למה אנחנו עדיין מטעינים את הסמארטפון עם כבל? הבלאגן בחברה "שיש לה נטייה למשוך מטורפים" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה אנחנו עדיין מטעינים את הסמארטפון עם כבל? הבלאגן בחברה "שיש לה נטייה למשוך מטורפים"

עם מוצר מהפכני ושיתופי פעולה עם ג'נרל מוטורס, סטארבקס ומקדונלד'ס - פאוורמט היתה על המסלול הבטוח לכבוש את העולם. אבל במקום להמריא, שקועים כיום בעלי המניות במאבקי שליטה ואגו שקורעים את החברה - ומאיימים על עתידה

20תגובות

האולם שבו נאם באז אולדרין בכנס החלל שנערך לפני כחודש בבנייני האומה בירושלים היה מלא עד אפס מקום. מאות הנוכחים עמדו צמודים זה לזה כדי לגעת בהיסטוריה, ולצפות בנאומו של אחד משני האסטרונאוטים שאיישו את החללית הראשונה שנחתה על הירח ב–1969. אבל בקצה האולם שכנה אטרקציה גדולה יותר: במפצל שהיה מונח על הרצפה כדי להעביר חשמל למערכת ההגברה נותר שקע אחד פנוי. אחד הנוכחים זיהה את ההזדמנות, שלף מטען, חיבר את הסמארטפון שלו לחשמל ורק אז התפנה להאזין לחוויותיו של אולדרין מהירח. לא היה זה מקרה יוצא דופן: ביולי, כמה רגעים לפני תחילת הצגה בברודוויי, זיהה אחד הצופים שקע פנוי על בימת התיאטרון. הוא מיהר לעלות לבמה ולחבר אליו את הטלפון הנייד שלו - כשלאכזבתו התברר שהיה זה שקע דמה. הסרטון שבו הוא צולם מנסה להתחבר נהפך לוויראלי.

לא ברור בדיוק על מה הפליאה. בשנים האחרונות נהפכו חייהם של לא מעט תושבים בעולם המערבי למרוץ מתמשך אחרי טעינה. הפער העצום בין מגוון השימושים של הטלפונים הסלולריים לבין כמות האנרגיה שהסוללות שלהם מסוגלות לספק וקצב הטעינה האטי שלהן יצר צורך בפתרונות טעינה נוחים גם למי שנתקע בלי מטען או גישה לשקע מחוץ לבית. זה המקום שבו נכנסת לתמונה חברת פאוורמט הישראלית: המשטחים שהחברה מייצרת מאפשרים לטעון סמארטפונים באמצעות השראה אלקטרומגנטית בלבד. אם תיכנסו לבית קפה שבו מותקן המוצר של החברה, כל שיהיה עליכם לעשות בזמן שאתם שותים קפה הוא להניח את הסמארטפון על המשטח (Mat) שלידכם - וכך הוא ייטען באמצעות ההשראה המגנטית היוצאת מהמשטח.

מכשיר סלולרי בעמדת הטענה אלחוטית בסניף סטארבאקס
בלומברג

על פי החזון של מייסדי פאוורמט, בעלי המניות של החברה היו אמורים לראות בימים אלה בשביעות רצון כיצד המוצר כובש את העולם ומוטמע במסעדות, במכוניות, ברכבות ובמוסדות ציבור - כל מקום שבני אדם מעבירים בו את הזמן. אלא שבמקום לראות את החברה שלהם ממריאה לשווי של מיליארדים, שקועים בעלי המניות של פאוורמט כבר כשנה וחצי במאבקי שליטה הקורעים את החברה ועלולים להביא לכך שהיא תפספס את השוק שלה, תוציא את כל כספה על עורכי דין ותתפרק - במקום להשתלט על שוק הטעינה הענק שממתין לחברה שתעשה בו מהפכה.

המאבקים האלה הגיעו לשיא לפני שלושה שבועות: בבקשה שהוגשה לבית המשפט למתן סעד זמני, קבוצה אחת של בעלי המניות טוענת לזיוף פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון של החברה, ומזהירה כי יש מי שמוביל את החברה במדיניות של משאלת מוות, מתוך מטרה להוריד את שוויה בכוונה כדי שיוכל להשתלט עליה.

נמאס מהחוטים

פאוורמט הוקמה ב–2007 בידי קבוצה של יזמים ישראלים, ובראשם רן פוליאקין. פוליאקין, 49, הוא יזם סדרתי שעשה את הונו הראשוני בשנות ה–30 לחייו, ובתקופת הבועה הטכנולוגית ואחריה היה מעורב בשורה של סטארט־אפים כמו Adreact ,Sixeye 
ו–Starkeynet. כיום הוא מושקע בעשרה סטארט־אפים נוספים ובחברת גיימינג. בעבר היו לו אחזקות בחברת פרסום חוצות ובשתי תחנות רדיו אזוריות. כמו כן, הוא מקדם מיזם שמטרתו לספק מים נקיים לתושבי העולם השלישי.

בין שלל היוזמות האלה, פאוורמט היה הסטארט־אפ המבטיח מכולם — זה שאמור להימכר במיליארדים או להתפתח לחברה בינלאומית. את פאוורמט הקים פוליאקין עם ד"ר אמיר בן שלום, שותפו בעוד כמה חברות. ב–2006 החליטו פוליאקין ובן שלום שהגיע הזמן שהאנושות תיפטר מהחוטים המחברים את מגוון המוצרים שבהם אנו משתמשים לשקעים בקירות. מדובר בבעיה מוכרת בהיסטוריה של תגליות החשמל: ניקולה טסלה, ממציא זרם החילופין, ניסה למצוא דרך לשדר חשמל עוד בתחילת המאה ה–20. אבל בעוד שטסלה ניסה לשדר חשמל באמצעות טרנזיסטורים ענקיים, הטכנולוגיה של פאוורמט התבססה על טכנולוגיה בשם RFID, שכולנו מכירים אחד מהשימושים שלה: התגיות המוצמדות לבגדים בחנויות, וכאשר יוצאות מהחנות מתחילות לצפצף. התגיות האלה מופעלות כאשר הן נכנסות לתוך שדה אלקטרומגנטי. ההשראה האלקטרומגנטית של שדה זה נהפכת לאקטיבית ומשדרת אות למכשיר ייעודי שיוצר את ההתרעה. במקרה של פאוורמט, המשטח של החברה משתמש בטכנולוגיית RFID כדי לקרוא תגית על המכשיר החשמלי המונח עליו, לזהות את כמות הטעינה החסרה למכשיר ולטעון אותו באמצעות השראה אלקטרומגנטית.

המיזם של פוליאקין התקדם מהר. בתחילת דרכה של החברה הסמארטפונים עדיין לא השתלטו על חיינו ובעיית הטעינה של המכשירים הסלולריים עדיין לא היתה אקוטית, כך שפאוורמט עסקה במציאת פתרונות לאספקת חשמל ללא חוטים באופן כללי. ב–2008 כבר נסעו פוליאקין ובן שלום להציג את הטכנולוגיה שלהם במקומות דוגמת המטה של חברת HP בדאלאס ובמטה נוקיה בפינלנד, והציגו מיצגי קסם כמו נורות שנדלקו באוויר ללא צורך בחיבור לחוט חשמל.

ביונסה וג'יי זי בהופעה
Matt Sayles / Invision / AP

ב–2009 כבר הציגה החברה משטחים לטעינת טלפונים סלולריים, ובסוף אותה שנה יצאה בקמפיין טלוויזיוני בארה"ב למשטחים אלה, שבעקבותיו מכרה כ–750 אלף משטחים בשמונת השבועות שקדמו לחג המולד. המחיר לצרכן היה 100 דולר למשטח, וההכנסות שפאוורמט ראתה מכל משטח כזה היו 50 דולר. באותה תקופה הוביל פוליאקין את החברה לשורת הסכמים: ב–2011 היא סיכמה עם חברת הריהוט המשרדי Teknion שברהיטיה יוטמעו משטחי הטעינה ועם ענקית הרכב האמריקאית ג'נרל מוטורס שמשטחי הטעינה שלה יוטמעו בחלק ממותגי החברה — בהם קדילאק ואופל.

באותה שנה החברה הקימה מיזם משותף עם חברת פרוקטר אנד גמבל תוך הישענות על המותג דורסל שבבעלות התאגיד האמריקאי. לחברה המשותפת קראו דורסל־פאוורמט (DPM), והמשקיע המפורסם שלה היה אחד השמות החמים ביותר בתעשיית הבידור האמריקאית באותה תקופה — הראפר ג'יי.זי. ג'יי.זי הטמיע את המשטחים של החברה ברהיטים ברשת מועדוני הריקודים שלו, ובסרטון פרסומת ב–2012 הוא נראה מקבל שיחת טלפון במכשיר הנטען בטכנולוגיה של החברה, כשמהצד השני נמצאת אשתו, הזמרת ביונסה. גם במושבים במדיסון סקוור גארדן בניו יורק הוטמעו משטחי הטעינה של החברה.

במקביל החלה החברה במגעים לקראת החתימה על ההסכם המשמעותי ביותר עבורה, שהבשיל ביוני 2014 — אז סיכמה פאוורמט עם רשת בתי הקפה האמריקאית סטארבקס על הטמעת המשטחים בסניפי החברה. ב–2013 השיגה החברה גישה לרשת בינלאומית נוספת: היא רכשה את המתחרה פאוורקיס — חברה פינית שאחד הנכסים הגדולים שלה היה הסכמים להטמעת מוצריה באלפי סניפי מקדונלד'ס.

"זאת פשוט חברה עם נטייה למשוך אליה מטורפים"

כל צד במלחמה הניטשת כיום על פאוורמט מציג הסברים משלו למתרחש. הסבר אפשרי אחד הוא שפאוורמט פשוט ריכזה לתוכה יותר מדי אגו ממה שחברה אחת מסוגלת להכיל. בניגוד לענפים כלכליים מסוימים, כמו פיננסים או נדל"ן, שבהם נפוץ לראות מיליונרים המתגאים בסמלי סטטוס, עולם ההיי־טק נתפש נקי יותר, כזה שגם מי שעושה בו את הכסף הגדול ממשיך להסתובב בסניקרס ובגדי ספורט.

אבל מי שמכיר את הענף מקרוב יודע שזהו תחום עשיר באגו ושההצלחה יכולה לעלות לראש גם לחנונים הגדולים ביותר כשהם עושים מאות מיליונים. פאוורמט משכה אליה כמה משקיעים כבדים כאלה, המאמינים שרק הדרך שלהם היא הנכונה עבור החברה. יש מי שמקצין את התיאור הזה: "זאת פשוט חברה עם נטייה למשוך אליה מטורפים", אומר בכיר לשעבר בחברה.

על רקע שיתופי הפעולה וההישגים שלה, לא התקשתה פאוורמט לגייס משקיעים לצורך המשך הפיתוח, וב–2010–2012 נכנסו לחברה סדרה של משקיעים שזיהו את הפוטנציאל הגדול של החברה.

אי־פי

ב–2008 הקימה פאוורמט מיזם משותף עם חברה בשם הומדיקס לשיווק משותף של מוצרי החברה בצפון אמריקה. בעליה של הומדיקס הוא המולטי־מיליונר הצבעוני רון פרבר, שהשקיע באותה תקופה בפאוורמט ומחזיק 19% מהחברה. פרבר עשה את כספו בגיל צעיר כשהקים ב–1987 את הומדיקס, המשווקת מוצרים שנועדו להפוך את הסביבה הביתית שלנו לנעימה, כמו מכשירי מסז' ביתיים, פילטרים שמסננים את האוויר, וסתי לחות ומוניטורים המנטרים את פעילות הגוף שלנו.

אם פרבר הוא טיפוס צבעוני, המשקיע הנוסף שנכנס לחברה בשנים אלה — כריסטופר ברץ' — כבר מוגדר על ידי הסובבים אותו כמיליארדר אקסצנטרי. ברץ' הוא אמריקאי שעשה את הונו בתחום הנדל"ן ובעסקי האופנה, והקים מותג בינלאומי הנושא את שמה של אשתו לשעבר, המעצבת טורי ברץ'. מי שפגש את ברץ' מגדיר אותו כטיפוס קשה, שבולט למרחקים בגלל הז'קטים הצבעוניים שהוא אוהב ללבוש ושורה של עוזרות צעירות ויפות שמקיפות אותו.

גם פוליאקין, שבמבט ראשון נראה כמו גאון היי־טק מפוזר, הוא למעשה איש שיווק, שאחת מהמיומנויות שלו היא יכולתו למכור חזון טכנולוגי בצורה משכנעת מאוד למשקיעים. משקיע פרטי גדול נוסף שנכנס לחברה בשנים אלה היה פרופ' ריצ'רד סטון, חבר סגל בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה ופעיל בקהילה היהודית של ניו יורק.

עד 2011 גייסה פאוורמט כ–30 מיליון דולר, והגיוסים נמשכו — כשכל אחד מהם נעשה לפי שווי גדול יותר לחברה. ב–2012 נכנסו להשקעה בחברה כמה מוסדות פיננסיים גדולים: בנק לאומי השקיע בחברה 40 מיליון שקל לפי שווי חברה של יותר מ–300 מיליון דולר, דרך זרוע ההשקעות שלו לאומי פרטנרס; בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן סאקס השקיע בחברה 30 מיליון דולר; וקרן ההשקעות הדסון השקיעה 20 מיליון דולר לפי שווי של 330 מיליון דולר. בסך הכל גייסה פאוורמט סכום מרשים של כ–250 מיליון דולר. ב–2013 הגיעה החברה להכנסות בקצב של 200 מיליון דולר בשנה, ובסוף 2014 כבר הוערך שווייה ביותר מ–500 מיליון דולר. אלא שאז הגיעה 2014 — השנה שבה נחשפו הקרעים בתמונה הוורודה של פאוורמט.

ממשל תאגידי פוגש 
סטארט־אפ ישראלי

התביעה שהגיש בסוף 2014 כריסטופר ברץ' העידה כי המשקיע, שבתחילת הדרך הלך שבי אחרי חזונו של פוליאקין, כבר לא מאמין במייסד החברה. התביעה חשפה שלל טענות של חלק מבעלי המניות נגד התנהלותו של פוליאקין, שהוביל את החברה עד לשלב זה. התביעה חשפה שני מחנות בחברה: המשקיעים המוקדמים — פוליאקין, פרבר, שרייבר וסטון; מול המשקיעים שהצטרפו בשלב מאוחר יותר — ברץ', גולדמן סאקס והדסון.

ההתפלגות הזאת אינה מקרית: עבור המשקיעים המוקדמים, שנכנסו לחברה לפי שווי של כ–100 מיליון דולר או פחות, כניסתם של משקיעי הסיבוב השני לפי שווי של יותר מ–300 מיליון דולר שיקפה רווח של מאות אחוזים על ההשקעה שלהם. מהמשקיעים האלה אפשר לשמוע רק מלים טובות על פוליאקין. כפי שאומר אחד מהם, "רן הוא לא טלית שכולה תכלת, אבל הוא לקח רעיון והפך אותו לחברה בשווי 600–700 מיליון דולר. במבחן התוצאה החברה כל הזמן התפתחה. עבור כל אחד שרצה להיכנס אליה, הערך שלה כל הזמן עלה. הרגשת שעובדים בצורה נכונה".

כריסטופר ברץ'
Jeremy112233

אבל אם המשקיעים הראשוניים — חלקם חברים אישיים של פוליאקין — היו מרוצים, למשקיעים המאוחרים יותר — בנקאים מוול סטריט ומיליארדרים אמריקאים עם כיסים עמוקים ובלי סנטימנטים — היו ציפיות גבוהות הרבה יותר, שלפי התביעה של ברץ' נשענו על מצגות של פוליאקין. ברץ', שהשקיע בחברה 6.6 מיליון דולר בין 2007 ל–2010, טען שבפאוורמט עודדו אותו לבצע את ההשקעות האלה באמצעות תחזיות שהדגישו את הפוטנציאל העסקי העצום של החברה.

באפריל 2010, לפי התביעה של ברץ', צפה פוליאקין כי את 2010 תסיים החברה עם מכירות של 160 מיליון דולר וב–2012 תגיע למכירות של 366 מיליון דולר. לפי ברץ', ב–2011 העריכו בפאוורמט שמכירות החברה יעלו על 2 מיליארד דולר ב–2012–2014 במצטבר. באותה תביעה טען ברץ' כי נכון לסוף 2014 החברה לא מרוויחה כלל ומחקה 200 מיליון דולר מהכספים שהושקעו בה.

חמור מכך: בתביעה זו טען ברץ' כי פוליאקין, שרייבר, פרבר וסטון ביצעו סדרה של פעולות מבלי לדווח לדירקטוריון ומתוך רצון להטעות אותו כדי ליטול רווחים אישיים. עוד הוא טען, כי המיזמים של פאוורמט עם הומדיקס שבשליטת פרבר, ששימש כדירקטור בחברה, קיפחו את פאוורמט והיוו מסווה למהלך שבו בעלי המניות הוותיקים מכרו מניות של פאוורמט.

"מאחורי התביעה הזאת הסתתר המפגש בין ממשל תאגידי של מוסדות פיננסיים כמו גולדמן סאקס למנטליות של סטארט־אפ ישראלי", אומר בכיר לשעבר בחברה. "אפשר לומר על רן שהוא מרחף ולא מאורגן, אבל הוא אדם ישר. הבעיה היתה שהוא עבד בפאוורמט בלי יועץ משפטי, והתנהל כאילו הוא במכולת של אבא שלו, בלי שקיפות. גולדמן סאקס ראו את זה כמרמה מכוונת, ואיימו עליו שילכלכו עליו בתקשורת ויפגעו לו בתדמית — ותדמית היא דבר חשוב בהיי־טק". ואכן, מי שצפה בתכתובות המיילים סביב התביעה מעיד כי אלה הכילו לשון חריפה שגבלה באיומים.

בסופו של דבר תביעתו של ברץ' הסתיימה בפשרה, שבה נקבע שפוליאקין יפנה את כיסא המנכ"ל, ויחזיר לברץ' את ההוצאות שהוציא על עורך דין, ובמקומו ימונה לחברה מנכ"ל חדש — ת'ורסטן היינס; שרואה חשבון חוקר יברר את האי־סדרים בחברה; ושמבנה דירקטוריון החברה ישתנה ומונו לה שני דירקטורים חיצוניים, כך שלפוליאקין ולמשקיעים שלצדו כבר לא יהיה רוב אוטומטי בחברה.

"רן הוא איש מוכשר שעשה טעות ושילם עליה. זה היה הסכם גרוע שהפך את רן למיעוט בחברה, אבל חוזה חד־צדדי כמו זה לא מחזיק מים. הם דחקו והשפילו אותו עד שהוא אמר 'אין לי מה להפסיד' וקם", אומר בכיר לשעבר בחברה.

המנכ"ל החדש נכשל בבלאקברי

מאחורי התביעה של ברץ' הסתתרה האכזבה מהמצב העסקי של החברה. התחזיות להכנסות עתק שעליהן מדבר ברץ' בתביעה נבעו מכך שמייסדי פאוורמט אכן הרגישו בשנים אלה כי הם נמצאים על הסוס, ומכירות חג המולד של 2009 גרמו למנהליה להרגיש שהשוק נמצא בידיהם. אבל משהו במסלולה של החברה התקלקל בשלב זה, ובדיעבד נראה כי מכירות אותה שנה היו עניין חולף.

עמדת הטענה לסלולר
בלומברג

מדובר על עידן טרום הסמארטפון, שבו בעיית הטעינה היתה מינורית, ובשנה הבאה המוצר של פאוורמט כמעט לא נמכר. פאוורמט היתה צריכה לשנות כיוון בשנים אלה ולהפנות את תשומת הלב העסקית שלה ממכירת יחידות טעינה לאנשים פרטיים — למכירת עמדות טעינה המוצבות בעסקים שונים שאינם קשורים אליה (עוד על המודל העסקי — ראו מסגרת).

במקביל, בפני פאוורמט ניצבים אתגרים לא פשוטים. ראשית, היא רחוקה מלהיות החברה היחידה העובדת על טעינה אלחוטית. פרט למתחרים ברחבי העולם העובדים על פתרונות טעינה דומים, כיום פועל סטארט־אפ ישראלי המתיימר לפתח אפשרות טעינה ללא מגע ישיר ממרחק של עשרה מטרים.

כפי שאומר איש טכנולוגיה המכיר את התחום: "כל מהנדס יודע מה זו השראה מגנטית, ולאף יצרן אין בעיה לבנות מתקן שיאפשר העברת השראה מגנטית. לא נורא קשה ליצור דבר כזה. ההצלחה בתחום הזה תלויה בחזון המוצרי שלך, בפיתוח העסקי, בשיווק וביכולת הביצוע. בין השאר, הדברים האלה מתבטאים בהצלחה של החברה בהטמעת תקן, שיביא לכך שכולם יבנו מכשירים דומים מבחינת ההטענה. אם הצלחת ליצור קשר עם חברות כמו סמסונג או LG, זאת דרך אחת להשיג את זה, ולכן יש חשיבות גדולה ליצירת קשרים שיאפשרו את יצירת הסטנדרט הזה. היכולת ליצור את הקשרים העסקיים הנכונים מתבטאת גם בהתקנת המשטחים. שיתוף הפעולה של פאוורמט עם סטארבקס, לדוגמה, הוא רעיון גאוני. שם המשחק כאן הוא יצירת קשרים והפצה מהירה של הטכנולוגיה. חשיבות הקשרים האלה נובעת גם מכך שיש אנשים כמוני, שלא חושבים שהטענה ללא חוט היא הדבר הכי גדול מאז המצאת הלחם. הרי החיבור של מיקרו USB שולט כיום בעולם הטעינה, וזה חיבור שנכנס לכל מכשיר, והוא טיפה יותר זול מטעינה בלי חוט. הפתרון של פאוורמט קצת יותר אלגנטי משקע רגיל, אבל זה לא הבדל של שמים וארץ. אם מישהו ימציא סוללה שנטענת במלואה תוך 5 דקות — זאת תהיה המהפכה האמיתית.

"בטווח הקצר הם עשו עבודה יפה והם יכולים להמשיך כך עוד שנתיים־שלוש. השאלה היא מה היתרון התחרותי ארוך הטווח שלהם. להערכתי, מהר מאוד נראה יצרנים סינים שמייצרים מכשירי טעינה כאלה, ואז יהיה מי שיציע משטחי טעינה שלא מחייבים אותך לקבל גם את הפרסומות של פאוורמט. ואם יש לי בית קפה קטן — אני יכול לקנות משטח זול כזה ולא לצרוך את המשטח שלהם".

למרות האתגרים האלה, שיתופי הפעולה וההסכמים של פאוורמט עם גופים כמו סטארבקס, ג'נרל מוטורס ומקדונלד'ס נתנו לה יתרון משמעותי. מי שהיה אמור להצעיד את החברה קדימה היה המנכ"ל החדש ת'ורסטן היינס. היינס לא היה האפשרות היחידה שעמדה בפני פאוורמט: במקביל למגעים עמו, ניהלה החברה מגעים עם סגן נשיא אינטל לשעבר, דדי פרלמוטר, שנפגש עם בעלי המניות הבכירים בחברה. המגעים עם פרלמוטר לא הבשילו, ובסופו של דבר נפלה הבחירה על היינס — המועמד שהביא ברץ'.

המקרה של היינס הוא כנראה אחד המינויים המוזרים בעולם הסטארט־אפים הישראלי. אם להשתמש בדוגמה אחרת, היה זה כאילו היינו מגייסים את ראש עיריית לונדון לשעבר כדי שיעמוד בראש המועצה המקומית אופקים וישנה את מצב העיר. היינס כיהן כמנכ"ל ענקית התקשורת בלאקברי במשך 22 חודשים, עד נובמבר 2013, והיה חלק משרשרת מנהלים שהובילו את החברה בשנים שבהן היא הפסידה את שוק הסמארטפונים לחברות כמו אפל, סמסונג וגוגל. במהלך כהונתו של היינס איבדה בלאקברי 60% משוויה, פיטרה אלפי עובדים והפסידה מיליארד דולר ברבעון. כפי שמתואר בספר אודות שקיעת החברה "Losing the Signal", היינס היה זה שהכריז עם כניסתו לתפקיד שלא נחוצים שינויים דרסטיים בחברה. זה המנכ"ל שאמור לקחת את פאוורמט ולכבוש אתה את העולם.

מצד אחד, היינס הוא דמות מוכרת השוחה ברשת הקשרים הבינלאומיים שפאוורמט אמורה לנווט בהם, אך מצד שני אין הרבה דמיון בין הובלה של סטארט־אפ ישראלי צעיר לניהול (כושל) של חברת ענק בינלאומית. מרבית עובדי פאוורמט — 60 מתוך 80 — יושבים במרכז הפיתוח שלה בנוה אילן, אבל היינס, סמנכ"ל המוצר וסמנכ"ל הכספים של החברה יושבים בצפון אמריקה — מה שיוצר נתק.

בלומברג

"אחרי שהתחלפה הנהלת החברה ציפיתי לעלייה מטורפת בפעילות שלה, ושהיינס רק יקטוף לקוחות", אומר עובד ותיק של פאוורמט. "כשהוא מונה הוא אמר שאחת לחודש הוא יהיה בארץ, אלא שהוא כמעט לא מגיע, וגם כשהוא מגיע — הוא לא בא לעבוד עם העובדים. אחת לכמה זמן הוא עושה אתנו שיחת וידאו. פעם אחת גילינו שהוא היה בארץ ולא טרח לבקר בחברה, אלא רק הגיע לישיבת דירקטוריון. בשיחות שהוא כן עושה עם העובדים אנחנו מרגישים שהוא מנותק מהלקוחות. אחת לשבועיים משתנה האסטרטגיה של החברה ואנחנו מרגישים כאילו לא קורה כלום ולחברה אין אופק. החברה מחליפה את לקוחות היעד שלה כל הזמן, במקום ללכת על לקוח אחד ולנסות לתפוס אותו. אומרים לנו 'תוסיפו למוצר טכנולוגיה כזו', ואחרי חודש אומרים לנו 'זה לא טוב'.

"אנחנו מכינים ללקוח פוטנציאלי מצגת ודמו, ואז אומרים לנו 'בעצם לא. תכינו מסמכים ודמו ללקוח אחר'. אנחנו מתפזרים ולא מרגישים את המנהלים של החברה שיושבים בארה"ב ובקנדה. שיתוף הפעולה עם פרוקטר אנד גמבל ודורסל נכשל כישלון חרוץ. זה היה שיתוף פעולה שהכניס אותנו להמון פרויקטים, ומאז שהגיע היינס אין קשר אתם והסרנו את הלוגו שלהם מחלק מהמוצרים שלנו. מה שנשאר הוא שבמועדון של ג'יי.זי המוצרים שלנו מוטמעים ברהיטים, ואם תבוא במקרה עם מכשיר סמסונג מדגם ישן תוכל להטעין אותו. גם במדיסון סקוור גארדן יש משטחי הטענה ישנים שלנו שלא מתחזקים. רק בסטארבקס יש התקדמות, אבל זה היה שיתוף פעולה מוכן שהוגש לנו על מגש של כסף".

"הבעיה של פאוורמט היא הנהג שמוביל אותה (היינס)", אומר בעל מניות. "אין דרך לתקן את הבעיה חוץ מלהחליף אותו. יש אנשים שמתמחים בלהפוך חול לזהב ויש אנשים שהמומחיות שלהם הפוכה. קשה לי להבין למה גולדמן סאקס ממשיכים לתמוך בו. בהיסטוריה של העולם בכל תחום, הרבה פעמים אגו מעלים את השיפוט של אנשים, אולי כי הם אלה שעשו את השידוך בינו לבין החברה והם לא רוצים להודות שהם אחראים לנישואים הגרועים. פאוורמט צריכה מנכ"ל עם ניסיון בסטארט־אפים. היינס הגיע מסימנס הגרמנית, וסימנס זה לא היי־טק. את מה שהוא לא המציא — הוא זורק החוצה מהחברה. ברגע שהוא נכנס לחברה הוא הזיז את כולם. טובים, רעים, מכוערים ויפים — כולם גרועים".

בשנה שבה מכהן היינס כמנכ"ל, פאוורמט לא הכריזה על אבני דרך מהותיות, למעט פרישה של משטחי הטעינה שלה בשתי אוניברסיטאות גדולות בארה"ב והטמעת המשטחים שלה בעוד 1,200 סניפי סטארבקס. מה שבטוח הוא שהיינס היה נחוש לקיים את החלק בפשרה שבו פוליאקין יפנה את מקומו בחברה. פוליאקין, מצדו, הרגיש שגנבו לו את החברה: פאוורמט שלחה מונית לביתו כדי לקחת ממנו את כרטיס האשראי של החברה שהיה ברשותו, המחשב שלו נלקח ממנו, וכאשר התמהמה בפינוי משרדו, שלח היינס מכתבים לגולדמן סאקס ולדירקטוריון וטען שפוליאקין מפריע לו בפעילות. במקביל, טושטשה זהותה של החברה ובניסיונות גיוס הכספים היא כבר לא אופיינה כחברה ישראלית.

אבל פוליאקין ועמיתיו לא ישבו בשקט. בישיבת דירקטוריון ציטט דירקטור המייצג את ריצ'רד סטון מהספר שנכתב על קורות היינס בבלאקברי, כשהוא רומז שהיינס עושה שוב את אותן טעויות בפאוורמט.

המצב הזה הוא שהביא את פוליאקין ושותפיו בסוף אוקטובר לבקש מבית המשפט למנוע מהיינס ומבעלי המניות מהצד השני ליישם החלטות בנוגע לתקציב החברה. במסמכים שהוגשו לבית המשפט טוענים התובעים, המיוצגים על ידי משרד עורכי הדין גיא גיסין ושות', כי פרוטוקולים של ישיבת דירקטוריון שבהן נטען כי תקציב החברה אושר זויפו, וכי התקציב כלל לא אושר. הם מתלוננים כי החברה נמנעת מגביית כספים מפרוקטר אנד גמבל בהיקף של 8 מיליון דולר ממניעים זרים, וטוענים כי הוספת הדירקטורים החיצוניים לכאורה, שנבעה מהסכם הפשרה הקודם, הביאה לכניסת דירקטורים שאינם בלתי תלויים בפועל והביאה לכך שהחברה הפסיקה להישלט על ידי שני הצדדים ועברה לשליטת גולדמן סאקס, הדסון וברץ'. מעל הכל הם טוענים כי יריביהם בדירקטוריון מקדמים בימים אלה גיוס נוסף הון של החברה לפי שווי נמוך משמעותית מגיוסי הון שנעשו בעבר.

בינתיים קופת החברה מידלדלת ונותרו בה 20 מיליון דולר בלבד — בזמן שהחברה שורפת מדי חודש כ–2.5 מיליון דולר. בבקשה לבית משפט טוענים פוליאקין ועמיתיו שהגיוס שעליו מדובר בדירקטוריון אמור להיעשות לפי שווי חברה של 150 מיליון דולר, טענה שאם היא אכן נכונה משקפת צניחה משמעותית בשוויה של פאוורמט. השווי נשמע תמוה עוד יותר לאור העובדה שאברהם ביגר, היושב בדירקטוריון החברה, ניהל בשנה האחרונה מגעים עם בנק ההשקעות UBS, שהביע עניין ראשוני בהובלת הנפקתה של פאוורמט בבורסה לפי שווי גבוה יותר מכל תג מחיר שניתן לה בעבר — מגעים שההנהלה הנוכחית לא קידמה.

בעלי המניות הוותיקים חוששים כי המדיניות של בעלי המניות החדשים יותר תיצור מצב שבו הם מגיעים לאחזקה בנתח גדול של המניות על חשבונם, בזכות העובדה שבעלי המניות הוותיקים לא יהיו מעוניינים להשקיע בגיוס הון נוסף תחת הנהלתו של היינס. כך, פאוורמט נמצאת בנקודת קיפאון דווקא באחד השלבים הקריטיים ביותר בהתפתחותה.

פאוורמט: "כמיליון משתמשים צורכים כיום את שירותי החברה"

"הטכנולוגיה שלנו נהדרת", אומר משקיע גדול בחברה. "עוד לא התחלנו להשיג את היתרונות מהפיצ'רים המשמעותיים של הטכנולוגיה שלנו, שיאפשרו לנו גישה לעולם האינטרנט של הדברים והבתים החכמים. פאוורמט יכולה לעשות הרבה יותר מטעינה, אלא גם WI–FI ואבטחה לעולמות האלה, אבל אין לנו מותרות של לחכות. זה עניין של מי יתפוס ראשון את הנדל"ן שבו מותקנים המשטחים.

"לחברה הזאת יש סל מדהים של פטנטים שחברות ענק חולמות עליו. יש לה לקוחה כמו סטארבקס, שחברות ענק חולמות עליה. הייתי בתערוכה שבה פאוורמט הציגה בית חכם. חברות כאלה אפשר להנפיק במיליארדים עם הכסף הטיפש שיש כיום בשוק. עכשיו רוצים להנפיק את פאוורמט ב–100 מיליון דולר כשהשקיעו בה בעבר לפי שווי של 500–600 מיליון דולר".

בפאוורמט סירבו להתייחס להליך המשפטי המתנהל נגד החברה או לשאלות שלנו לגבי הנפקה אפשרית של החברה, והם שוקדים בימים אלה על תגובה משפטית. כששאלנו את דוברת החברה לגבי מצבה העסקי, נמסר לנו: "פאוורמט ממוקדת בימים אלה באספקת פלטפורמה ייחודית לטלפונים סלולריים דרך תחנות הטעינה הסלולריות שלנו המפוזרות ברחבי העולם. טכנולוגיית הטעינה האלחוטית של פאוורמט מציעה לשותפים העסקיים שלנו הזדמנות למשוך לקוחות חדשים ולספק להם שירותים חדשים. קרוב למיליון משתמשים צורכים כיום את שירותי פאוורמט, ובשנה האחרונה צמח מספר העמדות של החברה מ–200 ל–1,400. החברה גאה בשיתופי הפעולה שלה עם סטארבקס, דופונט, ג'נרל מוטורס והאוניברסיטאות של קליפורניה ופלורידה. אנחנו ממשיכים להתמקד בארה"ב, לונדון והמזרח הרחוק כשווקי הצמיחה המרכזיים שלנו. בשנה האחרונה הגיעה פאוורמט לשוק עם פלטפורמת מוצרים המאפשרים לה כניסה לעולם המסחר הסלולרי".

בנוגע לטענות על כך שת'ורסטן היינס אינו מגיע לארץ – בהתחשב בכך שהמיקוד העסקי של החברה הוא בצפון אמריקה כיום, היינס עסוק בנסיעות בהתאם לצרכים אלו.

דדי פרלמוטר
מוטי מילרוד

כמה זמן נותר לחברה לפני שייגמר לה הכסף?

"לחברה יש את ההון הדרוש לפעילותה והיא נפגשת על בסיס קבוע עם המשקיעים והדירקטוריון שלה כדי לדון בנושא".

כיצד מתקדם שיתוף הפעולה עם סטארבקס?

"חלפה כמעט שנה מאז שפאוורמט השיקה את תוכנית הפיילוט שלה עם סטארבקס בסן פרנסיסקו. בתקופה הקצרה הזו ההתקנות של פאוורמט התפשטו לכל אזור מפרץ סן פרננסיסקו, לוס אנג'לס, ניו יורק, בוסטון ושיקגו. באחרונה השלמנו אינטגרציה גם בחנות רשת בלונדון".

מה מצב שיתוף הפעולה עם מקדונלד'ס באירופה?

"אלמננטים נרחבים של עיצוב תעשייתי נלקחו מהמערכת של פאוורקיס (החברה הפינית שפאוורמט רכשה, ח"ע) לפתרון הנוכחי של פאוורמט. פאוורקיס גם אימצה את התקן PMA שבו השתמשה פאוורמט עד היום. במקומות באירופה שבהם כבר היו קיימים מיקומים של פאוורקיס שהתאימו לתקן PMA שבו השתמש פאוורמט הם הוסבו למיקומים של פאוורמט".

אילו הישגים השיגה פאוורמט בתקופת כהונתו של היינס כמנכ"ל החברה?

"תוך 11 חודשים בלבד פאוורמט עיצבה, פיתחה והביאה לשוק פתרון שלם מבוסס טכנולוגיית ענן המאפשר לצרכנים ולשותפים עסקיים להיות מעורבים במסחר דרך טלפונים ניידים — בזמן שהטלפונים שלהם נטענים. זהו שינוי משמעותי שהעביר את החברה מהמודל העסקי הקודם של גביית כסף עבור רישיון לשימוש בחומרה. בהתאם, בשנה האחרונה צמח מספר העמדות של פאוורמט מ–100 ל–1,400".

עו"ד גיא גיסין, בא כוחו של רן פוליאקין (המייצג גם את הדירקטורים רון פרבר ודרור בולקינד), מסר: "התביעה שהוגשה נגד פוליאקין ונגד החברה ב–2014, אין בינה לבין המציאות דבר. העובדות מראות כי השופטת דניה קרת־מאיר, מבית המשפט הכלכלי, המליצה לברץ' להסיר את תביעתו מבלי שפוליאקין התבקש להגיב לתביעה. ברץ' משך את תביעתו בהתאם להמלצת בית המשפט וזו נמחקה באוקטובר. התביעה, כשהוגשה ב–2014, נועדה לשמש את ברץ' ושותפיו למהלך ככלי טקטי במאבק חסר בסיס תוך איום בגרימת נזקים לחברה ולמשקיעים רבים.

"פוליאקין יזם את הקמת פאוורמט ועמד בראשה שמונה שנים. תחת הנהגתו הביאה פאוורמט אל העולם תחום שלם של טכנולוגיה ומוצרים והיא מנהיגה תחום זה. כל העסקות שברץ' פרס בתביעתו אושרו על ידו ועל ידי נציגיו בדירקטוריון החברה, ובוודאי שלא היה בהן קיפוח או הפרת זכויות או דין כלשהם. פוליאקין, מתוך ראיית טובת פאוורמט, הסכים להנהגת סדר חדש בחברה תחת מנהל חדש ומבנה דירקטוריון חדש ותוך שיתוף פעולה וסיוע מההנהלה הישנה. חלפה שנה מאז הוגשה התביעה המופרכת של ברץ', שבמהלכה, תחת ניהולו של היינס, היתה לברץ' ההזדמנות לקבל כל מידע שהיה זקוק לו, בדיוק כפי שנענו כל בקשותיו למידע עוד קודם לכן. והנה בתום אותה שנה נענה ברץ' להמלצתו של בית המשפט ומשך את תביעתו מבלי שפוליאקין נדרש אפילו להשיב עליה. באחרונה יצאו כמה דירקטורים של החברה, ופוליאקין ביניהם, למאבק שנועד להחזיר את פאוורמט לפסים של צמיחה והתנהלות תקינה, כדי שהיא תוכל לממש את הפוטנציאל העצום שלה, לטובת העובדים, השותפים ובעלי המניות".

החזון של פאוורמט: ביטול הכבלים החשמליים בבית

המודל העסקי של פאוורמט עבר שינויים במשך השנים, וגם כיום אינו מגובש לגמרי. אם לפני חמש שנים החברה ראתה עצמה כיצרנית משטחים שתמכור את משטחי הטעינה שלה ברשתות קמעוניות, נכון להיום היא פועלת במודל המבוסס על פרסומות: כאשר נכנסים לסניף סטארבקס, לדוגמה, אפשר להניח את הטלפון הסלולרי על משטח של החברה ולהוריד אפליקציה שמאפשרת לטעון, ובזמן הטעינה מקבלים אל הסמארטפון פרסומות.

היתרון הטכנולוגי המרכזי של החברה נהפך למידע שהיא צוברת על הטוענים אצלה. פאוורמט יכולה לדעת כמה אנשים טוענים אצלה, כמה זמן טעינה הם צורכים וכמה אנרגיה נותרה להם בסוללה בכל עמדה שלה בעולם. מקורבים לחברה גאים כיום בכך שמספר דקות הטעינה בסניפי סטארבקס עולה על מספר דקות השימוש ב–Wi–Fi בסניפים אלה. למשטחים של פאוורמט יש יתרון נוסף עבור סטארבקס, הטמון בכך שבעוד שמרבית כוסות הקפה ברשת נצרכות בבוקר, הצורך של לקוחות בטעינה עולה ככל שהשעות חולפות — מה שעשוי למשוך לסניפים עוד לקוחות.

במקביל, פאוורמט לא נטשה לגמרי את המודל העסקי הקמעוני (ריטייל). על כל קדילאק שנמכרת עם המשטח של פאוורמט, החברה נהנית מהכנסות של כ–5 דולרים. הרווח הקמעוני של החברה נובע גם מהממשק עם יצרניות הטלפונים הסלולרי: חברות כמו וואווי, סמסונג, LG ובלאקברי משלמות לפאוורמט 20 סנט על כל מכשיר שהן מייצרות שבו מוטמעים הרכיבים המאפשרים טעינה אלחוטית.

הממשק עם יצרניות המכשירים הסלולריים היה הזירה של אחת המלחמות העסקיות העיקריות של החברה. פאוורמט מבצעת את הטעינה שלה על בסיס תקן בשם PMA. בתקן זה מתחרים שני תקנים שבהם משתמשות חברות הפעילות בעולם הטעינה האלחוטית: WP4A ותקן בשם צ'י (qi). לפני כמה שנים נראה שפאוורמט מפסידה את השליטה בשוק במישור זה, כאשר ענקיות כמו נוקיה, גוגל (עם מכשיר הנקסוס שלה), HTC וסמסונג בחרו בתקן המתחרה שעמו יפעלו המכשירים שלהן. ב–2012–2013 הצליחה פאוורמט ליצור שיתוף פעולה עם קוואלקום, סמסונג, LG ,HTC וגוגל כך שיעברו להשתמש גם ב–PMA כתקן לטעינה, ונכון להיום רוב יצרני המכשירים הסלולריים מציעים מוד דואלי לטעינה כזו.

כשמתייחסים למודל העסקי של החברה חשוב לזכור שהחזון המקורי של רן פוליאקין הלך רחוק אפילו יותר — עולם שבו אנחנו לא משתמשים בתקעים ובשקעים במכשירים רבים. לפי החזון הזה, פאוורמט אינה חברה לפתרונות טעינה אלא הרבה יותר מכך. בהדגמות שלה היא הציגה משטח השראה מגנטי במטבח, שישמש כתחליף לכל שימוש חשמלי שנזדקק לו בבית. תרצו להשתמש במעבד מזון? פשוט תניחו אותו על המשטח והוא יתחיל לעבוד. תרצו להשתמש בקומקום חשמלי? פשוט תניחו אותו על המשטח. מי שבוחר לבחון את החברה מהזווית הזו, רואה בה פוטנציאל עסקי גדול אף יותר.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#