לא מדד לפחדנים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
השקעות

לא מדד לפחדנים

התנודתיות בשוקי המניות שמשתקפת במדד VIX היא ביטוי לאי הוודאות.
ניסיון לנצל אותה לטובת גידור ההשקעות עלול להתברר כהרפתקה 
יקרה מאוד

תגובות

"הפחד בשווקים גובר, מדד ה־VIX מזנק בעשרות אחוזים". כותרות כאלה, בנוסחים שונים, מופיעות בעיתונות הכלכלית בכל פעם ששוקי ההון בארץ או בעולם עוברים טלטלה הבאה לידי ביטוי בתנודתיות חזקה, ובעיקר בירידות חדות. זאת גם הסיבה ש־VIX (Volatility Index מכונה לעתים "מדד הפחד" – הוא מבטא במידה רבה את הבהלה שאוחזת בשווקים.

התנודתיות היא ביטוי לחוסר הוודאות שקיים בשוק. בשווקים אף פעם אין ודאות מלאה ותמיד קיימים בהם סיכונים שעלולים להתממש. גם אם כל התחזיות צופות שבנק ישראל יותיר את הריבית על כנה, הוא תמיד יכול להפתיע; חברה עסקית שמעולם לא פרסמה אזהרת רווח עלולה לעשות זאת, גם אם השוק שבו היא פועלת פורח. לפעמים לא מדובר בהפתעה גדולה, אבל לעצם ההפתעה יש אפקט משלה.

מכיוון שהמשקיעים פועלים בעולם של ודאות חלקית, הם מנהלים כל העת סיכונים ומחשבים יחסים של סיכון־סיכוי: האם יכול להיות שהחברה תרשום הפסד; האם תפרוץ מלחמה; מה הסיכוי שבנק גדול יקרוס. כדי לעשות זאת המשקיעים צריכים לשמור על ערנות ולנתח אילו חלקים נמצאים בתחום של אי הוודאות. במילים אחרות, עליהם להיות מודעים לחוסר הידע שלהם.

רויטרס

חששם של המשקיעים מפני אירוע גדול ובלתי צפוי מתבטא במדדי המניות, וליתר דיוק – באופציות על המדדים האלה. כך, רמת התנודתיות (סטיות התקן) באופציות על המדדים עולה כשהמשקיעים מפחדים מעתיד קודר, או לפחות אינם יודעים להצביע על מגמת השוק בשבועות הקרובים. ככל שהתנודתיות גבוהה, כך עולה מדד הפחד לרמה גבוהה יותר.

האופציות שנבחנות לצורך חישוב המדד הן לטווח קצר של עד 30 יום בבורסת האופציות בשיקגו, שכן הן מאופיינות במחזורי מסחר גדולים וברמת נזילות גבוהה – ולכן מועדות פחות לעיוותים. כשמדד ה־VIX האמריקאי עובר את רמת 20 הנקודות מקובל להתייחס לכך כאל נורה אדומה לשוק תנודתי למדי. בתקופות של משבר משמעותי ערכי המדד מטפסים גם לסביבות 40 נקודות. באוקטובר 2008, כאינדיקציה למשבר הכלכלי הגדול, הגיע המדד ל־80 נקודות, ובמשך כחודשיים נע בטווח של 50־80 נקודות. בתקופות רגיעה, או כשהמדדים קרובים לשיאם, צונחים ערכי ה־VIX לרמות של 10־15 נקודות. כך היה גם בשנה האחרונה, מלבד בסוף אוגוסט, אז קפץ המדד ל־40 נקודות על רקע חשש שהצמיחה בסין תהיה אטית מהצפוי. במשך השנים גם הושקו מדדי פחד על מדדי מניות נוספים כמו נאסד"ק 100 ודאו ג'ונס 30.

 

מדדים לא רשמיים בישראל

בבורסה הישראלית אין מדד VIX רשמי ומנהליה שוקלים בימים אלה להשיק מדד כזה. בעבר נפסלה האפשרות לייבא את מדד הפחד מחו"ל, בשל העלויות הגבוהות של תמלוגים לחברת S&P, בעלת הזכויות המקורית על המדד. עם זאת, גם כיום ניתן למצוא מדדים לא רשמיים בתוכנות המקושרות לבורסה הישראלית. על אחד מהם, המופיע בתוכנת איי־אונליין, אחראי יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר. ב־2008, אז לימד בקריה האקדמית אונו, היה האוזר שותף לפרסום מחקר בתחום זה, לצד פרופ' רפי אלדור מהמרכז הבינתחומי ועם מנכ"ל חברת איי־אונליין, יואב ליבל. המחקר הראה כי קיים קשר בין רמתו של מדד הפחד ובין מחירי המניות והתנודתיות בשוק ניירות הערך. עם זאת נמצא כי הקשר חלש יותר מיכולת הניבוי ההפוכה – כלומר של הקשר בין מחירי המניות והתנודתיות למדד הפחד.

למרות היעדרו של מדד VIX מהבורסה של תל אביב קיימת זיקה ישראלית להיסטוריה של המדד. מי שנחשב לממציא המדד הוא פרופ' רוברט ווילי מאוניברסיטת דיוק, שפרסם אותו ב־1993. עם זאת בעבר טענו פרופ' דן גלאי, מייסד בית ההשקעות סיגמא, ומנחם ברנר, פרופסור למימון באוניברסיטת ניו יורק, כי הם החלו לעבוד על מדד תנודתיות שבע שנים לפני כן. לדבריהם, ב־1987 הציעו אותו לבורסת האופציות בשיקגו (CBOE) והציגו אותו בפני ווילי. לאחר שגלאי וברנר מחו בפני ה־CBOE כי ווילי השיק מדד המבוסס על הרעיון שלהם הודיעה הבורסה כי המדד יפורסם בלי מכשירים פיננסיים עליו, הודעה שמשמעותה היא שלא יהיה ניתן לגזור רווח מפרסום המדד. כ־13 שנים לאחר מכן חזרה בה הבורסה בשיקגו מהתחייבותה והשיקה אופציות על מדד ה־VIX, אך גלאי וברנר החליטו כי כבר מאוחר מדי להתנגד לכך.

מדד הפחד מזנק בתקופה של אי ודאות ולכן קשה מאוד לצפות אותו. זינוק במדד עלול למשוך את המשקיעים לנסות ולעקוב אחריו, אך קשה מאוד להרוויח מכך כסף. משקיע יכול לקנות תעודת סל שעוקבת אחרי המדד, וכך לגדר את עצמו מפני ירידות בשווקים – שכן המדד עולה כשהשוק יורד – אולם המסחר על המדד עצמו מתנהל באמצעות חוזים עתידיים, דבר שפוגע באטרקטיביות של ההשקעה. מסחר בחוזים עתידיים לטווח ארוך מצריך גלגול של החוזה כשהוא מסתיים, מה שגורר עלויות נוספות והופך את אופציית ההשקעה הזו ליקרה בעבור המשקיע ולהקטנת הרווח שלו כשיפרוץ משבר. פוטנציאל רווח קיים רק בהשקעה במדד VIX בסמוך לפרוץ המשבר, אך כמובן שקשה מאוד לצפות זאת. לכן הוא משמש בעיקר כאינדיקציה למצב השווקים ולא כיעד להשקעה ונהפך להיות סממן למשבר. רוב הגופים המוסדיים, פרט לקרנות גידור, נמנעים מלהשקיע במכשירים פיננסיים שעוקבים אחר המדד.

אפשרות נוספת בהשקעה על המדד, שעשויה גם להיות פחות מסוכנת, היא לבצע עליו "שורט" – כלומר להמר שהוא יירד. בעוד שקשה לצפות מתי יהיה פחד בשווקים וירידות חדות, דווקא קל יותר לעתים לצפות שהחשש יישכך. למשל, אם נתון צמיחה חלש שהגיע מסין הפחיד את המשקיעים וגרם לירידות של כמה ימים, יכול משקיע מסוים לנתח את הנתון, את ההשפעה שלו והאם קיים חידוש לגבי מצבה הכלכלי של סין, ולהגיע למסקנה כי החשש בשווקים מוגזם והוא צפוי להירגע בתוך כמה ימים. במצב כזה יכול המשקיע להשקיע כנגד מדד הפחד וככה ליהנות מהרגיעה בשווקים. אולם השקעה כזאת היא קצרת טווח וקשה לתכנן אותה מבחינה אסטרטגית, אלא רק לנצל הזדמנות נקודתית. למעשה, הדבר משאיר את השימוש במדד הפחד רלוונטי רק לסוחרים התוך־יומיים, המכונים ספקולנטים, שטווח ההשקעה שלהם קצר מאוד.

הדרך לעקוב אחר מדד הפחד היא באמצעות קרנות סל, שהפופולרית שבהן היא VXX. לפני כשנה היתה קרן זו ברמה של קרוב ל־30 דולר, אך היא ירדה מאז לרמה רגועה יחסית של כ־20 דולר – ירידה המבטאת תשואה שלילית של כ־30% למשקיעים. השוואה למדד עצמו משקפת את הבעייתיות בקרן הסל, שכן המדד רשם באותה תקופה עלייה מרמה של 13 נקודות לרמה של 16 נקודות. הפער נובע כתוצאה מהצורך לעקוב אחר המדד באופן מדויק ומהעלויות הנובעות מגלגול האופציות עליו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#