הגיע הזמן לעצור את הבריונות ברשת - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגיע הזמן לעצור את הבריונות ברשת

הגיעה העת שנדרוש מהרשתות החברתיות, ופייסבוק בראשן, לפתוח נציגות מאוישת ונגישה לציבור בארץ ■ קבלת כותרת אינה מקדשת את האמצעים. רק יחד נעצור האלימות וההסתה ברשת

תגובות

דמו לעצמכם את הקולוסיאום ברומא. הקורבנות הוכנסו בעל כורחם לזירה ונקרעו לגזרים על ידי חיות טרף מורעבות לקול עידודו של הקהל, המון צמא דם בכיכר העיר, תאווה חייתית.

ברוכים הבאים לכיכר העיר החדשה - המרחב האינטרנטי. כל אחד הוא תליין, החיה המשחרת לטרף. האנשים הפסיביים במרחב הם קהל הצופים בקולוסיאום. העיקר שיהיה דם, גם אם וירטואלי. נשפיל, נרסק, נעליב, נכתוש, ללא הבדל גיל, מין דת או צבע.

לקח לנו זמן להפנים שהמרחב האינטרנטי קם על יוצרו. לצד עושר אינסופי של מידע, והזכות לממש את חופש הביטוי במדינה דמוקרטית, התפתחה לה שפה חדשה - שפה אלימה, בריונית ומסיתה. בני נוער שנולדו לתוך עולם הרשתות החברתיות כלל אינם מבינים שיכולה להיות תרבות שיח אחרת. העברת ביקורת, נשכנית וכואבת, אך שאינה מתלהמת, אלימה, טבולה בקללות והשתלחויות חסרות רסן.

המחוקק מתמהמה אחרי הקידמה. במדינות העולם התחילו להבין שחקיקה המגבילה בריונות ברשת (cyber bulling) היא מחויבת המציאות. בניו זילנד, באוסטרליה, ב-14 מדינות בארה"ב, בקנדה ובעוד מדינות מתקדמות - המחוקק כבר אמר את דברו.

בישראל, מקרים רבים של ניסיונות אובדניים ונזקים נפשיים אינם מגיעים לידיעת הציבור. רק מקרי הקיצון כמו התאבדותו של אריאל רוניס, מנהל לשכת האוכלוסין שחווה שיימינג ברשת, או התאבדותו של דוד-אל מזרחי, נער בן 15 שלא עמד בעוצמת הפגיעה שחווה בפייסבוק, מגיעים לכותרות. אלה לא הספיקו למחוקק כדי להבין שהשיח נע לכיוונים מסוכנים ומביא לאובדנות ונזקים נפשיים.

בשבועות האחרונים גלי ההסתה ועידוד למעשי טרור ורצח יהודים ברשת החברתית העלו את הנושא למודעות הציבור. כיו״ר השדולה למאבק בשיח אלים, בריוני ומסית ברשת, פניתי לסיימון מילנר, נציג פייסבוק האחראי על מדיניות הרשת, בבקשה כי ינטרו ויאתרו מראש פוסטים ודפים שבהם יש הסתה ותמיכה במעשי טרור. יש בידיהם הכלים הטכנולוגיים לכך. תשובתו המפורטת והדיפלומטית לא איחרה להגיע: "ודאי שפייסבוק יוצאת כנגד כל אלימות, ולכן תסיר עמודים המדווחים ונוגדים את מדיניותה". אך מה עם עמודים מסיתים לטרור שאינם מדווחים? איפה אחריותה של פייסבוק?

הפתרון חייב להגיע מאתנו - המחוקק, הציבור, משרד החינוך וההורים. חקיקה המגבילה בריונות ואלימות ברשת תוך שמירה על חופש הביטוי היא מחויבת המציאות. שר החינוך, שעמו נפגשתי בנושא, חייב להפנים שמערכת החינוך צריכה להתגייס ולקבל אחריות ללמד ילדים ובני נוער את המשמעות וההשלכות של שיח אלים ובריוני ברשת. למורים בבית הספר צריכים להיות כלים להתמודדות עם דיווחים על פגיעה שחוו תלמידים ברשתות החברתיות. יש לראות בכך תוכנית בעלת חשיבות לאומית.

הגיעה העת שנדרוש מהרשתות החברתיות, ופייסבוק בראשן, לפתוח נציגות מאוישת ונגישה לציבור בארץ. די להתכסות מאחורי "כפתור הדיווח". חשובה לא פחות קבלת האחריות על ידינו, נבחרי הציבור, להימנע משיח אלים ומסית אי-שם מעל דוכן הנאומים במליאה, בוועדות השונות ובכל מקום ופלטפורמה. קבלת כותרת אינה מקדשת את האמצעים. רק יחד נעצור האלימות וההסתה ברשת.

הכותבת היא חבר כנסת מטעם המחנה הציוני, יו״ר השדולה למאבק בשיח אלים, בריוני ומסית ברשת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#