האיש שהחליט ללמד את השופטים איך לעבוד ומי עורכי הדין שירוויחו מזה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שהחליט ללמד את השופטים איך לעבוד ומי עורכי הדין שירוויחו מזה

מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט משה גל, האיש שחיבר את הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, מעריך שהיא תאושר בקרוב ועונה למבקריו: חוסר שקיפות? "התייעצנו. בעבר גם זה לא נעשה"

21תגובות

הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, שתשנה באופן דרמטי את האופן שבו מתנהלים משפטים אזרחיים במדינת ישראל, תאושר על ידי שרת המשפטים, איילת שקד, בתוך שבועות או לכל היותר חודשים בודדים. עם זאת, תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לא ייכנסו לתוקף מיד, אלא בתחילת שנת המשפט הבאה או כשנה לאחר החתימה עליהן. המערכת צריכה זמן התארגנות.

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, בין היתר, כיצד מתנהלות תביעות אזרחיות: כיצד מגישים כתבי תביעה וכתבי הגנה, ומהי פרוצדורת הדיון, מתן פסק הדין והערעור. לתקנות השפעה על זכות הגישה לערכאות משפטיות, ולכן מקובל לראות בהן דבר חקיקה בעל מעמד חוקתי - זכות הגישה לערכאות היא תנאי למימוש זכויות בכלל. זוהי הסיבה שהשינוי הדרמטי בתקנות מעורר התנגדות עזה וביקורת. הביקורת מופנית לא רק כלפי תוכן התקנות, אלא גם כלפי ההליך המהיר שבו גובשו על ידי צוות בראשות מי שהיה מנהל בתי המשפט, השופט בדימוס משה גל.

השופט בדימוס משה גל
אמיל סלמן

במקום יותר מ-500 תקנות, יש בטיוטה החדשה פחות מ-200. התקנות מעניקות עוצמה רבה לשופטים בניהול המשפט. מנגד, הן קובעות מגבלות חדשות וקשות על עורכי הדין. השופט גל, אדם נמרץ ומשוכנע מאוד ברפורמה שגיבש, הודף בשתי ידיים את הביקורות. לדבריו, מידת הגילוי ושיתוף הציבור של הצוות בראשותו היתה יוצאת דופן בהשוואה למצב הקיים, אך הוא מודה: "אם היו אומרים לי שיש איזה שופט בדימוס שכותב תקנות, אז גם אני הייתי מוטרד".

אז למה לא היתה ועדה גלויה וציבורית?

גל: "יש טכניקה שלפיה מתקינים תקנות. עד היום לא עשו גם את מה שאנחנו עשינו - אנחנו פירסמנו טיוטה להערות. נפגשתי עם מרצים, עם עורכי דין. זה לא נכון שלא התייעצנו. היה לוועדה יועץ אקדמי. היו שני עורכי דין שהיו יועצים לוועדה. קיבלנו עשרות הערות מהציבור. מי שכתב מסמך הערות שראינו שהוא השקיע בו - הזמנו אותו ושמענו אותו. נכון שזה לא נוהל כוועדה רגילה. אני לא חושב שחקיקת משנה - תקנות - מצדיקה ועדה כזו. צריכים להיות גם פרקטיים.

"אני לא אומר שאין שגיאות בתקנות. כבר הוכנסו המון שינויים בעקבות הערות של הציבור", אומר גל, אך מבהיר כי הסיכוי שהציבור יקבל עוד הזדמנות להגיב על השינויים הרבים שהוכנסו קטנה מאוד: "אני לא יודע אם יפיצו לציבור טיוטה חדשה של תקנות להערות. מתי זה היה בעבר שהפיצו תקנות להערות? כעת נפיץ עוד פעם להערות? זה לא ייגמר. היועץ המשפטי לממשלה ושרת המשפטים הם שיחליטו. אני הכנתי טיוטה של התקנות, הגשתי אותה, ומי שקיבל אותה יעשה כטוב בעיניו".

בבריטניה גובשה רפורמה דומה על ידי ועדה בראשות הלורד וולף. לקח להם ארבע שנים - לך פחות משנה.

"לא צריכים לעשות פעמיים ועדת וולף. אם רוצים דבר מהיר אז יש לזה מחירים מסוימים, ויחסית למהירות שבה זה נעשה הדברים יצאו בסדר גמור. עם כל הצניעות - אין הרבה אנשים שמכירים את מערכת בתי המשפט מלמעלה, שהיו שופטים הרבה מאוד שנים וגם מנהלים הרבה מאוד שנים. הביקורת לגיטימית, אבל בסוף יהיה בסדר".

גל מסביר כי התקנות החדשות נועדו בעיקר ליצור שינוי תרבותי - ייעול השירות שמעניקה מערכת המשפט האזרחית לציבור. "אני לא אוהב להשתמש במונח תרבות, אבל זו כוונה לשנות את התרבות הניהולית. זה לא רק עניין טכני".

עורכי דין בדיון בבית משפט אזרחי
עופר וקנין

לדבריו, "הנהלת בתי המשפט קיבלה ייעוץ אסטרטגי מעמיק ורציני. אחת ההמלצות היתה לתקן את סדרי הדין. במדינות מקבילות לנו היו תיקונים של סדרי הדין לאורך השנים. התקנות הנוכחיות משקפות מערכת של שנות ה-50.

"מה יש לבית המשפט לתת?" שואל גל רטורית ומשיב: "זמן. אם אנהל את הזמן טוב האזרח יקבל שירות טוב, ואם אנהל זמן גרוע השירות הוא פחות טוב. הבעיה היא שכיום החשיבה הזאת לא קיימת. כל השופטים נמצאים כיום באזור נוחות. כאשר הכניסו למערכת המשפט את מערכת המחשוב 'נט המשפט' כולם היו נגד. גם 'נט המשפט' לא היתה תוכנת מחשוב, אלא שינוי של תרבות ניהולית. אז קיללו אותי, הורידו לי עשר שנים מהחיים לפחות בלחץ שהיה עלי. כולם היו נגדי. תציע כיום לחזור חזרה? אף אחד לא יסכים".

"בקרה אמיתית 
על זמן שיפוטי"

מושגים מעולם הניהול חוזרים ועולים כאשר גל מסביר כיצד אמורות לפעול התקנות החדשות. "התפישה של התקנות הישנות שמשפט זה הליך אדברסרי (הליך שבו הצדדים שולטים בניהול המשפט, והשופט צופה מן הצד; ע"ב) זו תפישה מוטעית. האדברסריות צריכה לבוא לביטוי בהליך של הבאת הראיות - אילו ראיות להביא. התפישה שלפיה מי שאחראי לזמן השיפוטי, שהוא משאב של הציבור, אלה המתדיינים, זו תפישה שאולי היתה מתאימה לשנות ה-40. אף אחד כבר לא טוען כך כיום. אם השופט אחראי לזמן, תן לו את הכלים לנהל. צריך שילוב של תפישה ניהולית ותפישה משפטית. כאשר אומרים שהתקנות מוטות לטובת שופטים - זה מצחיק. מי מנהל את הדיון? מי שאחראי - תן לו את הסמכות".

חלק גדול מדבריו של גל מוקדש לביקורות שהופנו כלפיו מצד אנשי אקדמיה. לדבריו, "התקנות החדשות יאפשרו בקרה אמיתית על זמן שיפוטי. כשקובעים בחוק ששופט צריך לתת פסק דין בתוך 30 יום, זה ניהול באמצעות חקיקה. לפעמים פסק דין בתוך 30 יום זה לא יעיל. איך כן מכוונים התנהגות? אף אחד לא רוצה להיות חריג. אז אתה מודד ואומר: תיק בנושא מסוים לוקח בממוצע שנה וחודשיים - ואז כל שופט יודע במחשב אם הוא סטה מהממוצע. לפעמים יש הצדקה לכך, אבל לא אם בכל התיקים אתה סוטה מהממוצע.

"אנשים לא רוצים להיות חריגים, ואז הם יכוונו את ההתנהגות שלהם להיות יעילים. הבקרה יוצרת יעילות. כך אתה משיג תוצאות על ידי הכוונת התנהגות ולא על ידי קביעת כללים. זו תורת ניהול, ולכן אין פלא שיש אנשי אקדמיה שלא תמיד מבינים את זה".

אחת הביקורות נגד התקנות החדשות היא שבגלל ההשפעה הדרמטית שלהן, יש להסדירן בחוק. גל הודף: "יש מעטפת של עקרונות חוקתיים - כמו זכות הגישה לערכאות, הנגישות של החלש לצדק. כל העקרונות האלה מקובלים, אבל בסוף זו מערכת של כללי ניהול.

"אני יודע שכמה אנשים באקדמיה טוענים שכללי סדר הדין האזרחי צריכים להיות בחקיקה ראשית. אני חושב שלא. העקרונות צריכים להיות בחקיקה ראשית. כללי הניהול צריכים להיות בתקנות, וכללי הניהול הטכניים צריכים להיות בידיים של מנהל בתי המשפט. יש דברים שאתה לא יכול לנהל בלי יכולת לשינויים דינמיים. משפט זה דבר שמתנהל וצריך לנהל אותו".

"יש הפקרות. הכללים לא מקוימים"

גיחוך או דאגה - זו התגובה המקובלת של עורכי דין לתקנה שמציעה להגביל את אורכם של כתבי טענות ותצהירים, למשל לחמישה עמודים לכתב תביעה בבית משפט שלום ושישה עמודים במחוזי. "יש מקומות בעולם שסופרים מלים בכתבי הטענות. בישראל התפישה היא שאין גבול", אומר גל.

איך החלטתם על המספרים?

"בדקנו מול מדינות אחרות. לי חשוב העיקרון. חשוב שתהיה הגבלה. המקום היחיד שבו מתנהלים ללא הגבלה כיום זה בית המשפט".

אפשר להטיל הוצאות על מי שמאריך יתר על המידה.

"הוצאות התבררו ככלי לא יעיל".

אבל הרי עורכי הדין יגישו לשופט בקשות להגדלת מספר העמודים.

"אתה אומר את זה כי אתה חי את האתמול. בעתיד זה לא יהיה כך. ההחלטה אם לאשר כתב תביעה ארוך מהרגיל היא החלטה של רשם או שופט ייעודי לדברים האלה. השופט לא יתעסק בשאלה אם חמישה או שישה עמודים. יהיה מזכיר משפטי שיעסוק בזה. המזכיר המשפטי של בית המשפט יחליט אם לקבל את כתב התביעה שלך במקרה שבו הגשת כתב תביעה ארוך יותר. שופטים לא יתעסקו בזה".

מזכיר משפטי יחזיר את התביעה ויגיד לקצר?

"כשתגיש כמו שצריך הוא יקבל. יש ערר על החלטות של מזכיר משפטי. פעם־פעמיים יגישו עררים, ואם המערכת תהיה אסרטיבית, והיא החליטה כבר שהיא אסרטיבית, אנשים יפסיקו. אנשים לומדים. יבינו שיש כללים. ההפקרות היום נובעת מזה שכללים לא מקוימים".

גל מספר כי עורכי דין רבים טוענים שהם תומכים ברפורמה. "לי ברור שהמשרדים הגדולים יתנגדו לתקנות. איך הם יגישו עכשיו 80 עמודים בכריכה ויחייבו את הלקוח? המשרדים הקטנים שמחים. עד היום הלקוח חשב שהם לא רציניים כשהם היו מגישים לבית המשפט מסמך קצר. התקנות החדשות יוצרות שוויון בין הצדדים".

"ביטול התצהירים חוסך המון זמן"

שינוי לא פחות דרמטי בתקנות הוא ביטול הנוהג שעדים יגישו את עדותם בתצהיר ויופיעו בבית המשפט רק לצורך חקירה נגדית. השינוי הזה עורר ביקורת אצל שופטים רבים הטוענים כי תצהיר הוא דרך לחסוך זמן: העדות המודפסת מסודרת יותר, השופט שקרא אותה מגיע מוכן לחקירה הנגדית, ונחסך בזבוז זמן של שמיעת עד, שממילא הוכן מראש לעדותו הראשית על ידי עורכי הדין.

גל חושב אחרת: "ביטול התצהירים חוסך המון זמן. תצהירים זה אחד מגזלני הזמן הגדולים של השופטים".

סליחה? רוב השופטים חושבים ההפך.

"כן, כן. אני מומחה לזמן שיפוטי. אני אסביר לך: זה לא מסייע בחקר האמת. עורך הדין כותב את התצהיר - זו גרסת עורך הדין. לפעמים הלקוח בכלל לא מבין מה כתוב שם. בחקירה נגדית טובה השופט אף פעם לא רואה את התמונה המלאה כי באים לעד בשאלות מכל מיני כיוונים".

אם השופט קרא את התצהיר ומגיע מוכן הוא יבין בדיוק מה קורה בחקירה הנגדית.

"הוא יראה את התמונה, אבל זו תהיה התמונה כפי שמציירים לו אותה עורכי הדין, לא התמונה האמיתית. כאשר שופט שומע את העד בחקירה הראשית הוא מתרשם מהאופן שבו העד מציג את התמונה. אצל שופטים יעילים כמעט לא היו תצהירים. אצלי לא היו תצהירים. תצהירים לוקח המון זמן להגיש. זה זמן שיפוטי, כי אם לא מנהלים תיקים ברצף מבזבזים המון זמן.

"כשמגישים לשופט תצהירים, הוא קורא אותם לקראת הדיון. העדות היתה יכולה להסתיים בשעתיים, אבל התצהירים עבי כרס. צריך לקרוא אותם שלוש או ארבע פעמים, לפני הדיון, לפני כתיבת פסק הדין. שופטים מתעכבים בזמן בתצהירים ובסיכומים. חקירות נגדיות ארוכות פי עשרה מחקירות רגילות בגלל התצהירים".

ומה עם תיקים שבהם העד לא מסוגל לספר לך סיפור קוהרנטי בחקירה הראשית שלו?

"היה לי מקרה של תאונת עבודה עם עובד מסכן שלא ידע עברית, מגמגם, שמסר חמש גרסאות שונות. הבוס שלו העיד עדות קוהרנטית והעובד המסכן בקושי הצליח לספר את הסיפור שלו, אבל בסוף התביעה של העובד התקבלה. בשביל זה יש שופט".

האמירה שהתצהיר לא מסייע לחקר האמת נורא חד-משמעית.

"אני חושב שזו באמת בעיה. שום דבר לא מוחלט, אבל הרי המשפט הפלילי מתנהל כך ללא תצהירים. אז מה קרה? אני מבין שתצהיר זה אזור הנוחות של השופטים".

לא כל השופטים מסוגלים ליכולות קשב כאלה. הרי הם פשוט יחזרו לאזור הנוחות ויאפשרו לצדדים להגיש תצהירים.

"אני משוכנע שלא. אנשים לא רוצים להיות חריגים. כיום השופטים פועלים באוטומט. יש תביעה, תגישו תצהירים. צריך להפסיק לעבוד כאוטומט ולהתחיל לנהל".

אחת הטענות נגד התקנות היא שאתה מנסה לעשות רפורמה אבל המערכת תחזור לאזור הנוחות שלה.

"נניח שהמערכת תחזור לאזור הנוחות שלה. אין נזק. אז אומרים לי: למה לשנות תקנות אם אתה רק רוצה לחנך את השופטים? תחנך אותם. ניסינו את זה. לא עבד".

ולמה שינוי תקנות יעזור?

"שינוי תפישה ושינוי דיסקט. הכוונה היא להגיד לשופטים ולעורכי הדין שמשתנים כללי המשחק. השופטים יקבלו הדרכות איך לפעול טוב. יהיו 10% של השופטים שלא ישנו את הגישה. יש 10% שלא צריכים את זה כי הם פועלים נכון כבר כיום. בתווך יש 80% מהשופטים שהשינוי לגביהם הוא כמו הוספה של 70 או 80 שופטים למערכת. לך תשיג כיום ממשרד האוצר תקציב לתקן ל-80 שופטים. הכל מראייה ניהולית ואחריות ניהולית".

באותה מגמה הציע גל לבטל את הנוהג להגיש סיכומים בכתב בתום שלב ההוכחות ולעבור לסיכומים בעל פה. "אני מאוד נגד סיכומים בכתב. התיק טרי בזיכרון של השופט. השופט כותב בלשכה את המתווה של פסק הדין ואחר כך הופך אותו לפסק דין. באותו יום השופט גמר את הנטל".

כשמסכמים בעל פה הסיכון לשכוח עובדה חשובה גדל.

"סיכומים בעל פה זה לא חפיף. צריך להכין אותם היטב. בעל פה יש דיאלוג, והשופט יכול לקבל תשובות על שאלות. הדיון הרבה יותר קצר. גם בסיכומים בכתב שמכין המתמחה של עורך דין שוכחים דברים. עורך הדין קורא, אבל זה משעמם ואז שוכחים פרטים. לא כולם. יש צדיקים, אבל גם עורך הדין עלול לשכוח. בסיכומים בעל פה אתה בא מוכן ומרוכז ועוסק רק בזה".

באירוע שבו דיברה השופטת בדימוס הילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות - שנחשבה לשופטת מאוד יעילה - היא התבטאה נגד מתן פסקי דין במהירות כזו. לדעתה צריך לתת זמן לשופט לעכל את התיק.

"שופטים שאין להם פיגורים יכולים לבקש סיכומים בכתב. הבעיה שלי היא עם שופטים שמוציאים פסק דין אחרי ארבע שנים. הילה יכולה להמשיך. הבעיה שלי היא מי שלא יודע לנהל".

"הצדדים מגיעים לשופט לא מוכנים"

ההצעה החדשנית בתקנות היא לדרוש מתובע לקיים "הליך מקדמי" של פנייה לנתבע לפני הגשת כתב תביעה. ככל הידוע, לרעיון זה של הליך שחובה לקיימו לפני פנייה לערכאות התגבשה התנגדות של בכירים במערכת המשפט הסבורים שיש בו פגיעה בזכות הגישה החוקתית לערכאות. בבריטניה ההליך מקובל כבר שנים ונחשב טכניקה מוצלחת לקידום פשרות.

גל מסביר: "בבריטניה ההליכים המקדמיים נועדו לעודד את הצדדים להתפשר. זו ממש לא הכוונה שלנו. זה לא הרציונל העיקרי. מוסכם על כולם שלא יכול להיות שהצדדים יגיעו לשופט לא מוכנים. כיום קיים מצב ששופט מגיע למשפט וקרא את התיק, והצדדים אומרים שלא דיברו ביניהם. זה לא מקובל בשום שיטה. רציתי שהצדדים ידברו ביניהם לפני בית המשפט. חשבתי שיועיל לציבור שזה יהיה לפני ההליך. אחרים חושבים שזה לא נכון. אני מכבד אותם, אבל לשופט - הצדדים יבואו מוכנים. צדדים שבאים לא מוכנים זה בזבוז".

גל מתכוון להציע פתרון חלופי שיגרום למתדיינים לדבר ביניהם לפני שיפגשו את השופט: "התפישה שלפיה הליך ייפתח בבית המשפט באמצעות הגשת כתב תביעה אינה מחויבת המציאות. נכניס את הכל לתוך התביעה. אחת האפשרויות היא שהליך ייפתח על ידי הגשת טופס תביעה ואז יוגש טופס הגנה. אלה יהיו מכתבים מוקדמים של הצדדים אחד לשני, ואז הם ידברו ביניהם. אחר כך הצדדים יגישו לבית המשפט פירוט תביעה ופירוט הגנה".

אתה עושה המון שינויים בשביל שהצדדים יבואו מוכנים לשופט. מי מבטיח שעורכי הדין יקיימו את ההליך הזה ברצינות?

"אחרי פעם-פעמיים הם ילמדו ויבואו מוכנים. תמיד אנחנו חושבים שדברים לא יעבדו. כביש אגרה? מי ייסע בכביש אגרה. גישורים? מי ילך לגישור. אנחנו בסוף כמו כולם. בתוך שנה־שנתיים זה יעבוד".

בשלושה תחומים מורכבים - רשלנות רפואית, קניין רוחני ותביעות כלכליות - החליט משרד המשפטים לאפשר לשופטים לסטות מהכללים. גל מבהיר כי זו רשימה סגורה של נושאים כדי למנוע הצפה של בקשות לסטייה מהמגבלות.

המצב הקיים הוא גם תוצאה של פסקי דין של בית המשפט העליון. זה ישתנה?

"בלי ספק. בהתחלה יהיה לא יעיל, יוגשו הרבה בקשות. השאלה אינה איך ייבחנו התקנות אחרי שנה, אלא לטווח ארוך. יש כיום פתיחות. יש הרבה שופטים צעירים ופתוחים לשינויים. יש פה חלון הזדמנויות לשינוי דרמטי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#