ציונות או ביזנס? הדודים מאמריקה שמשקיעים בחברות ההיי-טק הישראליות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ציונות או ביזנס? הדודים מאמריקה שמשקיעים בחברות ההיי-טק הישראליות

הם מקווים לתשואות נאות, אך "המוטיבציה הציונית" היא גורם לא פחות מכריע ■ אחד האנג'לים מגייס קרן הון-סיכון חדשה בשם Israeli Funders Fund, שתשקיע 50 מיליון דולר בסטארט-אפים ישראליים ■ כתבה חמישית בסדרה

6תגובות
איור של דוד סם תורם כסף לקרן קיימת לסטארט אפ לישראל

ב-27 בפברואר 2013 נערך הכינוס הראשון של פורום אנשי הטכנולוגיה בשדולה היהודית האמריקאית AIPAC. הנואם המרכזי באירוע היה דן סינור, שכתב יחד עם סול סינגר את הספר "סטארט־אפ־ניישן". הספר ניסה להסביר כיצד מדינה קטנה הצליחה להיהפך למובילה עולמית בתחומי הטכנולוגיה, והוליד את אחד המותגים החזקים ביותר שמהם נהנית ישראל בשנים האחרונות.

בין היתר, הובאו בו דוגמאות ליזמים פורצי דרך כמו שי אגסי, שסיפור הקמת בטר פלייס על ידו נפרש בפתיחת הספר, ונעשה ניסיון לזקק את התכונות והמאפיינים שהפכו את ישראל למדינת חדשנות טכנולוגית, כולל השירות הצבאי. בזכות הספר, שתורגם לשפות רבות, רבים בעולם נחשפו לפלא של סצנת הסטארט־אפים הישראלית.

הסודות של האיש המקושר ביותר בהיי-טק הישראלי

אנשי ההיי-טק המובילים בישראל ממפים את השגיאות הגדולות של יזמים מתחילים

מה לעשות כשאומרים לכם לא, עם כמה אנשים כדאי לצאת לדרך - ומה להביא לפגישה עם המשקיעים?

מפת האנג'לים המלאה נחשפת: הכירו את האנשים שמתדלקים את ההיי-טק הישראלי

קבוצת אנשי הטכנולוגיה 
ב-AIPAC הוקמה באיחור יחסית. כשקמה, כבר פעלו קבוצות דומות שריכזו עורכי דין, בנקאים ונדל״ניסטים יהודים. אחד ממייסדי הקבוצה הוא לו קרנר, משקיע ויזם מניו יורק. קרנר פעיל בסצנת הטכנולוגיה בניו יורק, והשקיע ביותר מ-30 חברות - בהן פייסבוק, פלנטיר, FireEye ו-Meetup.

קרנר הוא אנג׳ל מאז 2006, ואחת ההשקעות המוצלחות שלו היתה בפייסבוק - בתקופה שבה היתה שווה ״רק״ 16 מיליארד דולר. ב-2012 הוא נהפך לאיש הון־סיכון כשהקים את קרן Social Internet Fund שביצעה 35 השקעות בחברות בצמיחה בתחומי האינטרנט, המדיה והענן.

לאחר שקרא את "אומת הסטארט־אפ", נפתח קרנר לאפשרות להשקיע בחברות ישראליות. בשנה לאחר שקרא את הספר, השקיע במסגרת הקרן בשני סטארט־אפים ישראליים - Viewbix ו-IT Central Station. באפריל האחרון החליט קרנר לקחת את תמיכתו בישראל צעד קדימה. הוא הקים סינדיקציה של השקעות בישראל (The Israel Syndicate) בפלטפורמת ההשקעות הצומחת אנג׳ל ליסט (Angel List). הפלטפורמה מאפשרת למשקיעים כשירים, לפי הגדרות הרשויות לניירות ערך, להצטרף לאנג׳לים מובילים בעולם, בעיקר מעמק הסיליקון, בסבבי השקעות בסטארט־אפים - ומחוללת מהפכה של ממש בתחום (ראו תיבה).

הסנדקציה הישראלית באנג׳ל ליסט היא דוגמה אחת מתוך כמה לקבוצות אנג׳לים ומשקיעים פרטיים בחו״ל שמתעניינים בהשקעות בסטארט־אפים בישראל. האנג׳לים הללו הם גרסת ההיי־טק של ״הדוד מאמריקה״. הם כמובן מקווים לשים את ידם על השקעות טובות שיניבו להם תשואות נאות, אך במקרים רבים, ״המוטיבציה הציונית״ להניע באמצעות השקעתם את המשק הישראלי היא גורם לא פחות מכריע.

לו קרנר
בלומברג

רוב המשקיעים הם יהודים אמריקאים, אך יש גם חריגים. קבוצה זו מהווה אוכלוסייה נוספת בעולמות האנג׳לים שאנו סוקרים בסדרת הכתבות שמתפרסמת 
ב-TheMarker בימים האחרונים. מדובר בקבוצה מיוחדת בעולם ההשקעות, שכן לרוב אנג׳לים משקיעים בחברות שפועלות במגרש הביתי שלהם.

בדרך לקרן של 50 מיליון דולר

"החזון הוא להשקיע בחברות שהוקמו על ידי ישראלים ולעזור להן לצמוח כאן בארה״ב״, אומר קרנר בראיון טלפוני מניו יורק. ״יש לי קשרים דרך הקרן ושותפויות עם חברות שיכולות להיות לעזר. התקווה היא לזהות את החברות שרוצות לצאת לארה״ב, ושנוכל לעזור להן לצמוח״, הוא מוסיף. כשקרנר נשאל אם ההשקעות שלו הן תרומה למפעל הציוני או נעשות ממטרות עסקיות, הוא ממהר להבהיר: ״אני עוזר לישראל - זה הדובדבן שבקצפת, אך כמובן שהמשקיעים מקווים לראות תשואות״.

ביוני האחרון בוצעה ההשקעה הראשונה של הקבוצה בחברת Segmanta הישראלית. ההשקעה היתה של כ-100 אלף דולר, אך סביר להניח שגודל ההשקעות של הקבוצה יגדל וילך. שבוע לאחר ההשקעה, ביקר קרנר בישראל - אחרי 20 שנה שלא הגיע למדינה. במהלך הביקור התפעל קרנר מהנכונות של אנשים להיפגש עמו ולהכיר אותו לגורמים אחרים בתעשייה - אותה תרבות של עזרה הדדית שמקובלת גם בעמק הסיליקון.

הוא התרשם גם מריכוז חברות הטכנולוגיה הרב־לאומיות, כמו גוגל או פייסבוק; מהנכונות של ותיקי התעשייה, כמו יוסי ורדי, לעזור לדור הצעיר; והוא סבור כי הנטייה הישראלית למכור סטארט־אפים מוקדם מדי משתנה. גולת הכותרת של ביקורו היתה בטכניון, ששותף כיום להקמת קמפוס טכנולוגיה יחד עם אוניברסיטת קורנל בניו יורק.

קרנר מנהל את הסינדיקציה הישראלית יחד עם גיל פנצ׳ינה. ההשקעה האופיינית בקבוצה היא של 10,000 דולר. עד כה, נרשמו לסינדיקציה 77 משקיעים, מתוכם 15 יזמים, ארבעה מפתחים ושני עורכי דין. התוכנית של הסינדיקציה היא לבצע שש השקעות בשנה.

רוב המשקיעים בסינדיקציה הם יהודים, ושני שלישים מהם פעילים בקהילת ההיי־טק של עמק הסיליקון - בהם כאלו שמילאו תפקידים בכירים בחברות הטכנולוגיה הגדולות. עם זאת, קרנר מבהיר כי הסינדיקציה פתוחה לכל מי שרוצה גישה להשקעות בישראל. ״אני לא שואל מה הדת של כל משקיע ולא מכיר את רוב האנשים״, אומר קרנר.

הסינדיקציה הישראלית נמצאת רק בתחילת דרכה, אך קרנר כבר חושב על השלב הבא מבחינתו בהשקעות בישראל. כעת הוא חושף שהוא מגייס קרן הון־סיכון חדשה בשם Israeli Funders Fund, שתשקיע 50 מיליון דולר בסטארט־אפים ישראליים. משקיע העוגן בקרן יהיה National Securities Corporation - חברת מסחר בניירות ערך שהיתה גם משקיע העוגן בקרן Social Internet Fund, שקרנר הוא השותף המנהל שלה.

בפברואר הקרן צפויה להכריז על סגירה ראשונה של 15 מיליון דולר, שאחריה היא תוכל להתחיל להשקיע בחברות. לדברי קרנר, הקרן תשקיע ב״חברות שהלקוחות אוהבים״ - בין אם הלקוחות הם משתמשי קצה פרטיים או ארגונים. התחומים אותם מזהה קרנר כמעניינים להשקעות בישראל הם סייבר ודימות (אימג׳ינג).

חוק האופניים

עזי כהן
דודו בכר

קבוצת אנג׳לים נוספת, צעירה יחסית, שמשקיעה בסטארט־אפים ישראליים מרחוק היא Israeli Investment Committee 
(IIC). הקבוצה הוקמה לפני שנה על ידי עזי כהן, יזם עם ותק של 20 שנה בתעשיית ההיי־טק הישראלית והעולמית. הוא עבר לארה״ב לאחר שחברת CA רכשה את חברת אבטחת המידע Eurekify שאותה ניהל. בפורטפוליו ההשקעות שלו יש שמונה סטארט־אפים. רוב ההשקעות של כהן נעשו עם משקיעים ישראלים נוספים - ובהם רון רימון, רוני עינב ויאיר ספראי.

ב-IIC חברים 20 אנג׳לים - כולם משקיעים פעילים ב-New York Angels, אחת מעשר קבוצות האנג׳לים הפעילות ביותר בארה"ב. בקבוצה חברים 130 אנג׳לים, שמשקיעים בשלוש־ארבע חברות בחודש מתוך 120 בקשות השקעה. המטרה של IIC היא להכין חברות ישראליות לפגישה עם דרך העבודה בניו יורק ולוס אנג׳לס.

״לכולם ברור היום שישראל היא מקור אדיר לטכנולוגיות מדהימות. מחקרים רבים מראים ששיעור ההצלחה של סטארט־אפים ישראליים גבוה יחסית, והזמן לאקזיט קצר יחסית. האנג'לים בניו יורק תמיד מעוניינים למצוא דרך להשתתף בעסקות טובות״, מסביר כהן את הרקע להקמת הקבוצה. גורם נוסף שהביא להקמת הקבוצה הוא הרצון של בריאן כהן, יו״ר מועצת המנהלים של קבוצת New York Angels, להפוך אותה למותג בינלאומי. ״ישראל, כמרכז יזמות, היא מקום טבעי להתחיל״, אומר כהן.

כך פועלת הקבוצה: אחת לחודשיים היא מתכנסת לבוקר של מצגות עם ארבעה עד שישה יזמים ישראלים. אם חברי הקבוצה חושבים שיש התאמה, אחד מחבריה ימונה למנטור של החברה ויכין אותה לפגוש את הקבוצה הגדולה. עד כה, הקבוצה הישראלית קיבלה הצעות להשקעה מ-40 חברות, נפגשה עם כ-20 מהן וביצעה לבסוף שלוש השקעות. ההשקעות עד כה היו בהיקף של 150–300 אלף דולר בחברה, והן צפויות לגדול ככל שעוד אנג׳לים יצטרפו אליהן.

השקעות של אנג׳לים זרים אינן דבר טריוויאלי. אחד מהיתרונות המרכזיים של אנג׳לים הוא הקרבה שלהם לשוק - הם יכולים להיות בקשר יומיומי עם חברות צעירות ולהיות מעודכנים בהתפתחויות ובהזדמנויות החדשות שנוצרות. אנג׳לים משקיעים בחברות בשלבים מוקדמים מאוד בחייהן, וכפי שראינו במפת הקשרים שיצר הסטארט־אפ Weave — יש חשיבות גדולה להיכרות המוקדמת ביניהם ולהשקעות משותפות שיצרו בעבר. האנג׳לים הזרים מאבדים יתרון גדול שיש למשקיעים מקומיים במדינה שבה כולם בסופו של דבר מכירים את כולם.

״אנג'לים משקיעים בשלבים הראשוניים, כשהשוק לא ממש ברור והטכנולוגיה לא הוכחה. לכן, רוב המשקיעים ייתנו את המשקל הגדול ביותר לאיכות היזם. יזם טוב יגיב בזמן ובחוכמה, וגם יבקש עזרה כשצריך״, אומר כהן, ומוסיף: ״לאישיות היזם ולנגישות אליו משקל רב בהחלטה להשקעה. קוראים לזה 'חוק האופניים' - אנג'ל ממוצע ישקיע כסף רק בחברות שבהן היזם או המנכ"ל נמצאים במרחק נסיעת אופניים מביתו. על פי כלל זה, אנג'לים בניו יורק ישקיעו בעיקר בחברות מקומיות. ליזמים מקליפרניה, הודו או ישראל קשה יהיה להשיג מימון מאנג'לים שמתגוררים בניו יורק באותה מידה״.

גיגי לוי
צולם בכנס Casual Connect TLV בחסות פלייטיקה

״קחי את העובדה שהיזם הניו יורקי הממוצע זמין לפגישה אישית עם המשקיע בכל רגע, ששניהם מדברים אותה שפה ובאים מאותה תרבות, מה שמאפשר להם ליצור כימיה טובה בקלות. תזכרי שהמשקיע המקומי בניו יורק מקבל 120 בקשות להשקעה כל חודש, ותביני שהסיכוי של יזם ישראלי שגר בישראל לקבל השקעה מאנג'ל אמריקאי הוא נמוך מאוד״, אמר כהן על הקושי של יזמים ישראלים לגייס הון מאנג׳לים זרים. ״אנו מנסים לגשר על הפערים הטבעיים משני הכיוונים: מצד אחד להרגיל את המשקיעים המקומיים לראות זרם של חברות מישראל, ולעודד אותם לבחון ולהשקיע. מצד שני לגרום לחברות הישראליות לדבר בשפה המקומית״, הוסיף.

"לסטארט־אפ ניו יורקי יש יתרון אדיר"

״כמי שצבר ניסיון משני הצדדים - כיזם וכמשקיע - די מהר הבנתי שלבעיה של חוסר היכולת לגייס ממשקיעים אמריקאים בשלבים הראשונים יש השלכות ארוכות טווח על יכולת הסטארט־אפ להצליח״, אומר כהן. ״מהר מאוד ראיתי שלכל סטארט־אפ ניו יורקי ממוצע יש יתרון לא רק ביכולת הגיוס מאנג'לים מקומיים, אלא גם בקידום העסקים מול חברות ולקוחות משמעותיים בשלבים מוקדמים, שמשליכים על הצלחת החברה בהמשך. זה יתרון אדיר שיש למקומיים מניו יורק על כל סטארט־אפ ישראלי מדהים שהוקם במימון ישראלי בלבד״.

״החוזקה של מה שאני עושה היא שאני כאן בארה"ב״, אומר קרנר על המרחק הגיאוגרפי, ״והחולשה שלי היא שאני לא שם (בישראל; ע"א)״. כדי להתמודד עם הקושי, הוא עובד במשותף עם קבוצות אנג׳לים ומשקיעים אחרים בשלבים המוקדמים, בהם גם משקיעים שהשתתפו בסדרת הכתבות שפירסמנו בימים האחרונים - כולל קבוצות האנג׳לים ופלטפורמות שמרכזות משקיעים פרטיים, כמו OurCrowd של ג׳ון מדווד ו-2BAngels של משפחת חשין; משקיעים כמו גיגי לוי, אריה מרגי ואדי שלו; והאקסלרטור של בנק ברקליס וקרן גלילות קפיטל, שמשקיעה בחברות סייבר. הקרן של קרנר תציע, בין היתר, השקעות לחברות בוגרות האקסלרטור של ברקליס.

האם השקעות האנג׳לים בישראל נעשות ממניעים כלכליים גרידא, או שזו הגרסה המודרנית לתרומות לארץ ישראל? ״כולנו רוצים להרוויח מהשקעות, וכולנו רוצים להיות מעורבים ב'דבר הגדול הבא'״, אומר כהן, ומודה כי ״אי־אפשר להתעלם מהצד הציוני והיהודי. שיעור גדול של חברי הקבוצה הם יהודים, לחלקם משפחה בישראל והם מבקרים בה באופן קבוע. בנוסף, הרבה מהם תורמים כספים למוסדות יהודיים או ישראליים ללא קשר לקבוצה. יש להם מוטיבציה גדולה לעזור לסטארט־אפים ישראליים ולמדינה". במסגרת פעילותה, הקבוצה חברה לחממות הטכנולוגיות הממשלתיות אינסנטיב ונילסן אינובייט. ״ההשקעה של האנג'לים ביחד עם החממה נתפשת גם כסיוע למדינה ולהשקעות שהיא מבצעת בהיי־טק המקומי״, אומר כהן.

״אני לא מאוד דתי, אבל אכפת לי מאוד מכך שישראל תשרוד, וההשפעה הכי גדולה שיכולה להיות לי על השרידות של ישראל היא לעזור לה לשגשג. לכן המשימה שלי היא לעזור לאקו־סיסטם הטכנולוגי בישראל להתפתח, ולהיות אקו־סיסטם החדשנות הכי טוב שהוא יכול להיות. זה לא בשביל להיות עמק הסיליקון הבא - אלא כדי להיות האקו־סיסטם הכי טוב שישראל יכולה להיות״, כתב קרנר בפוסט שפירסם. ״אני בוודאי לא האדם הראשון שהוא אופטימי לגבי האקו־סיסטם הטכנולוגי בישראל. אבל בדומה להשקעה שלי בפייסבוק כשהיא היתה שווה 16 מיליארד דולר, אני חושב שזה עדיין זמן מוקדם מאוד בחיי הסטארט־אפ ניישן. לכן אני בפנים״, הוא סיכם.

לצד קבוצות האנג'לים שמאורגנות בחו"ל ומשקיעות בישראל, ישנם גם אנג'לים אינדיווידואלים שמשקיעים בישראל — בעיקר ישראלים שחיים בחו"ל ומכירים את תעשיית ההיי־טק המקומית, ובהם שאולה ימיני אלכסנדר (יזמת היי־טק שמכרה את חברת Smarts ואחותו של קובי אלכסנדר), אבי פוגל וחגי שוורץ.

דוגמה בולטת למשקיע פרטי שאינו ישראלי ואינו יהודי, אך פעיל מאוד בהיי־טק הישראלי, הוא רקש לונקר, שמרבה להשקיע בחברות סייבר ישראליות. לונקר, הודי במקור ואחד ממייסדי טראסטיר, משקיע לרוב יחד עם שלמה קרמר ומיקי בודאי — שני יזמים מוערכים בתחום אבטחת המידע.

עד היום, לונקר השקיע בלפחות עשרה סטארט־אפים ישראליים, ומגיע לביקורים בישראל כמה פעמים בשנה. לונקר לא מבצע את ההשקעות ממניעים ציוניים, אלא כי הוא מאמין בערך הכלכלי של סטארט־אפים ישראליים.

כמי שחיים באקו־סיסטם שונה, למשקיעים האמריקאים יש פרספקטיבה רחבה על השוק הישראלי והתנהלות היזמים. קרנר אומר כי רב הדמיון על השונה בכל הנוגע ליזמים ישראלים ואמריקאים. אחד ההבדלים שהוא מזהה הוא שהיזמים מבוגרים יותר בישראל (ניתן להסביר זאת בין היתר בשירות הצבאי, שמעכב את הכניסה לשוק הפרטי). כמו כן, לדבריו, עדיין קיימים הבדלים תרבותיים: ״אמריקאים פחות ישירים מישראלים. תשמע את המלה ׳לא׳ הרבה פחות בארה״ב. כשישראלים לא שומעים את המלה ׳לא׳, הם חושבים שזה 'כן'״.

קרנר מספר כי השם הראשון שרצה לבחור לקרן ההשקעות המיועדת לישראל הוא ״אין ברירה״ — ביטוי שאליו נחשף במהלך עבודתו עם ישראלים. הבדל נוסף שעליו הוא מצביע נוגע להערכות שווי נמוכות לחברות ישראליות בהשוואה למקבילות מעמק הסיליקון. הסיבה, לדבריו, היא נתיב האקזיט השונה שעומד בפני החברות — בארה״ב אם חברה לא מצליחה, חברה גדולה ומצליחה יכולה לקנות את צוות המהנדסים הקטן בסכום נמוך (acqui-hire — רכישה לשם גיוס כוח אדם). אפשרות זאת פחות מקובלת בישראל, אם כי היא מתחילה להיות נפוצה יותר.

כהן מציין כמה גורמים שמקשים על האינטראקציה של יזמים ישראלים: הדגשת הממד הטכנולוגי של החברה ורק לאחריו את ההיבט העסקי (שמעניין יותר את היזמים והמשקיעים האמריקאים), הבדלי תרבות ופערי שפה. ״האנגלית שבה אנו משתמשים כישראלים אינה דומה לאנגלית של הניו יורקי הממוצע (יזם או משקיע). הם לא תמיד יבינו את הנאמר ואת מה שהיזם התכוון לומר״, אומר כהן.

כהן מציין הבדל מעניין נוסף, שמתייחס לאופן בו יזמים ישראלים עושים עסקים. ״כמעט כל היזמים הישראלים משאירים את הערכת השווי פתוחה לדיון מאוחר. הגישה היא של "קודם תראה אם אתה נדלק על המיזם, ואז נסתדר". לעומת זאת, יזם אמריקאי תמיד יבוא עם מספר מוגדר. הוא יודע מראש כמה הוא שווה ויכריז על כך מראש. גם המשקיע האמריקאי מעוניין לקבל תשובה ברורה ומראש, כדי לא לבזבז את הזמן שלו ושל היזם. יזם שמופיע בלי מספר ייתפש כחלש ולא ענייני״, קובע כהן.

אנג'ל ליסט: היוטיוב של ההון-סיכון

אנג׳ל ליסט, שבמסגרתה פועלת הסינדיקציה להשקעות בישראל — הוא אחת התופעות המעניינות בעולם ההשקעות בהון־סיכון בשנים האחרונות. הודות לשינוי רגולטורי, משקיעים פרטיים מהקהל הרחב יכולים כיום להצטרף להשקעות של אנג'לים מנוסים. בעקבות השינוי, התאפשרו השקעות אנג'לים במודל שנעשה דומה מאוד לסבבי השקעות של קרנות הון־סיכון.

השקת השירות ב–2013 הוגדרה כרעידת אדמה בעולם הסטארט־אפים, שחיזקה מאוד את מעמדם של האנג'לים הבולטים. ב–2014 גויסו בפלטפורמה 104 מיליון דולר עבור 243 סטארט־אפים מרחבי העולם על ידי 2,673 משקיעים — היקף השקעות שמתחרה בקרן הון־סיכון. ההשקעה הגדולה ביותר שבוצעה בפלטפורמה היתה של 2.8 מיליון דולר, בחברת beepi של היזם הישראלי עומר סביר.

בשנה האחרונה המשיכה הצמיחה הפנומנלית של אנג'ל ליסט. לו קרנר, משקיע ויזם מניו יורק, צופה כי בעתיד ייטשטשו הגבולות בין סינדיקציות משקיעים שפועלות בפלטפורמות כמו אנג'ל ליסט לבין קרנות ההון־סיכון המסורתיות. כך, הקרנות המסורתיות יפתחו את ההשקעות שלהן לקהל (כפי שכבר עשו כמה קרנות), ואילו סינדיקציות מצליחות יתחילו לפעול במודל שדומה יותר לקרן הון־סיכון. כמו כן, הוא מעריך כי אנג'ל ליסט תיהפך לקרן ההון־סיכון הגדולה ביותר מבחינת מספר החברות שבהן היא משקיעה וסך ההון שהיא מגייסת. "נהיה קרן ההון־סיכון הכי חזקה בעולם — מאות אנשים יוכלו לשתף בפייסבוק ובטוויטר בכל פעם שאחת החברות תצטרך עזרה. נוכל לתת ערך לחברות באמצעות שימוש בקהל המשקיעים, בשילוב עם טכנולוגיה שתמנף אותו", אמר קרנר.

כך, למשל, קבוצת האנג'לים שקרנר משתייך אליה — Flight VC — מנהלת 23 סינדיקציות של השקעות לפי תחומים, בהן השקעות בישראל, השקעות בחברות Saas (תוכנה כשירות), שירותים פיננסיים, ביטקוין, אבטחה וחינוך. הקבוצה מרכזת יותר מ–3,000 משקיעים ויזמים, שכבר השקיעו במאות חברות. עד כה, הושקעו בסינדיקציות של הקבוצה יותר מ–21 מיליון דולר, וקצב ההשקעות והמצטרפים אליהן גדל והולך.

הסכום המינימלי להצטרפות להשקעה בסינדיקציה הוא 1,000 דולר — גם בהשקעה בחברות הישראליות — וגובה ההשקעה הממוצע הא 6,800 דולר למשקיע. "החלטתי שאני הולך להיות היוטיוב של ההון־סיכון. כמו שיוטיוב זו פלטפורמת התוכן הכי גדולה שמבוססת על תוכן גולשים — כך רציתי לשלב את התשוקה שלי לישראל עם אנג'ל ליסט", אמר קרנר.

בעולם ובישראל הוקמו פלטפורמות נוספות שמאפשרות לקהל הרחב להצטרף להשקעות בסטארט־אפים לצד אנג'לים וקרנות — כל עוד הוא עומד בקריטריונים שאותם קובעת הרגולציה למשקיעים כשרים. בין הפלטפורמות הקיימות בישראל ניתן למנות את iAngels ,Our Crowd ו–AltaClub a, שפועלת לצד קרן AltalR.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#