"השר לענייני הר הבית והחתולים" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"השר לענייני הר הבית והחתולים"

התעלמות מבעיות החקלאים, התוכנית לגירוש חתולים למדינות זרות, ייבוש תקציב הגנים הבוטניים והפסקת מימון חיסוני כלבת לשועלים ולתנים מקוממים על אורי אריאל את כל הענף. 
ככה כנראה נראית כהונה של שר שהמשרד שעליו הוא 
מופקד לא באמת מעניין אותו

104תגובות

הם הגיעו השבוע לירושלים מכל רחבי המדינה - ממושבים בפתחת ניצנה, מהערבה ומחבל התענכים, מאות חקלאים שעלו בשיירה של טרקטורים וטנדרים לקרית הממשלה בבירה, התמקמו מול משרד האוצר, והניפו שלטים שבהם נכתב "אינתיפאדת העגבניות" ו"אין חקלאות, אין מדינה". בין היתר, הם דרשו להשוות את תנאי התמיכה של המדינה בהם לאלה שבמדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), לקדם הצעת חוק לצמצום פערי השיווק לצרכן, לפרק את המונופולים המסווים בענף ואת מועצות הייצור, להוריד את מחירי המים ולבטל את כלל המסים על העובדים הזרים. אף שההפגנה נערכה מול משרד האוצר, על המוקד היה שר אחר, זה שאמור היה לדאוג להם, ובמקום זאת תרם את חלקו להרעת מצבם: שר החקלאות, אורי אריאל.

"אריאל עשה טעויות של טירון מאז שנכנס לתפקיד", אומר אבשלום הרצוג, מגדל מנגו ממושב אלמגור, שנפגש עם אריאל ונמצא עמו בקשר, שנכח בהפגנה. "לדוגמה, בסיפור העגבניות, קודם כל זו אחריות שלו שבכלל הגענו למצב הזה שאין מספיק עגבניות בשוק והמחירים גבוהים. אפשר היה לצפות את זה מראש. הטעות הגדולה שלו הוא האישור לייבא עגבניות ורשת הביטחון שניתנה ליבואנים, אם הם יפסידו בשיווק של העגבניות. להם הוא נתן רשת ביטחון, אבל מה אתנו, החקלאים? איזה היגיון יש בזה? אני גם לא מבין את חוסר היוזמה שלו. זה דווקא בן אדם שמדבר הרבה על עניינים מדיניים.

אורי אריאל
מרק ישראל סלם

"הנה, בגלל מבצע צוק איתן, כבר שנה וחצי ירדן לא קונה מישראל פירות וירקות, ולא שומעים ממנו אף מלה על זה, ועכשיו ישראל מתחילה לקנות עגבניות מירדן. ישראל גם הוסיפה להם עוד 50 מיליון קוב מים, בנוסף למה שסוכם בהסכם השלום. כל העניין של הענקת רישיונות יבוא לירקות עלול להתגלות כמסוכן - זה נראה נחמד, לפתוח את השוק, שהמחירים יירדו. אבל בסוף עלולים לצוץ טייקונים של יבואני פירות וירקות, חמישה־שישה שישלטו בשוק בזמן שהחקלאות תתחסל - במקום לתמוך כבר עכשיו בחקלאים עצמם".

חלק מהמשתתפים השבוע בהפגנה השמיעו אף טענות על כך ש"אריאל הוא לא באמת שר החקלאות, הוא השר של הר הבית וההתנחלויות", כפי שאמר לנו אמיר, אחד המפגנים. "או בעצם השר של הר הבית והחתולים".

מעדיף לעסוק ביהודה ושומרון ולא במחיר העגבניות

הפגיעה בחקלאים מצטרפת לשורה של מהלכים והחלטות תמוהות שקיבל אריאל מאז מונה לתפקיד: רעיון "טרנספר החתולים", קיצוץ תקציב הגנים הבוטניים מ–5 מיליון שקל בשנה ל-100 אלף בלבד וההחלטה להפסיק לממן את חיסוני הכלבת לשועלים ולתנים, דבר שעלול להגביר את הסכנה להפצת המחלה הקטלנית, עוררו באחרונה לא מעט שאלות בקשר לתפקודו.

"הוא איש רעים להתרועע, נחמד לשבת ולדבר אתו, אבל בסך הכל לא מעניין אותו הסיפור שלנו, החקלאים, ולא נראה שאכפת לו מענייני חקלאות - הרבה יותר אכפת לו מענייני יהודה ושומרון והר הבית", אומר הרצוג.

בכיר לשעבר במשרד החקלאות מוסיף: "לכאורה, אפשר להגיד שהוא אולי עושה 'תרגילי צ'יץ' - ראש עיריית תל אביב לשעבר, שכאשר דרשו ממנו לקצץ בתקציבים, תמיד הציע לקצץ בדברים הנראים לעין. הבעיה כאן היא שבסוף הקיצוצים האלה באמת ייצאו לפועל. התחושה היא שבסופו של דבר, הסוגיות החשובות האלה הם לא ממש בדמו, לכן גם הוא יכול להעלות אותן בצורה כזו, ואפילו לנמק זאת בנימוק המופרך של חוסר בתקציב, אף שמדובר בסכומים מגוחכים".

הפגנת החקלאים בירושלים, השבוע. "אריאל עשה טעויות של טירון מאז שנכנס לתפקיד"
אמיל סלמן

האמירה הזאת לא רחוקה כל כך מהאמת, בהתחשב בכך שאריאל, מלבד התואר הרשמי שלו כשר החקלאות, לקח על עצמו עוד חמישה תחומי אחריות שאותם דרשה מפלגת הבית היהודי במסגרת המשא ומתן הקואליציוני. כך, אריאל אחראי על החטיבה להתיישבות (שקודם לכן היתה תחת משרד ראש הממשלה), הגוף השנוי במחלוקת המזרים מאות מיליוני שקלים באופן לא שקוף להתנחלויות, גוף שהיה אחד הנחקרים במסגרת פרשת ישראל ביתנו. בנוסף, תחת אחריותו של אריאל נמצאים מינהלת הבדואים, העוסקת בפתרון הסדרת המשבר עם האוכלוסיה הבדואית בנגב; מינהלת תנופה, העוסקת בסיוע למפוני גוש קטיף; מינהלת השירות הלאומי; והגרעינים התורניים.

לגבי האחרונים, כפי שנחשף לפני שנה בתחקיר של מכון המחקר מולד, בתפקידו הקודם כשר השיכון עודד אריאל הקמת גרעינים תורניים בלב ערים, גם במרכז ואף בתל אביב, שמומנו על ידי החטיבה להתיישבות, גוף שלפי ייעודו הרשמי אמור לחזק ולתמוך בהתיישבות בפריפריה.

לזכותו של אריאל יאמר שהוא אחד השרים הבודדים המפרסם את לוח הזמנים שלו. ואולם מעיון בלוח הזמנים אפשר לראות כמה זמן הוא מקדיש לעיסוקים שבינם לבין חקלאות אין כל קשר. למשל, ביום שני, 15 ביוני, כשלושה שבועות לאחר שנכנס לתפקידו, מלבד פגישה אחת עם רפרנט החקלאות במשרד האוצר, היום כולו הוקדש לעניינים הקשורים להתנחלויות (בין היתר, פגישה עם זאב חבר, ממובילי ההתיישבות ביהודה ושומרון), או לעניין הקשור במינהלת הבדואים.

עם חבר הוא נפגש כמה פעמים באותה התקופה, כמו גם עם יהודה עציון, ממנהיגי המחתרת היהודית ופעיל בהר הבית, ועם מקימי עמותה שפועלת ל"גאולת בתים" בחברון. כמו כן, הוא נפגש פעמיים עם מוצי דהמן, ראש המועצה האזורית מגילות, שנאלץ להתפטר מתפקידו בגלל מעורבותו בפרשת ישראל ביתנו (בסופו של דבר לא הוגש כתב אישום נגד דהמן).

ב-16 באוגוסט, מיד לאחר שחזר מביקור בסין, הדבר הראשון שעשה אריאל היה לעלות להר הבית, ביקור שעורר עליו תרעומת רבה במערכת הפוליטית. כבר למחרת נפגש השר עם נחלה, תנועה של פעילת הימין דניאלה וייס, העוסקת בין היתר בהקמת מאחזים בלתי חוקיים. כעבור שבוע הוא נפגש עם מקורבו, הרב אריאל דורפמן, בנוגע לנושא הגרעינים התורניים.

עיון רציף ביומן מגלה שאין כמעט יום שבו אריאל לא מקדיש לפחות פגישה אחת, ולפעמים הרבה יותר, לנושאים שכלל לא קשורים לחקלאות. כך, כל יום רביעי בבוקר מקדיש אריאל לשיעור ברובע היהודי בירושלים עם הרב חיים שטיינר, חבר בוועד רבני תקומה, התנועה של אריאל שחברה לבית היהודי, הנחשב לרב קיצוני הדוגל בבירור שאלות ציבוריות לפי ההלכה.

גם בחינה מדוקדקת של כל אחד מהגופים המקצועיים שעליהם אחראי אריאל מגלה שהוא קשור, באופן כזה או אחר, לאינטרסים המגזריים והפוליטיים שלו: החטיבה להתיישבות עוסקת בהתנחלויות; מינהלת השירות הלאומי עובדת רבות עם עמותות של המגזר הדתי־לאומי, ורוב המתנדבות שם הן בנות מהמגזר; נושא הבדואים חביב על הימין הדתי ובעיקר על הח"כ השני של תקומה, בצלאל סמוטריץ', שעסק בנושא רבות כאשר היה בעמותת רגבים, שעוסקת במעקב ותיעוד פעילות בלתי חוקית של ערבים באדמות המדינה בתחומי הקו הירוק וביהודה ושומרון (אגב הלוביסט אריאל סנדר, המקורב לאריאל, היה גם הלוביסט של עמותה זו).

בקידום הגרעינים התורניים התגאה אריאל במסגרת תשדירי הבחירות של הבית היהודי, וכבר נחשף הקשר ההדוק בינם לבין החטיבה להתיישבות. כמו כן, מינהלת תנופה היא גוף ש"נדד" עם אריאל ממשרד השיכון. לדברי מקורות במשרד השיכון, מינהלת תנופה, שתחילה היתה בכלל במשרד ראש הממשלה והוקמה כדי לסייע למפוני גוש קטיף (אז נקראה מינהלת סלע, בראשות יונתן בשיא), מיותרת ואין בה עוד צורך. המפונים שעוד לא פתרו את בעיותיהם יכולים להיעזר בגופי ממשלה רגילים, ולאו דווקא בגוף מיוחד.

הפגנת חקלאים בירושלים כשהם אוחזיםם שלטים: "באין חקלאות - אין ציונות"
אמיל סלמן

"מהיכרותי עם הגוף הזה, הוא מיצה את עצמו", אומר מקור במשרד השיכון. "כעת זה מצע להעברת מקורבים ממקום למקום. המערכת דואגת לשמר כוח אדם. כמעט כל השמות שקשורים לתנופה הם מתנחלים או קשורים למפלגה או למגזר הדתי־לאומי בצורה כזו או אחרת", הוא אומר.

"אריאל וחבריו לסיעה אוהבים להציג את עצמם כחוד החנית של החברה הישראלית, כאילו הם מובילים את כולנו מבחינה ערכית", אומר מנכ"ל מכון מולד, מיכאל מנקין, "אבל מדהים לגלות כל פעם מחדש עד כמה לא אכפת למנהיגי המגזר הזה מהחברה בישראל, אלא רק מקידום האג'נדות הצרות שלהם, כשהשר אריאל לוקח אתו את מוקדי הכוח ממשרד למשרד כדי לחזק ולתקצב את המגזר שתומך בו - הימין הדתי".

גנים בוטניים? מי צריך אותם

ד"ר מיכל גרוס היא מרצה במכללת אורנים שליד קרית טבעון, ובמקביל מנהלת הגן הבוטני הצמוד למכללה. בשבוע שעבר היא התבשרה, כמו עשרה מנהלים אחרים של גנים בוטניים בישראל, על הקיצוץ החד בתקציבי התמיכה בכל הגנים הבוטניים בישראל כבר ב-2015. מבחינתה, המשמעות ברורה: לגן שלה אין תקציב, כי הכסף המועט שיש יחולק, במקרה הטוב, לשניים־שלושה גנים גדולים ומרכזיים יותר.

עד 2009 היו הגנים הבוטניים בישראל במצב תחזוקה ירוד. ב-2008 נכנס לתוקף חוק שאיפשר העברת תקציבי תמיכות ממשרד החקלאות לגנים הבוטניים, ומאז מצבם השתפר. הדבר מורגש הן בתחזוקת הגנים (בזכות האפשרות לשכור יותר גננים) והן בכל הנוגע לפיתוח פעילויות שונות עבור הקהילה - ביקורים של משפחות וקבוצות תלמידים, בימי לימודים, בשבתות ובחגים.

ואולם חוק הגנים הבוטניים לא קבע כמה כסף יעביר שר החקלאות לגנים בכל שנה, ולכן הקיצוץ שבוצע הוא אפשרי וקל. "זה פשוט מכה לכל הגנים הבוטניים, ובפרט לגן שאני מנהלת, שאליו באים מכל אזור הצפון", אומרת גרוס. "מעבר לעניין עצמו, אופן קבלת ההחלטה היה בעייתי מאוד - זאת החלטה שהתקבלה בלי להתייעץ עם הממונים על הנושא. זה לא שמישהו פנה למועצת הגנים הבוטניים במשרד החקלאות ושאל אותם מה יקרה אם מורידים את התקציב ואיך זה ישפיע. אנחנו, מנהלי הגנים, ביקשנו פגישה עם מנכ"ל משרד החקלאות - ונדחנו. אפילו מועצת הגנים, ששייכת למשרד החקלאות, לא הצליחה לתאם פגישה. זה אבסורד", היא אומרת.

"פשוט לא רוצים לדבר אתנו", אומר ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. "בתחילת השנה החלטנו שאנחנו מתכוננים לרע מכל, אז הבאנו בחשבון קיצוץ של 50% בתקציב. אף אחד לא העלה בדעתו קיצוץ של 95%. הכסף הזה חיוני, כי הוא מסייע לתשתיות של מחקר. למחקר עצמו אני מקבל כסף מקרנות, אבל התשתית - כלומר, תחזוקת הגן - נחוצה לצורך ביצוע המחקר. התקציבים שקוצצו חיוניים. עד לפני כמה שנים הגנים בישראל היו במצב מזעזע, הגן הבוטני בהר הצופים בירושלים כמעט נהפך לחניון, וכיום הוא מקום מדהים. אני לא מבין איך בגלל סכום מגוחך במונחים של תקציב המדינה רוצים להחזיר את המצב לאחור".

זהירות: כלבת

ההחלטה לגזול את כבשת הרש של הגנים הבוטניים בקושי עוררה הד תקשורתי וציבורי. אולי כי בדיוק באותו שבוע אריאל עלה לכותרות בנושא אחר - המכתב ששלח לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, שבו הציע לגרש חתולים למדינות זרות כצעד שיכול למנוע את סירוסם ועיקורם, וכונה "טרנספר החתולים", שהוביל לשלל בדיחות על אריאל ברשתות החברתיות.

משה גלעד

בינתיים אריאל החליט לסגת מההחלטה, אך עדיין מתעקש שלא לעקר ולסרס חתולים, בשל טענתו שהדבר מנוגד להלכה. במקום זאת, החליט אריאל להפנות את התקציב המיועד לכך - 4.5 מיליון שקל בשנה - לטובת מחקר למציאת חלופות לעיקור. המשמעות היא שחתולי הרחוב לא יעברו עיקור, דבר שכבר גרר עתירה לבג"ץ של ארגון תנו לחיות לחיות. בעקבות העתירה נועדו שלשום אריאל והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שהנחה את השר להעביר כסף לעיקור חתולים.

החלטה תמוהה נוספת, שגם אותה נימק אריאל במחסור בתקציב, היא להפסיק לממן את חיסוני הכלבת לשועלים ולתנים, דבר שעלול להגביר את הסכנה להפצת המחלה. החיסונים האוראליים לתנים ולשועלים נגד כלבת ניתנים ב-15 השנים האחרונות על ידי פיזור מהאוויר של פתיונות - נתחי בשר שבתוכם יש חיסונים, ואותם אוכלים התנים והשועלים המסתובבים בשטחים הפתוחים. בשנה שעברה, למשל, פוזרו 350 אלף פתיונות כאלה. מדיניות זו נחוצה, בין היתר, בשל חדירת בעלי חיים הנגועים בכלבת מהשטחים ומהמדינות השכנות לישראל.

ברשות הטבע והגנים, המסייעת לפזר את החיסונים יחד עם השירות הווטרינרי במשרד החקלאות, הופתעו אף הם מהקיצוץ שעליו הכריז אריאל. מנכ"ל הרשות, שאול גולדשטיין, פנה בעניין לאריאל, והפציר בו לתקצב את החיסונים בסך 5 מיליון שקל בשנה בלבד, אך נענה בשלילה עד כה. כעת החשש של לא מעט וטרינרים הוא שתהיה עלייה בסיכויים להדבקה בכלבת, מחלה שאין לה מרפא.

"מהרגע שמתחילים עם פרויקט החיסונים, המשמעות של הפסקה יכולה להיות קשה מאוד", אומר ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים. "הסיבה להורדה ניכרת בשיעור הכלבת היא החיסונים האוראליים. כיום יש המון תנים ושועלים, גם בגלל כמות הזבל שיש במזבלות וגם בשל עודף של כלבים שנהפכים לפראיים. גם אנשי המקצוע במשרד החקלאות לא אוהבים את ההחלטה הזאת".

ואכן, ביום שני, בישיבת ועדת החינוך בכנסת שדנה בסוגיית מדיניות חיסול כלבים משוטטים על ידי המדינה, נשאל נציג משרד החקלאות שהיה בדיון על הפסקת החיסונים, ורמז שזו סוגיה שצריך להפנות לדרג הפוליטי. "רוב האנשים אולי לא מודעים לכך, אבל התנים והשועלים חיים ממש לידינו, במקומות כמו פארק הירקון בתל אביב, הפארק הלאומי ברמת גן ובשטחים פתוחים אחרים בערים - וגם בגינות ציבוריות קטנות יותר", אומר הווטרינר ד"ר אבי ליליאן, סגן ראש עיריית רמת גן מטעם סיעת הירוקים. "זאת החלטה תמוהה שיוצרת תחושה ששר החקלאות לא מבין דבר וחצי דבר בבעלי החיים. ככה גם עם המדיניות שלו בנוגע לעיקור החתולים. ברור שצריך לעקר חתולים. חיה מעוקרת עשויה לחיות פי שלושה יותר מחיה לא מעוקרת, והשילוב של חיה כזו במשפחה הוא יעיל לאין ערוך. כך מקובל לעשות בכל המדינות המתוקנות בעולם".

הטענה של אריאל בנוגע לעיקור חתולי הרחוב - שעיקורם הוא לכאורה לא הומני ונוגד את ההלכה - הקפיצה את ארגוני הווטרנירים. "אנו מתנגדים בצורה קטגורית לכל ניסיון העברה של בעלי חיים משוטטים מסביבה אחת לאחרת, מאחר שהדבר פוגע בצורה קשה במרקם החיים שלהם, גורם לסבל מיותר ומהווה בגדר 'צער בעלי חיים'", כתב לאריאל זאב גאנז, ראש ארגון הווטרינרים של חיות הבית. "הופתענו מקריאת המכתב באמצעי התקשורת בלי שבוצעה איזושהי היוועצות עם הווטרינרים בארגוננו. אנו קוראים למשרד החקלאות לחדש את מבצעי העיקורים והסירוסים המסובסדים שבוצעו במשך שנים רבות".

בעקבות תחקירים עיתונאיים, בשיתוף עמותת אנונימוס, שהראו מקרים של התעללות בבעלי חיים במפעל דבאח ובמפעל תנובה, יזם ח"כ דב חנין תיקון לחוק צער בעלי החיים, ואחד התיקונים שהציע נגע לאחריות פלילית של מנהלים במפעלים במקרה של התעללות בבעלי חיים. בדיון השבוע בוועדת החינוך התיקונים שחנין יזם עברו, מלבד התיקון של אחריות המנהלים, שאליו התנגד אריאל. לצורך כך גיויסו ח"כים מהקואליציה, וכך ירד העניין מסדר היום.

הר הבית בעיר העתיקה בירושלים, בשבוע שעבר
אי־אף־פי

"העמדה של אריאל כאן היתה מפתיעה, כי בהופעות הפומביות הוא היה מאוד בעד העמדה שלנו", אומר יוסי וולפסון, העובד בעמותת תנו לחיות לחיות. "אני לא יודע מה קרה שם, אולי יש נסיבות פוליטיות שאני לא יודע עליהן. זה יוצר תחושה קשה - חוק צער בעלי החיים הוא טוב ויפה כשמדובר בעובדי קבלן, אבל כשמדובר במנהלים - רוצים לתת לזה את כל ההנחות האפשריות".

החקלאים: אריאל עושה
 לנו "הפרד ומשול"

על הנייר, ההפגנה השבוע היתה האמורה להיות הפגנה שלא מגיעים אליה חקלאים ממושבים ומקיבוצים, משום שהיא אורגנה על ידי התאחדות האיכרים, אבל לא מעט חקלאים ממושבים הגיעו לשם, וכך חשפו את הפילוג בציבור החקלאים - אלה שעומדים מאחורי הממסד החקלאי, המובל על ידי תנועות המושבים והקיבוצים; ואלה הסבורים שהממסד הזה אינו מייצג אותם, ומעדיפים לחסות תחת חקלאי בשם דובי אמיתי ממטולה, שעומד בראש התאחדות החקלאים והאיכרים.

בהפגנה דיברו החקלאים על כך שאריאל מנצל את הפילוג בתוך החקלאים לטובתו ועושה "הפרד ומשול" ביניהם. הם בעיקר כעסו על הנחייתו, שלפיה המשא ומתן המתקיים בימים אלה בין הממשלה לבין החקלאים ינוהל על די נציגי הממסד החקלאי בלבד - ראשי המושבים והקיבוצים, המכונים "אבו מאירים" (על שם מזכ"ל התאחדות החקלאים אבשלום וילן, מזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור ומזכיר התנועה הקיבוצית נתי מאיר) - בלי לדבר עם החקלאים האחרים. אגב, אריאל תמך בממסד החקלאי בצורה אחרת: באחרונה הוסרה מסדר היום רפורמה בתחום הפטם, שהיתה פותחת את ענף הפטם לתחרות, שאליה התנגדו ראשי הממסד החקלאי - אף שהיתה יכולה לגרום להורדת מחירים ניכרת עבור הצרכן, בכך שהיתה מונעת קרטלים.

"התאחדות חקלאי ישראל מייצגת ארגוני מגדלים, מועצות אזוריות, קיבוצים ואגודות במושבים, אך בפועל אינה מייצגת את החקלאים המתפרנסים מחקלאות", כתב השבוע לאריאל אברהם דניאל, מגדל פרחים מהשרון ויו"ר גוף המכונה התאחדות החקלאים החדשה. "כיום משקים רבים נסגרים ואחרים על סף פשיטת רגל. הגיל הממוצע של החקלאים הוא 65 ואין דור המשך. אם מדיניות הממשלה לא תשונה, אספקת תוצרת חקלאית טרייה מוטלת בספק בעשור הקרוב".

לדברי אמיתי, "אני נבחר לתפקידי על ידי חקלאים. לעומת זאת, התאחדות חקלאי ישראל היא עמותה שראשיה, וילן ומאיר צור, לא נבחרו לתפקידם על ידי החקלאים. זה חמור מאוד שאריאל עושה חרמות בתוך ציבור החקלאים, התנועה המיישבת הראשונה בארץ. כמו כל הפוליטיקאים, נוח לו להתמודד עם אנשים שלא מטיחים בו ביקורת, אבל זה מזיק לעצם העניין. מבחינה עובדתית, החקלאות קורסת ויש מחסור בתוצרת חקלאית, לכן אין ברירה להטיח ביקורת. מאז שהוא נבחר לא שמענו התבטאות אחת הקשורה לחקלאות, אבל שמענו ממנו הרבה דברים אחרים. אני מקווה שמעכשיו הוא יבין שהוא צריך לטפל בחקלאים".

דוגי ישראלי, מנהיג "מרד החקלאים", קבוצה של חקלאים שהפסיקו לשלם את המסים הנדרשים מהם למועצת הצמחים בטענה שמדובר במס מעוות ולא צודק, טוען שאריאל מפספס הזדמנות לערוך רפורמה מקיפה בחקלאות. "אם הוא היה עושה את זה, הוא היה זוכה לפופולריות רבה, ובצדק, גם אצל החקלאים וגם בציבור. גם אפשר לעשות את זה. לדוגמה, זה לא מהלך מסובך לסגור את מועצת הצמחים, גוף ביורוקרטי ומיותר. לפי סעיף 69 בחוק מועצת הצמחים, אריאל יכול לפזר את המועצה לפי החלטה שלו. זה סעיף שהוכנס לשם כדי שלשר תהיה את יכולת הפיקוח הזאת. במקום זה, הוא מקים עוד ועדה שתבחן את הנושא. ביקשנו להיפגש אתו איך שהוא נכנס לתפקיד, כדי להסביר לו את החשיבות של רפורמה לטובת החקלאות. אבל הוא לא מדבר אתנו, רק עם ה'אבו־מאירים'. הוא החליט לעשות לעצמו עבודה קלה וללכת אתם, אף שהם כבר מזמן לא עם החקלאים. במקום לעשות רפורמה, הוא מחפש שקט תעשייתי מצד עסקני החקלאות".

מהתאחדות החקלאים נמסר: "התאחדות החקלאים מאחדת את כלל החקלאים דרך תנועות ההתיישבות, המועצות האזוריות וארגוני המגדלים. כל הפעילים בהתאחדות עוסקים בחקלאות. לצערנו, יש קומץ מיליטנטי שפועל מחוץ לקונצנזוס החקלאי מתוך דחף לפרסום ותשומת לב אישית. בימים אלה אנו מנהלים משא ומתן רציני עם משרדי האוצר והחקלאות על הסכם ארוך טווח ל–15 שנה שיקיף את כלל הסוגיות שעל הפרק, למען הצלת החקלאות בישראל. כל החקלאים מוזמנים להיות חלק מהעשייה".

אייל טואג

הסכם ניגוד העניינים של אריאל נחשף

השבוע נחשף הסכם ניגוד העניינים של השר אורי אריאל, לאחר פנייה של העמותה לחופש המידע לבג"ץ, בבקשה לחשוף את ניגודי העניינים של שרי הממשלה. כך, אריאל, בן קיבוץ טירת צבי, מנוע מלטפל בכל העניינים הקשורים בקיבוץ זה.

כשהיה שר השיכון, אסור היה לאריאל לטפל בסוגיות הקשורות בשיוך דירות בקיבוצים, בשל ירושה כספית שקיבל מהוריו. מכיוון שהוא ואחיו עדיין זכאים לתשלומים שוטפים מהקיבוץ (בגין הירושה), אריאל מנוע מלקבל החלטות הנוגעות לקיבוץ. כמו כן, חברת תנובה היא הבעלים של 50% במפעל הבשר המעובד של טירת צבי, ואולם בהסכם ניגוד העניינים אין מניעה מאריאל לעסוק בעניינים הקשורים בתנובה, והעניין כולו כלל אינו מוזכר.

אחותו של אריאל מתגוררת במושב כפר יובל שבצפון והיא בעלת מכסות ביצים וגם מקבלת סובסידיות מהמדינה - ולכן אסור לאריאל לעסוק בכל נושא שקשור לכפר יובל. יתרה מזאת, אסור לו לעסוק בכל דבר הקשור לרפורמה בתחום ההטלה או לקבל החלטות מהותיות הקשורות לענף ההטלה. לאריאל אסור גם לקבל החלטות מהותיות הנוגעות לענף החלב, משום שאחותו ובעלה מתגוררים בקיבוץ מעלה גלבוע, בעל מכסות גדולות בענף החלב. לאריאל אף אסור לקבל כל החלטה הנוגעת למעלה גלבוע וכך גם בנוגע ליישוב הקהילתי קשת, שבו מתגוררים בתו וחתנו.

עד אוגוסט האחרון, אריאל גם היה מנוע מלטפל בכל נושא שקשור לקק"ל, משום שבתו היא מנהלת עמותת ירוק עכשיו, שקיבלה תרומה בסך 350 אלף שקל מקק"ל בשני תשלומים. באוגוסט 2014, כאשר העמותה היתה אמורה לקבל את המחצית השנייה של התרומה, היא הודיעה שהיא מוותרת על הסכום, כדי למנוע לזות שפתיים (זאת, אחרי שהעניין נחשף בערוץ 10). מכיוון שכך, הוגבל העיסוק של אריאל בקק"ל למשך שנה מיום הודעה זו. קק"ל, יש לציין, נמצאת בקשרים הדוקים גם עם משרד החקלאות וגם עם החטיבה להתיישבות, גופים שעליהם אחראי כיום אריאל.

רויטרס

אריאל: "טענות אישיות לא ירפו את ידי לעשות את המרב לקידום החקלאות הישראלית"

מטעמו של אורי אריאל נמסר: "כמי שנולד וגדל בקיבוץ שהחקלאות היתה סדר יומי, שמחתי על ההזדמנות לעמוד בראש משרד החקלאות ולהובילו. טענות אישיות לא ירפו את ידי לעשות את המרב והמיטב לקידום החקלאות הישראלית, שבסופו של דבר תהיה לרווחת כלל האזרחים ותפחית את יוקר המחיה".

בקשר לגנים הבוטניים: "מעבר לקיצוץ של 40% בשל מצוקת תקציב, משרד האוצר אילץ את המשרד לתקצב את יתרת תקציבו לתוכניות אחרות. עם זאת, שר החקלאות בודק אפשרות להחזרת חלק מהסכום ממקורות חיצוניים למשרד. תשובה זו ניתנה ליו"ר הגנים הבוטניים".

בקשר להפסקת החיסון לכלבת: "בעבר הפרויקט תוקצב בידי משרדי החקלאות, הבריאות והגנת הסביבה. לפני שנתיים המשרדים האחרים חדלו לתת מימון. לאור מצוקת התקציב, משרד החקלאות אינו יכול השנה 'להתנדב' למימון מלא. עם זאת, נבדקת האפשרות להחזרת חלק מהסכום ממקורות חיצוניים למשרד".

בקשר לעיקור וסירוס חתולים: "מחקרים מראים שסירוס ועיקור בנפח הקטן מ-72% מאוכלוסיית החתולים אינם יעילים, ויש לטפל גם במקורות המזון הזמינים לחתולי הרחוב. לכן הוצע, בנוסף למחקר, גם לתקצב רשויות המטפלות בבעיה בדרך זו. הפתרון המיטבי חייב לשלב ויסות רבייתי (לאו דווקא באמצעים כירורגיים) עם שליטה במשאבים החיוניים להתרבות החתולים, כמו מזון. סירוס ועיקור כירורגי פוגעים באופן משמעותי ברווחת בעלי חיים".

בקשר לחוק צער בעלי החיים: "ההתנגדות לתיקון המוצע נובעת ממאפייני עבירת ההתעללות, שהיא עמומה ורחבה, בניגוד לעבירות המנוסחות באופן מדויק וברור. במצב זה, עבירת אי־הפיקוח אינה עומדת בעיקרון החוקיות".

על משבר העגבניות: "את המשבר, שנבע מירידה של 40% ביבול בשל מזג אוויר חם באופן קיצוני ווירוס שפגע בצמחים חלשים, לא ניתן היה לחזות. לפני החגים הנחה שר החקלאות לפתוח את השוק ליבוא ללא מכס, אך כמות העגבניות שנכנסה היתה קטנה ולא מספקת. לאור זאת, פנה המשרד לאוצר בבקשה לנקוט שיטה למתן 'ביטוח' ליבואנים למקרה שבו המחיר הסיטוני בישראל יירד מיום ההזמנה בחו"ל ועד ליום שחרור הסחורה בישראל. זאת, לאור עמדת היבואנים כי לא יהיה כלכלי עבורם לייבא ללא רשת ביטחון. האוצר לא אישר מנגנון זה. משרד החקלאות מקיים ישיבות שבועיות לצורך מעקב אחר היצע העגבניות כדי לסייע לסיום המשבר בהקדם. הצפי הוא שבתחילת דצמבר יגיע המחסור בעגבניות לסיומו. הטענה כי החקלאים לא מקבלים הגנות דומות לא נכונה בעליל. לחקלאים ניתנות הן תמיכות ישירות (השקעות, ביטוח, מחקר) והן תמיכות עקיפות - הגנה מכסית כל השנה. רק כעת, עקב מצב החירום, הוסר המכס זמנית".

לגבי טענת "הפרד ומשול": "הפיצול הרב בייצוג החקלאים גורם נזק לחקלאי ישראל. לכן משרד החקלאות ומשרדי ממשלה אחרים מכירים בהתאחדות חקלאי ישראל כגוף שמייצג את כל ארגוני החקלאים וכ-99% מהחקלאים, ומנהל משא ומתן רק עם גוף זה".

על מועצת הצמחים: "למועצה משימות מקצועיות וציבוריות שעליה למלא במימון כספי המגדלים, כדי לקיים ולשמר את רמתה הגבוהה של החקלאות. בין היתר - מחקר ופיתוח, הדברה מרוכזת וביטוח נזקי טבע. גם אם לא ייגבה כל היטל מהחקלאים, לא צפוי בהקשר זה כל חיסכון לצרכנים".

על רפורמת הפטם: "השר תמך ברפורמה וניסה לגשר בין החקלאים לאוצר. לבסוף הוחלט על ידי ועדת הכלכלה לפצל רפורמה זו מחוק ההסדרים. החקלאים התחייבו להורדת מחיר של 10%".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#