קידום נשים בהיי-טק: משימה לאומית וכלכלית - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קידום נשים בהיי-טק: משימה לאומית וכלכלית

מרבית הנערות בבתי הספר התיכוניים ייטו וינווטו לבחור במקצועות שאינם מניחים תשתית לקריירה טכנולוגית והפערים ממשיכים במערכת ההשכלה הגבוהה ■ הפתרון מתחיל בהכרה בבעיה ובהשקעת מאמצים ומשאבים בעידוד נשים לבחור במסלולי לימוד מדעיים-טכנולוגיים

5תגובות

לנשים בישראל אין הזדמנות שווה. הן כמחצית האוכלוסייה, אבל רחוקות מלהיות מחצית מכוח העבודה בכלל, ובתעשיית ההיי-טק בפרט. רק 9% מהמנכ"לים הם מנכ"ליות ורק 19% ממשרות הניהול הבכירות מאוישות בידי נשים, לעומת 30% בממוצע במדינות המערב. רבות מהנשים שמצליחות להשתלב בתעשיות הטכנולוגיות נושרות בשלב מוקדם של הקריירה, כדי לטפח את הקריירה המקבילה של ניהול חיי משפחה ומשק הבית.

כבר בגיל צעיר נשים נתקלות בחסמים רבים בהשתלבות בתחומים טכנולוגיים ומדעיים. מרבית הנערות בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים, שהם השלבים הראשונים במסלול ההתפתחות שלהן, ייטו וינווטו לבחור במקצועות שאינם מניחים תשתית לקריירה טכנולוגית - גם אם הן מתעניינות בתחומי טכנולוגיה ומסוגלות להשתלב בהם בדיוק כמו הנערים בכיתה. הפערים ממשיכים במערכת ההשכלה הגבוהה. אף שנשים הן יותר ממחצית הסטודנטים, רק 28% מהסטודנטים להנדסה ולמקצועות טכנולוגיים נוספים הם נשים.

עובדות יושבים במשרדים של חברת היי-טק. למצולמות אין קשר לכתבה
בלומברג

בהמשך דרכן, רק חלק קטן מהנשים בעלות השכלה רלוונטית להיי־טק מצליחות להשתלב בתעשייה כעובדות מן המניין, ועוד פחות מקודמות לעמדות בכירות. סביבת העבודה בחברות היי־טק נחשבת גברית, ומונעת מנשים להתפתח ולהישאר בה לאורך זמן, בעיקר בשל אופי העבודה התובעני ושעות העבודה הרבות, המקשים לאזן בין קריירה למשפחה. התוצאה: רק 35% מהמועסקים בתעשיית ההיי־טק בישראל הם נשים, ורק כ-17% נמצאות בתפקידי ניהול.

ההפסד כפול: לנשים יש נגישות פחותה למקצועות מבוקשים ומתגמלים, ולתעשיית ההיי־טק ולמדינה כולה אין אפשרות למצות את פוטנציאל ההון האנושי בתחומים המהווים מנוע צמיחה של המשק. רק 10% מיזמי ההיי-טק הם יזמיות, ורק 3% מהחברות שבראשן עומדת אשה זוכות להשקעה - אף שמחקרים מראים כי ככל שצוות המיזם, ובעיקר בדרגות ניהול בכירות, כולל יותר נשים, כך גוברים סיכויי הצלחתו. עוד עולה ממחקרים כי נשים נוטות לשים דגש על מגוון תחומים, מה שתורם לאיכותו ולהצלחתו של מוצר.

לישראל יצא שם של אומת הסטארט-אפ, והיא בין המדינות המובילות בתחום. קיים פה ריכוז המדענים והמהנדסים הגבוה בעולם. שלושה עשורים של תעשייה טכנולוגית מצליחה נשענים על הון אנושי איכותי במיוחד. תנאים אלה מקנים פוטנציאל ייחודי לתעשיית ההיי־טק הישראלית לשמש מקפצה לקידום נשים.

התעשייה עתירת הטכנולוגיה והידע היא עמוד התווך והקטר שמושך את הכלכלה הישראלית, ועלינו לפעול לכך שנשים ייקחו חלק פעיל בהובלתה. במחקרים באירופה הוערך שאם נשים ישתתפו בכוח העבודה בשיעור דומה לגברים, התוספת לתמ"ג האירופי תהיה 9 מיליארד יורו. קידום נשים וקידום כלכלי שזורים זה בזה, ולהיי-טק הישראלי היכולת ליצור קפיצת מדרגה בשני התחומים גם יחד.

יש לראות בקידום נשים הזדמנות ומשימה לאומית. הפתרון מתחיל בהכרה בבעיה ובהשקעת מאמצים ומשאבים בעידוד נשים לבחור במסלולי לימוד מדעיים-טכנולוגיים. הפערים המגדריים האלה אינם עובדה מוגמרת. טיפוח קריירה משגשגת לצד חיי משפחה הוא אתגר מורכב, אבל אפשרי. עתיד המדינה ותעשיית ההיי־טק תלויים גם בשילוב יותר נשים, והדבר יבטיח את המשך המובילות של ישראל.

הכותבת היא השרה לשוויון חברתי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#