פייבר הישראלית חושבת בגדול: "אין ספק שנהיה חברה של מיליארדי דולרים" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פייבר הישראלית חושבת בגדול: "אין ספק שנהיה חברה של מיליארדי דולרים"

פייבר, אתר המשמש זירה לפרילנסרים להצעת שירותיהם, גייס בשבוע שעבר 60 מיליון דולר ■ המנכ"ל מיכה קאופמן מסתכל על היעדים הבאים - שווי חברה של מיליארדי דולרים והנפקה בבורסה

21תגובות

"אין לי ספק שנהיה חברה בשווי של מיליארדי דולרים", אומר מיכה קאופמן, מנכ"ל חברת האינטרנט פייבר (Fiverr), לאחר שהחברה הודיעה בשבוע שעבר על גיוס הון נוסף, הפעם בסך 60 מיליון דולר.

פייבר התחילה את דרכה כאתר המפגיש בין נותני שירותים ללקוחות ב–5 דולרים. בשבוע שעבר, עם הגיוס החדש, החברה הסירה את מגבלת הסכום במטרה לאפשר לכמה שיותר פרילנסרים בעולם להשתמש בפייבר כערוץ מרכזי להגעה ללקוחות.

  מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר
אייל טואג

הודעתם ברביעי האחרון שגייסתם 60 מיליון דולר. זה הרבה מאוד כסף. מה אתם הולכים לעשות אתו?

קאופמן: "החברה גדלה מהר מאוד. עשינו סבב גיוס לפני שנה בערך. מאז קצב הגידול של החברה הואץ מאוד — הצמיחה שלנו בהכנסות משנה לשנה היא תלת־ספרתית עכשיו. גם ביתר המדדים. למעשה יותר מהכפלנו את כל הפעילות בשנה אחת, והקצב רק עולה והולך. אנחנו נמצאים בשוק בתהליך האצה, ונמשיך להשקיע בצמיחה מהירה".

מה קורה בשוק שלכם? ואיך בכלל אתה מגדיר אותו?

"כשהקמנו את החברה לפני חמש שנים, אנשים היו קצת סקפטיים לגבי הרעיון של כלכלת שיתוף או Gig Economy ("כלכלת חלטורות"; ע"א). אני חושב שהסקפטיות נעלמה, אחרי שחברות כמו אובר וקיקסטארטר הופיעו והן נהנות מאותו שוק. 30% משוק העבודה האמריקאי כיום הוא פרילנסרים. עד 2020 זה כבר יהיה 40% משוק העבודה. זה שוק שבשנה שעברה היה שווה 730 מיליארד דולר, ממכירות של כל סוגי השירותים, פיזיים ודיגיטליים. עד 2020 הוא יהיה שווה טריליון דולר.

"97% מהפעילות של הפרילנסרים נעשית אופליין, לא ברשת, ולכן יש לנו כנראה את ההזדמנות הכי גדולה שהיתה מאז שהומצא המסחר המקוון לפני 20 שנה. כיום המסחר המקוון הוא בערך 11% מהשוק. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל זה כולל שחקניות כמו איביי ועליבאבא — שווקים מאוד גדולים שיש בהם מקום ליותר מחברה אחת גדולה מאוד. גם בשוק שלנו יש חברות שמסמנות את עצמן כגדולות, פייבר נמצאת במקום טוב ברשימה".

מי המתחרות הגדולות שלכם?

"אין דוגמאות דומות מאוד לפייבר. בחלק מהקטגוריות שאנחנו מטפלים יש שחקן קטגוריאלי, למשל תרגום או עיצוב, אבל אנחנו מטפלים בשוק בצורה רוחבית, בדומה לאמזון או עליבאבא.

"פייבר דומה לקיקסטארטר או אובר — כי היא הצליחה להביא הרבה מהפעילות מאופליין לאונליין ולהגדיל את השוק. אובר היא דוגמה פנטסטית — כשהיא התחילה ב–2011 בסן פרנסיסקו, השוק של הנסיעות בעיר היה 120 מיליון דולר, כי היו מעט מוניות בכבישים. בשנה שעברה השוק של אובר בסן פרנסיסקו לבדה היה חצי מיליארד דולר. איך יכול להיות שזה יותר ממה שהיו גודלו של שוק הנסיעות עצמו? כי אובר הביאה פתרון שגרם ליותר אנשים להזמין מוניות ומכוניות. Airbnb עשתה אותו דבר עם אירוח — כיום היא בגודל של שתי רשתות המלונות הכי גדולות בעולם, ובכל זאת הן לא קטנו. זה שוק שבו השחקנים שיהיו הכי אגרסיביים בתפיסת נתח שוק יהיו העליבאבא או האמזון הבאות. לכן אנחנו דואגים שלחברה יהיה מספיק דלק במכלים להמשיך לטוס במהירות מאך 2 הרבה זמן. צריך להמשיך לעבוד חזק, אגרסיבי ומהר".

לאן ילך הכסף שגייסתם?

"הסיבה לכך שאנחנו מצליחים היא שאנחנו פורצי דרך בתחום שלנו. הבאנו פתרון שאף אחד לא הביא קודם: הפכנו את החוויה של קניית שירות אונליין לפשוטה כמו לקנות כל מוצר באתר מסחר".

קאופמן אומר כי הצמיחה היתה אדירה: "ב–12 חודשים הוספנו יותר מ–2 מיליון שירותים לקטלוג. נעשו יותר מ–25 מיליון פעולות באתר מאז שהוא הוקם — שליש מהן בשנה האחרונה. המחיר שמשלמים על שירות יהיה כנראה הכי טוב אצלנו. אז לשאלתך, הכסף הולך להמשך פיתוח של המוצר, שיווק, חדירה גיאוגרפית לאזורים שכיום אנחנו פחות אקטיביים בהם. יכול להיות שהחברה תעשה רכישות בעתיד".

נראה אתכם קונים חברות?

"אני חושב שככל שהשוק יתבגר, הוא יתחיל לעבור קונסולידציה. החברות הגדולות בו יהיו חברות בשווי מולטי־מיליארדים של דולרים. אנחנו לא רחוקים משם. אין לי ספק שנהיה אחת מהן".

מה השווי של החברה כעת?

"בחרנו לא להתייחס לזה. השיחות על שווי הן שיחות של אגו".

באילו אזורים בעולם אתם פעילים?

"המדינה הגדולה ביותר, מבחינת הלקוחות ונותני השירותים בפלטפורמה, היא ארה"ב. אנשים אולי חושבים שמדינות מתפתחות יהיו בצד הספקים, ומדינות מערביות בצד של הקונים, אבל אצלנו זה לא המצב. לפעמים זה אפילו הפוך. עסק שיושב בהודו מקבל שירותי עיצוב גרפי ממעצב אמריקאי — הפכנו קצת את הקערה. הטאלנט נמצא בכל מקום בעולם, וגם הדרישה לטאלנט. המטרה שלנו היא לחבר את שניהם. ארה"ב, שהיא שליש מכלכלת העולם, גם יותר גדולה אצלנו. בסך הכל אנחנו משרתים 190 מדינות. בנוסף לארה"ב, יש נוכחות גדולה לבריטניה ואוסטרליה. אירופה היא בסדר גודל של 20% מהשוק אצלנו".

מי קונים שירותים דרך פייבר?

"85% מהלקוחות שלנו הם עסקים קטנים ובינוניים. בכל העולם עסקים כאלה צריכים שירותים — לא רק בארה"ב. בכל העולם עוברים תהליך של להגדיל את המודעות".

לקנות כל שירות דיגיטלי בלחיצת כפתור

מה בעצם החזון שלך לפייבר?

"ברמת מה שאנחנו עושים, זה פשוט: אנחנו רוצים לאפשר לאנשים לקנות כל שירות דיגיטלי בלחיצת כפתור. אבל פייבר גם משנה את הדרך שבה אנשים מתפרנסים. הרעיון של עבודה מ–9:00 עד 17:00 נמצא כרגע בדעיכה, מפני שתחושת הביטחון שעבודה קבועה נותנת נמצאת במגמת ירידה. הדור של אנשים בני פחות מ–35 חושבים מחדש על עבודה — הם רוצים לעבוד בזמן שלהם, מהמקום שלהם, על דברים שמעניינים אותם. הם מחליפים עבודות כל הזמן, ומחפשים עבודה שיש להם תשוקה לגביה.

"פייבר מתחילה להיות מקום שיוצר קהילה גדולה של אנשים כאלה. במובן הזה גם יש לנו אחריות מאוד גדולה. אני חושב שאנחנו מגדירים מחדש את הדרך שבה אנשים עובדים בעשור הזה, ומרגש להיות חלק מהתופעה הזאת. אנחנו הופכים למקום מרכזי מאוד לכלכלת השיתוף. זה גל במהפכה התעשייתית".

למה החלטתם להכניס בסיבוב הזה דווקא את סקוור פג קפיטל, קרן הון סיכון אוסטרלית, ולא משקיע אסטרטגי?

"זה סיבוב שנקרא צמיחה, או לייט סטייג'. דיברנו עם משקיעים שיודעים לעשות את זה. טוב להביא מישהו שייתן לנו קשרים מעבר לארה"ב ואירופה".

בחנתם אפשרות לבצע הנפקה במקום סיבוב הגיוס הזה, או שזה היה מוקדם מדי בשבילכם?

"להפוך את החברה לציבורית זה משהו שיכול לעמוד על הפרק. אני לא יודע אם זה מה שנבחר לעשות — זה תלוי במה שקורה בשוק. בינתיים חברות גדולות בארה"ב נשארות פרטיות, כמו Airbnb ואובר. זו מטוטלת — השוק הפרטי בשווי מקסימלי, וזה נותן פחות תמריצים להנפיק חברה".

כחברה שגוזרת עמלה ממכירת שירותים, יש לכם הכנסות. למה לכם להכניס עוד משקיע ולדלל את האחזקות שלכם ושל המשקיעים?

"כשהיעד שלנו הוא מיליארדי דולרים, לא בונים חברה עם 30 או 40 מיליון דולר. זה פשוט לא קורה. בטח ששווה להכניס עוד משקיעים. גיוס נובע תמיד מהתחזקות של התחושה שלי לגבי העסק. אני מבין שהיעד הבא בר השגה, וכך מקבלים את הביטחון להכניס עוד משאבים לתוך החברה כדי לתת לה יכולת להוציא לפועל את התוכניות שלה. אנחנו פה כדי לבנות עסק מאוד גדול. כבר היום עשינו משהו בסדר גודל שנראה מעט בישראל, ובכלל בעולם. חשוב לנו להמשיך להוביל בחזית החדשנות, בטכנולוגיה שמייצרת פתרונות. יש חיקויים — אבל זה טיבם של דברים טובים".

איפה האתגר המרכזי שלך כמנכ"ל בתקופה הקרובה?

"כשבונים חברה בשוק תחרותי, האתגר הוא תחרות. השוק שלנו עדיין בתול, כך שהאתגר הוא היכולת להוציא לפועל את החזון של החברה, היכולת לבנות עסק של מיליארדי דולרים, וזה לא פשוט. יש מעט חברות בישראל שעברו את זה — וויקס, אאוטבריין — ואנחנו מתפרצים להן למועדון".

כמה עובדים אתם מעסיקים?

"קצת יותר מ–200. בארץ אנחנו כ–140. החברה גדלה כל הזמן".

מה מייחד אתכם כמעסיק בהיי־טק בישראל?

"ישראל היא מעצמה של הרבה דברים, אבל אינטרנט צרכני הוא לא אחד מהם. אנחנו בעצם בונים את האמזון הבאה לשירותים ולא למוצרים. אין אמזון בישראל, אז אי־אפשר להביא עובדים עם ידע וניסיון מאמזון. בהרבה דברים צריך לייצר את הידע בפנים. אנחנו מייצרים תחום ידע שלא קיים כלל בישראל".

יש סטארט־אפיסטים שכבר יצאו מפייבר?

מפני שהחברה גדלה ומעלה את הערך שלה, אנשים מעדיפים להישאר — בגלל הניסיון ובגלל ההזדמנות, גם הכלכלית וגם לקריירה. עוד מוקדם לעזוב. אבל אני משוכנע שבעוד חמש או עשר שנים מהיום פייבר תהיה ממש מעבדה שמשחררת יזמים מדהימים. אני כבר יכול להתחיל לסמן היום את החבר'ה האלה. הם יהיו היזמים של החברות הכי מגניבות בישראל".

לא מדאיג אותך שהעובדים הטובים יברחו כדי להיות יזמים?

"אעשה כל מה שאני יכול בתור יזם לעזור להם להצליח. הם יקבלו את הברכה שלי. לרוב המוחלט של האנשים בחברה, להישאר חלק מהתהליך שקורה עכשיו זו הזדמנות פנומנלית. אלה חבר'ה צעירים, שכל הקריירה עוד לפניהם. אני ייסדתי את פייבר לפני גיל 40. החיים ארוכים כיום. מגיעים להתייעץ אתי יזמים שמתחילים עכשיו בגיל 50. מה קרה? היצירתיות מתייבשת בגיל 40? אנשים מגיעים ככה הרבה יותר מבושלים. היום הקלות של להתחיל חברה כמעט בלת־נסבלת. לכן רואים הרבה חברות שלא יצליחו. הרעיונות לא עמוקים, חסרה יכולת להוציא לפועל, אנשים לא מספיק מגובשים. אני אומר לחבר'ה אצלנו שהניסיון שרוכשים בחברה כמו שלנו, שגדלה בקצבים מטורפים ונוגעת במיליוני אנשים בכל יום, זה משהו שמפתח ומכין אותך. בעוד כמה שנים הם יהיו מאוד מוכנים לעשות יזמות בסדרי גודל גדולים.

"לפני כמה שנים יזמים הסתכלו על חברות של עד 100 מיליון דולר. היום בישראל חושבים אחרת. רואים חברות שרוצות להיות פה בעוד 30 או 50 שנה ורוצות לבנות ערך. התפישה לגבי איך עושים היי־טק ואיך עושים סטארט־אפ משתנה. החוויה של בניית חברה מאפס למיליארד היא מיוחדת. היא מעניקה ניסיון שלמעט מאוד אנשים יש. ולכן אני חושב שלאנשים כרגע עדיף להישאר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#