עמית ברכה, אדם טבע ודין: 3,000 ישראלים מתים מדי שנה מזיהום אוויר - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"רה"מ מדבר על האיום האירני, 
כש-3,000 ישראלים מתים בשנה מזיהום אוויר"

עמית ברכה, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין: "את העץ צריך לחבק כי הוא לא רק תורם לנוף אלא גם סופח אליו גזי חממה, עושה צל ומוריד טמפרטורה. זה חיבוק שתורם לבריאות ולחברה"

19תגובות

עמית ברכה, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, פעם אחת ולתמיד: אתם מחבקי עצים או לא?

אנחנו מאוד בעד העצים. את העץ צריך לחבק כי הוא לא רק תורם לנוף אלא גם סופח אליו גזי חממה, עושה צל ומוריד טמפרטורה. זה חיבוק שתורם לבריאות ולחברה.

ששי חורש

אבל יש לו גם מחיר. כדי להגיע במהירות לצימר בצפון צריך כביש, וכדי לבנות שכונת מגורים אין ברירה אלא לפגוע בטבע.

אנחנו מבינים את זה. הטיעונים שלנו הם עקרוניים. אנחנו מסתכלים על היבטים סביבתיים כחלק מהסתכלות חברתית-כלכלית, ואנחנו לא רק נגד, ההסתכלות שלנו היא תמיד בעד. גם התנגדות לפרויקט היא בעד משהו. למשל, בנושא הנתיב המהיר לתל אביב. לא התנגדנו לעצם העניין, רק דרשנו שהוא יהיה בלעדי לתחבורה ציבורית. משרד התחבורה קיבל את זה ואחר כך נבהל.

התנגדתם גם לבניית כביש חוצה ישראל.

נכון. אבל לא התייחסנו רק להרס הסביבה הפיזית, אלא אמרנו שזה יוביל לכך שלא תהיה תחבורה ציבורית בישראל.

עמית ברכה
אייל טואג

למה?

כי אין בישראל גם וגם, וזה באמת מה שקרה. בהמשך, ברגע שכביש 6 נהפך לעובדה מוגמרת, נאבקנו למען מנהור כבישי הרוחב המתחברים אליו כדי למזער את הפגיעה בשטחים הפתוחים ולצמצם את זיהום האוויר. גם זה לצערי לא נעשה. אפילו במחלף עין תות שליד יקנעם, שכבר הסכימו למנהר וכל חוות הדעת אמרו שזה דרוש, זה לא בוצע.

אבל אתה יכול לתאר את ישראל היום ללא כביש 6?

השאלה שצריך לשאול היא אם אפשר היה לעשות את זה טוב יותר. הצלחנו לעצור את הרחבת כביש ירושלים־תל אביב לפני עשר שנים, כי לא היתה תוכנית מפורטת וההרס להרי ירושלים היה יכול להיות עצום. זה לא שאנחנו מתנגדים להרחבה, עובדה שכיום עושים את זה נכון וגם יהיה חיבור לרכבת שתגיע מתל אביב לירושלים ב-28 דקות.

השאלה היא אם התנגדות למיזם כמו כביש 6 לא גורמת נזק למאבק הסביבתי.

אני לא מצטער על המאבק הזה. יש לי הרבה ויכוחים - מה היה קורה אם היו לוקחים את התקציב של הכביש ומשקיעים אותו בתחבורה ציבורית. כל המחקרים המדעיים מוכיחים שכל כביש נהפך לפקוק ולצפוף תוך כמה שנים, בשל הפיתוי האנושי הטבעי לעלות על הכבישים ברגע שהם נסללים. הפתרון במדינה כל כך צפופה עם 2.5 מיליון כלי רכב ואוכלוסיה של 8 מיליון איש הוא תחבורה ציבורית. כולם בעולם נוסעים לעבודה בתחבורה ציבורית, ורק אצלנו מי שעולה על אוטובוס הם ילדים וזקנים. היעדר תחבורה ציבורית טובה דוחף משפחות לרכוש אפילו כלי רכב שלישי - לילד. אנחנו לא נגד כבישים, אבל בעד שתהיה מכונית אחת במשפחה ושחלק גדול מהנסיעות יהיו בתחבורה ציבורית. ביום שבו כביש 6 ייהפך לפקוק והנסיעה בו תיהפך לבלתי נסבלת, נמשיך להתלונן ולבכות את העובדה שמשרד התחבורה מעולם לא השקיע מספיק בקידום תחבורה ציבורית הולמת ובוודאי שאינו עושה זאת כיום. הנושא הסביבתי הוא קיומי. ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול לדבר על הסכנות מאירן, אבל בפועל מדי שנה 3,000 איש מתים ממחלות שקשורות בזיהום אוויר.

אז הנה תפילותיכם נענו, וראש הממשלה טס בשבוע שעבר לפריז להשתתף בוועידת האקלים, והדבר האחרון שהוא דיבר עליו זה אקלים.

ישראל באה לוועידה הזאת בלי יעדים ובלי תוכנית.

מישהו דרש מאתנו?

אסור לנו לתת הנחות לעצמנו גם אם בעולם נותנים לנו הנחות. אתה לא יכול מצד אחד לרצות להיות אחת המדינות המתקדמות בעולם, ומצד שני לעבוד על כולם בעיניים. בבוא היום, ישראל כמדינת חוף הסובלת מסכנת מדבור תהיה מהמדינות שיושפעו במידה הרבה ביותר משינויי האקלים. גם החקלאות תיפגע.

על מתי מדובר?

עד 2100.

נו, זה עוד הרבה זמן.

בדיוק, זה העניין. אנחנו 20–30 שנה מאחורי העולם המודרני בחקיקה ואסדרה סביבתית. נכון שבאחרונה מתים פחות מזיהום האוויר, בין היתר בשל המעבר לגז טבעי.

דודו בכר

גז טבעי? בוא נדבר על זה.

על המתווה? הוא מאוד בעייתי, מאוד לא נכון ולא צופה פני עתיד. ישראל לא תוכל להישאר מדינה דמוקרטית כאשר סעיף היציבות שאומר שכנסות ישראל העתידיות לא יוכלו לשנות את החוק - בתוקף. זה סעיף אנטי־דמוקרטי ולא חוקתי והוא לא יעמוד במבחן בג"ץ שנגיש עם התנועה לאיכות השלטון תוך שבוע.

נהוג לחשוב שבג"ץ לא מתערב בהחלטות כאלה.

השופטים מציינים בדרך כלל את הפרדת הרשויות ואומרים שהחלטות כאלה משנים בכנסת, אבל הם גם יודעים מתי זה בלתי סביר בעליל, מתי מתנופף דגל שחור מעל יסודות הדמוקרטיה הישראלית. בשלושה מקרים סביבתיים בעבר ביקשה הממשלה להעניק יציבות - בכביש 6, בחברת נשר ובעניין הקציר בים המלח. בשלושתם לא העזו לומר שלכנסת אין זכות לחוקק חוק, אלא ייצרו מנגנון של שיפוי.

אבל נתניהו אומר שכשאין יציבות אי אפשר לעשות עסקים וחברות זרות לא באות.

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, אמר בדיון בוועדת הכלכלה שמה שצריך הוא לא לנהל משא ומתן עם החברות, אלא להחליט. אבל כדי להחליט צריך שיהיה לישראל חזון, שיהיו לה מטרות ושתהיה תוכנית. בוועדת ששינסקי 2 באנו לפרופ' איתן ששינסקי ואמרנו לו שלא מספיק שהוועדה תקבע את שיעור התמלוגים, אלא יש לשאול את עצמנו איך אנחנו רוצים לנהל את משאבי הטבע שלנו, ורק אחר כך לדבר על התמלוגים. ששינסקי ענה לי: "אתה צודק, אבל המנדט היחיד שקיבלתי הוא לעסוק בשאלה הפיסקלית".

נתניהו גם טוען שהתנגדות הגופים האזרחיים תוקעת את פיתוח המאגרים.

לא רק שאנחנו לא תוקעים, אלא שהדרישה שלנו להתנהלות נכונה תמיד מוכיחה את עצמה. נתקעים רק מכיוון שכבר מההתחלה הטיפול לא היה נכון. אתה יודע שאין לישראל תוכנית אב אנרגטית? האם צריך להוציא את הגז מהים, את פצלי השמן מחבל עדולם או את הנפט מהגולן? באירופה לא מאמינים לנו שככה זה מתנהל אצלנו. צריך תוכנית שתתווה דרך לעוד 20 שנה. לא רק הארגונים, גם מקבלי ההחלטות נאלצים לעמוד בפני שוקת שבורה מפני שלא עשינו את הדברים בצורה מסודרת.

מה בעיקר חשוב לכם במתווה הגז?

הדבר המרכזי הוא כמות הגז לטובת השוק הישראלי. אדם טבע ודין פחות עוסקת בסוגיית המונופול, אנחנו גם חושבים שאם יהיה מונופול עם פיקוח נכון זה לא בהכרח יביא לתוצאה פחות טובה. המתווה קובע רזרבת גז ל-25 שנה. ומה הלאה? על פי המתווה, כל גז נוסף שמתגלה ניתן ליצוא. אנחנו אומרים ש-25 שנה זה לא מספיק, כי צריך גז לא רק לתעשייה ולאנרגיה אלא גם לתחבורה. בכלל לא מדברים על גז לתחבורה. בוועדת צמח, שהמליצה על היצוא, לא ישב אף נציג של משרד התחבורה. זה הדהים אותנו. אני מקווה שהכנסת הבאה תהיה יותר סביבתית, אבל גם אם זה יקרה, היא לא תוכל לשנות כלום כשסעיף היציבות בתוקף.

בנימין נתניהו ראש הממשלה ושר הכלכלה בדיון בוועדת כלכלה על מתווה הגז
אוליבייה פיטוסי

כלומר, זה פוגע לא רק בדמוקרטיה אלא גם בסביבה.

אי אפשר יהיה לקדם חוקים בכלל. כיום בים יש כאוס, המון אינטרסים מלא קונפליקטים. המתווה לא יאפשר קידום הקמת רשות ים שתוכל להכין תוכנית לאומית וגם לא לחוקק חוקים אחרים הקשורים בים.

איך אתה מסכם את ההופעה של השר שלך בוועדה?

אנחנו מחזקים את גבאי, ועם זאת יש שמהללים אותו באופן מוגזם. הוא בסך הכל עושה את עבודתו, אומר את המובן מאליו, אין כאן אמירה יוצאת דופן.

אתה נשמע קצת ביקורתי.

כן, כי בהרבה הקשרים אחרים לטעמנו הוא לעומתי לסביבה.

באמת?

כן, אומרים לנו "יש שר חדש ויש לו רעיונות חדשים בנוגע לפסולת". אנחנו מתנגדים לרעיונות האלה, אבל נניח שיש תפישה אחרת. אז תכין תוכנית.

מה הוא רוצה?

לצמצם את הפרדת הפסולת ולאפשר יותר הטמנה, ובנוסף לחזור לפתרון הישן של השריפה שבאמצעותה מטפלים רק על פני השטח, ומחזירים אותנו שנות דור לתקופה שבה פסולת היתה מטרד ולא משאב. מותר לשר לשנות מדיניות, אבל זה לא נכון לעצור מהפכה של 15 שנים. אנחנו עדיין עושים מאמצים מולו ומול המנכ"ל שלו.

בלומברג

הציבור בכלל מפריד פסולת?

בטח. חצי מיליון משקי בית כבר מחוברים להפרדה במקור. מיליארד שקל הושקעו בחינוך בהסברה ובתשתיות. במדינות הכי מתקדמות בעולם זה עובד, זה רק לוקח זמן. בגרמניה לקח 20 שנה ועכשיו כמעט אין אצלם פסולת ואין להם מה להטמין. גם בבלגיה, בקטלוניה ובמילנו זה עובד. אמרתי למנכ"ל המשרד, שר מגיע לשנה־שנתיים־שלוש, אנחנו נשארים עם החלטות הרסניות.

איפה עוד יש לך ביקורת כלפיו?

גם בתחום הקרקעות המזוהמות לא נעשה מספיק, בעיקר בקרקעות תעש. קידמנו חקיקה מקיפה לטיפול, זה נהפך לחקיקה ממשלתית שנתקעה ולא מקודמת. מצד אחד גבאי מדבר על הצורך בשיקום, ומצד שני לא מאמין בצורך בחקיקה. אני הראשון שאומר שלא כל דבר צריך חוק, אבל ברור שכאן צריך מדיניות אחת אחידה. אנחנו מתחברים לגבאי ולשר האוצר משה כחלון שהחליטו להשקיע מיליארד שקל עד 2022, אבל לא מסכימים אתם על הדרך. אני רוצה חקיקה. מה יקרה אם יגיע שר אחר? מי ערב שהמיליארד שקל יוצאו? אנחנו הרי יודעים שהחלטות ממשלה לא מיושמות. אני עדיין לא רואה את גבאי כאיש סביבה. אני מקווה שהוא בדרך לשם.

ספר קצת על אדם טבע ודין.

הארגון הוקם על ידי אלון טל ואילון שוורץ, עולים מארה"ב, בדיוק לפני 25 שנה. ביום ראשון הקרוב אנחנו עורכים אירוע גדול לציון התאריך. המחשבה היתה להיות מודל ישראלי לארגונים משפטיים לשינוי סביבתי בארה"ב ובאירופה, שהובילו לאסדרה של מדיניות סביבתית ולשינוי.

מאיפה הכסף?

70% מתקציב שנתי זעום של 1.2 מיליון דולר מגיע מקרנות אמריקאיות, והשאר מתרומות של הציבור בישראל. אנחנו לא מקבלים כסף מהממשלה. שתי התכונות שאני מחפש אצל עורכי הדין והמדענים שאנחנו מעסיקים הן מקצוענות לצד אידיאולוגיה ורצון לייצר שינוי. עורכי דין בשוק הפרטי מרוויחים פי שלושה, ארבעה וחמישה מעורכי הדין שלי.

והם מוצאים את עצמם מול עורכי הדין היקרים עם התקציבים של החברות הגדולות.

כן, שמנסים להתיש אותנו. למשל, כיל לוקחת אותנו מהמחוזי לעליון רק כדי לא לחשוף מידע שהיה ברור שהם ייתנו בסוף, כי הם חייבים. להם תמיד יש יכולת, כסף ותקציבים. אני תמיד אומר לכיל: קחו את התקציב שאתם מוציאים על מלחמות אתנו ותוציאו אותו כדי לשקם את הסביבה.

מה אתם רוצים מכיל?

למשל, לדעת כמה מים היא שואבת מים המלח. הם לא נותנים לנו מידע והולכים אתנו לבית משפט על כל דבר. הנושא של שקיפות הוא נושא מרכזי וזה גם מתקשר לתהליך ההתשה. גם המדינה מתנהגת ככה. לא נותנים לנו מידע עם כל מיני תירוצים, ביטחון המדינה, מדיניות חוץ, סודות מסחריים. ואז כשאנחנו מגישים עתירה, פתאום הכל משתנה ואנחנו מקבלים את המידע. הגשנו עתירה כדי לדעת מהם סוגי המזהמים שיש בבסיס חצור. המדינה אמרה שזה סוד ביטחוני וכשבית המשפט הורה לה לתת, התברר שהסוד הביטחוני הגדול הוא חומרי ניקוי רצפות. קל לגרור ולהתיש.

יש נגדכם גם תביעות?

לפני שנתיים, אחרי מאבק גדול, הצלחנו להציל את עמק ססגון בבקעת תמנע מבניית מלון דירות מטורף עם שטחי מסחר אדירים. אלא שאז היזם, יואב איגרא, הגיש תביעת פיצויים של 15 מיליון שקל בטענה שהמדינה הטעתה אותו.

נו מה לא בסדר בזה? יזם נפגע מהתנהלות המדינה מגיש תביעת פיצויים.

מה שלא בסדר זה שהמדינה הגישה הודעת צד ג' על 15 מיליון שקל נגדנו. בית המשפט קבע שהעתירה שלנו היתה נכונה והמדינה רוצה לגלגל את הכשל שלה עלינו ולשתק את העבודה שלנו. זה מיקרוקוסמוס של ההתנהלות כאן. לא רק שנוח שיש ארגון כמונו שפועל במקום המדינה, גם מגלגלים עלינו את התביעה.

מה עשיתם?

הפעלנו לחץ ציבורי אדיר. היועץ המשפטי לממשלה נדהם כשהוא ראה את זה וביטל את החלטת פרקליטות מחוז דרום. אבל אנחנו רואים שיש גידול מתמיד בתביעות סרק נגד ארגוני חברה וסביבה, תביעות דיבה, תלונות במשטרה. בסופו של דבר, החזון במדינה דמוקרטית הוא שהציבור יאמר את דברו בלי פחד, בלי הרתעה, בלי שמישהו יהלך אימים. זה הרבה יותר חזק מכל הליך משפטי.

מאיפה בא השם - אדם טבע ודין?

זה מייצג את תפישת העולם והחזון שעל פיהם נוסד הארגון - הצבת האדם במרכז הסביבה מתוך קשרי גומלין בינו לבין הטבע. הפעולה שלנו היא בכלים משפטיים, מדעיים וציבוריים ומתוך חתירה לצדק סביבתי וחברתי, בריאות הציבור והגנה על משאבי הטבע. בשם החזון הזה אנחנו נותנים סיוע פרו־בונו לאלפי אנשים ללא תשלום. יש לנו סמכות בחקיקה וגם חוקקנו לא מעט חוקים. חוק אוויר נקי, חוק האריזות, חוק הסביבה החופית, חוק פסולת אלקטרונית - הרוב נוסח אצלנו במשרדים. יש לנו גם סמכות להגיש קובלנה פלילית נגד מזהמים. ככה עשינו נגד מכתשים אגן כשהם חרגו במאות אחוזים בפליטת מזהמים. לפעמים, כשהיועץ המשפטי לא הופך את הקובלנה שלנו לכתב אישום, אנחנו מנהלים הליך פלילי במקום המדינה.

תאר מהלך חקיקה של חוק אחד.

למשל, חוק האסבסט. ניהלנו מאבק על זיהום אסבסט של מפעל איתנית בנהריה ובהמשך יחד עם המשרד להגנת הסביבה חוקקנו את חוק האסבסט. מדי שנה מתגלים מקרים של סרטן חשוך מרפא מסוג מזותליומה. זאת אחת המחלות הבודדות שהקשר בינה לבין חשיפה סביבתית הוא מובהק. אם חלית, בהכרח נחשפת לאסבסט. עובדי המפעל, שלא ידעו עד כמה זה מסוכן, חשפו גם את המשפחות שלהם כשנכנסו הביתה עם נעליים ובגדים מזוהמים. זאת מחלה שמתפרצת רק אחרי 20–30 שנה. איתנית עתרה לבג"ץ נגד החוק, כי מה פתאום שינקו פסולת אסבסט אחרי שמכרו מוצרים במשך עשורים בכל המדינה. הצטרפנו לעתירה, כאן לצד המדינה, הבאנו את כל הידע המקצועי בתחום האסבסט והעתירה שלהם נמחקה. עכשיו הם יצטרכו לשלם 150 מיליון שקל. מאבקים לחקיקה נמשכים שנים. אנחנו רצינו להקים ועדת ששינסקי 2, ואמרו: "מה פתאום". שנה אחרי זה יאיר לפיד הכריז על הקמת הוועדה.

אתה מרוצה מחוק ששינסקי שעבר?

בגדול הוא טוב, אף שהיינו מעדיפים שיתקבלו מסקנות הביניים שהיו יותר מרחיקות לכת. בסוף החשש היה שהמסקנות הסופיות יתבטלו. מצאנו את עצמנו נאבקים, כי ראש הממשלה רצה לקבור את המסקנות.

למה?

ראות קצרת טווח של ממשלות ישראל לדורותיהן, וכמובן לחץ של המשפחות החזקות במשק שמשפיעות ישירות עליו ועל מקבלי ההחלטות. אנחנו רואים את זה עכשיו עם הגז, אתה רואה את סוללת הלוביסטים שמגיעה ואת הפעלת הלחצים האדירה.

לכם אין לוביסטים?

יש לנו לוביסט אחד ואנחנו רואים מי תופס את השורות הראשונות וכמה היכולת שלנו להשפיע מזערית, אפילו ברמה של להציג את הטיעונים. המאבק הגדול שניהלנו בשנים האחרונות, מאבק פצלי השמן, הסתיים טוב בסוף, אבל היה ברור שחברת האם, עם סגן נשיא ארה"ב לשעבר דיק צ'ייני בדירקטוריון, הפעילה לחצים על משרד ראש הממשלה, שמצדו ניסה להפעיל לחצים על המשרד להגנת הסביבה לתמוך בהפקת פצלי השמן. המאבק הסביבתי ניצח, שכן הוועדות השכילו להבין שתעשייה פטרוכימית חדשה תהרוס את "טוסקנה של ישראל". גם בהקשר מגוון האנרגיות של ישראל כיום, הדבר האחרון שצריך להוציא מהאדמה זה את פצלי השמן. מיליוני שנים הם חיכו באדמה, בואו נחכה לדורות הבאים, אולי עוד 50 שנה יהיו טכנולוגיות טובות יותר.

כולם מכירים את הסיסמאות על המשפחות, הלוביסטים וכל זה, השאלה עד כמה זה משפיע.

ראש הממשלה סימס בעצמו מול מצלמות הטלוויזיה למען ים המלח, כדי שייבחר לאחד משבעת פלאי הטבע, אבל במקביל הממשלה המשיכה לתת הקלות למפעלי ים המלח - בלי תמלוגים, בלי היתרי הפקה, תוך ידיעה שהם אחראים ל-30% מירידת מפלס ים המלח, להרס האגן הצפוני, לבולענים ולפגיעה בתשתיות.

אני לא מאמין שנתניהו רוצה שיהיה רע בים המלח.

אני לא יודע מה המנגנון שמפריע לו. קח את אסון עברונה. זה האסון האקולוגי הכי גדול אי פעם בישראל. ייקח 50 שנה לשקם את זה. הוא אפילו לא בא לסייר, ורק אחרי לחץ וכשלא היה שר להגנת הסביבה, הוא טס מלמעלה. מדוע ראש הממשלה לא הגיע לעברונה לסייר ולא קיבל אחריות? אני רוצה לראות אותו מטיל את האחריות המלאה על קצצ"א, שמזהמת בפעם השישית את ישראל.

מה היית מייעץ לו?

שיסתכל על משאבי הטבע כנושאים לאומיים אסטרטגיים. ברק אובמה הגיע לאסון בטקסס מיד, סייר וקיבל אחריות. פעמים רבות מסתתרים אצלנו מאחורי טיעונים של ביטחון המדינה כדי לא לאפשר שקיפות ולא לטפל בסביבה. כבר היום אנחנו בבג"ץ נגד הממשלה ונגד קצא"א על החיסיון שהיא קיבלה בשנות ה-60, בתקופת הקשרים עם אירן. אין סיבה להמשך החיסיון, בטח לא בימים שמתעוררים תושבים בבאר אורה ומגלים שיש להם צינור נפט 50 מטר מהבית. מדוע ישראל ממשיכה להסתתר בחסות הביטחון בנושא הגז? אנחנו רק יכולים לומר שאלה טיעונים לא ענייניים.

זה נשמע פסימי.

אני לא פסימי, בסופו של דבר כוחות האור מנצחים. מי שמסייע לאדם טבע ודין הוא הציבור הישראלי, שנמאס לו שעובדים עליו. בעבר היו אומרים על הישראלי שמעניין אותו רק איך נראית הדירה שלו, היום ברור לו שכמות העצים ברחוב, הגינה, השטח הפתוח - כל אלה הם חלק מהשכונה שלו. זה גם מעלה את ערך הדירה. מאבקים סביבתיים רבים נגזרו מהמחאה. תראה איך גם בקור הגדול יוצאים אנשים להפגנות הגז, ותראה את ההצלחות עם פצלי השמן והחוף בפלמחים. הציבור אומר "זה שייך לי".

פלמחים החל עם מאבק של בני נוער.

בני נוער אכפתיים ממועצה אזורית גן רוה, שבגופם עצרו את הדחפורים. הם פנו אלינו דרך מוקד הסיוע ואתם פנינו למבקר המדינה, שהבין שיש כאן מחטף ערב כניסתו לתוקף של חוק החופים. כשבארה"ב שומעים על הבעיות שלנו, אומרים לי דברים מעודדים.

מה אומרים?

אתם מדינה צעירה, אתם יכולים ללמוד מהטעויות שלנו. תדאגו לכך שלא יהיה לכם אסון מפרץ מקסיקו הבא. גם להם יש בעיות קשות. אפשר לתת לישראל ציון לשבח בתחום מהפכת המחזור. האמריקאים מסתכלים עלינו בקנאה ובפליאה איך הצלחנו להעביר חקיקה כזאת מתקדמת. הם אומרים לי שאצלם אף אחד לא יסכים שיבואנים יחויבו למחזר.

אילו עוד הצלחות היו לכם?

למשל, נמל תל אביב, שהוא הפארק העירוני הכי פופולרי היום בתל אביב. התוכנית המקורית היתה לבנות שם מגדלים בבנייה פרטית - וניצחנו. בנושא מי שתייה הלכנו לבג"ץ כבר לפני יותר מעשור. לפני שנה וחצי, אצל שרת הבריאות דאז יעל גרמן, אומצו המלצות הוועדה שהוקמה והיום בישראל שותים מים באיכות גבוהה. במגדלי חוף הכרמל בחיפה הצלחנו לעצור הקמת שני מגדלים נוספים, מעבר למפלצת שכבר יש שם בכניסה לחיפה. אנחנו גאים על חקיקה מודרנית ומתקדמת בישראל, כי למדנו מהעולם. גם חוק חופש המידע נותן קדימות לסביבה. אנחנו עובדים הרבה בחברה הערבית. הצלחנו לגרום להזזת מפעל אלומיניום שגבל בבית ספר חדש בשועפט. הפארק בשכונת קרית ספר בתל אביב הוא אחד ההישגים היפים שרשמנו יחד עם התושבים.

מה היה שם?

בקרית ספר נותר מגרש אחרון של 27 דונם שהיה נתון תחת איום של הקמת עשרה מגדלי מגורים ומשרדים. במשך יותר מעשור ניהלנו עם ועד הפעולה של תושבי השכונה מאבק משפטי ותכנוני מול עיריית תל אביב ומינהל מקרקעי ישראל. היו כמה גלגולים, ובסוף הגענו להישג המיוחל: החלטה על הקמת פארק ציבורי ומבני ציבור על השטח כולו. זאת דוגמה לפגיעה ממושכת בזכותו של כל אדם למכסה מינימלית של שטחים ציבוריים פתוחים. תושבי לב תל אביב זכאים, כמו כל אזרחי ישראל, לפינות מרגוע ירוקות, אך כמו רבים אחרים, הם נאלצים להסתפק בפחות מהמינימום הנדרש. ההתארגנות יוצאת הדופן של התושבים ופעילותם לאורך השנים הצליחו להביא לביטול תוכניות הבנייה. לפני שלוש שנים החלו העבודות להקמת הפארק שתוכניתו פורסמה אחרי תהליך של שיתוף ציבור אמיתי ורציני.

מה כתוב בתוכניות העתידיות שלך?

להיכנס בצורה אינטנסיבית בנושא כימיקלים וחומרי הדברה במזון, להמשיך בנושא הסביבה הימית. בנושא תחבורה ציבורית אנחנו מקדמים הצעה שלפיה תנאי להקמת שכונה חדשה או לתוספת יחידות דיור בשכונה קיימת יהיה סקר תנועה שיבחן תחבורה ציבורית, רוחב מדרכות ושבילי אופניים. תפישת העולם שלי היא שהזכות לסביבה ראויה היא חלק מזכויות בסיסיות לחינוך ושוויון וכו', ואנחנו מאתגרים כל פעם את בית המשפט, שהיא תהיה כחלק מזכויות היסוד, מכיוון שזה נושא קיומי. בוודאי הצורך להגן על החלשים יותר, שהם הכי נפגעים ממפגעים סביבתיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#