מפת האנג'לים המלאה: הכירו את האנשים שמתדלקים את ההיי-טק הישראלי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפת האנג'לים המלאה נחשפת: הכירו את האנשים שמתדלקים את ההיי-טק הישראלי

מיהם המשקיעים הפרטיים הפעילים ביותר בזירת ההיי־טק הישראלית, כיצד הם מקושרים זה לזה ומה הם מחפשים? ■ מפה שיצר הסטארט-אפ Weave על בסיס נתוני IVC מספקת הצצה לעולם האנג'לים הישראלי - וחושפת את התחומים שמושכים אותם

41תגובות

כסף הוא הדם הזורם בעורקי תעשיית ההיי-טק. בלעדיו כל הרעיונות וההמצאות, פורצי דרך ככל שיהיו, יישארו במוחם של היזמים, או לכל היותר על השולחן בבית קפה בתל אביב. המימון הראשוני הוא זה שמאפשר ליזמים לקחת רעיון ולהפוך אותו למציאות ולפעילות עסקית.

ברוב המקרים, בשלב הראשון בחיי הסטארט-אפים, לפעמים אפילו בימיהם הראשונים עוד לפני שיש מוצר, מי שמממנים את פעילותם הם משקיעים פרטיים. בעולם ההיי-טק משקיעים אלה מכונים אנג'לים - כינוי שהגיע מתעשיית הבידור של ברודוויי, ויוחס למי שהיו מוכנים לקחת סיכון גבוה עם ההון האישי שלהם לצורך מימון הפקות במה.

>>איך להקים סטארט-אפ - המדריך המלא

התחברו לקבוצת הפייסבוק שלנו, האקוסיסטם - ותמצאו עוד יזמים, משקיעים ועצות שימושיות לניהול הסטארט-אפ שלכם

התקווה של האנג'לים היא כמובן לראות בסופו של דבר החזרים נאים מההשקעות, אך לצערם - זה לא תמיד קורה.

כדי לצמצם מעט את הסיכון, במקרים רבים אנג'לים, שמשקיעים בין עשרות אלפי למאות אלפי דולרים בחברה, פועלים כקבוצה - כך שברוב החברות משקיע יותר מאנג'ל אחד. לעתים קרובות, קבוצות של אנג'לים משתפים פעולה ומעבירים ביניהם מידע לגבי השקעות אטרקטיביות.

הבנת הדרך שבה פועלים האנג'לים, החוגים המשותפים להם ומארג הקשרים ביניהם חשובים לכל יזם שמעוניין לגייס מהם הון. כדי להבין טוב יותר את היקום של האנג'לים - מה מניע אותם ומיהם המשקיעים הפעילים ביותר בישראל - נאיר במשך חג החנוכה את עולמם ממגוון זוויות במסגרת פרויקט מיוחד.

בין השאר, ננסה להבין מה הם מחפשים בהשקעותיהם, באילו שלבים בחיי הסטארט-אפ הם משתלבים ומהן הטעויות שמבצעים יזמים שמנסים לגייס הון מאנג'לים. נחשוף גם את האנג'לים הישראלים המוכרים פחות, ונבחן מדוע כמעט שאין נשים אנג'ליות שמשקיעות בחברות.

המלצה חמה גורמת להתעניינות בחברה

עופר וקנין

יש שני רכיבים חשובים להבנת העולם של האנג'לים הישראליים - החברות שבהן כבר השקיעו והקשרים העסקיים שלהם עם אנג'לים אחרים. מפה שיצר הסטארט-אפ Weave חושפת לראשונה את הקשרים האלה.

עבור יזמים שמגייסים הון, המפה היא כלי שיכול לעזור להיערך בצורה מיטבית לגיוס הון ולפנייה למשקיעים. המפה נבנתה באמצעות הטכנולוגיה של Weave, שפיתחה פלטפורמה לתקשורת פנים-ארגונית. הטכנולוגיה מבוססת על מודל שהגה המנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, אור ריגלר, במסגרת לימודיו האקדמיים.

המפה כוללת 180 משקיעים, שסוננו מתוך רשימה של כ-500 אנג'לים בישראל. "זאת האליטה של התעשייה - האנשים שדוחפים אותה קדימה", אומר ריגלר.

האנג'לים שפועלים בישראל השקיעו ב-1,600 חברות בחמש השנים האחרונות - כך עולה מהנתונים שמספקת חברת המידע להיי־טק IVC ועובדו ונותחו במפה של Weave.

כמו כן המפה כוללת מידע ממאגרים נוספים, ובהם הגיליון השיתופי שיצר אדן שוחט מקרן אלף, שמכיל מידע המתעדכן על ידי קהילת ההיי־טק על משקיעים בישראל, וקראנץ' בייס.

כדי לסמן את המשקיעים שיש להם חיבורים עסקיים חזקים בסצנת הסטארט־אפים, המפה כוללת רק משקיעים שיש להם לפחות ארבעה שותפים עסקיים, כלומר כאלה שביצעו השקעות עם לפחות ארבעה אנג'לים נוספים.

עופר וקנין

Weave, שהוקמה ב-2014, יצרה את המפה כדי לענות על הצורך האישי שלה, שעמו מתמודדים יזמים רבים בתחילת דרכם - בניית אסטרטגיה לגיוס הון מאנג'לים. המפה נבנתה ככלי שימושי למציאת האנג'לים האסטרטגיים ביותר כמשקיעים לחברה שאליהם כדאי לה לפנות, תוך מינוף הקשרים שלהם והגעה למעגל רחב ככל שניתן של משקיעים שיצטרפו לסבב גיוס ההון.

גישה זו מקבלת גם גיבוי מהשטח. "המלצה חמה מאדם שאנחנו מעריכים גורמת לנו להתעניין בחברה. קהילת הסטארט־אפים והמשקיעים בישראל היא קהילה קטנה ששמחה לעזור ולחבר. אם יזמת או יזם לא מצליחים למצוא אדם כזה שיחבר אותם, כנראה אין להם תכונה אחת או יותר שחשובות להצלחה בתחום, למשל יכולת מכירה", אומר יניב גולן, אנג'ל ושותף מנהל בקרן Lool Ventures, שמשקיעה בחברות בשלבים מוקדמים.

לאנג'ל עמית גילון, בנו של הסופר־אנג'ל זוהר גילון, יש המלצה דומה ליזמים: "נסו להגיע למשקיעים מתוך המעגל הקרוב ביותר שלהם - אלה שהם סומכים עליו כמקור לדיל פלואו (התהליך שבו הקרנות בוחרות באילו חברות להשקיע; ע"א) מהימן. אם בהתחלה אין לכם את הקשרים הרלוונטיים, עבדו על הרחבת רשת הקשרים שלכם מתוך מטרה להגיע לקשרים ספציפיים - זה כישור עיקרי בלהיות יזם מוצלח בעיני, ותזדקקו לו בתהליך העבודה", הוא אומר.

"הדבר הכי חשוב שרואים במפה הוא שיש הרבה משקיעים בישראל בשלב הסיד. להערכתי, זאת הפעם הראשונה בישראל שבה נוצר שוק של מוכרים בעולם הסיד", אומר שוחט. "לפני חמש שנים, כשהקמתי את הג'אנקשן (תוכנית האצה לסטארט־אפים של קרן ג'נסיס; ע"א), אמרתי לאנשים שזאת החובה הציונית שלהם לבוא ולהשקיע. כמויות הכסף כיום גדלו משמעותית, וזה מאפשר הרבה יותר השקעות. להערכתי, מחצית מהמשקיעים במפה הם חדשים".

לדברי שוחט, "המשמעות של הקשרים החברתיים היא שברגע שאני משקיע, נוח יותר לעוד אנשים להשקיע. זאת החלטה גדולה לאדם אחד להשקיע כיום 300 אלף דולר. לעומת זאת, קל יותר להשקיע 50 אלף דולר עם עוד חמישה חברים שמכירים טוב ומעורבים יחד בעוד עסקות. הקשרים בין המשקיעים מאפשרים לעשות עסקות יחד ולהגדיל את גודל הצ'ק. הבעיה הגדולה בעבר היתה גיוסים קטנים מדי, שכמעט מיד אחריהם צריך היה לצאת לסבב הגיוס הבא. ברגע שיש את הרשתות של האנג'לים, אפשר להגדיל את גודל הצ'ק ולהקים חברות גדולות יותר עם מרווח נשימה לבנייתן".

לדברי ריגלר, "ניתן ללמוד מהמפה מי מהאנג'לים נמצא בקשר עם מי. צפיפות הקשרים של החבורות בתוך המפה היא 0.45 - בהשוואה לצפיפות ברמה של 0.28, שנמצאה למשל בחבורות בתיכון או אוניברסיטאות אמריקאיות". כלומר, הקשרים בתוך הקליקות של האנג'לים הם צפופים - פי שניים.

"זה מראה את העוצמה של הרשת", אומר ריגלר, "ומצד שני זה מראה על הסגירות - קשה לחדור לרשת, כי קבוצה שכבר עובדת יחד מכירה אחד את השני, מחליפה משאבים, רעיונות ודעות. הלכידות יכולה להיות גם חיסרון".

ניתוח המידע במפה, שמופיעה במלואה באתר TheMarker, מגלה תובנות מעניינות על סצנת הסטארט־אפים הישראלית. הנה המרכזיים שבהם.

המשקיע המקושר בישראל: גיגי לוי־וייס

במרכז רשת הקשרים נמצא האנג'ל גיגי לוי-וייס, שביצע 44 השקעות משותפות עם אנג'לים נוספים בעשור האחרון ב–67 חברות. אנג'לים נוספים שמקושרים מאוד בפעילות שלהם לאנג'לים אחרים הם רמי ליפמן, שיצר 31 קשרים עסקיים ב-21 חברות שבהן השקיע, ואילון תירוש, שהשקיע עם 29 אנג'לים נוספים ב-21 חברות.

אנג'לים פעילים ומקושרים נוספים הם איש הנדל"ן יגאל אהובי, היזמים דב מורן ויאיר גולדפינגר, יריב גילת, שהיה מנכ"ל חברת האלגו-טריידינג פיינל, אדן שוחט, שהוא גם שותף בקרן אלף, היזם רפי גדרון, ראובן אגסי ויוסי ורדי.

עשרת האנג'לים המחוברים ביותר בישראל ביצעו בממוצע השקעות עם 26 אנג'לים נוספים, בהשוואה לממוצע של כלל המשקיעים המופיעים במפה - 4.5 קשרים לאנג'ל.

1. גיגי לוי־וייס - לשעבר מנכ"ל חברת ההימורים המקוונת 888 . הקים באחרונה עם שותפים אקסלרטור בעמק הסיליקון. קשרים ברשת האנג'לים: 4. השקעות חדשות*: 6. תחומי השקעה עיקריים: אינטרנט ותקשורת.
2. רמי ליפמן - אנג'ל פעיל מאוד, שממעט להיחשף. בין השקעותיו — Giraffic ,eyeSight , טונרה, Zoomd ו-Zoo. קשרים ברשת האנג'לים: 31 השקעות חדשות*: 21 תחומי השקעה עיקריים: אינטרנט ותקשורת. 
3. אילון תירוש - מייסד אוליסטה ואקסלינק, שנמכרה לקומברס ב 550- מיליון דולר. משקיע מוערך בחברות  אינטרנט ומובייל, בהן וויקס, טונרה ו- ZooZ. קשרים ברשת האנג'לים: 29 השקעות חדשות*: 21 תחומי השקעה עיקריים: תוכנה ארגונית ותשתיות I.
4. יגאל אהובי - איש נדל"ן. את השקעותיו בהיי־טק מבצעת אסתר ברק לנדס, באמצעות פרתם היי־טק, שכיום מנהלת במשותף עם נילסן חממת טכנולוגיה. קשרים ברשת האנג'לים: 29 השקעות חדשות*: 21 תחומי השקעה עיקריים:
תוכנה ארגונית, תקשורת, אינטרנט ותשתיות IT.
5. דב מורן - ממציא הדיסק און־קי, מנכ"ל חברת אם־סיסטמס שנמכרה לסנדיסק, מייסד מודו. כיום פעיל בקומיגו, אותה הקים, ומבצע השקעות דרך Grove Ventures. קשרים ברשת האנג'לים: 25 השקעות חדשות*: 31 תחומי השקעה עיקריים: תקשורת, תשתיות IT , שבבים, תוכנה ארגונית, מדעי החיים. 6. יאיר גולדפינגר - אחד ממייסדי ICQ , שנרכשה ב 407- מיליון דולר. מאז משקיע ויזם סדרתי של חברות, ובהן Dotomi , שנרכשה ב 300- מיליון דולר. קשרים ברשת האנג'לים: 23 השקעות חדשות*: 23 תחומי השקעה עיקריים: תוכנה ארגונית, תקשורת, אינטרנט ותשתיות IT.
7. יריב גילת - איש שוק ההון. מייסד ויו"ר של בית ההשקעות קריפטונייט. היה מנכ"ל חברת האלגו־טריידינג פיינל. קשרים ברשת האנג'לים: 23 השקעות חדשות*: 16 תחומי השקעה עיקריים: תקשורת.
8. אדן שוחט - שותף בקרן ההון סיכון אלף. היה ממייסדי פייס.קום, שנרכשה על ידי פייסבוק. היה שותף בקרן ההון סיכון ג'נסיס. קשרים ברשת האנג'לים: 22 השקעות חדשות*: 13 תחומי השקעה עיקריים: תוכנה ארגונית, תקשורת, אינטרנט ותשתיות IT. 
9. רפי גדרון - ממייסדי כרומטיס, שנמכרה ב 4.8- מיליארד דולר. משמש כיום יו"ר רודניקס — מיזם בתחום חקר המוח. קשרים ברשת האנג'לים: 21 השקעות חדשות*: 17 תחומי השקעה עיקריים: תקשורת, מדעי החיים, קלינטק
10. ראובן אגסי - לשעבר מנכ"ל קוויקסופט ויו"ר SAP ישראל. אביו של מייסד בטר פלייס, שי אגסי. רץ לכנסת ב– 2012 ברשימת מפלגת עם שלם. קשרים ברשת האנג'לים: 21 השקעות חדשות*: 12 תחומי השקעה עיקריים: תוכנה ארגונית, שבבים, תשתיות IT.

חילופי דורות

במרכז הרשת של Weave נמצא דור משקיעים צעיר יחסית בתעשיית ההיי־טק הישראלית. רוב האנשים המופיעים במרכז רשת הקשרים - ובהם לוי, שוחט, גולן, אביחי ניסנבאום, טל ברנח ומנכ"ל וויקס אבישי אברהמי - היו בעצמם יזמי סטארט־אפים או מנכ"לים של חברות היי-טק. לאחר אקזיט שבו התעשרו, הם נהפכו למשקיעים פעילים, כך שכעת עומדים לרשותם לא רק ההון שצברו, אלא גם ניסיון רלוונטי להשקעות ורשת קשרים ענפה שמסייעת לחברות שבהן הם משקיעים.

משקיעים ותיקים ומוכרים, כמו ורדי, שהשקיע ב-45 חברות בעשור האחרון, לא נמצאים במרכז הרשת, אך הם נמצאים במיקום מעניין שבו הם מחברים כמה תחומי השקעות. חלק גדול מהמשקיעים הם בכירים בחברות היי־טק גדולות בעבר ובהווה, בהם מנכ"ל מלאנוקס איל ולדמן, מייסד בטר פלייס שי אגסי, בעלי מדינול קובי ריכטר, מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט, הבעלים של בבילון נעם לניר, יו"ר מטומי אילן שילוח, זאבי ברגמן, לשעבר מנכ"ל נייס, ועוזיה גליל, מאבות תעשיית ההיי־טק הישראלית.

בנוסף, בולטים ברשת שמות של אנשי הון סיכון ישראלים שפועלים כמשקיעים פרטיים במקביל להשקעות שהם מבצעים בקרנות, ובהם חמי פרס מפיטנגו והראל בית און, סמי תותח ושלמה דברת - ששלושתם שותפים בקרנות בקבוצת ויולה.

פיננסיירים, תעשיינים ואנשי נדל"ן

במרכז רשת האנג'לים המקושרים בישראל יש בעיקר יזמים לשעבר ומנכ"לים של חברות היי־טק. ואולם חלק ניכר מהאנג'לים הפעילים בהיי-טק הישראלי מגיעים מתחומים מסורתיים יותר, כמו נדל"ן, תעשייה או כסף "ישן". מבחינתם, ההשקעה בסטארט־אפים היא אפיק השקעה נוסף שמגוון את תיק ההשקעות שלהם.

לעתים אין להם ערך ממשי להוסיף ליזמים (כמו קשרים לחברות בתעשייה). בין השמות שניתן למצוא ברשת - איתן ורטהיימר, בנו של התעשיין סטף ורטהיימר, הטייקון אליעזר פישמן, אייל עופר, ערי סטימצקי, יבואן הרכב ג'ורג' חורש, איש הנדל"ן יגאל אהובי, בעלי חברת האחזקות Tamares פויו זבלודוביץ', לב לבייב, יו"ר בנק הפועלים לשעבר שלמה נחמה, וינון קרייז, שניהל את אנדמול והיה שותף של חיים סבן לעסקות מדיה.

איפה הנשים?

נשים בולטות בהיעדרן ממפת האנג'לים המקושרים בישראל - מתוך 180 המשקיעים שמופיעים במפה יש ארבע נשים בלבד (2.2% מרשימת האנג'לים המקושרים בישראל) - עדי סופר-תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, שניהלה בעבר חטיבה ב-888, דליה פרשקר, מייסדת חברת המימד החדיש ואחת מחלוצות היזמות בארץהנית ויטוס, שהיתה אחת ממייסדות קונטרה שנרכשה בשנה שעברה על ידי סינגטל ב-150 מיליון דולר, ורותי גורנשטיין, שהיתה מהבעלים של חברת ויסוצקי.

מצב עגום זה אינו מפתיע, בהתחשב בכך שרק 7.5% מהיזמים בישראל הם נשים, ושהמסלול להשקעות בדרך כלל מתחיל בסטארט־אפ ואקזיט מוצלחים.

תופעה זו אינה ייחודית לישראל, אולם המצב כאן עגום במיוחד. בעבר, פחות מ–15% מהאנג'לים בארה"ב היו נשים, אולם בשנים האחרונות חל שיפור. לפי דו"ח שמפרסם מדי שנה מרכז המחקר להון סיכון באוניברסיטת ניו המפשייר, חלקן של הנשים בקרב האנג'לים היה 19.4% ב-2014 בהשוואה ל-12.2% ב-2012.

הכסף זורם לאינטרנט

באופן לא מפתיע, רוב ההשקעות של האנג'לים הישראלים מרוכזות בחברות אינטרנט. זהו תחום ההשקעה המרכזי של 32% מהאנג'לים המקושרים ביותר בתעשייה הישראלית. תחום זה הוא מועמד טבעי להשקעות אנג'לים, מכיוון שניתן לבנות בו חברות עם פעילות עסקית משמעותית בהשקעה קטנה יחסית.

הודות לחסמי הכניסה הנמוכים ולאופי החברות, סטארט־אפים יכולים להתחיל לייצר הכנסות מהר יחסית ובלי לדלל את אחזקות בעלי המניות עם כניסת משקיעים חדשים שמזרימים כסף לחברות.

שני ריכוזים בולטים נוספים של אנג'לים משקיעים בתוכנות ארגוניות, בנוסף לתחום האינטרנט (18% מהאנג'לים), ותוכנות ארגוניות ותקשורת (17%). 27% מהאנג'לים משקיעים בתחומי הקלינטק, מדעי החיים ותחומים אחרים - שנחשבים לעתירי השקעות ובעלי חסמי כניסה גבוהים יחסית, כלומר, תחומים שלא ניתן להגיע עמם לאקזיטים לאחר השקעות קטנות, ולכן מתאימים פחות לאנג'לים.

המפה מציגה היטב את תחומי ההתמחות הטכנולוגיים והחבורות שנוצרו בין אנג'לים. "החבורות עוברות תהליך של התמחות - מעטים הגופים או האנשים שמשחקים בכמה תחומים. הריכוז של החברות באותו תחום (קלאסטרים) מאפשר להעלות את השווי של המשקיעים ליזמים. ברגע שמשקיעים עושים יותר עסקות בתחום מסוים הם נהפכים לכאלה שיכולים לעזור יותר, כי נוצרים קשרים בין השקעות", אומר שוחט. כלומר, בנוסף לקשרים בין המשקיעים נוצר רובד נוסף של קשרים בין חברות באותו תחום שהמשקיעים מחברים.

משקיעים על קו התפר

קבוצה מעניינת של משקיעים נמצאת באזור ביניים בין שני עולמות השקעה. לאנג'לים אלה יש חשיבות אסטרטגית - הם מחוברים למעגלי השקעה מגוונים ורחבים. כך, למשל, גילת משקיע באינטרנט, חברות תוכנה ארגונית וחברות IT, וניסנבאום, שותף בקרן Lool Ventures, מחבר בין עולמות האינטרנט והתוכנה הארגונית.

"אנחנו מוצאים במעגלי ביניים אנשים חזקים מאוד שהכוח שלהם נובע מהחיבור שהם עושים בין שתי קליקות של משקיעים. הם חשופים לרעיונות בשני הצדדים ויכולים לעשות חיבורים. ככל שאני מחבר יותר מגזרים בצורה מוצלחת, המשמעות שלי כמגשר והעוצמה שלי גדלות", אומר ריגלר.

ריגלר משווה את האנג'לים המחברים בין עולמות תוכן טכנולוגיים שונים למשפחת מדיצ'י האיטלקית בימי הביניים, שצברה כוח והשפעה הודות לשידוכים של בניה ובנותיה למשפחות אצולה וגם למשפחות סוחרים. "זה מה שמשקיע כמו יריב גילת יודע לעשות, זה הכוח שלו - להסתכל על תוכנה ארגונית ועל אינטרנט. לא רק שהוא דובר את השפה של שני העולמות, אלא אם הוא רוצה לקדם רעיון טוב, יש לו את המשאבים. זו העצמה של האנשים האלה, ולכן הם שחקנים חשובים מאוד", קובע ריגלר.

מצפן ליזמים: כך תשתמשו במפה

לדברי ריגלר, יזמים שנמצאים בתהליך גיוס הון יכולים להפיק ערך מהמפה. "יזם מבין מה קהל היעד מולו הוא עובד. המפה עושה סדר, ובשלב הראשון מציגה כמה אנג'לים פועלים. הצעד הבא הוא לדעת באיזה תחום משקיע כל אנג'ל - זה נותן יותר כלים לדעת מראש אם הוא פונה לאדם הנכון.

"בשלב הבא צריך להחליט למי לפנות, והמפה מכלכלת את צעדי היזם בצורה חכמה יותר. מכאן זו שאלה של אסטרטגיית 'תקיפה' - האם רוצים לפנות לכמה אנשים במקביל? אם למשל לא רוצים שמשקיעים יידעו אחד על השני, לא פונים לשני אנשים שנמצאים כבר בקשר כדי שלא יתאמו ביניהם את תנאי העסקה. זה נותן ליזמים יתרון בניהול המשא ומתן. אחרי שיזם סגר את הפרטים עם אחד המשקיעים, המפה מאפשרת לו לראות למי כדאי לגשת בשלב הבא ולאילו אנשים אותו אנג'ל מחובר. כלומר, אפשר לתכנן כמה צעדים קדימה".

כפי שנראה בכתבות הבאות בפרויקט, ההיכרות האישית בין האנג'לים היא רכיב מרכזי שמשפיע על החלטות ההשקעה שלהם. במקרים רבים הם פועלים בשיטת אנג'ל מביא אנג'ל - מביאים אחד את השני להשקעות וסומכים אחד על שיקול הדעת של השני, כך שאם יזם מצליח ליצור קשר ולשכנע יזם מקושר, הוא למעשה מתחבר לרשת של משקיעים שכל אחד מהם עשוי להיות משקיע פוטנציאלי בחברה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#