אסף רפפורט וגילי רענן מציגים: איך הופכים רעיון לא מבושל לאקזיט של 320 מיליון דולר - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אסף רפפורט וגילי רענן מציגים: איך הופכים רעיון לא מבושל לאקזיט של 320 מיליון דולר

"אחרי המצגת שהעברנו לסקויה הם טענו שהמוצר לא טוב. אבל אז הם שמו על השולחן 4.5 מיליון דולר. חשבתי שזו בדיחה" ■ אסף רפפורט, מנכ"ל אדאלום שנרכשה על ידי מיקרוסופט, וגילי רענן, שהוביל את ההשקעה מטעם סקויה, חושפים את הדרך לאקזיט

34תגובות

אדאלום הוקמה בדצמבר 2012. ביולי 2015 היא נמכרה למיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. פחות משלוש שנים לקח לשלושת יזמי החברה, אסף רפפורט, עמי לוטבק ורועי רזניק, להפוך רעיון לא מבושל לחברה המעסיקה 90 עובדים ומוכרת מוצר הקולע בול בתחום החם ביותר בעולם האבטחה הדיגיטלית.

ההתבגרות המטאורית של אדאלום אינה בהכרח תוצר של בועה בתחום הסייבר או של מזל יוצא דופן. תהליך בניית החברה היה מתודי ומחושב מיומו הראשון, ונסמך על רשת הקשרים והניסיון של אחת מקרנות ההון־סיכון המובילות והוותיקות בעולם - סקויה. זאת כנראה הסיבה שהמנכ"ל אסף רפפורט וגילי רענן, השותף הישראלי שהוביל את ההשקעה מטעם סקויה, בחרו להתראיין יחד, שכן הצלחת אדלום משותפת לשניהם: הראשון נטל סיכון אישי ופיתח מוצר שעשוי להגיע למאות מיליוני משתמשים בכל העולם, והשני זיהה את הפוטנציאל בשלב מוקדם מאוד, והצליח להפוך השקעה של כ–4.5 מיליון דולר ליותר מ–100 מיליון דולר.

אסף רפפורט, מנכ"ל אדאלום שנרכשה על ידי מיקרוסופט, וגילי רענן, שהוביל את ההשקעה מטעם סקויה
תומר אפלבאום

סיפור ההקמה של אדאלום משקף את הדור הנוכחי של הסטארט־אפים בתחום הסייבר. כסף יש הרבה, ביקוש למוצרים גם, אך המוצר שנמצא במחסור הוא כישרון של יזמים. החוזה הבלתי כתוב בין היזמים לקרן היה כי הם יביאו מחויבות אישית וכוח פיתוח, והקרן תביא את הכיוון העסקי והקישור הקריטי לתעשייה.

"הכרתי את השותפים שלי בצבא", מספר רפפורט, יוצא יחידה 8200. "במהלך 2012 החלטנו שלושתנו לעזוב את העבודה שלנו ולהקים פעילות עצמאית. היה מוסכם על שלושתנו שאנחנו מתחילים תהליך של שנה לפחות, שבמהלכו נחפש רעיון לסטארט־אפ. היה חשוב ליישר ציפיות ולהבין שנדרש מכל אחד אורך נשימה של שנה ללא שכר. אמרנו לעצמנו שגם אם לא נמצא רעיון מיד, לא נוותר ונשב בבית שנה. היה ברור שהרעיון יבוא מתחום האבטחה, הרי זה תחום ההתמחות שלנו".

המוצר הראשון שיצא תחת ידי שלושת המפתחים היה מוצר אבטחה עבור תוכנת שיתוף העבודה Sharepoint של מיקרוסופט. זה היה מענה ספציפי לצורך אבטחה שהתעורר באחת מחברות ההיי־טק הגדולות בישראל, ששילמה ליזמים כמה עשרות אלפי דולרים תמורתו. לאחר פיתוח מוגבל שנעשה במימון עצמי, התחילו השלושה לחפש מקורות מימון.

"היתה לי רתיעה מקרנות הון־סיכון בכלל ומקרנות אמריקאיות בפרט", אומר רפפורט. "חשבתי שהמטרה שלהן היא להחליף בשלב מוקדם את היזמים במנהלים שהן מביאות, כך שהצלחת החברה כבר אינה של היזמים. העדפנו להיות חברה קטנה יותר, אבל לנהל בעצמנו. בגלל זה ניסינו בשלב הראשון לגייס מאנג'לים ולא מקרנות. זה היה ב–2012, עוד לפני תחילת ה"הייפ" הגדול בתחום הסייבר, כך שכמות הכסף שזרמה לתחום היתה קטנה משמעותית מהמצב כיום. למרות זאת, סקויה התחילה לחזר אחר חברי הצוות.

אסף רפפורט
תומר אפלבאום

"שמעתי על הצוות של אדאלום דרך רשת הקשר של יוצאי 8200", מספר רענן. "אמרו לי שמדובר בצוות של אנשים מאוד מוכשרים ושאני חייב להיפגש אתם. הם בכלל לא רצו להיפגש אתי, אך בסוף הצלחתי לקבוע פגישה. אסף בכלל לא הגיע".

"זה לא היה במקרה. לא רציתי כסף מקרנות", אומר רפפורט. אך רענן לא הרפה, ולאחר שהצליח לפגוש את רפפורט, הוא שיכנע את היזמים כי סקויה לא תיקח להם את החברה, אלא תאפשר להם לפתח אותה כראות עיניהם.

"לפני שקיבלנו את ההשקעה מסקויה, נסענו עם גילי להציג את החברה בפני השותף המרכזי של סקויה, דאג ליאונה. אחרי המצגת, הגיע גילי ושטף אותנו במשך 40 דקות. הוא טען שהמצגת שלנו גרועה והמוצר לא טוב. ציפיתי שהם ישלחו אותנו לכל הרוחות, אבל בסוף הפגישה הוא שם על השולחן הסכם השקעה (Term Sheet) של 4.5 מיליון דולר - פי שלושה ממה שרצינו. כשיצאתי מהחדר חשבתי שזאת בדיחה פנימית של סקויה", נזכר רפפורט.

המנוף של סקויה

גילי רענן, הוביל את ההשקעה באדאלום מטעם סקויה
תומר אפלבאום

מה שהעניק לרפפורט את הכוח לשחק אותה קשה להשגה היתה העובדה שאדאלום הצליחה לפתח מוצר עובד עוד לפני שגייסה את הסכום הראשון. החברה פיתחה את המוצר הראשוני שלה על סמך קשר עם לקוח מקומי גדול, ואף הצליחה למכור שירותים ולייצר לעצמה הכנסות של כמה עשרות אלפי דולרים. אך כשסקויה נכנסה לתמונה, הבינו שלושת יזמי אדאלום כי עדיף להם לוותר על הלקוח הראשון ולשנות את המוצר. המסקנה הלא פשוטה היתה תוצר של תהליך חשיבה הנקרא Sunrise, שאותו עוברות כל החברות הצעירות שסקויה משקיעה בהן.

"עוד לפני שהשקענו, אמרתי לאסף ולצוות שלו שהרעיון המקורי שלהם לא טוב", אומר רענן. "הם רצו להתמקד בפתרון אבטחה למוצר בודד של מיקרוסופט (Sharepoint) ולפתח פתרון שמחייב התקנה על שרתי הלקוח. החלטנו להשקיע לא בגלל המוצר, אלא בגלל הצוות. הבנו שמדובר בצוות בעל יכולות מדהימות. חתמנו על העסקה בלי לדעת בבטחה מה בכלל יהיה המוצר הסופי. אחרי ההשקעה התחלנו את תהליך ה–Sunrise, שמטרתו העיקרית היא למצוא התאמה בין הצורך בשוק לבין המוצר שהחברה תפתח. 80% מהחברות שאנחנו משקיעים בהן ב–Seed או בסבב גיוס ראשון (Round A) עוברת את התהליך הזה".

במשך שבועיים ישבו רפפורט ולוטבק במשרדי סקויה בפאלו אלטו, ונפגשו עם עשרות מאנשי עמק הסיליקון. "לקרן יש רשת של קשרים עם אנשים שאנחנו מכירים זמן רב", מסביר רענן. "המון האנשים בתעשייה, חלקם מחברות פורטפוליו שלנו, נפגשים עם היזמים שלנו. זה תהליך פתוח. אנחנו לא מנסים למכור להם כלום, אלא רק לשמוע מה הם צריכים. הצוות של אדאלום ישב אצלנו במשרדים, והאנשים מהתעשייה הגיעו אליהם. בסוף תהליך כזה אפשר לקבל סיגנל טוב מהשוק ולהתחיל לפתח את המוצר בהתאם לצורך ולביקושים קיימים".

"פגשנו חלק ניכר מהלקוחות הפוטנציאליים שלנו - בכירים מחברות כמו סיילספורס, יאהו, Jive, מורגן סטנלי ועוד רבים אחרים", אומר רפפורט. "ערכנו כל יום בין חמש לשש פגישות. התהליך הזה הוציא אותנו מאזור הנוחות שלנו. הבנו מה צריך לעשות כדי להתאים את המוצר המקורי שלנו לשוק".

יאיר שניר ממיקרוסופט
עופר וקנין

"מדי פעם מתרחשת הצלחה בין לילה, אך ברוב המקרים ההצלחה תלויה בניתוח שוק וטכנולוגי מעמיק", אומר רענן. "אדאלום התחילה במקום אחד ושלושה חודשים אחר כך החברה היתה במקום אחר. זה תהליך טבעי, אך כדי שהוא יקרה צריך המון אמון בין הקרן ליזמים. אסף היה יכול להתעקש על המוצר המקורי שלהם, אך למעשה היזמים הגיעו בעצמם למסקנות כיצד לשנות את המוצר ולהתאימו לשוק. זה היה הרגע האחרון שעוד אפשר לשנות את המוצר יחסית בקלות, לפני שיש אילוצים".

"חשבתי שלאחר הגיוס אנחנו נהיה מקובעים למוצר מסוים. להפך - בדקנו הכל מחדש. זה מחייב אותך להיות בראש פתוח. הצלחה היא מה שיקרה קדימה - לא המחויבות שלפיה גייסת את כסף", אומר רפפורט.

"לא פחדתי להשקיע ביזמים צעירים ללא טרק רקורד", מסביר רענן. "אני יודע שיש כאבים גדולים בתחום האבטחה. הבאנו צוות שיכול לפתור כאבים. התנאי היה שהם יהיו פתוחים וגמישים לשינויים במוצר. יש הרבה צוותים של מפתחים, ואנחנו לא חייבים להשקיע בצוות החכם ביותר. אנחנו מחפשים שילוב של הבנה טכנלוגית עמוקה, בגרות עסקית ופתיחות לעשות שינויים. חשוב שצוות היזמים יגיע לתהליך בלי אגו ועם רצון עז להצליח. זה מה שצריך כדי להתחיל. היו מקרים שבהם ויתרנו על השקעה בצוותים אחרים בגלל חוסר גמישות שלהם".

לאחר ההשקעה של סקויה בסוף 2012, עבר רפפורט לעמק הסיליקון. הוא קיבל חדר במשרדי סקויה ומשם עבד. "תפקידו של אסף באדאלום היה לחיות את העתיד. הוא עבר לארה"ב ובחן כל הזמן מה השוק צריך, מתוך ניסיון להקדים את הביקושים בתשעה חודשים לפחות. בהתאם, הוא התווה את כיוון הפיתוח. מי שמגיע לפגוש את אסף עושה זאת במשרדי סקויה. יזם קטן צריך מנופים גדולים - וזה חתיכת מנוף", אומר רענן.

עובדי חברת אדאלום במשרדי החברה
עופר וקנין

"סקויה ממשיכה לתמוך בחברה הרבה מעבר לתהליך ה–Sunrise. הם פותחים דלתות של לקוחות פוטנציאליים, ומספקים לנו ערך שאף קרן ישראלית לא יכולה לספק. למשל גיוס אנשים בארה"ב. סטארט־אפ ישראלי יתקשה מאוד לגייס את האנשים הכי טובים בארה"ב. בדרך כלל מדובר באנשים שכבר עובדים בחברות חזקות ובמשרות טובות ומתגמלות. קשה מאוד לעקור אותם משם, ולשכנע אותם לעבור לעבוד בסטארט־אפ ישראלי, אך הקשר עם סקויה עזר לנו מאוד. כל הטאלנטים האמריקאים שעובדים אצלנו הגיעו דרך הקרן", אומר רפפורט.

מתי הבנת שיש לך ביד נכס טוב?

רענן: "לקראת סוף 2013 המכירות התחילו לרוץ מהר והבנתי שאנחנו במקום הנכון. כשלקוח שמלווה את החברה בכל תהליך הפיתוח בסוף חותם על צ'ק — זה פידבק מצוין".

בניתם את החברה למכירה?

משרדי חברת אדאלום
עופר וקנין

רענן: "חברות לא נמכרות, אלא נרכשות. רכישה היא תוצר לוואי של ביזנס טוב. כך גם הנפקה. אדאלום נבנתה כשחקנית ארוכת טווח".

"לא חיפשנו למכור את החברה"

באפריל 2015, חמישה חודשים לפני המכירה, גייסה אדאלום 30 מיליון דולר לפי שווי מוערך של כ-100 מיליון דולר. "התכוונו לגדול, להשקיע במכירות, שיווק ומחקר ופיתוח", אומר רפפורט. "זה היה גיוס גדול יחסית, אך לא הייתי צריך לשכנע את המשקיעים להשקיע. מרביתם היו לקוחות שרצו בעצם לרכוש לעצמם סוג של אופציה, כדי שלא יישארו מחוץ למשחק. לא היינו צריכים ממש את הכסף, אך אתה מגייס כשאתה יכול, לא בהכרח כשאתה צריך. הכסף הזה איפשר לנו אורך נשימה של שנתיים־שלוש ולאחר מכן נתן לנו כוח במשא ומתן עם מיקרוסופט. תוכנית א' שלנו היתה להקים חברה גדולה, והיו לנו המשאבים לעשות זאת. סבב הגיוס הזה איפשר לנו לבנות חברה בריאה ואף אולי להגיע אתה עד הנפקה". בסופו של דבר החברה לא נגעה בכסף הזה: מיקרוסופט רכשה את אדאלום עם מלוא הסכום בקופתה, והמשקיעים שהזרימו את הכסף קיבלו בתום ארבעה חודשים בלבד החזר של פי 2.5–3 על כספם.

"ציפינו שההכנסות ימשיכו לגדול פי שלושה עד חמישה מדי שנה עוד שנים רבות", מודה רענן. "לא חשבנו בכלל על אקזיט, זה לא עניין אותי. עניין אותי להמשיך ולבנות חברה. היינו ממוקדים בבניית ביזנס טוב. הנחנו שהשוק כבר יידע להעריך את זה. אנחנו לא בנקאי השקעות".

"כל הזמן קיבלתי פניות מחברות גדולות ומלקוחות, שרצו לרכוש את החברה. לא נפגשתי אתם. ממש לא חיפשנו למכור את החברה. באותו השלב כבר היו לנו 2 מיליון משתמשים משלמים, וקצב הכנסות שנתי של כ–10 מיליון דולר", אומר רפפורט.

למה לא להקים חברה גדולה?

רפפורט: "באותה עת היו לנו 15 עובדים, ואני אמרתי לעצמי שאני רוצה חברה גדולה. אולי לא חושבים על חברה של 1,500, איש אבל רואים את המדרגה הבאה — חברה של 50 עובדים. אני מבין שיש לי דבר טוב ביד, טכנולוגיה טובה ואולי אפשרות להקים עוד צ'ק פוינט. אתה רגוע שיש לך ביזנס חזק ותשתית נכונה לבנות משהו גדול, אבל ביום־יום אתה ממוקד בבנייה של הקומה הראשונה של מגדל ולא חושב כל כך קדימה".

קיבלתם הרבה הצעות לרכישה, מדוע מיקרוסופט?

רפפורט: "המוצר שלנו מאוד רלוונטי לאופיס 365 של מיקרוסופט. התחלנו את מערכת היחסים עמם כשותפים. מיקרוסופט צירפה אותנו לעסקות שלה ולמעשה נהפכה לאחת המפיצות של המוצר שלנו. בשלב מסוים הם החליטו לשנות אסטרטגיה: במקום לעבוד עם כמה שותפים שיספקו אבטחה למוצר הענן שלהם, הם החליטו ליצור קשר אסטרטגי עם שותף בודד. השוק שלנו תחרותי מאוד, ויש הרבה פתרונות אבטחה. הם בחרו בנו וכך נהפכנו למעשה לשותפה היחידה שלהם בתחום. תוך כדי שיחות על השותפות בינינו, הם הפתיעו אותנו ושמו לנו הצעת רכישה על השולחן. אני בכלל לא הייתי בפגישה. ראינו בהם שותפה חשובה מאוד, אבל לא רצינו לוותר על לקוחות אחרים, כמו סיילספורס וגוגל אפס. בחזון שלנו ראינו עבודה עם כמה שותפים ואספקת אבטחה למספר רב של שירותי ענן, לא רק לזה של מיקרוסופט. לכן אמרנו להם 'לא' בשלב ראשון".

רענן: "מיקרוסופט השקיעו מאוד בחיזור אחר אסף והחברה. הם הפגישו אותו עם כל אנשי המפתח בחברה, ושיכנעו אותו שהחזון שלו יוגשם דרך הפלטפורמה של מיקרוסופט. אדאלום רוצה להגיע לעשרות אלפי לקוחות, והם שיכנעו את אנשי החברה כי הפלטפורמה של מיקרוסופט תאפשר להם זאת. זה לא המחיר - 320 מיליון דולר: הם שיכנעו את אסף שמיקרוסופט תסייע לו לממש את החזון שלו טוב יותר, מהר יותר ובעוצמה רבה יותר".

האם סקויה תמכה במכירה?

רענן: "אנחנו שותפים של אסף. בסופו של דבר אנחנו עוזרים לו לממש את החלום. כשהוא בא ושאל אותי אם למכור, שאלתי אותו - מה אתה רוצה לעשות? הבהרתי לו שאנחנו בקרן יכולים להמשיך עם ההשקעה עוד שנים, והוא צריך להחליט מה נכון עבורו. אמרתי לו: אם אתה חושב שמכירת החברה תתמוך במימוש החזון שלך, אני אתמוך בעסקה".

רפפורט והצוות שלו התלבטו קשות. "פחדתי שאם ירכשו אותנו, הם יהפכו את המוצר לפתרון האבטחה של אופיס 365 וזהו", הוא מסביר. "אבל מיקרוסופט שינתה פאזה. היא תקים בישראל את מרכז הפיתוח העולמי שלה בתחום האבטחה. רכישת אדאלום היתה מבחינתה רכישה של ביזנס עובד ולא רק טכנלוגיה. היא מתכוונת להגדיל את צוות אנשי המכירות של אדאלום והמוצר שלנו יישאר חי. עכשיו מוצר האבטחה הטוב ביותר עבור גוגל אפס יהיה למעשה בבעלות המתחרה מיקרוסופט. אנחנו חברה בת של מיקרוסופט. המכירות והמטה שלנו יישארו עצמאיים והתרבות הארגונית תישמר".

הפכת את העובדים שלך מסטארט־אפיסיטים לעובדי מיקרוסופט. איך הם קיבלו את זה?

רפפורט: "אתה מסתכל על זה מעיני המשתמש, אך בעולם הפיתוח זה שונה. מיקרוסופט היא אחת הרוכשות הכי טובות עבור מפתחים. יש לה שם מצוין בעולם הפיתוח. אולי אין לה מותג צרכני חזק כמו גוגל, אפל או פייסבוק, אך בתחום הארגונים הגדולים (אנטרפרייז) יש לה שם מצוין. אדאלום פונה לארגונים גדולים".

רענן: "צריך להבין מה מעניין את המפתחים: מלבד התנאים והשכר, הם רוצים שהקוד שהם כתבו ירוץ על הכי הרבה מחשבים וישפיע על הכי הרבה משתמשים. החבירה למיקרוסופט יכול לספק להם זאת".

רפפורט: "מאז מינויו של סטיה נדלה למנכ"ל מיקרוסופט התרבות הארגונית שם משתנה. התרבות כיום מושפעת לא מעט מהחברות שהם רכשו, כמו סקייפ ויאמר. עשינו עמם תיאום ציפיות: אדאלום תשמור על עצמאותה, ואנחנו מקווים שגם על התרבות הארגונית שלה".

הרכישה של אדאלום היא חלק ממהלך רחב יותר שמבצעת מיקרוסופט בישראל. מי שהוביל את מהלך הרכישות מישראל הוא יאיר שניר, דירקטור פיתוח עסקי במיקרוספט, שתפקידו למצוא חברות ישראליות המתאימות לרכישה. לפני שבוע רכשה החברה את Secure Islands הישראלית תמורת יותר מ–100 מיליון דולר. בנובמבר 2014 רכשה החברה מרדמונד את אאורטו הישראלית תמורת 200 מיליון דולר. שתי עסקות אלה מצטרפות לזאת של אדאלום, ומביאות את ההשקעה של מיקרוסופט בסייבר ישראלי אל יותר מ–600 מיליון דולר בשנה החולפת. השקעות אלה אינן מקריות: מיקרוסופט מתכוונת לרכז בישראל את פעילות הפיתוח שלה בתחום הסייבר. "כמות היזמים שגדלה בישראל בתחום האבטחה הוא נכס עצום, לא פחות מכמות הכסף שיזמים אלו מושכים לישראל והכסף שמשולם לרשויות המס. ההחלטה האסטרטגית של מיקרוסופט להקים כאן את מרכז הסייבר העולמי שלהם תיצור כאן נכס משמעותי", אומר רפפורט.

המהירות שבה צמחה אדאלום מרעיון לאקזיט ענק וכל הצעות הרכישה וההשקעה שקיבלה בדרך אינן מצביעות על בועה בתחום הסייבר?

רענן: "אני לא חושב. הביקוש לפתרונות אבטחה הוא אמיתי. ארגונים גדולים נתקלים בעיות אבטחה רבות ללא פתרון, ומוכנים להפנות לתחום תקציבים גדולים. כך שהביקוש למוצרים הוא אמיתי. יש ביקוש ויש כסף. מנגד, יש תחרות אדירה בין חברות האבטחה, מאחר שהרבה חברות מציעות פתרונות דומים. ברור לי שהרבה השקעות סייבר לא יצליחו, וסטארט־אפים רבים ייסגרו, אך אני לא יכול להגיד שיש בועה בשווי החברות. אנחנו מבצעים כבר כמה שנים השקעות מוקדמות (Seed) בחברות סייבר, והשווי של החברות בסבבים המקודמים לא השתנה מהותית. לדעתי, שווי של סטארט־אפים בישראל בסבבי ההשקעה המוקדמים הוא עדיין הגיוני. אכן, חלק גדול מההשקעות שמבוצעות עכשיו לא יחזירו את עצמן, אבל להערכתי כ–10% מהחברות אכן יצליחו, ויחזירו את ההשקעה בהן בכפולות של 10 עד 20. כמו בכל השקעת הון־סיכון, הרווח מגיע ממעט חברות מוצלחות".

מה עושה אדאלום?

אחת המגמות החזקות בשנים האחרונות בעולם המחשוב היא מחשוב ענן. שירותים שפעם ניתנו על ידי מחשבים מקומיים, כלומר כאלה הנמצאים בחדר השרתים של הארגון, ניתנים כיום על ידי שרתים הנמצאים בענן, כלומר במרכזי מחשוב הנמצאים בכל העולם. עבור ארגונים גדולים מדובר בהזדמנות להתייעל, ובמקום להשקיע בתשתיות מחשוב ו–IT יקרות - לרכוש שירותי ענן זולים יותר וגמישים יותר. למשל, במקום להחזיק שרת מייל יכולים ארגונים לרכוש שירותים מגוגל אפס, או במקום לרכוש תוכנת ארגוניות כבדות לניהול הארגון לרכוש שירותים מחברה כמו סיילספורס.

למרות הערך הכלכלי הברור, חברות גדולות מפחדות להוציא את השירותים האלה לענן, בשל החשש כי המידע שלהם ייגנב או ייפרץ. כאן נכנסת אדאלום לתמונה. לקוח שרוכש שירותי ענן יכול להוסיף לשירות אלה את שירות האבטחה של אדאלום. החברה מעבירה את התנועה בין משמשי הארגון לשרתים בענן דרך השרתים שלה, וכך מנטרת את תנועת המשתמשים ברשת הארגונית, ומנסה למצוא התנהגות חריגה. למשל, אם משתמש מנסה להיכנס לשרתי הארגון מיפן ומארה"ב בהפרש של כמה דקות, אדאלום שולחת התראה למנהל האבטחה של הארגון, ומזהירה אותו כי ייתכן שמתקיימת פעילות חשודה ברשת שלו. לא פעם עובדים ועובדים לשעבר מנצלים הרשאות כדי לגנוב מידע, דבר שאדאלום עשויה לזהות בזמן ולמנוע.

לאדאלום יותר מ–40 לקוחות, בעיקר ארגונים בשוק האמריקאי. בין לקוחותיה נמצאות חברת התוכנה SAP, הרשת החברתית המקצועית לינקדאין ואולפני פיקסר. כיום יש לחברה כ–90 עובדים והיא ממוקמת ברמת החייל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#