Robber Barons - הברונים השודדים - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

Robber Barons - הברונים השודדים

המושג "ברונים שודדים" נכנס לשימוש בעיתונות האמריקאית בסוף המאה ה-19 ■ הטענה המרכזית נגד התעשיינים הבכירים נגעה לשיטות שבהן הם השתמשו

תגובות

הברונים השודדים.

כינוי שניתן לקבוצה של אנשי עסקים, תעשיינים ובנקאים אמריקאים מובילים שצברו הון ועוצמה פוליטית במאה ה–19. הכינוי מקביל במידה רבה לשימוש במלה "טייקונים" בימינו.

הכינוי משלב בין שני מושגים בעלי קונוטציה שלילית - שודדים, וברונים. הברונים היו אנשים שהשתייכו למעמד הגבוה במרכז אירופה סביב המאה ה–12, אך לא נהנו מתפקיד רשמי. הברונים עשו את הונם מהצבת מחסומי דרכים ברחבי "האימפריה הרומית הקדושה" (שכללה את גרמניה ואוסטריה של ימינו) וגבו מסים מהעוברים בדרכים, או מספינות סוחר. הם לא בנו את הדרכים ולא תחזקו אותן, לא סיפקו ביטחון לנוסעים בדרכים - והתעשרו על חשבונם אחרים.

המושג "ברונים שודדים" נכנס לשימוש בעיתונות האמריקאית בסוף המאה ה–19. הטענה המרכזית נגד התעשיינים הבכירים נגעה לשיטות שבהן הם השתמשו. טענו נגדם שהם ניצלו את הציבור והשתמשו באמצעים כוחניים. הם סילקו מתחרים מדרכם, ויצרו מונופולים רבי עוצמה כדי להעלות מחירים בלא הפרעה.

איור אילוסטרציה - הברונים השודדים

הם גם העסיקו פועלים בשכר נמוך מדי - חלקם הגדול היו ילדים, ונשים. חלק מהם רקמו מזימות בשוקי הכספים וניפחו את מחירי המניות בחברות שלהן על חשבון משקיעים אחרים. בכדי לזכות באהדת הציבור למרות כל זאת, הם תרמו כספים למפעלים ציבוריים, למוסדות חינוך ודת.

עם קבוצת הברונים השודדים נהוג למנות בין השאר תעשיינים ואנשי עסקים מוכרים כמו קורנליוס ואנדרבילט, ששלט בעולם התחבורה האמריקאי (ציי ספינות ומסילות ברזל); ג'ון רוקפלר, ששלט בתחום האנרגיה (בתי זיקוק); תעשיין המתכת אנדרו קרנגי; וקבוצה גדולה של בנקאים ואנשי פיננסים שסיפקו לתעשיינים הגדולים הון לניהול עסקיהם.

צמיחתם של התעשיינים־אנשי העסקים במאה ה–19 לוותה במדיניות אוהדת מצד הממשלה האמריקאית. בארה"ב האמינו באותם ימים שהשווקים צריכים להתנהל לחלוטין בלי פיקוח, ושהתערבות ממשלתית תפריע ליוזמה הפרטית. המהפכה התעשייתית הפכה את ארה"ב לכוח כלכלי עולה, והפוליטקאים נהנו מכך.

לקראת סוף המאה ה–19 החלו הלכי הרוח להשתנות, ופקידי הממשל החלו להבין גם את הסכנות הטמונות בשווקים מונופוליסטייים לא מפוקחים. אחת התוצאות של הבנה זו היא חוקי אנטי־טראסט שנקבעו החל ב–1890 במטרה להגביל את כוחם י של תאגידים עסקיים.

בשנים האחרונות, בעקבות המשבר הגלובלי, השימוש במונח חזר לשיח עם המחאות החברתיות בעולם נגד בנקאים ואנשי עסקים עשירים. המוחים סבורים שבנקאים, בעלי תאגידים ומנכ"לים רבי עוצמה מתנהגים גם בימינו בדרכים לא־אתיות, ומשיגים את הונם על חשבון ציבור מנוצל.

מעניין לציין שרבים מהברונים השודדים של המאה ה–19 החלו את דרכם כאנשים עניים למדי. חלק ניכר מהם פילסו את דרכם לעושר תוך נקיטת יוזמה ולקיחת סיכון. רבים מהם ניפצו מונופולים של אנשי עסקים אחרים. אלה שהצליחו בכך איפשרו לציבור לקבל מוצרים חדשים - בגדים, כלי עבודה, אמצעי תחבורה - במחירים נמוכים מבעבר. רבים מהמתעשרים הגדולים החזירו לציבור הון רב דרך מפעלי פילנתרופיה שונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#