האשה הזו יכולה להפוך אתכם לעשירים מאוד - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האשה הזו יכולה להפוך אתכם לעשירים מאוד

למה המשקיעות בישראל מתרחקות מההיי-טק? האם זה משפיע על הסיכויים של יזמות לגייס הון לסטארט־אפים - ומה יכול להוביל לשינוי המצב? ■ האנג'לים - כתבה שישית ואחרונה בסדרה

7תגובות

כשחושבים על אנג׳ל, התמונה העולה בראש היא של גבר, איש היי־טק, לרוב בשנות ה–40 לחייו, לבוש בג׳ינס וטי־שירט. גרסה קצת יותר בוגרת ומיושבת של סטארט־אפיסט תל אביבי אופייני — אחד שכבר עשה את הונו, ועכשיו יכול ליהנות מהשקעות ביזמים צעירים ובליווי שלהם. הוא היה פעם אחד מהחבר׳ה, ועכשיו שינה את הפוזיציה שלו בתעשיית הסטארט־אפים — מיזם למשקיע.

ד״ר הלגה קרונהיים היא כמעט התיאור ההופכי של ההגדרה הזאת. קרונהיים, דוקטור למתמטיקה בהכשרתה, מומחית בתחום הביטוח, עבדה כ–40 שנה בהולנד. שם גם נחשפה לראשונה לאפשרות להשקיע בסטארט־אפים, בשנות ה–80. כיום, כשהיא בת 87, פורטפוליו ההשקעות שלה כולל 15 סטארט־אפים. היא היתה שמחה להמשיך להשקיע — אבל רואה החשבון שלה המליץ לה להפסיק.

הלגה קרונהיים
עופר וקנין

קרונהיים פוגשת את היזמים הצעירים במרפסת דירתה במרכז תל אביב, שממנה יש תצפית מרהיבה לקו החוף. השגרה היומית שלה כוללת, נוסף על עבודה עם היזמים, גם ביקור בחדר הכושר בכל בוקר. הכיבוד המוגש בביתה כולל קפה ועוגת פרג, שלרגע נדמה כי הם לקוחים מבית קפה במרכז אירופה. התפאורה בבית כוללת יצירות אמנות ואוספי קריסטלים ומאובנים — אווירה שונה מאוד מזו שבבתי הקפה של שדרות רוטשילד, שבהם נערכות רבות מהפגישות בין אנג׳לים ומשקיעים לסטארט־אפיסטים.

קרונהיים חריגה לא רק כי גילה גבוה מהגיל הממוצע בתעשיית ההיי־טק (ומגיל 45, שבו רבים נפלטים מהתעשייה), אלא כי כאנג׳לית אשה היא אינה חלק ממועדון הגברים שמהווה את רוב האנג׳לים. במפת האנג׳לים שפירסמנו בשבוע שעבר, שהציגה את האנג׳לים המקושרים ביותר בזירת ההשקעות בסטארט־אפים ישראליים, היו ארבע נשים בלבד — 2.2% מהמשקיעים במפה שיצר הסטארט־אפ Weave על בסיס נתוני IVC.

הארבע האלה הן עדי סופר־תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, שניהלה בעבר חטיבה בחברת 888; דליה פרשקר, מייסדת חברת המימד החדיש ואחת מחלוצות היזמות בישראל; הנית ויטוס, יזמת סדרתית ואחת ממייסדות חברת קונטרה, שנרכשה בשנה שעברה על ידי סינגטל ב–150 מיליון דולר; ורותי גורנשטיין, שהיתה מבעלי חברת ויסוצקי. בבדיקה מעמיקה יותר הגענו לרשימה שכללה כ–20 אנג׳ליות בלבד מתוך כ–500 משקיעים פרטיים בחברות טכנולוגיה בישראל. מתוך קבוצה זו, חלק ניכר מהמשקיעות ביצעו השקעות בודדות בלבד. מספר קטן של נשים, שהן חלק ממשפחות בעלות הון ישראליות ותיקות, מנהלות את ההשקעות שלהן באמצעות קרנות שבהן יש מנהלי השקעות מקצועיים.

מדוע נשים בודדות בלבד נהפכות לאנג׳ליות? וכיצד מצב זה משפיע על פני התעשייה, ובייחוד על יכולתן של יזמות צעירות לקבל מימון? בעוד התשובה לשאלה הראשונה כמעט מובנת מאליה (אין כמעט נשים שמתעשרות לאחר אקזיטים או בעקבות מילוי תפקידים ניהוליים בכירים בתעשייה, ולכן פחות נשים נהפכות למשקיעות), התשובה לשאלה השנייה פחות חד־משמעית — והדעות לגביה חלוקות.

״עולם העסקים הוא עדיין עולם של גברים. בכל הישיבות שאני נמצאת בהן, אני כמעט תמיד האשה היחידה״, אומרת קרונהיים. נראה כי בהיי־טק הקביעה הזאת נכונה אפילו יותר מאשר בענפים אחרים. מיעוט הנשים בעמדות מפתח מביא לשיעור מזערי של נשים בתפקידי השקעות. 7.5% בלבד ממייסדי הסטארט־אפים בישראל הם נשים, לפי נתוני חברת המחקר IVC, שפורסמו החודש במגזין TheMarker Women, בפרויקט מיוחד שבחן היכן הנשים "הולכות לאיבוד״ בדרך להיי־טק.

מסלול היזמות (והאקזיטים) הוא אחד מצינורות ההזנה המרכזיים שמהם מגיעים אנג׳לים. בדיקה נוספת שערך TheMarker בתחילת השנה, הראתה כי מתוך 110 אנשי הון סיכון בישראל, בדרגות שותפים מרכזיים, שש בלבד היו נשים. במלים אחרות, נשים שנמצאות בצד שמחליט לאן יזרום הכסף בהיי־טק, הן מחזה נדיר.

ואולם מצב זה אינו ייחודי לישראל. באופן היסטורי, פחות מ–15% מהאנג'לים בארה"ב היו נשים, אבל בשנים האחרונות חל שיפור. לפי דו"ח שמפרסם מדי שנה מרכז המחקר להון סיכון באוניברסיטת ניו המפשייר, שיעור הנשים בקרב האנג'לים היה 19.4% ב–2014 בהשוואה ל–12.2% ב–2012.

״בגלל שהבסיס הנשי בתעשיית ההיי־טק ומחוצה לה כה חלש, כשזה מגיע לצמרת ההשקעות, יש מעט מאוד נשים", אומרת עו״ד איילת טורם, שותפה במחלקת ההיי־טק במשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות', שבין השאר מלווה משקיעות פרטיות. "מרבית האנג׳לים בישראל הם בוגרי התעשייה — אנשים שעשו אקזיטים והיו בכירים מאוד בחברות היי־טק גדולות, וכעת רותמים את הניסיון, המיומנות והכסף שצברו לטובת השקעות פרטיות. מכיוון שיש פחות יזמות ונשים בכירות בעולם ההיי־טק, ופחות נשים שותפות בקרנות הון סיכון, יש הרבה פחות אנג׳ליות״.

איילת טורם
אייל פרידמן

״ההשקעות מוסיפות 
לי המון לחיים״

קרונהיים לא הפכה לאנג׳לית במסלול המקובל. במחצית השנייה של שנות ה–80 היא התאכזבה מהתשואות בשוק המניות. איש ביטוח שהכירה בהולנד, סיפר לה על סטארט־אפ שבו היה מעורב, שחיפש פתרון לבעיית הבקטריות שקיימות בבתי חולים. ״אמרתי לעצמי שהתחום נורא מעניין, ורגע לפני שאסגור את העיניים לתמיד, אוכל להגיד לעצמי שעשיתי משהו למען האנושות״, מספרת קרונהיים. החברה הזאת נהפכה להשקעה הראשונה שלה.

מאז עברו יותר מ–20 שנה, ובעוד שנתיים הפתרון יגיע סוף־סוף לבתי החולים בהולנד. ההשקעה הזאת ממחישה היטב את הקושי שבהשקעה של הון פרטי בסטארט־אפים: נדרש אורך רוח, לעתים של שנים רבות, שבהן ההשקעה אינה נזילה. בחלק מהמקרים, בהתאם לסטטיסטיקות העגומות של תחום הסטארט־אפים, ההשקעה תימחק.

ההשקעה הזאת ממחישה גם את אסטרטגיית ההשקעה של קרונהיים, שאינה מגיעה מעולם הטכנולוגיה — בחירה בסטארט־אפים בתחומי פעילות שהיא מגדירה כמעניינים. בהתאם לכך, ניתן למצוא בפורטפוליו שלה חברה שפיתחה פקק לבקבוק שמטהר מים; כיסא בטיחות מתקפל שנועד לתינוקות במכוניות; תוכנה לאימוני פיזיותרפיה באמצעות מצלמת עומק; חברה שמפתחת טכנולוגיות תרגום שפות; וחברה שמפתחת בדיקה מבוססת חום לאבחון סרטן שד ללא ממוגרפיה.

ההשקעות האופייניות של קרונהיים הן בסכום של כ–50 אלף דולר בכל חברה. אף שהיא אינה בעלת מניות גדולה בחברות שבהן היא משקיעה, היא מקפידה להיות מעורבת בפעילות השוטפת שלהן ולהגיע לישיבות הדירקטוריון. בין השאר, לדבריה, היא עוזרת בחיבורים בין יזמים ללקוחות או לחברות אחרות. ״מעניין אותי התוכן של החברות, ומעניינים אותי דברים חדשים שקורים — מה עושים, ומה זה יעשה לעולם ולאנושות. בשביל זה אני מושקעת״, היא אומרת.

ברוב המקרים קרונהיים חריגה בפורומים אלה, על רקע המגדר והגיל. ואולם זה לא מונע ממנה להביע את דעתה ולאתגר את היזמים. ״אני מושקעת, למשל, בחברה שעוסקת בתחום ההגהה. הם עבדו הרבה, ואז גיליתי שזה פועל רק על המחשב, ולא במובייל — אז אמרתי להם שאי־אפשר למכור את זה״, היא אומרת. קרונהייים מספרת על חברות נוספות שביזמים שלהן היא נזפה, לאחר שלא פעלו לפי עצות שנתנה להם או נעזרו בקשרים שהיא סייעה להם ליצור. "אני אחד המשקיעים הקטנים בחברות, אבל אני מהמעטים שאכפת להם לא רק הכסף״, היא מוסיפה. קרונהיים נמצאת בכל שבוע בקשר עם שתיים־שלוש מהחברות שבהן השקיעה, ומקשה על היזמים בשאלות. 13 מהחברות בפורטפוליו שלה עדיין פעילות. לדבריה, אף שהיא לא דמות מוכרת בתעשייה, יזמים יודעים להגיע אליה ולבקש השקעה.

קרונהיים מודה שהיא אינה יודעת להעריך ולבחון את הטכנולוגיות של החברות, אבל היא נהנית מההשקעות עצמן. ״אנשים עושים את זה בהרבה יותר תחכום ממה שאני עשיתי״, היא אומרת. ״אני חושבת יותר זמן אם לקחת מונית מאשר אם להשקיע בסטארט־אפ. זה מוסיף לי המון לחיים — זה מוסיף עוד דברים לחשוב עליהם״.

כדי לחפות על המחסור שלה בידע, היא נעזרת באנשים מתעשיית ההיי־טק — למשל, נמרוד מאי, שהיה סמנכ״ל השיווק של גט טקסי וכיום הוא מנכ״ל RDSeed — חברה בת של רפא"ל ואלרון, שעוסקת בהשקעות בסטארט־אפים בשלבים מוקדמים. את ההשקעות מבצעת קרונהיים לרוב יחד עם אחיין שלה, עורך דין שהיה בעבר שותף במשרד ש. הורוביץ.

כחלק מתהליך ההשקעה, קרונהיים שואלת את מנהלי הסטארט־אפים שאלות קשות. ״לפעמים אחרי פגישה עם היזמים, אני אומרת להם שזה לא מעניין מבחינתי. הרבה מהם עדיין מודים לי על השאלות שלי״, היא אומרת. ״ההחלטה לגבי השקעה מתקבלת ברובה על סמך איך שאני מתרשמת מהאנשים. הכי חשוב להצלחת סטארט־אפ הוא המנהל. אם הייתי יודעת את זה לפני 20 שנה — הייתי משקיעה טוב יותר. אצלנו בישראל יש אינסוף רעיונות, אבל אין הרבה אנשים שיכולים להתמיד ולהביא אותם לביצוע״.

לאחר שני עשורים של השקעות, לקרונהיים כבר יש ניסיון בתחום והמלצות למי ששוקל להפוך לאנג'ל. ״90% מהמוצר שיזמים מציגים הוא חלום", היא אומרת. "אם הם לא מאמינים בו, הם לא יכולים לעבוד. אבל המשקיע צריך להיות מודע לכך שזה עדיין חלום, ולבדוק מה מהטכנולוגיה כבר קיים״. כדוגמה היא מספרת על מקרה שבו יזם שבו היא השקיעה, הבטיח שישלח את המוצר ללקוחות שהזמינו אותו מראש באפריל — והיא התעקשה שיאמר לה באפריל של איזו שנה מדובר בדיוק.

מעורכת דין – לאנג׳לית במשרה מלאה

הנית ויטוס

מחקר שנערך באוניברסיטת ניו המפשייר והתבסס על סקר של קבוצות אנג׳לים אמריקאיות, מצא כי קבוצות עם ייצוג גדול יותר של נשים נטו למשוך יותר נשים יזמות לפנות אליהן ולשקול השקעה בהן. בהתאם, קבוצות אנג׳לים עם רוב נשי הקצו שיעור גדול יותר של ההשקעות שלהן לסטארט־אפים בבעלות נשים.

דוגמה שממחישה היטב את הנטייה הזאת היא הנית ויטוס. השם שלה אולי אינו מוכר, אבל היא בין הנשים הבודדות בישראל שמשקיעות באופן מקצועי כאנג׳לית. בשנתיים האחרונות ביצעה ויטוס, יזמת סדרתית בעצמה, 12 השקעות בסטארט־אפים. בראש רבע מהם לפחות עומדות מייסדות — כולל בחברות Zoomd של סיגל סרור, קולבו של נעמה הלפרין 
ו–Laminate של תמי גילון. ואולם לדבריה, היא כלל לא כיוונה להשקיע בנשים — זה פשוט קרה.

״אנחנו משקיעים באנשים מוכשרים״, אומרת ויטוס. ״אולי התמזל מזלי והגיעו אלי חברות שמעורבות בהן נשים — אבל זה לא שמשקיעים אחרים לא ישקיעו בחברה, בגלל שעומדת בראשה אשה. באמת שאין הרבה יזמות, אני יכולה לספור על שתי ידיים את מספר הנשים היזמות שפגשתי או דיברתי אתן״.

גם המסלול שהוביל את ויטוס להפוך לאנג׳לית אינו סטנדרטי. ויטוס הוכשרה כעורכת דין, אך כשסיימה את ההתמחות, היא החליטה שהיא רוצה להיות יזמת, בתקופה שבה היו עוד פחות נשים שהקימו סטארט־אפים מאשר כיום.

ב–1998 היא עברה לעמק הסיליקון יחד עם שני שותפים שהקימו סטארט־אפ. ״ב–1998 לא היתה אופציה להיות יזמת", היא מספרת. "מתי מעט התעסקו בזה — זה היה שמור לגיקים שהתעסקו במחשבים, או אנשים שלמדו בטכניון. בארה״ב המצב היה הרבה יותר מתקדם״. לימים, חברה בת שהקים הסטארט־אפ — קונטרה — נהפכה לסיפור הצלחה. בשנה שעברה החברה נרכשה ב–150 מיליון דולר על ידי סינגטל, אבל ויטוס כבר לא היתה שם — היא המשיכה להרפתקאות הבאות.

ב–2007 היא הצטרפה לחברת טבולה, שהיתה אז רק בתחילת דרכה, כעובדת הרביעית של החברה בתפקיד מנהלת פיתוח עסקי. את ההסבה להשקעות עשתה ויטוס באופן מדורג: בתחילה כמשקיעה פסיבית, שלא היתה מעורבת בחברות והצטרפה למשקיעים אחרים תוך כדי עבודה בסטארט־אפ נוסף שהקימה. לפני שנתיים היא נהפכה לאנג׳לית במשרה מלאה.

״כיום אני מלווה, מייעצת ומדברת כמעט כל שבוע עם כל אחת מהחברות. זה הג׳וב שלי — ללוות את הסטארט־אפים, לפגוש יזמים, לעזור בפיתוח עסקי, אסטרטגיה וחשיבה, לעמוד לרשות הצוות ולתת את כל מה שיש״, אומרת ויטוס. את ההשקעות היא מבצעת יחד עם בן זוגה, יגאל שרמייסטר — מבעלי קבוצת השמירה, שהשנה היה שותף כמשקיע לאקזיט של טרוול פיוז׳ן, שנרכשה על ידי האתר הסיני Ctrip ב–160 מיליון דולר במזומן. ההשקעות של הזוג אינן ממוקדות בחברות בשלבים או בתחומים טכנולוגיים מסוימים.

״כשההתחלתי, לא היו הרבה יזמות, וגם כיום אין הרבה נשים שמתאימות להיות אנג׳ליות — אבל אני מתארת לעצמי שבעוד עשר שנים המצב יהיה שונה לגמרי, כי כיום יש הרבה יותר יזמות. גם הבנות שלי יודעות מה זה להמציא דברים וללמוד סייבר ותכנות״, אומרת ויטוס. ״מעבר לכך, אנג׳ל זה 'מקצוע' לא פשוט. מצד אחד, הוא מהנה ומאתגר. כל היום אני סביב אנשים מרתקים עם רעיונות מדהימים וטכנולוגיות שאני נהנית לשמוע עליהן. מצד שני, זאת עבודה די בודדה. זאת עבודה שאתה משקיע בה הכסף שלך, בתקווה שעוד כמה שנים הוא יצמח להיות משהו — זה כמו להרים סטארט־אפ. זה לא פשוט סתם להיכנס לעולם הזה ולהיות אנג׳ל מעורב שעוזר בחשיבה אסטרטגית ויוצר חיבורים לחברות״.

”לנשים יש פחות נטייה לקחת סיכון מאשר לגברים. זה בא לידי ביטוי לא רק בהשקעות הון סיכון, אלא גם בהשקעות בבורסה או בהימורים. לכן הן גם מהמרות פחות בהשקעות בסטארט־אפים״, אומרת יעל ליפמן, משקיעה עסקית וחברתית ושותפה מנהלת באפטרדוקס — קבוצת המשקיעים של יוצאי חברת אמדוקס.

הנשים שמעורבות בתחום ההשקעות, נזהרות מלהאשים גברים בהיעדרן של משקיעות מעמדות קבלת ההחלטות לגבי השקעות. ״נשים לא הצטרפו לפלטפורמות ההשקעה — למשל, למועדוני אנג׳לים — לא מחמת מידור, אלא בגלל חוסר עניין או היעדר קרבה לפלטפורמות״, אומרת טורם.

״חברה עם מייסדת היא יתרון למשקיעים״

אסתר ברק־לנדס
אייל טואג

נשים בעמדות השקעה, כאנג׳ליות או כשותפות בקרנות הון סיכון, סבורות כי המצב אינו משפיע בהכרח על הרכב היזמים ותחומי העיסוק של הסטארט־אפים שקמים. ״אני לא חושבת שזה משפיע על סוג המיזמים ופוגע בתעשייה", אומרת ליפמן. "לכל קרן או אנג׳ל יש אזורים שבהם הוא אוהב להשקיע, ולפי זה מקבלים את ההחלטה. נשים וגברים רוצים להשקיע במקומות שהם מאמינים בהם. אשה לא מעדיפה השקעות בתחומים מסוימים".

ויטוס מוסיפה: ״אתה בזכות עצמך — ואת בזכות עצמך. כשאתה פותח את הפה ומדבר לעניין, לא משנה אם אתה גבר או אשה. האדם, הניסיון, הידע והכימיה, הם שחשובים. אני רוצה לשמוע שיזם בא עם תשוקה למקצוע ומוכן למרתון ארוך. ממש לא משנה בעיני אם זה גבר או אשה״.

אסתר ברק־לנדס, מנהלת חממת נילסן אינובייט, שמנהלת גם את ההשקעות של האנג׳ל יגאל אהובי, מציגה זווית שונה: ״הנטייה של משקיעי הון סיכון היא להשקיע באנשים שדומים להם — כך מצאו במחקר שנעשה בתחום. בעמק הסיליקון מדובר בגברים בוגרי אוניברסיטאות כמו סטנפורד, ובישראל בבוגרי יחידות טכנולוגיה צבאיות. מחקרים אחרים מצאו כי מייסדי חברות וחברי דירקטוריון גברים נוטים פחות לגייס נשים לתפקידי מנהלות ומתכנתות, או לשלם לגברים ולנשים שכר זהה״, היא אומרת.

לנטיות האלה יש השפעה על פני התעשייה. ״כשיש נשים משקיעות, מן הסתם הן יישבו בחלק מהמקרים בדירקטוריון החברה", מוסיפה לנדס. "אשה בדירקטוריון עושה הרבה סדר. אשה עוזרת להנהלת החברה לנהל, תוך ראיית תמונת המאקרו וטובת החברה, בלי שההנהלה מרגישה מאוימת. אולי זאת אמירה שבעצם מחלישה נשים — שהן לא מאיימות על ההנהלה — אבל לדעתי, זה נובע מכך שנשים מנוטרלות אגו, חושבות לטובת העניין עצמו ורואות את התמונה השלמה, את המניעים והאינטרסים של כולם ואיך ניתן לייצר מצבי Win–Win".

הנשים בתעשייה מסכימות כי מגוון רב יותר במגדר המשקיעים ישפיע לטובה על התעשייה, כפי שמוכיחים גם מחקרים. ״לנשים יש כישורים ונקודת מבט שונה משל גברים", אומרת טורם. "לכן, כשאתה בוחן השקעה בראייה גברית, אתה מחמיץ דברים שאולי אשה היתה רואה. זה נכון גם בעולם הניהול. היעדר אנג׳ליות ומשקיעות בעמדות ההחלטה, שבוחרות במשהו שונה ממה שהתעשייה הגברית היתה בוחרת, מחזק את המוכר והידוע — ומקשה על מיזמים שחורגים מהמקובל להתקדם״.

ליפמן מסכימה עמה: ״סטארט־אפים שמעורבים בהם נשים, הם איכותיים מאוד. לנשים יש המון יתרון בצוות המנהל — הן שקולות, ענייניות, עושות יותר סיעור מוחות, מקשיבות לוועדה המייעצת, ופועלות הרבה פחות מתוך דחפים פנימיים או אגו. להשקיע בחברה עם מייסדות או מייסדים משותפים, נשים וגברים, זה טוב מאוד למשקיעים. זה נותן יתרון לחברה״.

עד שיותר נשים יהפכו ליזמות ויגיעו לעמדות הובלה בתעשיית ההיי־טק, לא נראה שינוי מהותי בהרכב האנג׳לים שמממנים את דור הסטארט־אפים הצעירים, אשר נסקרו כאן בסדרה הכתבות שפורסמו בשבועיים האחרונים. ״צריך לעודד את זה שיהיו יותר יזמות", אומרת ליפמן. "כך יגדלו הסיכויים שיהיו להן אקזיטים, ואז יהיו יותר נשים משקיעות. צריך לחנך מגיל צעיר שנשים ינתבו את עצמן לכיוונים האלה — בחורות צעירות בגיל התיכון והצבא לא צריכות לחשוש מלימודי מתמטיקה ומדעים או משירות ביחידות טכנולוגיות״. ליפמן עצמה מנחה תלמידות תיכון, ומעודדת אותן לבחור בקריירה בתחום הטכנולוגיה.

״השינוי מתחיל בשיח על המקום שתופס החינוך של נערות צעירות ואפילו ילדות — עד כמה אפשר לשנות את ההסללה שלהן למקצועות הומניים ולדחוף אותן, במידה שהן רוצות, למדעים ולטכנולוגיה", אומרת ברק־לנדס. "בעיקר בארה"ב, אבל גם בישראל, יש אינספור פרויקטים שמקדמים נערות ודוחפים אותן ללמוד לכתוב קוד וללמוד מתמטיקה ומדעי המחשב. חשוב ורצוי שיהיו נשים משקיעות. צורת הניהול של אשה, באופן כללי, שונה מצורת הניהול של גבר. גם אופן ניהול המשא ומתן שונה. כבר דובר רבות על כך שכשיש אשה בדירקטוריון, סיכויי ההצלחה של החברה גדלים. עם השנים נראה מגמה של עלייה במספרן של היזמות ובהצלחות של נשים, וכתוצאה מכך בהמשך נראה גם יותר נשים משקיעות״.

״התיקון יכול לבוא מהקמת מועדון לנשים משקיעות, למשל, שאליו יצטרפו נשים. אבל תיקון ארוך טווח יגיע מעידוד יזמיות צעירות, קליטה של נשים כשותפות בקרנות הון סיכון, וקידום נשים בתעשיית ההיי־טק לתפקידים בכירים יותר״, אומרת טורם.

ויטוס מסכמת במסר מעודד ליזמות: ״כשנסעתי לסן פרנסיסקו כדי להתניע סטארט־אפ, לא חשבתי שיהיה לי קשה יותר כי אני אשה. זה יתרון — לשמוע עוד זווית ממישהו שחושב אחרת. אין שום סיבה שלא תכבשי את העולם. אם רוצים, אין דבר שאי־אפשר להשיג".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#