מאות ק"מ של שבילי אופניים מחכים לתיירים בישראל - TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאות ק"מ של שבילי אופניים מחכים לתיירים בישראל

תיירות אופניים מחו"ל מספקת הכנסות של מיליארדי דולרים ברחבי העולם - אך בישראל התחום עדיין נמצא בחיתוליו ■ האם שביל ישראל לאופניים, הנסלל בשנים האחרונות בהשקעה של 20 מיליון שקל, ישים את ישראל על מפת תיירות הרוכבים העולמית?

6תגובות
חיים טרגן

מדי סוף שבוע מושכים שבילי האופניים ברחבי הארץ ישראלים רבים, שיוצאים לטיולי אופניים משפחתיים או קבוצתיים. אבל לשבילים האלה יש פוטנציאל עצום מעבר לתיירות הפנים המזדמנת, והם יכולים לשמש קרקע פורייה לתעשיית תיירות ענפה - שבשלב זה מפוספסת.

בוויסקינסון שבארה"ב, תיירות האופניים תורמת מדי שנה 1.5 מיליארד דולר לכלכלה. באורגון, התרומה למשק היא 325 מיליון דולר, ואילו בגרמניה תיירות האופניים מכניסה 9.16 מיליארד יורו ומספקת 186 אלף מקומות עבודה. ובישראל? כאן אין אפילו נתונים מסודרים בנושא, מה שמעיד עד כמה התחום עדיין בחיתוליו.

"הפוטנציאל כאן הוא ענק, אבל זה לוקח זמן", אומר אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות. "הדרך ארוכה, אבל עם שדה התעופה הבינלאומי שמתוכנן להיפתח בדרום, וההתלהבות של האירופאים ממה שיש למדבר להציע, זה עוד יקרה. בעוד חודשיים נעלה לאוויר אתר חדש לתיירות בישראל, שיציג את האפשרות להגיע לחופשת אופניים כאן.

"אנחנו מביאים גם עיתונאים לרכיבות בישראל כדי שיכתבו עלינו. זה תהליך, גם התיירות הגאה בישראל התחילה בקטן ועכשיו היא שם דבר בעולם".

ב-2004 סללה קק"ל את הסינגל (שביל שמתאים לרכיבה של רוכב בודד או לרכיבה בטור) הראשון שלה, ומאז נסללו יותר מ-1,300 ק"מ של שבילים ברחבי הארץ. לפני כחודש הושק אתר האינטרנט, המרכז את כל מסלולי האופניים שקק"ל סללה בארץ, ומאפשר לכל רוכב לקבל את כל המידע הדרוש לצורך תכנון רכיבה באחד מעשרות המסלולים הקיימים. אבל גם אתר זה עדיין לא תורגם לשפה האנגלית, כך שהוא משרת בשלב זה רק את הישראלים.

רוכבי אופניים במדבר
חיים טרגן

"השביל יהיה ייחודי"

תקווה גדולה לתיירות האופניים בישראל מסתמנת מכיוונו של שביל ישראל לאופניים, שאמור להתפרש על פני 1,200 ק"מ ולכלול 27 מקטעים. השביל יחצה כ–43 רשויות מקומיות, מועצות אזוריות, ערים, כפרים וקיבוצים. 300 ק"מ ממנו הושקו במארס האחרון ממצפה רמון עד אילת, בחלוקה לשמונה מקטעים עם נקודות יציאה למי שרוצה לעשות רק חלק מהמסלול. הפרויקט, שההשקעה בו מסתכמת בכ–20 מיליון שקל, מתבצע תחת חסותם של רשות הטבע והגנים, קק"ל ומשרד התיירות.

"אנחנו בונים על זה שהשביל יהיה מוצר ייחודי. אין הרבה שבילים ארוכים בעולם של שמונה ימים, שרובם סינגלים, בטח לא באזור מדברי", אומר הלל זוסמן, שאחראי על שביל ישראל לאופניים מטעם רשות הטבע והגנים.

"השביל עדיין לא קיבל את הדחיפה מהתיירות הנכנסת, אבל אני מאמין שנפצח את נושא השיווק והפרסום - והם יגיעו. הנושא הזה כל כך חשוב לקיומם של העסקים שם. התיירנים לאורך השביל לא מסתמכים רק על הרוכבים, אבל התוספת הזו של עוד 20% בתפוסה השנתית בזכות תיירות האופניים יכולה לשנות את הסטטוס של עסק - מקיים ללא קיים. מאה רוכבים בערבה תורמים יותר מ-5,000 רוכבים ביער בן שמן שחוזרים הביתה. ההשקעה ביחס לתרומה לכלכלה האזורית היא כלום".

מחר יתקיים כנס תיירות האופניים העשירי במלון יד השמונה, בשיתוף המועצה האזורית מטה יהודה ומשרד התיירות. איתן חברוני, בין מארגני הכנס, מספר כי בעשור האחרון השתתף במשלחות רוכבים לוושינגטון ולדרום אפריקה, ובכינוסי אופניים בקנדה וביוטה - שם חווה רגשות מעורבים של תסכול וקנאה, עם שאפתנות ותקוות לפתח תשתיות ותיירות אופניים גם בישראל.

"צריך להקים מנהלת אופניים ארצית שתתאם בין משרדי הממשלה השונים ובין גופים רלוונטיים נוספים כמו איגוד האופניים בישראל, כדי לקדם מחקר ותכנון של תיירות אופניים מקומית לצד תיירות אופניים נכנסת", אומר חברוני. "זאת, לצד ייזום ומימון תוכנית עבודה רב שנתית לשיווק ומיתוג ישראל כיעד לתיירות אופניים".

חברוני מוסיף כי "מעבר לכך, צריך לארח מומחים ומעצבי דעת קהל מחו"ל לקידום תיירות אופניים נכנסת ולהפיק מפות מסלולי רכיבה בשפות זרות. ההבדל העיקרי בין העולם לישראל בתחום הזה הוא שתיירות אופניים בעיקר יוצאת מישראל לאירופה - ופחות נכנסת אליה. בישראל קיים פוטנציאל גדול ולא ממומש של תיירות אופניים מקומית, ויש מגוון רחב של שבילים בכל רחבי הארץ, אך את התשתית הפיזית המעולה הזו שום גורם לא השכיל לתרגם להכנסה לכלכלה המקומית".

אילו קשיים עומדים בפני יזמים מקומיים הפועלים בתחום תיירות האופניים, ואיך הם רואים את תרומתם לאזור? דיברנו עם ארבעה יזמים בתחום הנישה שמתחיל להתפתח בישראל, כדי להבין.

רוכב אופניים במסלול בקיבוץ רבדים
עידן הלל

"הכסף לא נשאר רק בהשכרות אופניים"

יזם: עידן הלל

מקום: עידן אופן, השכרות וטיולי אופניים

איפה: קיבוץ רבדים

"באזור שבו אני גר, בקיבוץ רבדים, זה לא כלכלי לפתוח חנות אופניים, אז במקביל פתחתי מקום שבו הציבור יוכל לשכור אופניים ולקבל הדרכות - זה יכול להכניס כסף", מספר עידן הלל.

לקחתי הלוואה של 250 אלף שקל, בניתי מסלול באזור שיתאים למשימה, ואירגנתי הדרכות גם לקבוצות גדולות של חברות וגם למשפחות שרוצות לבלות שבת בשטח. העסק התחיל לרוץ אבל כרגע עוד קשה. אני מקווה שעוד חצי שנה יתחילו להגיע יותר משפחות ויפיצו את זה מפה לאוזן, ואז עסקים נוספים באזור ייהנו כתוצאה מהתנועה", הוא אומר.

מה התועלת הכלכלית מתיירות האופניים?

"מסלולים לרוכבים מקצועים לא מייצרים כסף לאטרקציות המקומיות. הם מגיעים מכל הארץ אבל חוזרים הביתה מיד לאחר הרכיבה. אי אפשר לבנות עליהם, וזו הבעיה של מקומות שמבוססים על רוכבי אופניים מקצועיים. בפעילות שלי, הכסף לא נשאר רק בהשכרות אופניים - הוא מגיע למסעדות ואנשים נשארים לישון בסביבה כי יש להם מה לעשות, כך שהאופניים משפיעים. כל העסקים קשורים, הם תלויים אחד בשני, וככל שיש יותר עסקים כאלה המבחר יותר גדול ויותר קל למלא יום".

היית ממליץ ליזמים אחרים לפתוח עסקים בתחום תיירות אופניים?

"רק אם זה עם עוד משהו. תיירות אופניים זה משהו עונתי, בקיץ חם מדי ובאים מעט אנשים לרכוב, ובחורף יש גשמים ובוץ. אנחנו עובדים על תקופות יחסית קצרות אז צריך מקור פרנסה קבוע נוסף ומבוסס, ועסק בתחום תיירות האופניים יכול לתת תנופה גדולה מאוד בעונה.

"אני לא הייתי מסתכן בעסק של השכרות אופניים בלבד. כשיש התחייבויות והלוואות והוצאות קבועות, אז כל ביטול כואב ולכן צריך עבודה נוספת, כדי להביא אוכל הביתה, בלי קשר לפנטזיות של התיירות. לוקח זמן עד שרואים תמורה לדבר הזה, המון עבודה מפה לאוזן ומול עיתונאים ובלוגרים, וצריך בתקופה הזו הכנסה נוספת כדי לשרוד".

האם ישראל תצליח לפתח את תיירות האופניים?

"ברגע שיכירו אותנו בעולם - יבואו. יש לנו המון פוטנציאל, ובכלל לתיירות אופניים בישראל, אבל צריכים להכיר אותנו בשביל זה".

מסלול אופניים בסינגל עין ראפה
עלא ברהום

"הרוכבים לא חוששים להיכנס לכפר ערבי"

יזם: עלא ברהום

מקום: סינגל עין ראפה, 11 ק"מ

איפה: כפר עין ראפה

סינגל עין ראפה נולד בעקבות תוכנית דו־קיום על גלגלים של מועדון רוכבי שמשון. כחלק מהפרויקט, הרוכבים משתפים פעולה עם קק"ל ורשות הטבע והגנים, ומקימים סינגלים במקומות שונים במטה יהודה. ברהום, תושב כפר עין ראפה שגם רוכב במועדון, לקח חלק בהקמת סינגלים בסביבתו, ולפני שלוש שנים החליט שגם הכפר יפיק תועלת מסינגל.

"דחפתי להקמת הסינגל. כשהתחלתי להכיר את תחום האופניים ואת האנשים שמתעסקים בתחום נוצר דיאלוג, ותוך כדי חשבנו לעשות סינגל בכפר כמו שעשינו בפרויקטים אחרים. התחלנו לחשוב איפה יהיה נכון להתחיל אותו ואיפה לסיים. היה לי חשוב שהילדים והנוער בכפר יהיו חלק מהקמת הסינגל, כדי שיעריכו אותו ושזה יהיה בשיתוף עם הקהילה - ולא משהו שינחת עליהם והם יצטרכו להסתדר עמו כעובדה מוגמרת".

מה התועלת הכלכלית לאזור מפעילות תיירות האופניים?

"לכפר מגיעים בחודש כ–100 רוכבים, הסינגל חשף את הכפר. אם פעם הייתי צריך לעשות מאמץ גדול להביא רוכבים לכפר שלי, אז היום זה כבר קורה לבד בזכות הסינגל. הם לא חוששים להיכנס לכפר ערבי למרות המציאות הקשה במדינה. הבעיה היא שהאוכלוסייה המקומית בכפר נשארת בבית, התושבים לא מוציאים כסף על מסעדות ובתי מלון, ובזכות הסינגל יש כניסה של אנשים מחוץ לכפר. בסוף הסינגל מישהו כבר בנה זולה קטנה עם דוכן לשתייה ומאפים, והרבה מהרוכבים שותים ונהנים אצלו.

היית ממליץ ליזמים לפתוח עסקים בכפר בגלל תיירות האופניים?

"הסינגל הוא נקודת זינוק שנותנת טעם לפתח דברים. בשלב הזה לכפר שלנו אין הרבה מה להציע, אבל הרבה רוכבים שואלים אם יש פה איזו מסעדת חומוס טובה או מקום עם קפה שווה, כך שיש ביקוש לכך - ואם מישהו יפתח יהיו לו לקוחות. כרגע עדיין אין עסקים חדשים, אבל אני מאמין שלא ירחק היום שיהיה.

"לפני שלוש־ארבע שנים לא היתה מחשבה על תיירות כי לא חשבנו שמישהו ייכנס לכפר, ואילו היום יש אנשים שחושבים, מתכננים ומנסים למצוא סיוע להקמת עסקי תיירות בזכות הסינגל".

רוכבי אופניים מתכננים מסלול, ליד מלון אייבייק במצפה רמון
Gary Crallé

"תיירות לאנשים שיש להם כסף ופנאי"

יזמים: אביבה ומנחם שרייבר

מקום: מלון אייבייק

איפה: מצפה רמון

בשבוע שעבר הגיעו לישראל כ–120 סוכני תיירות וסיטונאים מהעולם כדי להכיר אותה ולנסות לשווק אחר כך בעולם. במהלך שהותם כאן קיבלה אביבה שרייבר טלפון ממארגני הסיורים שלהם בישראל, שהציעו לה לבוא ולספר להם על המלון שלה - אבל היא בחרה שלא לבוא: "הם צריכים לראות את זה. איך אפשר למכור את המכתש בלי לראות אותו?".

הסוכנים מחו"ל לא ראו את המכתש, אבל הרבה ישראלים צפויים לראות אותו בחורף הקרוב - ועל הדרך, כך מקווה שרייבר, גם את המלון. זאת בזכות השקת שביל ישראל לאופניים באזור. "זה חתיכת פרויקט מצוין, אבל בגלל שהוא הושק בסוף שנה שעברה לא ראינו את מלוא האפקט שלו, ואני מניחה שהחורף נראה", אומרת שרייבר.

ישראל תצליח לפתח את תיירות האופניים?

"לפעמים באה איזו קבוצה, סנונית של רוכבים מחו"ל, ויש כמה מדריכים מחו"ל שהתחילו להתכוונן יותר על ישראל אבל זה עדיין לא במאסות וזה לא רכיבות שטח אמיתיות. הם באים ועושים את זה בקטע חווייתי, טועמים קצת את המדינה דרך האופניים, אבל לא באופן ארוך ומעמיק. זה לא מספיק לשים תמונה של ישראלי עם אופניים באיזה שלט, צריך לפמפם את זה בצורה רצינית יותר מפעם אחת ולדאוג שיהיה לזה כיסוי. מצפה רמון אידיאלית לרכיבות כמעט כל יום בחורף, רק צריך לעדכן את האירופאים על זה", אומרת שרייבר.

אייל טואג

לדבריה, "צריך לדאוג שכל אותם מקומות שאומרים שהם ידידותיות לאופניים שיהיו באמת ידידותיים ומוכנים לזה. הם צריכים להיות איכותיים. זה שמישהו רוכב אופניים לא אומר שהוא לא רוצה מיטה נוחה וחמה ואנשים שיתייחסו אליו. זה לא תיירות נחותה. זאת תיירות של אנשים שיש להם כסף ופנאי, זה לא פונה לבני 20 שאין להם גרוש על התחת, אלא לאלו שישאירו כסף פה ובתחנה אחריה, וילכו ללכת לאכול בכל מיני מקומות. זו הכלכלה של תיירות האופניים".

היית ממליצה ליזמים אחרים לפתוח עסקים בתחום תיירות אופניים?

"קשה מאוד להתפרנס רק מרוכבי אופניים ואני אומרת את זה ממרום של שמונה שנים בתחום. העסק צריך להיות ממוקם נכון, במרחק שייתן להם מענה לשינה, כי אנשים שנוסעים לרכוב בירושלים למשל, לא ישארו שם אם אין משהו פגז - ופשוט יחזרו הביתה. אם זה בגליל העליון, אז כן יש לזה מקום. אנחנו מצליחים להתפרנס, אבל לא רק מאופניים. רוכבי האופניים מגיעים אחר כך עם המשפחות שלהם לטיולים באזור, לחגוג ימי הולדת ועוד דברים. קשה מאוד להסתמך רק על רוכבי האופניים ולו רק בגלל העובדה שיהיו הרבה רוכבים שלא יהיה אכפת להם לישון על מזרן בחאן ב-80 שקל. תיירים מחו"ל לא יילכו לישון על מזרנים, הם ירצו לישון טוב ולאכול טוב - הם באים ליהנות ולא מחפשים את הזול".

"זה כבר לא טרנד - זאת תרבות"

יזם: ירון דרעי

מקום: סאמר בייק הוטל

איפה: קיבוץ סאמר בחבל איילות

מלון אופניים של שישה חדרים בקיבוץ שיתופי הוא קונספט שתושבי המקום היו צריכים קצת זמן כדי לעכל. אחרי ששקלו את הנושא החליטו להיענות לבקשה של ירון דרעי - רק לאחר שהתחייב שהפעילות לא תהיה משמעותית ותתקיים בעיקר בשבתות, כך שבמהלך השבוע לא יהיו זרים בקיבוץ.

"הבנתי את הפוטנציאל של נושא הרכיבה, והחלטתי להפוך את החסרונות של חבל איילות ליתרונות. החלטתי להציע חבילות של שלושה ימים ואחרי שהכשרנו מדריכים באופן מקצועי, הקמנו את המלון ב-2010 ועכשיו אנחנו הולכים לגדול".

בימים אלה נרקם שיתוף פעולה בין המלון לאיסתא ספורט, אך כדי שדרעי יוכל לספק היצע משמעותי של חבילות הוא יתחיל לעבוד עם האירוח הכפרי בקיבוץ אליפז. "תמיד אמרו שאופניים זה טרנד, אבל אם אני קיים כמלון אופניים עם הקשיים בקיבוץ שיתופי, ואני מתפתח עם חברה כמו איסתא ספורט אז זה כבר לא טרנד - זו תרבות. חופשות רכיבה זה כבר כמו חופשות סקי".

ישראל תצליח לפתח את תיירות האופניים?

"אמנם באים אלינו תיירים בודדים בלבד, אבל אני מקווה שעוד השנה נגיע לעשרות ועם הזמן למאות תיירים. יצרו כאן שבילים ברמה עולמית. הושקו שבילים אבל דברים לא קורים ברגע".

מה התועלת הכלכלית לאזור מתיירות אופניים?

"הרוכבים אוהבים לשים את הכסף שלהם במקומות קטנים ולא ברשתות הגדולות. כששואלים את המלונות מה התועלת של שביל אופניים - הם יגידו שום דבר, ואילו בשבילי כעסק קטן שנמצא ליד אילת, שמצליח להביא 300–400 איש רוכבים מדי שנה בזכות מסלול אופניים, זה משהו רציני. ברגע שעושים שבילים מוקמים עסקים".

היית ממליץ ליזמים אחרים לפתוח עסקים בתחום תיירות אופניים?

"הייתי מסביר להם שצריך לפנות לעוד קהלים. אני מוגבל בגלל הרצון של הקהילה בקיבוץ לשמור על מינימום של אורחים, אבל לאחרים הייתי אומר לפתוח משהו כזה ולעבוד עם כמה נישות, שייצרו עוד תכנים, כי אי־אפשר לייצר תיירות אופניים במדבר כל השנה. במצפה רמון אפשר, אבל פה רכיבת אופניים בקיץ יכולה להיות רק ב-4 בבוקר, וקשה למכור את זה כחופשה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם