדיין לא נקבע גובה הקנס
באר טוביה
קנס של 50 אלף שקל

לוי אולי ביסס את מעמדו כמי שדואג לעובדים ולצרכנים, אבל לא פחות מכך, ידע לדאוג גם לבני משפחתו. בחברה הציבורית, ששווייה כ–3.4 מיליארד שקל, מועסקים תשעה קרובי משפחה שלו בעמדות בכירות. כמו כן, עם שני קרובי משפחה מדרגה ראשונה מתנהלים יחסי מסחר של עסקות בעלי עניין בין הרשת לבינו (מכירת טבק עם האח, מכירת בגדים של הבת). רוב הקרובים אמנם החלו לעבוד בחברה כשזו היתה פרטית, אבל לא כולם. האח עובד, לדוגמה, התחיל לעבוד בחברה לפני שנה, כמנהל אזור.

"כשדנקנר מינה את הבת שלו לדירקטורית, איזה רעש היה", אומר בכיר בשוק ההון. "נכון שהיקפי החברות הם שונים לגמרי, אבל צריך לשים לב שאצל לוי יש שבט שלם בהנהלה ואף אחד לא פוצה פה". לא רק זה, אלא שב–2012–2015 מכר לוי מניות בשווי של 233 מיליון שקל, והחברה הפרטית שבשליטתו השכירה סניפים לחברה הציבורית, תמורת דמי שכירות של 59 מיליון שקל ב–2012–2014.

לוי לא טומן ידו בצלחת גם בתחום הקשרים הפוליטיים. הוא נחשב מקורב למפלגת כולנו, מיודד כבר לא מעט שנים עם קובי כחלון, אחיו של שר האוצר, שעמד בעבר בראשות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים. לפני הבחירות האחרונות אף הוצע לו המקום השלישי ברשימת כולנו לכנסת. לוי אמנם סי רב להצעה, אך יש לו אישור כניסה קבוע למשכן. לוי משמש גם חבר מועצת העיר בירושלים. הוא אינו פעיל ואינו מחזיק באף תיק בעירייה אבל נושא בתואר יו"ר הקואליציה. לדעת רבים, ברקת מציב אותו כבר שנים (מ–2003) ברשימה בזכות מעמדו הציבורי ובשל היותו מושך קולות. זה לא נראה טוב, במיוחד על רקע העובדה שהוא בעל אינטרסים רבים בעיר בגלל ששת המרכולים שבבעלותו ולא מעט קרקעות לבנייה, ובהן קרקע בהולילנד, שהבנייה בה נתקעה בעקבות פרשת השחיתות (ללוי אין קשר לפרשה). ללוי היו, כפי שיפורט בהמשך, לא מעט הליכים בתחום התכנון והבנייה מול העירייה, בשל חריגות שונות במרכולים שלו, והוא מנהל דיונים מול הוועדה המקומית, בכובעו כקבלן פרטי.

בימים אלו, למשל, הוא נמצא בסכסוך משפטי עם חברת הגיחון, חברת המים שבבעלות מלאה של עיריית ירושלים, בגין מחלוקת על חוב של 3 מיליון שקל - חיוב בגין תשתיות מים בקניון שהוא בונה במבשרת ציון, על כביש 1. הגיחון אף ביקשה להטיל עיקול, בגין סכום זה, על חשבונות הבנק של החברה, שאת הדירקטורים שלה ממנים חברי מועצת העיר ירושלים, שלוי נמנה עמם. יו"ר הגיחון הוא אבי בלשניקוב, שהיה בעבר מנכ"ל הכנסת כשדליה איציק - אחת הדירקטוריות בחברה של לוי - היתה יו"ר הכנסת. לדברי מקורבים לבלשניקוב וללוי עצמו, לא היתה שום הידברות ביניהם בקשר לסכסוך. מלבד איציק יושבים בדירקטוריון של לוי עוד שני בכירים לשעבר בעיריית ירושלים: יעקב אבישר, המשנה למנכ"ל העירייה לשעבר, ועו"ד ארז חוג'ה, בעבר סגן מנהל מחלקת היטל השבחה בעירייה ועובד אגף הרישוי והפיקוח.

רמי לוי ומשפחתו בחתונת בנה של דליה איציק
ניר קידר

"שחיקה במותג רמי לוי"

כל עוד המחירים ברשת "היכו" את המתחרים, הביקורת כלפי לוי היתה מתונה, אך כיום נראה שגם בתחום זה דברים משתנים. לוי עדיין מציע את סל המוצרים הנמוך ביותר, אך בסניף באשדוד, לדוגמה, מורגשת בשבועות האחרונים תנועה דלילה יותר של קונים לטובת הסניף הסמוך של מחסני השוק, רשת שמונה כיום 23 סניפים. צרכנית ותיקה סיפרה כי "בעבר קנינו רק ברמי לוי, אבל כיום המתחרים מציעים סחורה מצוינת במחירים לא פחות טובים, אז כמעט הפסקנו לקנות אצלו".

"אין מה להתרגש", אומרים בעניין זה מקורבי לוי, "נפתח שם סניף חדש, אז אנשים מסתקרנים והולכים לבדוק. אנשים גם אמרו לנו את זה. הלקוחות עוד יחזרו".

"אפשר להרגיש שעלו אצלו המחירים", אומר יובל לובינשטיין, יועץ אסטרטגי ומומחה לקמעונות שייעץ בעבר לשופרסל. "זה בולט בפירות ובירקות. כלומר, ברור שמחירי העגבניות עלו, אבל בלי לשים לב גם מחירי ירקות אחרים עלו, דבר שלא היה מחויב המציאות. לא רק אצלו, אלא גם אצל המתחרים. גם במותג הפרטי, שאותו השיק לפני כמה חודשים, המחירים לא נמוכים מספיק לדעתי. באופן כללי, משהו עובר על לוי. התחושה היא שהוא איבד כיוון. הוא תמיד פעל בשיטת 'הסל הזול ביותר', כי אם אתה מפרסם שמן זית ב–19 שקל, תמיד יהיה מי שימכור ב–14. לפני חמש שנים הוא היה מצוין בשיווק, אבל כעת אני מזהה שחיקה במותג רמי לוי. אנשים עדיין נוהרים אליו, אבל להערכתי תהיה התפכחות והציבור יבין שהמחירים אצלו הם לא בהכרח הנמוכים ביותר. כבר עכשיו אפשר לזהות ירידה ברווחיות".

ואכן, תוצאות הרבעון האחרון לא היטיבו עם לוי. הרווח התפעולי שהציג היה 1.9% בלבד, לעומת 2.5% בשנה הקודמת. לדברי מיכל אלשיך, אנליסטית בכירה באקסלנס ברוקראז', לוי מושפע מהמצב הביטחוני, מפני שסניפיו נמצאים בירושלים ובשטחים - אבל לא רק: "צריך לשים לב שב–2015 הוא פתח שישה סניפים, וגדל מ–28 ל–34, זאת קפיצה גדולה מאוד לרשת בסדר גודל כזה. בסניפים החדשים המכירות קצת יותר נמוכות, כי אנשים מגיעים לאט לאט, וגם כי יש הרבה הוצאות התחלתיות על כוח אדם. ברבעון האחרון אני מעריכה שיהיה שיפור מסוים: רווחיות של 2.15%. אבל זה עדיין יהיה נמוך לעומת 2.7% ברבעון המקביל אשתקד".

מטה הבחירות של ניר ברקת, ברקת בהרמת כוסית משותפת עם רמי לוי
ששון תירם

לדברי תמיר בן שחר מחברת צ'מנסקי בן שחר, צריך לשים לב לכך ששוק הקמעונות אינו צומח: "זה שוק של 64 מיליארד שקל בשנה, שהצמיחה היחידה שלו נובעת מכך ש–40–50 אלף משקי בית מיתוספים בשנה, בשל גידול טבעי. בשנים האחרונות אפשר לראות שרשתות הדיסקאונט נמצאות בכל מקום: באשדוד, בחיפה, בתל אביב, וכמעט בכל עיר. במקביל, מבלי ששמים לב, המחירים של כולן עולים - כי קשה להתחרות על המחיר הנמוך כל הזמן, לכן אחד מעתיק מהשני. לוי, בתחכום שלו, יודע גם להעלות מחירים. הוא באמת משחק את המשחק של 'רובין הוד של הסופרמרקטים' - אני תמיד אמכור במחיר הכי נמוך. אבל השוק כולו נמצא כיום במצב שבו כולם שואפים להעלות מעט את המחיר, והפערים בין המתחרים השונים לא כל כך גדולים".

"לא מעניין אותו להיות טייקון"

קריסתה של מגה היתה הזדמנות עבור לוי לצאת מהפוזיציה של "שחקן המחיר" וליהפך למספר שתיים בשוק, לא רק מבחינת מחזור מכירות, אלא גם מבחינת גודל ומספר סניפים. האפשרות הזאת אכן עלתה בשוק בשלב מסוים, אבל ירדה די מהר. זאת, אף שללוי היה סיכוי גדול יותר משופרסל לקבל את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים למהלך - בגלל ריחוק גיאוגרפי, יחסית, מהסניפים של מגה. אבל לוי ויתר על ההזדמנות. יתרה מזאת, הוא גם היה במשא ומתן על רכישת 22 סניפים של מגה (סניפים של You, הנחשבים דיסקאונט), אבל פרש מהמגעים ברגע האחרון.

"מהתרשמותי, האיש הזה הוא לא אמין, תגרן, מנהל משא ומתן לא ממקום הגון", אומר גורם הבקיא בפרטי המשא ומתן שהתנהל. "כבר סיכמו אתו על רכישת החנויות, וברגע האחרון הוא אמר שהוא לא רוצה את סניף אשקלון ואיים שאם אין הסכמה לא תהיה עסקה. בסוף באמת לא היתה עסקה". מקורבים ללוי דוחים את הדברים.

לדבריהם, ללוי היתה בעיה עם סניף אשקלון, בשל מחירי השכירות הגבוהים, אך הוא הסכים לקבל אותו בתנאים מסוימים. העסקה ירדה מהפרק, לפי גרסה זו, משום ששתי רשתות מתחרות - ויקטורי ויוחננוף - הציעו ברגע האחרון מחירים טובים יותר. לדבריהם, עוד לפני כן לוי שקל בשלב מסוים לרכוש את כל הרשת, ומגעים בנושא אף התקיימו עם בעלי המניות האמריקאים של החברה בלונדון, שהסכימו להעמיד את הסכום הדרוש למהלך. ואולם, בסופו של דבר הרעיון ירד מהפרק. "לא מעניין אותו להיות טייקון, שיגידו שהוא איש עסקים מספר 1 או 2 במשק. כל מה שהוא רוצה זה להמשיך למכור את הסל הזול ביותר", אומרים המקורבים.

בסופו של דבר רכש לוי שישה סניפים אחרים של מגה, שצפויים להגדיל את הרשת שלו ל–40 סניפים. להערכת אלשיך, הסיבה לכך שלוי ויתר על קניית מגה נוגעת לכך שרוב הסניפים המוצעים למכירה הם במרכזי הערים, שם המחירים חייבים להיות גבוהים יותר, בגלל דמי השכירות הגבוהים. "להערכתי, לוי לא ייכנס למרכזי הערים בשנים הקרובות", היא אומרת. "המותג רמי לוי הוא לתת את הזול ביותר. כניסה למרכזי הערים פירושה אסטרטגיה שונה. בשנים הקרובות הוא יצמח ל–50 או 60 סניפים, אבל הוא ימשיך להיות דיסקאונט באזורים של שכירות נמוכה יחסית. חוץ מזה, מגה זו עסקה מסובכת מבחינתו, גם בגלל העובדים".

סופר שיווק השיקמה של רמי לוי בקסטל
רפי קוץ

כשליש ממניות מגה מוחזקות על ידי העובדים, ומלבד זאת יש בחברה הסכם קיבוצי. לוי הצהיר כמה פעמים בעבר על סלידתו מוועדי עובדים. "במשא ומתן על מגה הוא דאג להבהיר שאצלו לא יהיה ועד עובדים", אומר הגורם המכיר את המשא ומתן שהתקיים עם מגה. יחסו של לוי לעובדים, כפי שאפשר לראות בפרשת ביכורי השקמה, הוא אחד המפתחות החשובים להבנת התנהלותו. ללוי, לפי נתונים שהוא מסר, יש ברשת 4,900 עובדים. מלבדם יש עוד 1,200 העובדים ברשת במיקור חוץ - במעדניות, סדרני חוץ, מאבטחים, עובדי ניקיון, שמירה ואבטחה. רובם הגדול מקבלים שכר מינימום או קצת מעבר לכך: קופאים, סדרני סחורה, סבלים ועובדי דחק אחרים. גם בדרג שמעליהם, מנהלי מחלקות למשל, השכר לא הרבה יותר גבוה. מנהל מחלקת פירות וירקות, לדוגמה, עשוי לקבל 5,500–6,000 שקל בחודש, בעוד שברשת כמו שופרסל השכר יהיה בדרך כלל כ–1,000 שקל יותר.

לפי הדו"ח השנתי מ–2014, כ–3,800 מעובדיו של לוי הם במשרות קבועות, ו–1,000 אחרים עובדים בחצי משרה. אצל לוי כ–150 עובדים בסניף - פי שלושה ממספר העובדים לסניף בשופרסל. ללוי יש יותר עובדי כפיים פשוטים - אבל מטה הרבה יותר רזה ומצומצם. "התנאים שלו לעובדים בדרך כלל מאוד נמוכים", אומרת אלשיך. "אצל לוי המכירות הן 70 אלף שקל למ"ר, ובשופרסל רק קצת יותר מ–20 אלף שקל למ"ר. לוי צריך את המוני העובדים האלה, בעיקר סדרנים וקופאיות, כדי לתחזק את הסניפים העמוסים. במצב הזה הוא יכול להמשיך לנהל פרוצדורה דלה יחסית של לוגיסטיקה ולחסוך בעלויות. הוא לא צריך מרכז לוגיסטי ענקי כמו של שופרסל או צי משאיות ענקי שמשרת 284 סניפים".

השבוע, במידה מסוימת כתוצאה מהסכסוך בחברה הבת ביכורי השקמה, אפשר היה לשמוע לא מעט טענות על מה שקורה ברשת של לוי. אחת הטענות המרכזיות נוגעת לתחלופת העובדים: מי שמבקר בסניפים של לוי לא יכול שלא לחוש בתחלופת העובדים הגבוהה. האינטרס העסקי של לוי הוא לשמור על תחלופה גדולה של העובדים הזוטרים, בעיקר בגלל ההסכם הקיבוצי שנחתם ברשתות המזון ב–2011. ההסכם נחתם על ידי שופרסל ומגה מול ההסתדרות, ובזמנו לוי התנגד אליו (הוא טען שבאמצעותו ניסו שתי הרשתות הגדולות לפגוע בו). משמעות ההסכם מבחינת לוי היא שהחל מהשנה הרביעית ואילך לעבודה צריך לתת לעובדים הזוטרים ביותר תנאי עבודה טובים יותר. "עובדים מתחלפים שם כמו גרביים", אומר מנהל זוטר לשעבר בחברה. "אני זוכר שעובדים היו באים והולכים, באים והולכים. אני זוכר שהרבה סגני מנהל סניף עזבו בגלל סיבות שונות: או שלא העלו להם את השכר, או שלא קידמו אותם. אני מכיר אנשים שיצאו ממורמרים. אחרי זה אפשר לראות מודעות במקומונים שדרושים סגנים או משרות אחרות. דווקא מנהלי סניפים נשארים הרבה זמן, אבל בדרך כלל הם קשורים בצורה כזו או אחרת ללוי".

"אין אצל לוי הרבה עובדים קבועים", מוסיפה אמיתי־רחמים, המכירה את הנעשה בסניפים מתוקף תפקידה כמנהלת אזור בביכורי השקמה - אז נהגה לבקר בסניפים השונים של הרשת. "מי שאתה רואה שהוא קבוע, לאורך שנים, סביר להניח שהוא מהמשפחה או מקורב אליו בדרך כזו או אחרת. לדוגמה, שמוליק לוי, שהוא איש סודו ואמונו של לוי כבר הרבה שנים, שני הבנים שלו הם מנהלי סניף. יש אנשים שמחפשים קידום הרבה זמן, ולא מקדמים אותם".

מלבד זאת, כפי שמראה הדו"ח של 2014, לוי מעסיק כ–300 עובדי קבלן. ככל הנראה, לפחות חלקם ממזרח ירושלים. אין בכך כמובן שום פסול, אלא שעובדים שעמם דיברנו תוהים מדוע לוי טורח להביא לסניפיו עובדים מאזור זה. "בפתח תקוה למשל יש עובדים ערבים שלא מגיעים מכפר קאסם הסמוכה, אלא בהסעות ממזרח ירושלים", אומר מנהל זוטר לשעבר בחברה. "הוא משלם על הדלק, ואפשר להניח שהוא יכול למצוא עובדים גם בסביבה הזו. אבל זה כנראה משתלם לו באיזושהי צורה. כשהיו כמה ימים של סגר במזרח ירושלים פתאום לא הגיעו העובדים ולא היה להם עם מי לעבוד".

"היה עלול לקרות אסון ורסאי 2"

ירקות בתפזורת, במפעל ביכורי השדה קרית מלאכי
אילן אסייג

לאורך השנים פיתח לוי שיטה: הוא נוהג לפתוח סניף חדש, ורק לאחר מכן להתחיל להסדיר את סוגיית רישיון העסק. בימים אלו, כפי שנחשף כאן לראשונה, מנהלת היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובנייה חקירה בנוגע לכמה סניפים של לוי באזור ירושלים. כך למשל, ברחוב הפרסה 3 בתלפיות שבירושלים, במתחם שבו יש גם בתי קולנוע (מתחם שאותו רכש לוי לפני כמה חודשים), בוצעו לפני כמה שנים עבירות בנייה חמורות לכאורה ובכללן חסימה של יציאות חירום מהבניין ופעילות מסחרית על שטח של חניון שהוא עצמו מצוי לייעוד ציבורי. הטענות על חסימת יציאת החירום עלו במסגרת תביעה אזרחית שהגיש נגד לוי שכנו במתחם דאז, איש העסקים עזרא בליליוס. בשני הסניפים בגבעת שאול, שניהם עם ייעוד לתעשייה, לוי השתלט על חלק משטח החניון, בסמוך לכניסה לחנות, כדי למכור סחורה. למעשה, הוא "סיפח" חלק קטן מהחניון, הצמוד לכניסה לחנות, דבר המגדיל את שטח המכירה. באחד הסניפים הוא קיבל קנס של 18 אלף שקל בשל כך, ובשל הפעלת העסק ללא רישיון. בשני, בסניף המהדרין שברחוב כנפי נשרים, גם כן יש סיפוח כזה וסביבו שלושה מבנים שנראה כאילו נעשה בהם שימוש חורג, ולא ברור אם לעסק יש רישיון או היתר לשימוש חורג בקרקע. לפי תיק הרישוי בעירייה, ב–2010, 2011 ו–2014 היו במקום פקחים כמה פעמים וזיהו שימושים חורגים. ואולם רק בנובמבר 2014 הוגשה בקשה לאשר שימוש חורג במתחם.

עיריית ירושלים הפנתה אותנו ליחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד האוצר, ממנה נמסר כי "היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובנייה, מחוז ירושלים, מקיימת בימים אלה חקירה על עבירות חוקי התכנון והבניה בכמה מרכולי רמי לוי שיווק השקמה, שפועלים במחוז ירושלים בלבד. היחידה אינה מוסרת פרטים אודות חקירות שאותן היא מנהלת".

לפי הדו"ח השנתי של 2014, יש שישה הליכים משפטיים תלויים ועומדים נגד החברה. בשלושה מהמקרים מדובר בהליכים משפטיים בגין שימושים חורגים בקרקע או פעולה ללא רישיון עסק, ובשלושת האחרים מדובר בצווי איסור שימוש שהוצאו, אך נדחו עד שהחברה תסדיר את הנושא. בדו"ח, שבו לא מפורט באיזה סניף מדובר, מסביר לוי את השיטה שלו: "בדרך כלל בתיקים מסוג זה ניתן כנגד החברה קנס בסכום שאינו מהותי לחברה וכן צו הפסקת שימוש שביצועו נדחה כדי לאפשר לחברה להשיג את הרישיונות הנדרשים. השגת הרישיון ו/או ההיתר מבטלת את הצו".

ההליך הטרי ביותר שבו הורשע לוי הוא בפתח תקוה, שם תבעה אותו העירייה על פתיחת עסק ללא רישיון בגין הסניף שנפתח באוגוסט 2014. לפני כחודשיים הורשעה החברה, על פי הודאתה, בניהול עסק ללא רישיון. בשבוע הבא אמור להתקיים הדיון לגבי העונש. הקנס, שסביר להניח שתקבל החברה בשבוע הבא, יצטרף לסדרה של קנסות והרשעות בשנים האחרונות. כמעט תמיד ההרשעה היא של החברה, משום שבמסגרת הסדרי הטיעון רמי לוי דואג למחוק את שמו.

ב–2009 הושת על החברה קנס של 50 אלף שקל, על הצבה לא חוקית של מכולות בסניף החברה בצומת קסטינה. ב–2013 הושת על החברה קנס של 350 אלף שקל בגין הפעלת עסק ללא רישיון באשדוד, שימוש במבנה ללא טופס 4 וגם בנייה ללא היתר של גלריה בשטח 600 מ"ר, כך לפי פרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט השלום בעיר ביולי 2013. "אין מדובר בטעות בשיקול דעת ו/או רשלנות", נכתב בגזר הדין שהוקרא אז. "מדובר במעשה מכוון תוך התעלמות מופגנת מהוראות החוק, ככל הנראה משיקולים כלכליים ו/או שיווקים כאלו ואחרים".

מקרה נוסף אירע בשילת. ב–2012 הורשעה החברה בשימוש בקרקע בחריגה מהיתר, שהחל כבר ב–2009. כאן נפסק קנס גבוה של 500 אלף שקל - מחצית מהסכום לסמנכ"ל התפעול, שמוליק לוי. כעבור שנתיים, בעקבות ערעור, הקנס פחת לסכום כולל של 225 אלף שקל, ונקבע שעד אוקטובר 2016 יש להשיג היתר. הקנס הגדול ביותר שהושת על לוי היה במבשרת ציון - 900 אלף שקל, בגין שימוש בקרקע ללא היתר, אי־קיום צו שיפוטי וביצוע עבודות ללא היתר. הקנס, שניתן בפברואר 2013, נבע בעיקר מכך שלא בוצע צו הריסה שהושת עליו כבר בדצמבר 2008 להריסת מבנה בשטח של 1,000 מ"ר, שנבנה מפח ומתכת. המבנה לא היה בבעלותו של לוי, והוא שכר אותו. המבנה הוקם על כביש ראשי בשטח המיועד לתעשייה, ללא כל תשתיות לפתיחת סופרמרקט גדול. לפי גזר הדין של פברואר 2013, המבנה היה אמור להיהרס "בקרוב". אלא ששום דבר לא נעשה.

החודשים חלפו, החורף הגיע ועמו סופת השלגים הגדולה של דצמבר 2013. השלג נערם על גג הפח וגרם להתמוטטות המבנה כולו. אז כבר אי אפשר היה להתעלם מהמפגע ובמבשרת ציון לא אישרו ללוי להקים את המבנה מחדש. מאז אין ללוי סופר במבשרת ציון. בקניון שהוא בונה בימים אלה בסמוך לכביש מספר 1 אמור להיבנות גם סניף גדול חדש. "לוי חטף כאן אולי קנס גדול אבל האמת שהיה לו המון מזל", אומר בכיר בתחום האכיפה. "אם התמוטטות המבנה לא היתה מתרחשת בשבת, היה עלול לקרות כאן אסון ורסאי 2. הרי היו אז שלושה ימים שאנשים לא יצאו מהבית, וביום ראשון כולם הלכו להצטייד במצרכים. אין צורך לומר שבמקרה של אסון כזה גם המוניטין שלו היה הולך פייפן".

"למה החקלאים מסכימים לזה?"

בימים אלו מתכנן לוי הקמת מרלוג (מרכז לוגיסטי) בעיר מודיעין, שישתרע על פני 20 אלף מ"ר. עצם הקמת המבנה נובעת מהתגלגלות עסקית שיש לה קשר הדוק למה שצוין בתחילת הכתבה - הסכסוך עם עובדי ביכורי השקמה. במרלוג החדש ירכז לוי לא רק את פעילות רכישת הפירות והירקות אלא גם של מוצרים אחרים.

בסוף החודש יעביר לוי את פעילותו מתימורים למרכז לוגיסטי אחר, במזכרת בתיה, ובכך ייפרד סופית משותפיו בביכורי השדה דרום, לשביעות רצונם של לא מעט חקלאים. בביכורי השקמה היה לוי שותף עם חברת ביכורי השדה דרום, שבשליטת האחים שבע ומשפחת עזרא. שותפות זו, שהחלה ב–2007, היתה טובה לשותפים, רק לא לחקלאים, שסיפקו להם את הסחורה: בתימורים נוצר קרטל, בחסות החוק, שבו שלוש החברות של ביכורי שדה (באחת מהן שותף רמי לוי ב–50%, שתי האחרות הן שותפות יינות ביתן ורשת סופר העיר), תיאמו ביניהן מחירים והפעילו לחץ על החקלאים, כפי שנחשף ביולי על ידי יורם גביזון ב–TheMarker.

הדברים השתנו באוגוסט בעקבות הוראה של הממונה על ההגבלים העסקיים על ביטול הפטור מהסדר כובל בתחום החקלאות למי שעוסק בשיווק סחורה. לוי יצא מהשותפות עם ביכורי שדה דרום וקנה את חלקם בחברה. החברה שלו פעלה באופן עצמאי במשך כמה חודשים במתחם בתימורים. בשל פעילות זו, חקלאים רבים זועמים על רמי לוי, ובוועידת החקלאות לפני כשבועיים קראו לו חקלאים קריאות בוז באחד הפאנלים שבהם נכח. החקלאים זועמים עליו לא בגלל עצם הקרטל (שכאמור בוטל בינתיים), אלא בגלל שיטות עבודה בעייתיות, בלשון המעטה.

לדבריהם, התנהלותו היא כוחנית ולא הוגנת. אחת הטענות העיקריות נוגעת לשיטת הפחת. כאשר חקלאי מגיע עם סחורה למתחם תימורים, בקר איכות מטעם לוי נוהג לבדוק את הסחורה ולטעון שחלקים גדולים ממנה פגומים או נחותים - ובכך להוריד את מחירה. בנוסף מלינים החקלאים על עמלות גבוהות ותשלום מיותר עבור ארגזים. "בסוף זה מגיע ל–50% הנחה", אומר יעקב נוימן, מגדל חצילים ממושב גני יוחנן, שלדבריו הפסיק לעבוד עם לוי בגלל שיטות העבודה בתימורים. "למה החקלאים מסכימים לזה? הם מראש נמצאים בעמדת נחיתות. אף אחד לא רוצה לחזור עם סחורה הביתה, כי אז צריך לפרוק אותה ולהעמיס אותה על ארגזים של רשת אחרת. זה זמן, זה כסף לעובדים, כבר עדיף להשלים עם מה שיש".

"כבר פחות ופחות חקלאים עובדים אתו", אומר דרור גדיש, חקלאי מעין יהב שפעיל גם בתחום שיווק התוצרת. "צריך לומר שהמצב כיום טוב יותר, מפני שלוי נפרד מהאחים שבע. לפני זה היינו ממש שק החבטות שלהם. כשהם היו מתואמים הם עשו מה שהם רוצים. אבל זה לא אומר שנגמרו הבעיות. אני מכיר את שיטת הפחתים. זאת פשוט התנהלות אגרסיבית מול החקלאים. הוא אולי מצטדק ואומר שהוא נלחם בשביל הלקוחות - אבל הוא נלחם על יותר מדי גבים שהוא כופף בדרך. המשואה שהוא הדליק - זה על הבתים שלנו, שלא נמצאים ברמת אביב אלא בגבולות".

עובדי ביכורי השקמה מאשרים שאכן זאת השיטה. "ברור שזה נכון", אומרת אמיתי־רחמים. "בקר איכות שהיה דואג להרבה פחתים, היה נחשב לעובד טוב, תותח. חוסר הגינות? כל המערכת עובדת ככה", היא אומרת. "החקלאים צודקים בטענות על הפחת", מוסיף מלול. "אבל צריך להיות הוגן ולהגיד - לוי לא המציא את השיטה. כנהג טריילר ותיק בענף הירקות, אני יכול להגיד שגם דנקנר עשה את הדברים האלה. השיטה דפוקה. לוי רק ממשיך שושלת מפוארת של גועל".

ואולי זו בדיוק הנקודה. מלוי, בזכות התדמית שידע לטפח לעצמו בשנים האחרונות, מצפים ליותר. ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני), שמלווה את המאבק של מלול וחבריו, מכיר גם את הסיפורים של החקלאים בזכות קרובי משפחה שמגדלים בצל בצפון הארץ. "הרבה פעמים אנחנו ממהרים לקשור כתרים לאנשים בזמן שלצד המאור של המטבע יש גם צד אפל", הוא אומר. "לוי מתנהל כמו בריון מסחרי. גם עם העובדים, גם ביחס לחקלאים. אפשר לראות את זה גם בדיווידנדים שהוא מושך. מאחורי העוף הזול שכולנו התפעלנו ממנו במשך כל השנים עומד אדם שבהתנהלותו יש יותר מרבב".

"נמשיך להיות סל המוצרים הזול במדינה"

מרמי לוי נמסרו הדברים הבאים: "קבלת רישיון עסק למרכול כרוכה באישורן של כמה רשויות, שחלקן נותנות אישור סופי רק אחרי שהמרכול פועל. בשילת, ביצענו כל מה שצריך היה לבצע ושילמנו היטל השבחה. קיבלנו את האישורים ויום אחד באה הוועדה המחוזית והחליטה שהעניין עוד לא עבר את הייעוץ שלה ולכן האישורים שקיבלנו לא מספיקים, אחרי שבוועדות עשיתי כל מה שנדרש וכבר גייסנו 200 עובדים. באשדוד הסניף פעל ללא רישיון רק תקופה קצרה, ולדעתנו הרשות המקומית הפעילה שיקול דעת שגוי ובלתי סביר כשהחליטה להגיש כתב אישום. לסניף בבאר טוביה יש כיום רישיון עסק בתוקף. במבשרת ציון הסניף נפתח באישור הרשות המקומית. רק אחרי שביקשנו לתקן את הגג שקרס בשלג, נאמר לנו שאין לגג טופס 4.

"בנוגע לסניף ברחוב כנפי נשרים בגבעת שאול: המרכול פעל עם היתר עד לפני כמה חודשים. למרות אישור הבקשה לשימוש חורג בדצמבר 2014 רק לפני כמה חודשים העירייה הנפיקה לחברת רמי לוי שומת היטל השבחה לשימוש חורג ולכן העיכוב בחידוש הרישיון נובע מנסיבות שאינן בשליטתנו. לגבי רחוב הפרסה - אין שום חריגות בנייה. הנושא עם החניון סודר. הטענות שעלו בתביעה של בליליוס היו לא נכונות. מר לוי מנחה את הכפופים לו לפעול כחוק ללא יוצא מן הכלל. באותם תיקים שבהם ביקש לוי למחוק את שמו, הוא לא ביצע את העבירה ולכן בהסכמת הפרקליטות ביקש לזמן לדיון במקומו את הגורם האחראי לכך בחברה.

"לגבי היחס לעובדים: ברשת שיווק השקמה חל 'צו הרחבה בענף המזון', צו שהרחיב הסכם קיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לבין לשכת המסחר, ולפיו העובדים מרוויחים יותר משכר מינימום ומוענקות להם הטבות הרבה מעבר לשכר מינימום (פנסיה מלאה מעבר למחויב על פי חוק, הוראות מרחיבות בדבר הבראה וחופשה, ביגוד ותוספות ותק. עובדים מעל שלוש שנים אף זכאים לקרן השתלמות ומשכורת 13). לפיכך, אין עובדים ברשת המשתכרים שכר מינימום. ברשת יש עובדים של עשרות שנים והתחלופה אצלנו מהנמוכות בענף. לגבי שאלתך על העסקת עובדים ממזרח ירושלים: זו שאלה גזענית. הרשת מעסיקה עובדים מירושלים המאוחדת ומכל הארץ, כולל מהשטחים, בהתאם לחוק וללא הפליה על רקע גזע, דת או מין.

"בעניין פרשת חברת ביכורי השקמה – ההפך הוא הנכון. הנושא נידון בבית משפט. בית המשפט עוד לא קבע שרמי לוי סגר את העסק על רקע ההתארגנות, זו עובדה שצריכה להיות מוכחת בבית הדין האזורי לעבודה. העובד שמוזכר בכתבה כי פוטר לפני כשנה לא פוטר על רקע ההטרדה המינית. התלונה היתה לפני כשנה וחצי, נבדקה וטופלה כחוק. אז וגם עתה הובהר למתלוננת בכתב כי אם היא סבורה שמאן דהוא הטריד אותה מינית עליה להתלונן במשטרה.

"בנוגע לחקלאים - אני לא התנהלתי בחיים מול חקלאים, כל האמירות הללו הן כדי למנוע ממני להמשיך למכור בזול. לא יעזרו שום טענות של אנשים שלא מהתחום, למנוע ממני להמשיך למכור בזול ולהוביל דרך להוזלת סל המזון בארץ. יינות ביתן נכנסו לתימורים רק לפני כשנתיים ואני התנגדתי לאורך כל הדרך לכניסתם, ולכן כצעד ראשון, מיד כשהתאפשר לי קניתי את החלק של ביכורי שדה. כצעד שני סגרתי את חברת ביכורי השקמה וצעד שלישי הוא עזיבת המרלוג בתימורים למחסן עצמאי עד סוף החודש.

"אנו חברה ציבורית והכל מדווח ונעשה כחוק. כל מה שמוצג על ידך כניגוד עניינים אינו נכון, הכל נעשה כחוק ולטובת החברה. בני המשפחה עובדים בעסק עשרות שנים וימשיכו לעבוד. מספר בני המשפחה העובדים ברשת לא גדל מאז ההנפקה, אף שהרשת גדלה פי חמישה. בני המשפחה עושים את עבודתם על הצד הטוב והנאמן ביותר.

בעניין ההסכם עם מגה: "אנו באנו בתום לב לחתום על הסכם קנייה של 22 סניפים של מגה. מדבריך נאמר כי יש שחיקה ברווחיות. להזכירך אנו חברה ציבורית ומן הדו"חות המפורסמים ניתן לראות כי השחיקה נובעת מהורדת מחירים ומירידה ברווח הגולמי, כך שיש סתירה בדברייך. הדו"חות הכספיים כפי שדווחו לבורסה מראים עלייה של 15% במכירות ברבעון האחרון. לגבי סניף אשדוד, בין 2013 ל–2015 הורדנו מחירים.

"אישור הכניסה לכנסת ניתן לי כחוק. מילאתי טפסים והגשתי בקשה על פי חוק. הבקשה הוגשה בשל זימונים על בסיס יומיומי לכנסת לוועדות השונות לגבי חוק המזון ועניינים אחרים שבהן הוועדות מבקשות את חוות דעתי. הבקשה הוגשה על פי הנחיות שקיבלתי מהכנסת ונדונה כחוק. לא קיבלתי המלצה או עזרה מאף פוליטיקאי. ארבע מפלגות הציעו לי להופיע במקומות גבוהים ברשימות שלהן בבחירות האחרונות ואני סירבתי. הפוליטיקה שלי היא העובדים והלקוחות שלי. לגבי ניגוד עניינים - המתחרים שלי (כמו גם במקרה זה) דאגו להגיש תלונות, הנושא נבדק ולא נמצא כל רבב וניגוד עניינים.

"אנו נמשיך לייצר עוד מקומות עבודה ועד סוף 2016 נייצר עוד כ–2,000 מקומות עבודה. רק בשבוע האחרון נפתח סניף חדש ביבנה, שיצר תחרות מקומית והורדנו את סל המוצרים באזור בכ–20%–25%. אנו נמשיך לפתוח סניפים ונפתח עד סוף 2016 עוד כ–12–15 סניפים חדשים ונשרת את עם ישראל במקומות שבהם לא היינו. אנו נמשיך להוביל דרך ולייצר תחרות ולדאוג שעם ישראל יקנה מוצרים במחירים נמוכים. אנו נמשיך להיות סל המוצרים הזול במדינה. בכל סל אקראי של 20 מוצרים אנו זולים יותר מכל אחד אחר, ב–15%–20%. גם בבדיקות של המועצה הצרכנות, אנחנו תמיד יוצאים הכי זולים".

אילן אסייג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#