"כמעט שאין רואי חשבון בפוליטיקה והמדינה מנצלת את זה. חונקים אותנו" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כמעט שאין רואי חשבון בפוליטיקה והמדינה מנצלת את זה. חונקים אותנו"

נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה, וסגניתו איריס שטרק, לא מרוצים מהכיוון שאליו צעד תחום ראיית החשבון ומתכוננים למלחמה - באקדמיה, בחשכ"ל ובמשרד המשפטים ■ בין היתר, מתכוונים השניים לעצור את הירידה במספר המתמחים ולהעלות דרמטית את התעריפים שמתקבלים במכרזי מדינה

30תגובות

אחד הנושאים הבוערים העומדים על סדר יומם של נשיא לשכת רואי החשבון, יזהר קנה, וסגניתו, איריס שטרק, ירים לא מעט גבות של קוראי עיתונים כלכליים. בניגוד לתחושה כי השוק מוצף בבוגרים שאינם מצליחים למצוא התמחות ולפיכך חלקם נוטשים, טוענים השניים, שבאחרונה זכו בבחירות להנהגת הלשכה, כי המגמה מתהפכת.

"אם לפני חצי שנה היית שם יד בכביש ומשיג 1,000 מתמחים — כיום זה לא קורה", אומר קנה, שמחזיק בפירמה מובילה. "כרגע אנחנו בנקודת איזון, אבל מגמת הירידה ברורה ומובהקת".

איריס שטרק ויזהר קנה
אייל טואג

הסיבה לשינוי המגמה היא ירידה במספר הסטודנטים הנרשמים ללימודי ראיית חשבון, לאחר שנים שבהן נרשמה עלייה במספרם. "כדי שהשוק יהיה בשיווי משקל, אנחנו זקוקים לכ–1,500–1,600 בוגרים בכל שנה", אומר קנה. "בשנים האחרונות המספר הגיע ל–1,800 בשל ריבוי מוסדות לימוד שקיבלו אישור מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) להקים עוד מסלולים".

לדברי קנה, "העודף הזה, לא רק שפוגע ביכולת למצוא מקומות התמחות, הוא גם מוביל לירידה בשכר. המודעות הציבורית לשוק המוצף הפכו אותו לאטרקטיבי פחות, וההרשמה פחתה. במכללה למינהל, למשל, שמספקת 28% מהמתמחים לשוק רואי החשבון, סיימו 474 בוגרים ב–2012. שנתיים אחרי סיימו רק 422. את אותה מגמה אנחנו רואים גם במקומות אחרים. לאורך זמן יווצר פה מחסור. אנחנו לא אוהבים את הנדנדה הזאת, שמזיקה הן למתמחים, הן למעסיקים והן למוסדות האקדמיים, ונחושים לטפל בה".

הפתרון ל"נדנדה", לפי שטרק, שגם היא בעלת משרד רואי חשבון, מתחיל ונגמר בתכנון. "עד כה הגישה היתה 'ניתן לכוחות השוק לפעול'", היא אומרת. "אנחנו כלשכה רואים את עצמנו כמי שאחראים על התכנון האסטרטגי ארוך הטווח של המקצוע, בדומה ללשכה האמריקאית. אם עד כה כיבינו שריפות, כעת אנחנו רוצים לתכנן לעתיד. אף גורם בשוק לא לקח על עצמו לטפל בנושא המתמחים, אז ניקח אותו על עצמנו: נאסוף מידע ועם המוסדות האקדמיים ננווט בין ביקוש להיצע. חייבים לעבוד באופן הדוק ביחד".

"רואה חשבון טוב זה 'סטייט אוף מיינד'"

מספר הסטודנטים לראיית חשבון במוסדות מרכזיים

מספר המתמחים אינו הנושא היחיד שעלה על שולחן הלשכה כאחת המטרות הראשיות שבהן יעסקו קנה ושטרק, אלא גם איכות הלימודים ותוכנם. "מוסדות אקדמיים שמלמדים ראיית חשבון להיות חייבים בעלי סגל אקדמי קבוע וחזק, והלשכה תתריע בפני משרד המשפטים, המאשר הגשת סטודנטים למבחנים הסופיים, כשזה לא קיים", אומר קנה. "מכיוון שרואה חשבון טוב זה 'סטייד אוף מיינד', היינו שמחים אם באקדמיה היו מלמדים יותר אתיקה. בחלק מהמקומות זה קורה, בחלקם עדיין לא".

הקשר של הלשכה עם האקדמיה, לדבריהם, חשוב גם מכיוונים נוספים. לדברי שטרק, "הדמויות הבולטות בתחומנו צריכות לחזק את הקשר עם האקדמיה, ובין היתר, להרצות, לדבר בכנסים, לפגוש את הסטודנטים ולעודד אותם להמשיך ללמוד. מעטים האנשים שפונים לתארים שניים ושלישיים, יש מעט מדי מחקר בתחום שלנו, וזה מחליש אותו לאורך זמן. במקביל, ראוי שהמוסדות יאפשרו גם מסלולי לימוד נוספים ועכשוויים, כמו שילוב של ראיית חשבון וטכנולוגיה, שכן ההבנה בשני התחומים האלה נהפכת למרכזית בדרישות השוק".

קנה ושטרק מציגים עוד כמה מטלות שלקחו על עצמם, ובהן הרחבת רשימת מקומות ההתמחות, הקטנת שכר הלימוד של שנת ההשלמה והצערת הוועדות. "רשימת המוסדות שבהם יש סביבת ביקורת וראוי כי יקלטו מתמחים צריכה להיות הרבה יותר רחבה", אומר קנה. "כך יהיו יותר מקומות התמחות שבהם המתמחים פוגשים סביבת ביקורת, שהיא לב ליבו של המקצוע. כיום התחושה היא שאם אתה לא מוצא מקום בפירמות הגדולות - לא תוכל להצליח. את זה צריך לתקן על ידי הרחבת הרשימה. כך למשל, לא ייתכן שקופות החולים או חברת החשמל לא יקבלו מתמחים לכל תקופת ההתמחות, כמו גם רשות המסים".

מחיר שנת ההשלמה הוא אתגר. מדובר בשנה הרביעית, שנת בחירה, שאותה לומד רוב מוחלט של בוגרי המקצוע לפני בחינות הלשכה (רק 500 מתוך 13.2 אלף בוגרים בחרו לא ללמוד אותה). השנה הזאת עולה כ–40 אלף שקל - פי שניים וחצי יותר משנה אקדמית רגילה. את קנה ושטרק המספר הזה מכעיס.

סטודנטים באוניברסיטת תל אביב.
דודו בכר

"השנה מוצדקת, אך השאלה היא אם המחיר מוצדק", אומרת שטרק. "משרד המשפטים נותן למוסדות, שהם גופים מל"גים, לעשות כסף על תוכנית לא מל"גית. לימודי שנת ההשלמה צריכים לעלות כמו שנת לימודים רגילה במקרה הגרוע, ואף פחות. בנוסף, שנת ההשלמה צריכה לכלול הכשרה מעשית כדי שלדור העתיד יהיו כלים טובים יותר להתמודד עם דרישות המקצוע. בנושא הזה אנחנו מאוד נחושים לטפל".

תחום נוסף שהשניים מעוניינים לקדם הוא הצערת הרכב ועדותיה השונות של הלשכה. "כיום הגיל הממוצע של החברים הוא יותר מ–50", אומר קנה. "זה נובע גם מהעובדה שלצעירים יש פחות זמן לעבודה התנדבותית, אבל גם משום שהלשכה היתה פחות מכוונת אליהם. אנחנו רוצים נוכחות חזקה של הדור הבא גם בוועדות".

"אנחנו לא גילדאים", מוסיפה שטרק. "תפקיד הלשכה הוא לא להתרכז בייצוג האינטרסים של המשרדים הגדולים. עלינו להפוך לבית של כולם - הצעירים חשובים לנו מאוד, כמו גם העובדים השכירים, שהוזנחו. אנחנו פועלים לשילוב יותר נשים בתפקידים בכירים בתחום, ולקרב רואי חשבון חרדים וערבים, הכל מתוך תפישה שתכנון עתידי אסטרטגי הוא הדרך הנכונה לשמור על מקצוע ראיית החשבון".

"שעת רואה חשבון יוצרת מכרזי הפסד"

נושא אחר שלקחו על עצמם שטרק וקנה לטפל בו כולל כניסה חזיתית בתעריפים שקבע אגף החשב הכללי במכרזי מדינה. "השכר השעתי של רואה חשבון קבוע ומסתכם ב–243 שקל, בין אם הוא מומחה או מתמחה, לעומת יועץ סיכונים או מהנדס, שמתחילים ב–314 שקל בשעה, ומשם זה רק עולה", אומר קנה. "נוצר אבסורד - העבודה עצומה, אבל השכר זעום. בגלל הערכת החסר של תפקיד רואה החשבון, כמו גם התחרות הרבה, גם חברות ציבוריות מתמחרות נמוך מדי את שכר הטרחה".

מספר רואי החשבון שקיבלו רישיון

קנה מוסיף: "נוצר מצב שמשרד רואי חשבון עושה חישוב פשוט ואומר לעצמו: 'את הכסף אני לא אעשה בביקורת, לב המקצוע, אלא במוצרים נילווים כמו כתיבת תוכניות עסקיות או ייעוץ בתחום המיסוי'. מי שנפגע בתהליך הזה הם המשרדים הקטנים והבינוניים שעוסקים בראיית חשבון קלאסית ולא יכולים, כמו המשרדים הגדולים, לאזן בשירותים הנילווים".

"למחירי ההפסד שכופים עלינו החשב הכללי או הרשות לניירות ערך יש השפעה רעה על איכות העבודה הנדרשת", מוסיפה שטרק. "אם אי־אפשר לשלם בתחום הביקורת, אנשים איכותיים - שומרי הסף שמבקרים את הדו"חות הכספיים - יעזבו, והמשרדים הקטנים והבינוניים עלולים להיעלם. כך תיפגע גם התחרות".

הפתרון לפי קנה ושטרק הוא בדיקה מחודשת של התעריפים שנקבעו, והעלאתם באופן דרמטי. "באחרונה החשבת הכללית, שהיא רואת חשבון בעצמה, הכניסה סעיף חדש במכרזים שקובע כי אם המחיר הניתן במכרז נמוך ב–10% מן ההצעה הממוצעת - ההצעה נפסלת, כי ברור שמדובר במכרז הפסד, שיפגע הן בחברה שלוקחת אותו והן בעובדיה. זה צעד נבון לקראת תיקון המצב".

איך קרה שדווקא עלות שעה רשמית של רואה חשבון כל כך נמוכה?

שטרק: "אין לנו לובי חזק. כמה רואי חשבון יש בכנסת? להבדיל מעורכי דין, כמעט שאין רואי חשבון בפוליטיקה, והמדינה מנצלת את החולשה שלנו. חונקים אותנו, ואת זה יש לתקן, הרי מדובר בעתידו של המקצוע, ואין חולק על העובדה כי עבור מינהל תקין ומלחמה בשחיתות, מדובר במקצוע חשוב ביותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#