מה קרה מאחורי הקלעים של "מגש הכסף"? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מגזין TheMarker

מה קרה מאחורי הקלעים של "מגש הכסף"?

צפו: הפרקים המלאים של הסדרה של דורון צברי ואמיר בן דוד

207תגובות

יותר ממיליון איש נחשפו בשבועיים האחרונים באינטרנט ובערוץ 8 ב־HOT לסדרה "מגש הכסף" ולסרטונים קצרים מתוכה שהופצו ויראלית באינטרנט. הפרק הראשון בסדרה, שיצרו דורון צברי ואמיר בן דוד, עוסק בתכנים של TheMarker ובקמפיינים הרבים שניהל בעשור האחרון נגד מה שאנחנו קוראים לו כאן לעתים קרובות "מליציות המיסוי העצמאיות", והדרך שבה הן מעצבות לטובתן את החוקים, הכללים והרגולציה בישראל – אלה שאמורים לפעול לטובת הציבור.

למרות שקוראי מגזין TheMarker, בעיקר הוותיקים שבהם, מכירים היטב את רוב הרעיונות, הסיפורים והערכים שמופיעים בפרק הראשון של "מגש הכסף", הופתעתי לגלות כי האריזה של הרעיונות ל־55 דקות טלוויזיוניות, בתוספת הרבה אינפוגרפיקה, יצרה אצל רבים מהצופים חוויה שלא הצלחנו להעביר מעל דפי העיתון.

"מגש הכסף" כולה זמינה כיום לצפייה ברשת. זאת הזדמנות לתת רקע, תוספות והשלמות לתכנים ולרעיונות שמופיעים בפרק הראשון, ולספר כיצד הוא נולד ומה אין בו.

צפו בשלושת הפרקים במלואם


1. הסדרה היא יצירה של הבמאים והעורכים שלה. 
לאנשי TheMarker ולי לא היה כל חלק בעריכת החומרים. צברי ובן דוד נפגשו איתי בשנים 2012־2013 עשרות פעמים, צילמו כמה הרצאות ובחרו מה להציג. אני סבור שהם עשו עבודה מדהימה ומדויקת, חסרת תקדים במובנים רבים במדיום הטלוויזיוני בישראל, אך בחירת החומרים, וההחלטות לגבי מיצובם והצגתם כולן שלהם.

את כוכבי שני הפרקים האחרים – הפרופסורים ירון 
זליכה ודני גוטווין, פגשתי בעשור האחרון רק פעמיים. את זליכה בשנותיו הראשונות כחשב כללי, ואת גוטוויין במסגרת ראיון קצר שצולם עבור הסדרה. אני מכבד מאוד את שליחותם של השניים – בעיקר את המאבקים בשחיתות שניהל זליכה כאשר היה חשב כללי באוצר, ואת הנחישות והיושרה של גוטווין – אבל אין זהות רעיונית בין הנושאים שאני מנסה לקדם ובין הרעיונות שלהם. בנקודות מסוימות יש אפילו סתירות עזות בינינו, ברעיונות ובסגנון.

2. הרעיון לסדרה על כלכלה ישראלית נולד לאחר המחאה החברתית, כאשר צברי ובן דוד הגיעו אלי להתייעצות על סרט שהם רוצים לעשות על האבטלה בישראל. טענתי באוזניהם שהם מפספסים הזדמנות היסטורית לרכוב על האווירה שיצרה המחאה החברתית כדי לעסוק בנושאים שטלוויזיה אף פעם לא עוסקת בהם. הפכתי אותם, בשיחותי עמם, לנציגים של קבוצה גדולה ולא הומוגנית של היוצרים בישראל, וטענתי שהקבוצה הזאת, שמתיימרת להיות "חברתית", בגדה בשליחותה ומשרתת את סדר היום הכלכלי והחברתי הנוח לאנשים בעמדות הכוח והכסף.

אחרי כמה שבועות שבו אלי צברי ובן דוד ואמרו לי 
שהחליטו לעשות סדרה בת שלושה פרקים על הכלכלה הישראלית. הצעתי להם נושאים ורעיונות סביב ריכוזיות, שחיתות, מונופולים, קרטלים, עיתונות בשירות הכסף, השתלטות מליציות מיסוי על חלקים במגזר הציבורי והמערכת הפיננסית. זה השלב שבו אמר לי צברי שהוא רוצה שאני אציג את הרעיונות מול לוח בסדרת הרצאות שלי.

3. חשדתי בצברי ובבן דוד שהם יעשו עוד סדרה עם הקלישאות הרגילות המוכרות מהטלוויזיה וחלק מהעיתונות: סדרה שתפחד להתעמת עם עמדות הכסף והכוח וגם תנסה להתחנף לצופים, בעיקר לחלק מסוים מהם. ההחלטה לשתף פעולה עם השניים נפלה אצלי בארבע בבוקר, כאשר סיימתי לצפות בסרט "המדריך למהפכה" שעשה צברי לפני כעשור, ושבו הציג את החשיבות האדירה שיכולה להיות לשידור ציבורי ומולה את השחיתות העמוקה במבנה רשות השידור, בהשתלטות קבוצה קטנה על ניהולה ובסימביוזה בינה לבין המערכת הפוליטית. שאלתי אותו אחרי הצפייה אם הוא מבין שחלקים גדולים מהמשק הישראלי נגועים בדיוק באותה שיטה, והוא היסס. אחרי כמה חודשים של פגישות, הרצאות והרבה צעקות הוא חזר אלי ואמר לי: "השתכנעתי". שאלתי אותו אם הוא מבטיח לא להיכנע ללחצים מצד טייקונים, בעלי עיתונים וערוצים שיאיימו שיפגעו לו בעבודה בעתיד, והוא השיב שכן. לחצנו יד והסדרה יצאה לדרך.

4. כחודשיים לפני הקרנת הסדרה הבנו שהדרך שבה מוצג בה הפוליטיקאי משה כחלון עלולה להטעות. כחלון צולם זמן רב לפני שמונה לשר אוצר או היה מועמד לתפקיד, והרבה לפני שהממשלה החלה לגבש את מתווה הגז המשמר את המונופול. כמובן שאם הראיון היה נערך בחודשים האחרונים, הוא היה נראה ונערך אחרת לחלוטין. TheMarker ניהל קמפיין ארוך וכואב כדי לשכנע את כחלון ורגולטורים ופוליטיקאים אחרים לעשות רפורמה בשוק הסלולר ובמערכת הבנקאות. בסלולר הקמפיין הצליח, בבנקאות עשוי להיות שינוי – אבל בגז כחלון התגלה עד כה כאכזבה ענקית. החולשה שגילה בתחום הזה תקרין לדעתי על תחומים רבים אחרים. הלוואי ואתבדה. בכל אופן, צריך לחשוב על שינויים במונחים של שנים ארוכות ואני משוכנע שההחלטה של צברי ובן דוד להביא לטלוויזיה חלק מהרעיונות של TheMarker, שעד לפני כמה שנים היו בשולי השיח הציבורי, היא אבן דרך חשובה. אם אתם מזדהים ותומכים ברעיונות האלה – אתם יכולים לזקוף לעצמכם חלק מההצלחה, כמנויים וקוראים של המגזין, העיתון והאתר. תודה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#