אחרי 53 שנה - העליון ביטל הלכה שגוננה על הבנקים מפני צ'קים פגומים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי 53 שנה - העליון ביטל הלכה שגוננה על הבנקים מפני צ'קים פגומים

מומחים ושופטים מתחו בעבר ביקורת חריפה על ההלכה ■ לאומי התנגד לביטול: "חשש לקנוניות נגד הבנקים" ■ שופט העליון, ניל הנדל: "המצב המשפטי יציב יותר, אף אם לא לטובתו של הבנק"

9תגובות

53 שנה אחרי שניתנה ולאחר שספגה ביקורת נוקבת במהלך השנים - בית המשפט העליון הורה על ביטול "הלכת גויסקי" הוותיקה, אחת ההלכות המהותיות בדיני שטרות.

"אם נשתמש בדימוי מעולם הספורט, ההלכה קיבלה כמה כרטיסים צהובים, המובילים בסופו של דבר להרחקה. היתה אפשרות סבירה, לכל הפחות, כי בפעם הבאה שבית המשפט העליון יידרש להלכה זו - הדין ישונה", כך קבע השופט ניל הנדל.

השופט ניל הנדל
תומר אפלבאום

לפסק דינו של הנדל הצטרף השופט אורי שהם. השופט נעם סולברג, לעומתם, סבר בדעת מיעוט כי יש להותיר את "הלכת גויסקי" על כנה.

"הלכת גויסקי" מתייחסת למקרה שבו צד א' נתן לצד ב' צ'ק ולא הגביל את סחירותו, וצד ב' העביר את הצ'ק לצד ג' - שנתן תמורה עבורו. ההלכה נוגעת למקרים שבהם בצ'ק יש פגם כלשהו והוא לא נחשב "שלם ותקין לפי מראהו" כפי שדורש החוק. כלומר צד ג', שקיבל אותו, לא הגיע למעמד של "אוחז כשורה" אלא למעמד של אוחז "בעל ערך". "הלכת גויסקי" קבעה כי למרות זאת, הצד השלישי שקיבל את הצ'ק יוכל לתבוע את פירעונו מצד א' שכתב אותו, אף שבפועל כותב הצ'ק לא קיבל את התמורה עבורו.

המשמעות המעשית של ההלכה הזאת היתה שכאשר בנק או כל גורם פיננסי קיבל צ'ק עם פגם כלשהו - גם אם יוכח שהעסקה כשלה ולא ניתנה תמורה - מעמדו יהיה עדיף על פני מי שרשם את הצ'ק.

על "הלכת גויסקי" הוטחה ביקורת קשה במהלך השנים על ידי מומחים ואף על ידי בתי המשפט. שופטים בבית המשפט העליון הביעו את דעתם כי היא מביאה לתוצאות קשות, ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, אף ציין כי "הנני סבור כי 'הלכת גויסקי' קשה היא, ומן הדין לשקול את ביטולה".

עו"ד גלעד נרקיס
מוטי מילרוד

בחינה מחודשת של ההלכה בעליון

במרכז פסק הדין נמצאת חברת טל טריידינג, שחתמה על חוזה לרכישת יהלומים מחברת יהלומי צבי אור בסכום של כ–700 אלף דולר. את התמורה היא שילמה באמצעות צ'קים דחויים. במרכז המחלוקת עומד צ'ק בסך 205 אלף דולר. סחירותו של הצ'ק הזה לא הוגבלה, ולא נכתב עליו "למוטב בלבד". יהלומי צבי אור הפקידה את הצ'ק בחשבון הבנק שלה בבנק לאומי, כבטוחה לתשלום חובותיה לבנק.

כשהגיע מועד פירעונו של הצ'ק, התברר לטל טריידינג כי צבי אור נקלעה לקשיים כלכליים - והיא לא קיבלה את היהלומים שעליהם שילמה. טל טריידינג מיהרה לבקש לבטל את הצ'ק, אלא שבנק לאומי סירב להשיב אותו, וטען כי קיימת יתרת חובה בחשבון של יהלומי צבי אור. בהמשך, בנק לאומי גם פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגד טל טריידינג.

לאחר שטל טריידינג הגישה התנגדות לביצוע שטר, התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים בבית המשפט השלום, שחייבו את טל טריידינג לשלם את הצ'ק לבנק - אף שהחוזה עמה הופר והיא מעולם לא קיבלה את היהלומים שעליהם שילמה.

במקרה הזה, בחזית הצ'ק נרשם כי הוא לפקודת "חברת יהלומי צבי אור בע"מ", ואילו החותמת שעל גבו נשאה את הכיתוב "יהלומי צבי אור (1981) בע"מ". על פי הפסיקה, די בשינויים מעין אלה כדי לשלול את תקינות הצ'ק על פי מראהו. בית המשפט קבע כי הבנק הוגדר כ"אוחז בעל ערך" בניגוד ל"אוחז כשורה", מפני שהיה פגם בצ'ק.

בית המשפט קבע כי בהתאם ל"הלכת גויסקי", על טל טריידינג לשלם את ערך הצ'ק - אף שהחברה לא קיבלה יהלומים, בהתאם לעסקה. בהמשך, גם הערעור שהגישה טל טריידינג לבית המשפט המחוזי נדחה, והיא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. עו"ד גלעד נרקיס, שמייצג את טל טריידינג, החליט לנצל את ההזדמנות כדי להביא את ההלכה לבחינה מחודשת של בית המשפט העליון.

"יש להעדיף את 
האמת על היציב"

"משרדנו מתעסק בעיקר בתביעות נגד בנקים, ומגיעות אלינו חדשות לבקרים תביעות כאלה בהם צדדים תמי לב נתנו צ'קים, ואף שהעסקה נכשלה על לא עוול בכפם - הם נאלצים לשלם את הצ'ק אף שלא קיבלו תמורה", מסביר נרקיס. "זאת הסיבה שהחלטנו לא לוותר, למרות הקשיים האדירים שהוצבו לנו בדרך. ניהלנו עשרות דיונים משפטיים בשלוש ערכאות שונות, וניסינו להפוך הלכה משפטית שקיימת עשרות שנים".

לאומי טען מנגד כי ביטול "הלכת גויסקי" תפגע ביכולתם של בנקים להסתמך על צ'קים דחויים כבטוחות, כפי שקורה באופן תדיר - והדבר עלול להשפיע על שוק האשראי. חשש נוסף שהבנק העלה הוא לקנוניות כנגד הבנקים, שבמסגרתן מושכים ונפרעים יפגמו בכוונה בתקינות הצ'ק לפי מראהו.

ואולם, השופט הנדל קבע כי אין בטענות אלה כדי לסייע לבנק. הוא הדגיש כי לדבריו, הפגיעה ביציבות העסקית במקרה הנוכחי היא זניחה יחסית, אם בכלל, וכי מי שאינו אוחז כשורה בצ'ק יכול לדעת זאת מראש ולהיערך בהתאם.

הנדל הוסיף כי "בהקשר של מימון על ידי בנקים, אף יש פתרון פשוט בהישג יד, בדמות הקפדה על רישום תקין על גבי הצ'קים. הצד השני של הפתרון הוא בדיקת השטר". בנוסף, הנדל הדגיש כי היציבות אינה חזות הכל - ויש לאזן אותה מול שיקולים נוספים. "בנסיבות העניין, סבורני כי האיזון שבין אמת ליציב מחייב את העדפת האמת", קבע.

בסופו של דבר, הנדל קבע כי העיון המחודש בהלכה מעלה שיש להורות על ביטולה. הוא התייחס לשאלת ההצדקה לביטול בפריזמה של היציבות העסקית. לדבריו, בדיני השטרות היציבות והוודאות חשובות אפילו יותר - שכן הן דרושות לשם הגשמת תכליתם המיוחדת. הנדל הדגיש כי היציבות העסקית לא נפגעה, ו"ניתן אפילו לומר כי כעת המצב המשפטי יציב יותר, אף אם לא לטובתו של הבנק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#