מהפכה בדיני צ'קים - הבנקים ייכנעו? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכה בדיני צ'קים - הבנקים ייכנעו?

החלטתו של השופטים ניל הנדל ואורי שהם, לבטל "הלכת גויסקי", היא דרמטית במיוחד עבור מחלקות האשראי בבנקים ולקוחותיהם ■ בנק לאומי איים: ביטול "הלכת גויסקי" יביא לכך שלא ניתן יהיה לקבל צ'קים כבטוחות לאשראי

3תגובות

שינויים במצב המשפטי בכל מה שקשור לצ'קים הם נדירים, בגלל הצורך של עולם המסחר והעסקים בוודאות וביציבות. לכן, החלטתו של בית המשפט העליון - בדעת רוב של השופטים ניל הנדל ואורי שהם, ונגד דעתו החולקת של השופט נעם סולברג - לבטל את "הלכת גויסקי" היא דרמטית. במיוחד עבור מחלקות האשראי בבנקים ולקוחותיהם.

נניח שכתבתם צ'ק עם תאריך פירעון עתידי בתמורה למכשיר חשמלי שאתם אמורים לקבל בתוך שבוע. בצ'ק שלכם לא מופיעות המלים "למוטב בלבד", שמגבילות את היכולת של מי שהצ'ק מוען אליו לגלגלו הלאה ("לסחר" בלשון דיני השטרות). במקרה כזה, המוכר יכול לחתום על גב הצ'ק ולהסב אותו לצד שלישי. עכשיו, נניח שהמוכר שגילגל את הצ'ק לא סיפק את המוצר. לפי "הלכת גויסקי", אם הצד השלישי נתן בעצמו תמורה עבור הצ'ק וקיבל אותו לפני שהעסקה לאספקת המוצר לכותב הצ'ק הופרה - הצד השלישי יכול לתבוע את הפירעון מכותב הצ'ק. זאת, אף שכותב הצ'ק לא קיבל דבר, ונותר קירח מכאן ומכאן.

ההיגיון של "הלכת גויסקי" התבסס על הרצון לקרב בין צ'קים לכסף מזומן. כדי לעודד קבלת צ'קים במקום כסף מזומן, בית המשפט יצר את הכלל שהקנה עדיפות למי שהסכים לקבל צ'ק בהסבה - ובלבד שנתן תמורה בעבורו.

"הלכת גויסקי" עוררה קושי בהגנה על צרכנים שנותנים צ'ק עתידי ולא תמיד מקבלים את הסחורה, אשר מוצאים את עצמם חייבים לשלם לצדדים שלישיים עליהם לא ידעו כלל. בתגובה, הבנקים נדרשו על פי חוק להנפיק ליחידים כברירת מחדל צ'קים המוגבלים ב"למוטב בלבד", שלא ניתן לגלגל אותם הלאה.

"חלק מן האוכלוסיה אינו יודע מהו הסיכון המלא הכרוך במשיכת צ'ק", מסביר השופט הנדל. לשיטתו, הבנקים הם הגופים בעלי הניסיון והיכולת לבחון את הצ'קים לפני קבלתם כבטוחה - ולקבל החלטה אם לקבל צ'קים עתידיים כבטוחה למתן אשראי, וכיצד לתמחר את הסיכון שגלום בהם.

פס"ד גויסקי ניתן לפני 53 שנה. הנדל ציין כי "הלכת גויסקי" כבר קיבלה כמה כרטיסים צהובים במשך השנים, ושופטים רבים בערכאות נמוכות סברו כי היא בוטלה. שופטים אחרים סברו את ההיפך - ונוצר בלבול. לדעת הנדל, ביטול ההלכה כעת לא רק שלא יפגע ביציבות - אלא אולי יקדם אותה, גם אם לא לטובת הבנקים.

מעתה, מי שקיבל בהסבה צ'ק שמועד פירעונו עתידי (שבפועל לא ניתנה עבורו תמורה) לא יוכל לכפות את פירעון השטר ממי שנתן אותו - אלא אם יוכח כי קיבל את הצ'ק בתום לב, במצב תקין, ללא חוסר התאמה בשמות על הצ'ק וכדומה.

בנק לאומי איים כי ביטול "הלכת גויסקי" יביא לכך שלא ניתן יהיה לקבל צ'קים כבטוחות לאשראי. הבנק מצדו לא סיפק נתונים להוכחת הטענה. "חיפוש במאגרי הפסיקה מעלה שבשנים האחרונות מתקבלות כ–20 תביעות בשנה על סמך 'הלכת גויסקי'. ניתן להניח שמספר הצ'קים המתקבלים בכל שנה כבטוחות בבנקים מגיע ללפחות עשרות אלפים. אף אם המספר של 20 תביעות בשנה הוא נמוך מסך המקרים המתעוררים, הנתונים מצביעים על כך שביטולה של 'הלכת גויסקי' יהיה בעל השפעה זניחה יחסית על תחשיביהם של בנקים בעת מתן הלוואות", קבע השופט.

לדעת השופט סולברג, שהיה במיעוט, אין זה הוגן לשלול את הפירעון ממי שקיבל צ'ק בהסבה, בלי שיכול היה לדעת במועד ההסבה שכותב הצ'ק לא יקבל את התמורה עבורו.

כעת, בידי הבנקים בישראל יש צ'קים רבים שמעמדם כבטוחה התערער. מעבר לכך, ההלכה תחייב התארגנות בקרב הבנקים לבדוק באופן דקדקני את הצ'קים שמתקבלים כבטוחות לאשראי מעתה והלאה. לכן, סביר להניח שבימים הקרובים ישקול בנק לאומי אם להגיש בקשה לדיון נוסף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#