מלר"ז נמחקת מרשימת הגופים המורשים לתבוע על פגיעה בסביבה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלר"ז נמחקת מרשימת הגופים המורשים לתבוע על פגיעה בסביבה

השר גבאי החליט כי עמותת מלר"ז, שהתנהלותה הבעייתית נחשפה בסדרת תחקירים ב-TheMarker, תמחק מרשימת הגופים המורשים לתבוע על פגיעה בסביבה ■ העמותה מאיימת על עסקים בתביעות מופרכות, ומנצלת לרעה את זכות האכיפה שניתנה לה

תגובות

עדכון: היום - ה-15 בפברואר 2016 - אישרה ועדת הפנים פה אחד את הוצאתה של מלר"ז מרשימת המשרד להגנת הסביבה. להצעת המשרד לא היו מתנגדים.

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, החליט להוציא את המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל (מלר"ז) מרשימת הגופים המורשים בחוק למניעת מפגעים סביבתיים. ההחלטה התקבלה לאחר שימוע, והיא תועבר לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת.

דניאל בר און

בנימוקים להחלטה מציין השר כי "בבדיקה שערך המשרד עלה כי מלר"ז השתמשה בסמכות שהוענקה לה בחוק באופן לקוי ובלתי ראוי. בין היתר, העלתה הבדיקה כי השינוי שעבר תחום הטיפול בשפכים בשנים האחרונות הוביל את מלר"ז לייצר מערכת של גבייה כפולה לזו של תאגידי המים והביוב, שאין לה תרומה סביבתית, ושהינה מכבידה שלא לצורך על עסקים קטנים.

החוק למניעת מפגעים סביבתיים מאפשר לגופים המוכרים ע"י המשרד להגנת הסביבה לתבוע תביעות אזרחיות נגד מזהמים ולקבל מבית המשפט צו להפסקת המפגע. החוק אינו מאפשר קבלת פיצוי כספי אלא רק צו. על פי בדיקה שערך המשרד להגנת הסביבה, נציגי מלר"ז טענו בכמה מקרים שיגישו נגד עסקים קטנים קובלנות פליליות ודחקו בהם להגיע להסכמי פשרה, במסגרתם היו קובעים לעמותה סכומי הוצאות גבוהים".

מדובר בלשון נקייה לפעילות בעייתית מאוד שנחשפה בסדרת תחקירים ב-TheMarker, והביאה לא מעט עסקים להתלונן על מלר"ז בפני המשרד להגנת הסביבה. במשך שנים מילאה מלר"ז את קופתה דרך שימוש במעמד שנתן לה החוק לאיום בתביעות עצומות על עסקים כמו מוסכים ואחרים, ו"הסכמה" להתפשר, אם בעל העסק יעביר כסף לקופתה. לא מעט עסקים טענו כי מדובר בפעילות הגובלת בסחיטה.

בנוסף נחשף כי העמותה, שהוקמה כבר בשנות החמישים, יושבת בדירה השייכת למדינה במרכז תל אביב כבר עשרות שנים, מבלי לשלם שכר דירה ומבלי שהיא מוכנה לצאת ממנה, על אף דרישות חוזרות ונשנות של מינהל הדיור הציבורי באוצר. בשנים האחרונות עומד בראש העמותה מי שעבד בעיריית רמת גן אך פוטר ממנה. מרגע שהגיע לעמותה החל לקבל שכר בסך 25 אלף שקל, על אף שמעולם לפני כן לא ניתן שכר למנכ"ל, והעמותה סבלה מגירעון.

הגופים המוכרים על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים הם רשות הטבע והגנים, קק"ל, החברה להגנת הטבע, ועוד, ובסמכותם לתבוע בעקבות מפגעים סביבתיים.

השר גבאי: "עמותות מסוג זה אמורות לסייע לשיפור הסביבה ולא להפוך גורם נוסף המקשה לשווא על חיי העסקים הקטנים, שגם כך מתקשים להתמודד".

מהמלר"ז נמסר בתגובה: "כל הפעולות שעשתה מלר"ז היו בבקשת, בשליחות, בתיאום, בהסכמת המשרד ועם ציודו ואנשיו! ההתנהלות של מלר"ז מול הגופים המזהמים בהם טיפלה נעשתה אך ורק על פי החוק ועל פי הסדרים בין עורכי דין של הצדדים לעניין הפסקת הזיהום והחזר הוצאותיהם של עורכי הדין, נקבעו על דעת עורכי הדין של הצדדים ובאישור בית המשפט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#