"נשים מרוויחות 2,300 שקל פחות בחברות עירוניות, ו-7,000 שקל פחות בחברות ממשלתיות ביחס הגברים" - TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נשים מרוויחות 2,300 שקל פחות בחברות עירוניות, ו-7,000 שקל פחות בחברות ממשלתיות ביחס הגברים"

הרוב הנשי מוחלט בגופים בהם השכר הממוצע נמוך, כמו רשויות מקומיות או גופים נתמכים, אך בחברות הממשלתיות שיאניות השכר, הן רק רבע מן העובדים ■ פערי השכר ניכרים בכל מקום. בדרגות ניהול 89% מן המנכלים הם גברים ו-100% מיו"רי הדירקטוריונים

2תגובות
אישה מציירת גרף בידה
stockxch

"שכר הברוטו של גברים בכלל הסקטורים גבוה משכר נשים", קובע דו"ח הממונה על השכר. "הפער נע בין 1,336 שקל בחברות עירוניות ו-6,979 שקל ברוטו למשרה מלאה. ברוב הסקטורים נרשמה עליה ריאלית בשכר נשים אך זו לוותה בעליית שכר ריאלית גבוהה יותר בקרב גברים".

זו השנה הרביעית בה הממונה על השכר מדווח גם דיווח מגדרי, קרי – חלוקת השכר לגברים ונשים, והנתונים עגומים. פערי השכר גבוהים מאוד על אף העובדה כי בגופים הציבוריים עמד מספרן של הנשים על 58% מכלל המועסקים בסוף דצמבר 2014.

שכר הברוטו הממוצע לגברים בחברות ממשלתיות עמד על 22 אלף שקל לעומת 15 אלף שקל לנשים, ומספר הנשים היה נמוך יחסית - 25% בלבד. לעומת זאת ברשויות המקומיות הן מהוות רוב ברור - 75 אלף נשיפ מול 36 אלף גברים, 69%, אך פערי השכר עמדו על 12 אלף שקל לגבר לעומת 9,000 שקל בלבד לאישה.

גם בגופים נתמכים, שם השכר הממוצע נמוך, מספר הנשים עומד על למעלה מ-60%. אבל זה לא עזר לפערים - 18 אלף שקל לגברים לעומת 13 אלף לנשים.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
תומר אפלבאום

ניכר כי בגופים בהם יש רוב נשי גם מרוויחים פחות בממוצע, לעומת החברות הממשלתיות לדוגמה, שם יש רוב גברי, והשכר הוא הגבוה ביותר בקרב הגופים הציבוריים.

מבדיקת חלקיות המשרה עולים עוד נתונים עגומים – לעומת 77% מן הגברים העובדים במשרה מלאה, הרי שבין הנשים במגזר הציבורי ניתן לראות כי רק 51% עובדות במשרה כזו. בחברות העירוניות למשל לא פחות מ-22% מן הנשים עובדות במשרה חלקית (על אף שגם שם יש רוב נשי) לעומת 10% בקרב גברים. במועצות הדתיות קרוב ל-30% עובדות במשרה חלקית לעומת 6% בלב מקרב הגברים. מובן לשחלקיות המשרה יש השפעה גדולה על גובה השכר.

לאחרונה פירסם הכלכלן הראשי של האוצר סקירה ובה נתון מעניין – בישראל 10% מקרב העובדות הן במשרה חלקית בעל כרחן, לעומת מחצית מהמספר הזה במדינות ה-OECD. מספר הגברים העובדים במשרה חלקית בעל כורחם עומד על 4% בלבד בישראל, ומחצית במדינות המפותחות.

מבדיקת התפלגות התפקידים הבכירים עולה רוב ניהולי גברי ברור למעט בתפקידי דוברות ויעוץ משפטי בהם יש רוב נשי. בנוסף ניראית חלוקה ברורה ב"גטו הורוד" – 80% מקרב עובדי הסיעוד, ועבודה סוציאלית הן נשים לעומת 90% בקרב גברים בתחומי המחקר, הנדסאים או מהנדסים.

בקרב יו"ר דירקטוריון קיים רוב של 100% גברים, כמו גם בתפקיד רבני ערים. מנכ"לים – 89% , לעומת 11% נשים. בתפקיד מהנדס ראשי ניתן למצוא 14% נשים, ובקרב מנהלי בתי חולים – 17% נשים. בקרב מנהלי מחלקות רק 18% הן נשים. לעומת זאת בתפקידי ראיית חשבון 57% מן המנהלים הן מנהלות. סגני רקטור – 55% אבל בין הרקטורים נמצאות רק 22% נשים. בקרב הדוברים 49% הן נשים ובין היועצים המשפטיים הבכירים – 52%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#