10,000 דולר ואתם בפנים: כך מוכרים לכם דוקטורט באוניברסיטה שאינה קיימת - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

10,000 דולר ואתם בפנים: כך מוכרים לכם דוקטורט באוניברסיטה שאינה קיימת

מאות בכירים במשק מתהדרים בתואר שלישי, שנעשה בהתכתבות ובתשלום לאוניברסיטאות ממקומות כמו חרסון שבאוקראינה, הוואי וקוסטה ריקה - ואינן מוכרות כלל על ידי משרד החינוך הישראלי ■ כתבה אחרונה בסדרה

80תגובות
דף דמוי זכאות לתואר

לקבוצת אדיסון יש אתר אינטרנט גדול ומרשים. "קבוצת אדיסון ע.ר הוקמה מתוך התפישה שחברה ישראלית מתקדמת, יעילה ומפותחת, הפועלת לרווחת תושביה, חייבת לשלב בתוכה את כלל החברים המסוגלים לתרום לה", כתוב שם, "לרבות ובמיוחד אנשים בעלי מוגבלויות ואוכלוסיות מוחלשות". לקבוצה יש מכון משפטי ומכון מחקר, והאתר מוצף בסיסמאות על שיתוף ידע וסיוע לעם ישראל. מהאתר לא ברור מי בדיוק מציע את כל הדברים האלה ונדרש חיטוט במסמכי העמותה שהוגשו לרשם העמותות. שם מתבררת מציאות אחרת: העמותה, שהוקמה בינואר 2014, לא הגישה אף מסמך עד היום, לרבות דו"חות כספיים, ואין לה אישור ניהול תקין מטעם הרשם.

המייסדים, לפי האתר, הם ארבעה עורכי דין: שגיא בנאו, שכתובתו הקודמת רשומה ככתובת העמותה; רונית זץ, על פי האתר עובדת מינהלה בקופת חולים כללית; דנה מרסי, שמציגה את עצמה כעורכת דין אף שאינה מופיעה בספר עורכי הדין של לשכת עורכי הדין; ואיתן עמרם, שמספר הטלפון שלו מופיע באתר, אך טוען כי אין לו קשר לעמותה כבר שנתיים.

ניסיון להבין את הישגיה של הקבוצה מעלים חרס. קידומי חקיקה לא ממש היו לה, ולשונית ה"מחקרים" מעלה שתי עבודות סמינריוניות של בנאו ועבודת דוקטורט של זץ. תוכנית הדוקטורנטים נותנת רמז לסיבה להקמת הקבוצה: "מרכז אדיסון פותח את שעריו בפני משפטנים המעוניינים ללמוד לתואר שלישי תוך שהם תורמים לשינוי חברתי וקידום זכויות האדם בישראל", כתוב שם, ובהמשך: "המרכז פועל בשיתוף עם האוניברסיטה הבינלאומית לעסקים ולמשפט IUBL, קליפורניה ארה"ב. בראש צוות ההדרכה והמחקר עומדת ד"ר רונית זץ, עורכת דין, חוקרת ומובילה בתחום זכויות אדם ולקויות בלתי נראות בישראל".

אלא ש–IUBL קליפורניה ארה"ב אינה קיימת. למעשה, בנאו וזץ משווקים תארי דוקטור ממוסד באותו שם, שהוקם בעיר חרסון שבאוקראינה. משרד החינוך לא מכיר בתארים שמעניק המוסד, מכיוון שלטענת המשרד הוא אינו מוכר באוקראינה. כבר ב-2012 הזהיר משרד החינוך את הציבור במודעה שבה הבהיר כי אינו מכיר באף תואר מן המוסד. יתרה מכך: בנובמבר 2011 הגישו אנשי האגף להכרה בתארים של משרד החינוך תלונה במפלג ההונאה בירושלים נגד המוסד והאנשים המשווקים אותו. החקירה הסתיימה והמלצותיה הועברו לפרקליטות, שמסרה לנו: "לאחר בחינת התלונה התקבלה החלטה בפרקליטות מחוז ירושלים על סגירת התיק בעילה של חוסר ראיות מספיקות". באחרונה, בעקבות סדרת הכתבות שהתפרסמה ב–TheMarker, הגיש ח"כ איציק שמולי שאילתא לשר לביטחון פנים גלעד ארדן, שבה ביקש להבין מדוע המשטרה לא פועלת בנושא.

אתר אינטרנט קבוצת אדיסון
צילום מסך מתוך את

אם בעבר הציגה חרסון את קליפורניה כשלוחה שלה, הרי שכיום אי אפשר למצוא את פרטיה של "השלוחה" אפילו באתר של IUBL חרסון. זה לא מפריע לבנאו, זץ וקבוצת אדיסון להציג את התואר שהם מציעים מאוניברסיטה לא קיימת, מבלי שהם מזכירים באתר את המלים חרסון או אוקראינה. זה גם לא הפריע להם להנפיק בספטמבר 2014 מכתב בחתימתו של אלכס בלוסוב, "מתאם אקדמי בחרסון" על פי המכתב, שמאשר כי אשה שהחלה את התהליך בהנחיית זץ היא דוקטורנטית שעובדת על תואר דוקטור ב"סניף האמריקאי שלנו".

זץ, שקיבלה את התואר דוקטור למשפטים לפני פחות משנתיים, מוצגת באתר הקבוצה כבעלת "מחקר פורץ דרך בישראל, (ש)התווה דרך לדוקטורנטים נוספים לבצע מחקרים המביאים ידע, שינוי בפרדיגמות וקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות", והיא אכן מתווה את הדרך: תמורת 10,000 דולר (2,500 דולר בשלב ראשון) תוכלו גם אתם לזכות בהנחייתה של זץ, עם קבלות שמגיעות עם שם העמותה, אף שזאת אינה פעילה ולא מדווחת על פעילותה הפיננסית לרשם העמותות.

"זה נראה כאילו מדובר בעמותה שהוקמה כדי להיות צינור להעברת כספים ללא מס", אומר אדם המכיר את ההתנהלות. "השיטה שלהם פשוטה. זץ ובנאו פונים לכל מי שנמצא בסביבתם הקרובה ומציעים לו לעשות דוקטורט. הוא מביא את האנשים, היא מנחה את כולם, כולל בנאו. גם עמרם 'החל' את התואר, גם שותפו לשעבר של בנאו, גם לקוחה במשרד עורכי הדין שהקים בנאו ואף סטודנטית שלמדה אתו. שניהם מתעקשים שמדובר באוניברסיטה בקליפורניה. כשמבקשים מהם את הכתובת שלה או אולי אתר, הם מתחילים להתפתל. כל ניסיון למצוא את האוניברסיטה הזאת עולה בתוהו. הם גם מאוד לוחצים לסיים את התואר תוך כמה חודשים — הרי הכסף עובר במלואו לחשבון הבנק של העמותה, מיד לאחר שעבודת הדוקטורט מוגשת".

בנאו הוא כאמור עורך דין, בעל תואר ראשון במשפטים מהמכללה האקדמית קרית אונו ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. כיום קשה למצוא את משרדו: באף אחד ממספרי טלפון הנושאים את שמו לא עונים, כולל באלה המפורסמים באתר קבוצת אדיסון. כשמצליחים למצוא אותו הוא שמח לתת פרטים ראשוניים, אך מפנה לזץ. "היא מרכזת את כל הקטע האקדמי, אני רק עוזר לה", הוא אומר. "שכר הלימוד הוא 10,000 דולר, 2,500 דולר עם הצעת המחקר, עוד 7,500 דולר עם הגשת העבודה". על השאלה אם התואר הוא אמריקאי הוא עונה שוב ושוב בחיוב, ומוסיף "מקבלים אישור של יונייטד סטייטס, קליפורניה סטייט". בנאו אומר כי המנחה בדוקטורט אינו אמריקאי, אלא זץ, "ויש עוד פרופ' עקיבא", הוא אומר. "אני עושה שם דוקטורט והיא המנחה שלי".

כשפנינו לזץ היא נענתה תחילה, אך לאחר מכן נסוגה. אחרי שלא ענתה כמה ימים לשאלותינו, הודיעה כי בימים אלה היא עמוסה בעבודה ואין ביכולתה לקלוט סטודנטים חדשים. היא גם לא הפנתה לאף אדם אחר. מקופת חולים כללית נמסר כי זץ היא עובדת מינהל זוטרה שאינה משתמשת בתואר דוקטור בעבודתה, ואינה מתוגמלת לפיו. עם זאת, במייל של זץ מופיעה החותמת "מנהלת מכון מחקר".

עקיבא פרדקין
צילום מסך מתוך עמ

הרשת של עקיבא פרדקין

פרופ' עקיבא, שהוזכר בשיחה עם בנאו, הוא עקיבא פרדקין, האיש שהביא לישראל את IUBL. באחרונה פורסם בTheMarker– כי בשנות ה–90 נידון פרדקין לשמונה שנות מאסר, לאחר שהורשע בעבירות מרמה בזמן שכיהן כמנכ"ל המכללה למינהל. הוא ישב בכלא שנתיים, בילה בשיקום עוד שנתיים וקיבל חנינה מהנשיא עזר ויצמן. בזמן שישב בכלא כתב, עם "האופנובנק" רוני ליבוביץ', עבודות אקדמיות עבור אנשי שב"ס שלמדו במכללה מוכרת אחרת — דרבי.

פרדקין יצא מהכלא והקים את PhD Institute, שם בינלאומי למשרד קטן ברמת גן. באתר של PhD Institute נכתב כי הוא מייצג בישראל 17 אוניברסיטאות מוכרות, אלא שלא כך הדבר. בתלונה שהגיש משרד החינוך למפלג הונאה הוא מזכיר את פעילותו של פרדקין. האוניברסיטה החביבה עליו היא IUBL שבחרסון, ואת תואר הדוקטור בהתכתבות שאינו מוכר בישראל קיבלו לא מעט אנשים בתפקידים בכירים, ובהם יו"ר עמידר יצחק לקס (שטוען כי פעל ישירות מול האוניברסיטה, ולכן התואר מוכר), אופיר בשן, דירקטור בחברת חשמל וכיום בחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל ("התואר מקליפורניה הוא בינלאומי", אמר לנו), שלמה קוגן, סמנכ"ל משאבי אנוש בדואר ישראל ("התואר מוכר ברשימת אונסק"ו", אמר לנו), אייל הורוביץ, מנכ"ל פירמת רואי החשבון בייקר טילי (שנהפך כבר ל"פרופסור" מבלי שכף רגלו תדרוך אי פעם במקום, ואמר לנו כי עשה "עבודה ארוכה, עמוקה ומקיפה", אך לא מוכן להגיד מי היה המנחה שלו ומדוע בחר לעשות את התואר דרך פרדקין) וגם אל"מ במיל' בנצי גרובר, שמלמד חיילים אתיקה צבאית, וטען שיבדוק אם נפל בפח של פרדקין אחרי שהחליט לא לעשות תואר בישראל "כי היו מבקשים ממני 8,000 קורסים, וזה לא היה פרויקט חיי".

בשבועות האחרונים ניסינו להשיג שוב ושוב את האוניברסיטה בחרסון. ימים ארוכים הטלפון צילצל לשווא, וכשבאחד מהם ענו — שלחו את המתקשרת למספר טלפון אחר, שם ביקשו שתשלח את בקשתה במייל. אף שאמרה כי היא מישראל, לא הוזכר פרדקין או אף אדם אחר. בקשות מכמה תושבי חרסון ללכת אל בניין האוניברסיטה נענו בשלילה, בטענה כי "אומרים שהיא לא חוקית, ואנחנו לא רוצים להתעסק אתה".

למרות כל הדברים האלה הצליח פרדקין, שטוען שוב ושוב כי התארים מוכרים בעולם, ליצור לעצמו רשת של אנשים שמשווקים את התארים. אחד מהם הוא ד"ר גבי בוטבול, לשעבר פעיל מרכזי בש"ס, הטוען כי הביא את האקדמיה לעולם החרדי. בוטבול, שלא ברור מהיכן קיבל את תואר הדוקטור, הוא ראש עמותת בר אוריין, שמציעה גם היא את תארי הדוקטורט של IUBL לאנשי המגזר הדתי. ד"ר אייל מתן, עד לא מזמן סמנכ"ל תיירות בחברת הממשלתית לפיתוח הרובע היהודי, עשה בעמותה את הדוקטורט, בהנחיית פרדקין. זה היה זול: 20 אלף שקל, שהועברו לחשבון בנק בלוס אנג'לס. לטענת מתן, יש לו אישור נוטריוני בדבר אמינות התעודה. שיחה עם עובד של בוטבול העלתה כי התואר פתוח לכולם, לא רק לאנשי המגזר, ולדבריו התואר הוא בינלאומי ומוכר.

שיתוף פעולה הדוק אחר יש לפרדקין עם אריה חממי, הבעלים של מכללת מורג. גם חממי, המתהדר בתואר דוקטור, נוהג לשווק תארים מחרסון ומספר שהאוניברסיטה אמריקאית. חממי נוהג לשווק בעיקר תואר ראשון ב"ניהול תחבורה", ובאחרונה פורסם בTheMarker– כי 60 מעובדי אגד למדו את התואר תמורת 40 אלף שקל — 2.5 מיליון שקל שעברו מאגד לכיסו של חממי.

רונית זץ
מתוך עמוד הפייסבו

חממי טוען בפרסומים רבים כי מדובר במכללה אקדמית, אלא שזאת כלל אינה מוכרת על ידי המל"ג, שהודיעה לו באחרונה כי אם לא יחדל להציג את עצמו כגורם אקדמי היא תנקוט אמצעים עד כדי פנייה למשטרה. ביקשנו מחממי תגובה, וקיבלנו מכתב התראה ממשרד עורכי דין.

במקביל לחממי, פועל בישראל פרופ' יצחק הכהן, שמשווק תואר ראשון בבטיחות מאותה "אוניברסיטה אמריקאית". הכהן מספר בפרסומיו כי היא מוכרת בישראל מבחינה אקדמית. הכהן, כך על פי משרד הכלכלה, הוא הנדסאי בעל אישור לעסוק בבטיחות. את התואר "פרופסור" קיבל כמובן מחרסון/קליפורניה והוא מוצמד לשמו בכל מקום. הכהן הוא עובד מן החוץ במכון ויצמן, אחראי על בטיחות הלייזר במכון, אך על מצגת שעליה לוגו מכון ויצמן הוא חותם כפרופסור. התואר מופיע ליד שמו גם ברשימת מנהלי בטיחות שונים במכון. ממכון ויצמן נמסר: "יצחק הכהן מועסק במכון ויצמן למדע כיועץ חיצוני, בתחום שאינו מחייב את העוסק בו להיות בעל תואר אקדמי כלשהו. מטבע הדברים, המכון לא בודק את תאריהם האקדמיים של יועצים חיצוניים, לפיכך המכון לא בדק את תאריו של הכהן. אזכור התארים האלה (ככל שהם קיימים) במצגות ובאתרי אינטרנט הקשורים למכון ויצמן למדע — בטעות יסודם. הטעות תתוקן בתוך זמן קצר". ניסיון לקבל תגובה מהכהן גרר מכתב התראה ממשרד עורכי דין.

ספר על ביירון קייטי שנהפך לעבודת דוקטורט

בנוסף לד"ר בוטבול, ד"ר חממי, פרופ' הכהן, עו"ד בנאו וד"ר זץ, המשווקים תארים מקליפורניה, פועל לפחות עוד מוסד אחד שמשווק אוניברסיטה שפרדקין מייצג. מכון י.נ.ר החרדי, שמשווק לימודי תעודה בייעוץ משפחתי בשלוחה ללימודי חוץ של אוניברסיטת בר אילן, מציע תואר ראשון בהתכתבות מאוניברסיטת אימפרסיאל בקוסטה ריקה תמורת 8,600 שקל בשנה. גם היא, שאינה מוכרת על ידי משרד החינוך בישראל, מופיעה ברשימות של פרדקין. את האוניברסיטה בקוסטה ריקה משווק גם חממי ממורג יועצים, והיא הופיעה באתר האינטרנט שלו עד שהעלים ממנו, בעקבות פניית Markerweek, את "המסלול האקדמי". באתר הישן מופיע פרדקין בתור אחד מאנשי הפורום האקדמי המלווים את התוכנית.

אדם נוסף שמסייע לפרדקין הוא אריק פלד, בעל מכון פתח למחשבה. פלד הוא פסיכולוג מוכר במשרד הבריאות שהודיע באחרונה כי גם הוא דוקטור. לדבריו, הוא כתב ספר על שיטת ביירון קייטי, שהוכר כעבודת דוקטורט על ידי השלוחה האוסטרית של אוניברסיטת אצטקה במקסיקו בתוך שלושה חודשים אחרי כמה התאמות שעשה. הכל נעשה בתיווכו של פרדקין. חיפוש אחר השלוחה לא העלה קמפוס, ויתרה מזאת — על פי משרד החינוך בישראל, אוניברסיטת אצטקה לא מורשית כלל להעניק תארים שלישיים. זה לא מפריע לפלד לעודד את הציבור לפנות לפרדקין ולעבור את אותו תהליך תמורת 10,000 דולר, תוך שהוא טוען כי מדובר במוסד מוכר ומבקש מהאנשים להגיד שהגיעו דרכו.

באחרונה קיבל פלד מכתב ממשרד הבריאות בזו הלשון: "מבדיקה שערכנו נמצא שהינך פסיכולוג אך אינך בעל תואר דוקטור לפסיכולוגיה. משכך יובהר כי על אף היותך פסיכולוג אינך רשאי להשתמש בתואר פסיכולוג בסמוך לד"ר, שכן הדבר עלול להטעות את הציבור לחשוב שהנך ד"ר לפסיכולוגיה. לפיכך נבקשך לתקן את האמור בפרסומך השונים". פלד מסר בתגובה: "המחקר שזיכה אותי בדוקטורט מאוניברסיטת אצטקה הוא מחקר מקורי, מעמיק, מקיף וחדשני, עליו עמלתי במשך שש שנים והוא מהווה אוטוריטה בתחומו. אוניברסיטת אצטקה היא מוכרת ומכובדת, בה לומדים כיום יותר מ–16 אלף סטודנטים והיא קיבלה את הדירוג הגבוה ביותר האפשרי (Premier Institution) מסוכנות הדירוג ASIC שהוסמכה לבחון ולדרג מוסדות אקדמיים זרים על ידי משרד הפנים הבריטי".

מתגובת בנאו וזץ, שמאשרים כי הוא באמצע תהליך והיא המנחה, עולה כי העמותה הפסיקה לפעול זמן קצר לאחר הקמתה, על אף שהאתר באוויר — וגם הרישום אצל רשם העמותות; ובשיחה עמם העמותה הוזכרה מבלי שהם טוענים כי הפסיקה לפעול. השניים טוענים כי הם בכלל רומו על ידי פרדקין: "אנחנו ניצבים בפני שוקת שבורה ואיננו יודעים כיצד לנהוג. בפנינו ניצבות שאלות רבות ואנו חשים נפגעים ומרומים. הופנו שאלות אל מר עקיבא, טרם התקבלו תשובות".

יצחק לקס. טוען שפעל ישירות מול האוניברסיטה
אייל טואג

פרדקין מסר בתגובה: "האוניברסיטאות מוכרות על ידי רשימת אונסק"ו. ריציתי מאסר לפני 20 שנה ומאז קיבלתי חנינה מהנשיא ויצמן".

הדוקטורטים מהאחות של לטביה

לא מעט אנשים מוכרים בעולם העסקי והציבורי מתהדרים בתואר מתקדם מאוניברסיטה לא מוכרת. במחצית שנות ה–60 פעלה בישראל חברת אי.אס.אי ייעוץ, שחברה הבת שלה, מודם, הפעילה את שלוחת אוניברסיטת לטביה. החברה האם תיווכה בין מי שרצה תואר דוקטור לבין מוסד פרטי בשם ניו פורט, שקם ב–1976 בקליפורניה. בעוד בקליפורניה הוכר המוסד כגורם פרטי בלבד (כמו כל מכללה שמוקמת בישראל, ואינה צריכה כל אישור אלא אם היא אקדמית) תאריה האקדמיים מעולם לא הוכרו הן על ידי המל"ג האמריקאי ועל ידי משרד החינוך האמריקאי — ובשל כך אלה מעולם לא הוכרו בישראל. זה לא מנע מהחברה לשווק אותם לכל דיכפין.

הפונים לאוניברסיטת ניו פורט משלמים לחברה המסחרית וכף רגלם אינה דורכת בקליפורניה. הם גם לא נדרשים לכל קורס בנוסף לעבודה שהם מגישים, ולא ברור מי הוא המנחה שלהם. נגד אי.סי.אי ייעוץ הוגשה ב–2002 בקשה לתביעה ייצוגית בסך 52 מיליון שקל, מיד לאחר שהתפוצצה פרשת לטביה. התביעה אושרה, אך ההליך הפלילי נגד ראשיה ייתר אותה.

בין בוגריה המוכרים של ניו פורט: עו"ד יוסי כהן, פרקליטה של שרה נתניהו; עו"ד שמואל סעדיה, שעשה את התואר עוד לפניו ובאתרו הודעה על ריצתו לראשות עיריית הרצליה; טובית שלומי, בעלת משרד פרסום שמלמדת תקשורת באוניברסיטה העברית; ואדם רויטר, איש שוק הון מוכר. כהן טוען כי ניסה לסיים את התואר באוניברסיטת תל אביב, אך שם נאמר לו כי מכיוון שחלפו חמש שנים מאז שהחל את העבודה לא יוכל להמשיך אותה. פנייה לאוניברסיטת תל אביב העלתה שכהן אכן למד את הקורסים הנדרשים, אך הוועדה לתארים שלישיים לא אישרה את הצעת המחקר שלו, ולכן הוא לא היה יכול להתחיל או לסיים שם דוקטורט. כהן אומר כי אדם מהפקולטה למשפטים המליץ לו לפנות לניו פורט. ממידע שהגיע ל–Markerweek עולה כי כהן הלך אחרי המודל של סעדיה. סעדיה טרק את הטלפון כשהתבקש לתת תגובה.

שלומי טוענת שעשתה את התואר למען עצמה בלבד, והיא מודעת לעובדה שדוקטורט בהתכתבות מאוניברסיטה שאינה מוכרת בישראל אינו שווה ערך לתארי דוקטורט שנעשו בדרך המוכרת. זה לא מונע ממנה להשתמש בתואר כשהיא מרצה מן החוץ כבר שנים רבות בחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית. רויטר הוא איש שוק הון מוכר. באתר החברה הוא מציג את עצמו כך: "אדם רויטר הינו המייסד והבעלים של חברת חיסונים פיננסים, שימש כדילר הראשי של בנק ישראל בבורסה, יו"ר ועדת ההשקעות של קרנות ההשתלמות של עובדי בנק ישראל... כמו כן הקים את קרן הגידור הישראלית הראשונה. במהלך השנים העביר קורסים והרצאות לאלפי תלמידים ממערכת הבנקאות, אוניברסיטאות ומכללות. רויטר כתב את הספרים ספר האג"ח וניהול סיכונים פיננסיים".

בניגוד לכהן ושלומי, שאינם מסתירים את הדוקטורט מניו פורט, סעדיה ורויטר אינם מספרים בשום מקום מהיכן הדוקטורט ויש לשאול אותם ישירות. לטענת רויטר, הוא עשה עבודה מקיפה ב–1996, שנהפכה לבסוף לספר, אחרי שני תארים בכלכלה ומינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית. "מוכן ללכת למכונת אמת כדי להוכיח שעשיתי עבודה מקיפה", הוא אומר, אך אינו מוכן לתת את שם המנחה שלו, לספר אם עבר קורסים בנוסף להגשת העבודה, אם פנה ישירות אל המוסד או עשה זאת דרך חברה מסחרית. לדבריו, הוא גישש אם יוכל לעשות את התואר בישראל, אך התברר לו שיתקשה לעמוד במטלות במקביל לעבודה במשרה מלאה, ולכן בחר את ניו פורט. רויטר גם טוען כי האוניברסיטה היתה מוכרת במחצית שנות ה–90 בקליפורניה, אלא שהוא לא מדייק: תאריה של ניו פורט לא הוכרו מעולם, מה שלא מונע ממנו להשתמש בתואר דוקטור. רויטר מסר בתגובה: "עבודת הדוקטורט שלי היא פרי מחקר מעמיק ב–1992–1995. כשקיבלתי את התואר ב–1995, האוניברסיטה היתה מוכרת בקליפורניה ואני מחזיק בתואר כדין. התואר לא זיכה אותי בכל הטבה בדמות קידום בעבודה או שדרוג בשכר, מאחר שלא עבדתי בשירות המדינה או כחבר סגל במוסד אקדמי".

אייל הורוביץ.
אלכס אלמן

בוגרת נוספת של ניו פורט היא עפרה אשל, פסיכותרפיסטית ותיקה ומוכרת, מבכירות החברה הפסיכואנליטית בישראל. אשל קיבלה את תואר הדוקטור שלה ב-1993, והבהירה כי בתקופה זו, ולפחות עד ינואר 1995, תאריה של אוניברסיטת ניו פורט היו מוכרים במדינת קליפורניה, ותואר הדוקטור ניתן לה בהסמכה ובסמכות מדינת קליפורניה. בנוסף מסרה אשל: "המל"ג מוסמך להכיר רק במוסדות ישראליים ורק מ-1998 הוטלה חובה לקבל רישוי מן המועצה להשכלה גבוהה לשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל המבקשים לפעול בישראל".

רויטר אינו איש שוק ההון היחידי המתנאה בתואר דוקטור שאינו מוכר בישראל. ד"ר גדעון בן נון, מנכ"ל אג'יו, חברת פרטית שעוסקת בניהול סיכונים, הוא בעל תואר דוקטור ממוסד בשם SMC בעיר צוג שבשווייץ. בן נון טרק את הטלפון כשהתבקש לתת תגובה. ממשרד החינוך נמסר כי "התואר אינו מוכר בישראל, מכיוון שהמוסד אינו מוכר בשווייץ". איש שוק ההון המוכר מכולם שמתגאה בתואר דוקטור מאוניברסיטה לא מוכרת בבריטניה הוא זיו רייך, דקאן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה ודירקטור בחברת חשמל. רייך מחזיק בתואר ממוסד פרטי בשם וורנבורו. הוא טוען כי הוא מוכר על ידי גופים בינלאומיים, אלא שמשרד החינוך אינו מכיר בו מכיוון שהמוסד אינו מוכר גם על ידי הגופים האקדמיים בבריטניה.

אוניברסיטה נוספת שמעניקה תארים בישראל, בעיקר דוקטורטים, היא יורק מהוואי, המקודמת על ידי אברהם אבן חן. אבן חן נידון ב–2005 ל–30 חודשי מאסר ולקנס של 30 אלף שקל מכיוון שהיה מנכ"ל מודם, אותה חברה בת של אי.סי.אי ייעוץ, ששיווקה פה את תארי לטביה. אבן חן נידון למאסר בשל שוחד שנתן ללא מעט בעלי תארים מלטביה, שאחד מהם היה אברהם בן שבת, מזכ"ל הסתדרות המורים. בימים אלה הוא משווק את יורק, שעוברת לא מעט מקומות והיום כתובתה בהוואי. "הפרופסור" שמאשר את תארי יורק (שאינם מוכרים על ידי משרד החינוך) הוא נח הלפרין, בעל התואר הראשון, שטוען כי הוא עיתונאי ואף הקים את איגוד העיתונאים הארצי במגזר האקדמי עם שני עורכי דין — אסף שמר ודן שמיר — שניהם בעלי דוקטורט מיורק.

לא מעט אנשים בישראל מתגאים באותו תואר. המוכרת ביותר היא השופטת לשעבר עדנה בקנשטיין, שטענה בתחקיר "ידיעות אחרונות" שהתפרסם לפני כשנה כי עשתה את התואר "בתום לב". בין אנשי המוסדות הלא מוכרים יש קשר: כך למשל, אנשי יורק ואיגוד העיתונאים מופיעים בוועידת התחבורה של אריה חממי, המקדם את חרסון/קליפורניה. עוד אדם שמשווק את יורק בישראל הוא ד"ר זאב גפן מהמכללה לביטחון וחקירות, שקיבל ממנה את הדוקטורט שלו. באתר המכללה נכתב: "שיתוף הפעולה של המכללה הישראלית לביטחון וחקירות עם אוניברסיטת יורק הוואי מאפשר בפעם הראשונה בישראל לימודים לתואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי במגוון נושאי ביטחון ובנושאים כלליים אחרים, והכל בהתאם לתחום העניין של הסטודנט". ביקשנו את תגובתם של גפן, הלפרין, שמר ושמיר — אך הם בחרו שלא להגיב. 

אריה חממי
צילום מסך מתוך ער


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#