"לא הייתי ממליץ לארגנטינה לפנות לקרן המטבע הבינלאומית - ראו מה קרה ביוון" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא הייתי ממליץ לארגנטינה לפנות לקרן המטבע הבינלאומית - ראו מה קרה ביוון"

המועמד המוביל לנשיאות ארגנטינה לא הצליח לנצח בבחירות בסבב הראשון, בניגוד לתחזיות ■ יועצו הכלכלי, מריו בלכר, אומר כי מצבה של ארגנטינה אינו גרוע כפי שחושבים ■ על ההרחבה התקציבית של בנימין נתניהו אומר בלכר, שהיה מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל: "היא לא פוגעת בצמיחה בטווח הקצר - אבל הטווח הארוך הוא סיפור אחר"

2תגובות

מריו בלכר היה מותש אתמול, אחרי יממה שבה לא ישן בגלל הבחירות לנשיאות בארצו, ארגנטינה, שנערכו שלשום. בלכר, שהוא היועץ הכלכלי של מי שנחשב המועמד המוביל בבחירות, דניאל סיולי, נשמע גם מאוכזב: תוצאות הבחירות הפתיעו, ובניגוד לסקרים, שחזו ניצחון מובהק לסיולי - לא התקבלה הכרעה. הבחירות יוכרעו רק בסבב שני, שיתקיים בנובמבר.

"זה מפתיע מאוד", אומר בלכר בשיחה מבואנוס איירס. ב-12 השנים האחרונות מנהיגים את ארגנטינה בני משפחת קירשנר-פרננדס - נסטור קירשנר, שמת ב-2010, וכריסטינה פרננדס דה קירשנר, אלמנתו, השולטת מאז 2007. סיולי הוא מועמד המפלגה של הנשיאה היוצאת, וקיבל את תמיכתה בבחירות. התחזיות ביום הבחירות אחר הצהריים ניבאו לו ניצחון בהפרש של 10%. לדברי בלכר, "הוא אכן הגיע למקום הראשון, אבל בהפרש של 2% בלבד". בלכר מסביר שכדי לזכות, היה צריך סיולי להגיע לפחות ל-40% מהקולות ו-10% יותר קולות מהמתחרה הקרוב אליו. "עכשיו הכל פתוח".

פרופ' מריו בלכר
בלומברג

סיולי, מושל מחוז בואנוס איירס, התמודד בראש מפלגת חזית לניצחון הפרוניסטית (FPV) נגד מאוריציו מקרי, ראש עיריית בואנוס איירס, שנטיותיה הכלכליות קרובות יותר לשוק חופשי. שניהם, וגם המועמד השלישי, סרג'ו מאסה, אמרו כי לא יפעלו באופן רדיקלי - לא יבצעו פיחות חריף, לא יפריטו את הפנסיות או את חברת הנפט הממשלתית, ולא ייגעו בתוכניות הרווחה. כולם מציגים עמדה בלתי-מתפשרת לכאורה מול נושיה של ארגנטינה.

תחת פרננדס הוטלו על ארגנטינה מגבלות הון, מטבע וסחר, שפגעו בכלכלה. האינפלציה השנתית הגיעה לרמה של 25%. גירעון גדול וההידלדלות של יתרות המט"ח מאיימים על הכלכלה. למזלה של פרננדס, נהנתה ארגנטינה, יצרנית גדולה של חומרי גלם ובעלת אוצרות טבע, מפריחתו של שוק הסחורות. ההכנסות ממכירת מחצבים וסחורות חקלאיות פיצו, טוענים מבקריה, על המדיניות הכלכלית הלא שקולה, והצמיחה הממוצעת של 4% בשנה בעשור האחרון. ואולם מחירי הסחורות צנחו בשנה האחרונה, כך שפרננדס מותירה בסיום כהונתה כלכלה תחת ענן שחור מאוד.

מהם האתגרים הכלכליים העיקריים בארגנטינה עבור מי שיחליף את פרננדס בתפקידה?

"כלכלת ארגנטינה אינה נמצאת במצב גרוע כל כך כמו שנראה מבחוץ או כמו שמתארים אותה", פותח בלכר. הוא מודה שיש האטה רצינית בצמיחה, "אבל זו לא האטה חמורה יותר מבמדינות השכנות". ארגנטינה, הוא מסביר, תלויה כלכלית בשכנות שלה, בעיקר בברזיל, הסובלת מהאטה קשה.

"יש פיחות גדול במטבע הברזילאי, וזה פוגע ביכולת של ארגנטינה להתחרות בברזיל", מוסיף בלכר. "נוסף על כך, יש בארגנטינה אינפלציה די גבוהה, 20% בערך, בעוד שהאינפלציה בעולם מאוד נמוכה. התהליך הזה פוגע בכלכלה ובאפשרות להתחרות".

הבעיה השלישית, אומר בלכר, היא שוקי החוב הבינלאומיים. ארגנטינה הכריזה על חדלות פירעון ב-2001, במה שהיה משבר החוב הממשלתי ופשיטת הרגל הריבונית הגדולים ביותר בהיסטוריה עד אז. "92% מהחובות כבר יושבו", אומר בלכר, "אבל יש עדיין בעיה עם 2.5 מיליארד דולר שנמצאים במחלוקת בין קרנות גידור לבין ארגנטינה, ולכן קשה לארגנטינה למכור אג"ח בשוק הבינלאומי, והיא צריכה לשלם תשואה גבוהה יותר - פי ארבעה מישראל בערך".

נסטור קירשנר וכריסטינה פרננדס. הזוג הנהיג את ארגנטינה ב–12 השנים האחרונות
בלומברג

רודף אתגרים

בלכר נולד בארגנטינה ב-1948 ולמד בישראל תואר ראשון בכלכלה ובהיסטוריה יהודית ותואר שני בכלכלה באוניברסיטה העברית. בגיל 27 השלים דוקטורט באוניברסיטת שיקגו, מעוז הניאו־ליברליזם וביתו של מילטון פרידמן. בלכר לימד במשך חמש שנים כלכלה באוניברסיטת בוסטון, ולאחר מכן, ב–1980, הצטרף לקרן המטבע הבינלאומית. הוא נשאר בקרן כיועץ בכיר במשך 21 שנה, שבמהלכן הספיק לעבוד בבנק העולמי וגם ללמד לסירוגין באוניברסיטאות שונות, ובהן אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, אוניברסיטת ניו יורק והאוניברסיטה העברית.

בכהונתו בבנק העולמי ובקרן המטבע שיחק בלכר תפקיד מפתח בכמה אירועים כלכליים משמעותיים, ובהם המשבר הפיננסי בדרום־מזרח אסיה ב–1997, המעבר של רוסיה מקומוניזם לכלכלת שוק והמשבר הפיננסי שממנו סבלה הכלכלה הרוסית ב–1998 ("משבר הרובל"). לאחר מכן עזב את קרן המטבע כדי להתמנות ב–2001 לסגן נשיא הבנק המרכזי של ארגנטינה הקורסת.

ב-2002, בעיצומו של המשבר הכלכלי החמור ביותר שחוותה המדינה מאז שנות ה–30, הוא מונה לנשיא הבנק המרכזי. כהונתו הסוערת נמשכה חמישה חודשים בלבד, שבהם איים כמה פעמים להתפטר בשל חילוקי דעות בינו לבין שר האוצר החדש, רוברטו לבאניה. "לא הייתי נלהב במיוחד לקחת את התפקיד, אבל אמרו לי שאנחנו חייבים לפתור את הבעיה הזאת, שאני יכול לעזור 'לטפל בפצועים'", אמר בלכר בראיון למגזין "Central Banking" ב–2002.

במקביל נאלץ בלכר להתמודד עם משבר בנקאי מחריף, שהוביל להסתערות על הבנקים ולהטלת מגבלות ממשלתיות על משיכת פיקדונות. בלכר התנגד למגבלות, והגה תוכנית להקל אותן באמצעות שטרי חוב, שהיו אמורים להיות מועברים לבעלי הפיקדונות במקום כסף מזומן. הוא ניהל ויכוחים מרים בנושא עם לבאניה ועם אדוארדו דואלדיה, נשיא ארגנטינה דאז. בלכר גם עבד במרץ על חידוש קו האשראי של קרן המטבע לארגנטינה, שהוקפא בדצמבר 2001, אך עד שסיים את תפקידו לא רשם התקדמות משמעותית. הוא התערב בשוק המט"ח, בהיקף של 2 מיליארד דולר - 12%–15% מיתרות המט"ח של ארגנטינה באותה תקופה - במטרה למנוע פיחות חד נוסף בערכו של הפסו.

לאחר שעזב את הבנק המרכזי של ארגנטינה הצטרף בלכר למחלקת המחקר של הבנק המרכזי של בריטניה וניהל את המרכז ללימודי בנקאות מרכזית של הבנק. הוא עבד בבנק ב–2003–2008 ואז התפנה להרצות בכנסים ברחבי העולם, להופיע כפרשן בטלוויזיה, לכתוב מאמרי דעה לאתר פרוג'קט סינדיקט ולכהן כיועץ וכדירקטור בחברות כמו הקונצרן IRSA של איש העסקים אדוארדו אלשטיין, שהוא כיום בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי בישראל, וחברת הנפט הארגנטינית המולאמת YPF — משרה שבגינה הוא מוזכר כנתבע בתביעה אזרחית נגד החברה. בלכר הוא מקורבו של אלשטיין ודירקטור באי.די.בי

סיולי אמר ל"אקונומיסט" שארגנטינה לא תיזקק לשינויים תקציביים משמעותיים, פיחות גדול או מיתון. האם אתה מסכים עם דבריו שבמצב קשה כזה לא נדרשים מהלכים רדיקליים?

"אכן, אין צורך בצעדים פתאומיים, כי אלה עלולים לגרום לזעזוע", אומר בלכר. "צריך לפעול להפחתה הדרגתית של הגירעון התקציבי, כי הוא גדל מאוד בשנה האחרונה. ברור שבכל מקום בעולם, כשיש בחירות, יש עלייה בהוצאות הממשלתיות — אבל בכל אופן היתה עלייה מאוד חדה, וצריך להשתלט על התקציב. אבל לא בצורה כזו שיהיו שינויים, שיהיו פיטורים ועליות חדות מסים - אין צורך בזה, ואין צורך בפיחות גדול. צריך לרסן את האינפלציה, וצריך להשתלט על עודף הביקוש".

המדיניות של הקירשנרים התבססה על פופוליזם כלכלי - חלוקת פנסיות נדיבות, קצבאות ושכר ממשלתי. 40% מהאוכלוסייה - שיעור כפול מבעת שפרננדס נכנסה לתפקיד ב-2007 - נסמכים על הכנסה ממשלתית. פרננדס הלאימה קרנות פנסיה, חילקה סובסידיות וייספה את המטבע באופן מלאכותי. היא החלישה את כוחם של הבנק המרכזי ולשכת הסטטיסטיקה, והסתבכה בפרשיות אפלות, כמו מותו של התובע אלברטו ניסמן, שהיה אמור להעיד כי הנשיאה העניקה חסינות לבכירים מאיראן בחקירת הפיגוע בבית הקהילה היהודית ב-1994.

כל אלה לא ממש ביססו אמון בכלכלה הארגנטינית, ולא רק מבחוץ. "יש חוסר יציבות, ויש עלייה חדה ופתאומית בביקוש לדולרים. אנשים מעדיפים להשתמש בהם במקום להשתמש במטבע המקומי, אבל אין צורך בפיחות. הפתרון הוא ללכת למקור - שהוא התקציב", אומר בלכר.

לבלכר יש זווית ראייה מפתיעה, בהתחשב בכך שהוא בעל ותק רציני בקרן המטבע הבינלאומית. "ייתכן שהדברים שנעשו בתקופת קירשנר ופרננדס נעשו בצורה ברוטלית, אבל בסך הכל, אם מסתכלים על המצב לפני קירשנר ופרננדס ואחריהם, מגלים שחל שיפור במצבם של רבים", הוא אומר. "יש כיום מדיניות חברתית מפותחת בארגנטינה. העוני פחת, ומיליוני אנשים קיבלו הזדמנות באמצעות תשלומי העברה. היתה ירידה משמעותית בהשתתפות בכלכלה השחורה. מצב האי־שוויון השתפר. הבעיה היא שהצורה שבה זה נעשה מאוד פוגעת באפשרות למשוך השקעות".

האם לדעתך לכריסטינה פרננדס תמשיך להיות השפעה פוליטית? האם זה לא עלול להפריע לסיולי, אם ייבחר, להיות מנהיג עצמאי?

"אני חושב שתמשיך להיות לה השפעה פוליטית, שתפריע אולי בתחילת הדרך, אבל אחר כך פחות. אם מישהו אחר ינצח, כמו המועמד השני, הוא יסבול יותר מההשפעה - מפני שהמפלגה הפרוניסטית החזקה תתאחד מולו".

"נפילת מחירי הנפט - יתרון לארגנטינה"

אחת הבעיות הקשות של ארגנטינה היא היותה לכודה במאבק עם הנושים שלה, עוד מימי שמיטת החובות המפורסמת, וכן שהיא אינה יכולה לקבל גישה למימון חיצוני. ב-2003 עלה נסטור קירשנר לשלטון לאחר שארגנטינה הגיעה לחדלות פירעון על 100 מיליארד דולר בחובות.

דרכה של הכלכלה הדרום אמריקאית מטה התחילה עוד בסוף שנות ה-80. ארגנטינה סבלה מאבטלה כרונית, שחיתות, העלמת מס, חובות כבדים ונפילה ביצוא. אחד הגורמים למשבר היה קיבוע הפסו המקומי לדולר, כאמצעי לבלימת האינפלציה. התחזקות הדולר פגעה ביצוא מארגנטינה.

המשבר הפיננסי באסיה ב-1997 ולאחריו המשבר הפיננסי ברוסיה ב-1998 זירזו את הנפילה. חובותיה של ארגנטינה תפחו ל-140 מיליארד דולר. בדצמבר 1999, כשפרננדו דה לה רואה מונה לנשיא, הוא נאלץ לבקש סיוע חירום מקרן המטבע הבינלאומית. זו הסכימה להעניק לארגנטינה סיוע של 40 מיליארד דולר, אך בתמורה לו אילצה את המדינה לנקוט שורה ארוכה של צעדי צנע ורפורמות התייעלות, ובהם קיצוצים בשכר, בפנסיות ובמשרות במגזר הציבורי. אלה יושמו בעיצומו של מיתון חריף, והובילו להחמרת המצב.

בין 1999 ל-2002 התכווצה כלכלת ארגנטינה ב-20% כמעט. האבטלה עלתה לרמה של 25%, והפסו נפל ב-70%, לאחר שבוטל הקיבוע שלו לדולר ולאחר שניסיון לקבעו מחדש נכשל. תשואת האג"ח הממשלתיות לעשר שנים עלתה ל–16%, והממשלה נאלצה לבקש סיוע נוסף מקרן המטבע, מהבנק העולמי וממשרד האוצר האמריקאי. אלא שהקרן, שלא היתה מרוצה מהתקדמות הרפורמות, החליטה להעניש את ארגנטינה - והקפיאה את העברת הסיוע.

התשואות על האג"ח הממשלתיות נסקו עוד יותר, ואזרחים מבוהלים משכו דולרים מחשבונות הבנק שלהם כדי להעבירם לחו"ל, ובכך עוררו משבר בנקאות שאילץ את הממשלה להגביל את משיכת הפיקדונות לסכומים קטנים של עד 250 דולר בשבוע. המהומות שפרצו בתגובה לכך הותירו עשרות הרוגים. ארגנטינה הספיקה להחליף לא פחות מחמישה נשיאים בתוך שבועיים בלבד. בשבוע האחרון של 2001 היא הגיעה לחדלות פירעון.

מה היית מייעץ בנוגע למחלוקת על החוב מול קרנות הגידור, שארית מהמהשבר בתחילת שנות ה–2000 שארגנטינה נאלצת להתמודד עמו היום?

"אי־אפשר לשלם לקרנות האלה את מה שהן דורשות", אומר בלכר נחרצות. "הן דורשות היום 2.5 מיליארד דולר; זה לא הרבה, אבל עם הריבית זה יגיע ל-7 מיליארד דולר. נוסף על כך, אם ישלמו להן את הסכום הזה, ייתכן שכל יתר הנושים שחתמו על הסדרי חוב קודמים יחזרו".

בלכר אומר שקודם כל צריך לפתוח במשא ומתן, שכיום אינו מתנהל כלל. עם זאת, לדבריו, קודם לכן נדרש פתרון אמיתי לבעיות הפנימיות של ארגנטינה.

בהתחשב בנפילת המחירים בשוק הסחורות, אילו מקורות צמיחה יכולים להיות לארגנטינה?

"נפילת מחירי הנפט מהווה למעשה יתרון עבור ארגנטינה, כי לאחר שנים שהיתה יצואנית, היא התחילה לייבא נפט. זה יתרון קטן, כי יש לנו מקורות גז ונפט מאוד גדולים, ויש צורך בהשקעה לטווח ארוך בפיתוח אנרגיה".

לגבי נפילת מחיר הסחורות, בלכר אינו פסימי במיוחד. לדבריו, ארגנטינה יעילה מאוד ביצוא חקלאי, בפרט של פולי סויה, שאותם קונה סין לטווח הארוך, ולכן אין פגיעה מיידית. מה שמדאיג אותו יותר זו ההזדמנות ההולכת ומתמסמסת למימון זול בשווקים הבינלאומיים.

"עוד מעט, לא ברור מתי, המצב של ריבית נמוכה ושער חליפין נמוך יתחיל להשתנות. ואם לא נעשה את השינויים הנדרשים כדי לחזור לשוק (גיוסי האג"ח בעולם) בזמן הקרוב, לא נוכל לנצל את חלון ההזדמנות לגייס בריבית נמוכה".

האם הבריחה של המשקיעים מהשווקים המתעוררים אינה מסכנת את ארגנטינה?

"נכון שיש בריחה מהשווקים המתעוררים, אבל לארגנטינה לא הגיעו השקעות במשך תקופה ארוכה, ולכן ברגע שהמצב הפוליטי הכללי יהיה יותר יציב, יהיה עודף ביקוש להשקעות פה. אנחנו יודעים זאת, כי הרבה אנשים מגיעים לבואנוס איירס עם כסף להשקיע ומחכים לסוף התהליך הפוליטי".

כיהנת שנים רבות בקרן המטבע הבינלאומית. המתכון שלה להבראה כלכלית נראה הפוך מהמדיניות הפופוליסטית של פרננדס, ומצד שני, הוא ספג ביקורת גדולה בעולם. האם לדעתך זה מה שארגנטינה צריכה?

"קודם כל, הייתי אומר שהמתכון לא עולה בקנה אחד (עם המדיניות של פרננדס), אבל לא הייתי אומר שהוא בדיוק הפוך. עם זאת, לא רצוי לעשות שינוי במדיניות לכיוון שמכתיבה קרן המטבע. אני ביקורתי מאוד כלפי התוכניות של קרן המטבע. אנחנו רואים את התוצאות של המדיניות הזאת באירופה: יוון היא דוגמה קיצונית מאוד לתוצאות של מתכון כזה.

"הייתי ביקורתי מאוד כלפי מדיניות קרן המטבע באמריקה הלטינית בכלל. אמנם עבדתי שם 20 שנה, אבל אף פעם לא נתנו לי לעבוד על פרויקטים של אמריקה הלטינית, כי הייתי מאוד ביקורתי כלפי התוצאות של העבודה של הקרן שם".

אתה מעריך שהריבית תעלה בעתיד הנראה לעין. השאלה היא אם ארה"ב אכן תעלה את הריבית ולא תיכנס למלחמת ריבית עם אירופה, שמתכננת להשאיר ריבית נמוכה, ומצד שני - האם העלאת הריבית תפתור את כל המחלות שנוצרו בעקבות שנים של ריבית נמוכה?

"המשבר עוד לא נפתר לגמרי, ויש הרבה מאוד לחצים על הבנקים המרכזיים להמשיך במדיניות מרחיבה: האבטלה באירופה לא ירדה, והצמיחה שם מאוד נמוכה. אבל צריך להגיע לנורמליזציה. אי־אפשר שתישאר ריבית נמוכה כל כך ואפילו שלילית. זה מגדיל מאוד את ההתחייבויות של הבנקים המרכזיים.

"העלאת ריבית תצליח להקטין את חוסר שיווי המשקל, אבל זה לא יפתור את בעיית המלאי שהצטבר (במאזני הבנקים המרכזיים). יש על זה ויכוח, אבל לדעתי, בעתיד הנראה לעין תהיה אינפלציה בעולם, והיא תעזור לפתור חלק מהבעיות. לא יכול להיות שעלייה כזו בכמות הכסף לא תביא לעלייה במחירים.

"אם הדפסת הכסף לא תגרום בסופו של דבר לעלייה במחירים, צריך לכתוב את כל התיאוריה המוניטרית מחדש. זה מצב שאי־אפשר לתאר בכלל. אני עדיין עוסק במחקר, וזה אחד הדברים שאני חוקר: מדוע העלייה העצומה בכמות הכסף לא הביאה לאינפלציה בכלכלות המפותחות".

ישראל נמצאת על סף האטה כלכלית ומתווה של הגדלת הגירעון, בזמן שעלולה לפרוץ אינתיפאדה שלישית. האם השיקולים הפוליטיים משפיעים על המדיניות התקציבית והמוניטרית, ועלולים לפגוע בהישגים הכלכליים שבעזרתם ישראל צלחה את משבר 2008 והמשיכה לצמוח?

"קודם כל אני לא חושב שיש השפעה פוליטית על המדיניות של בנק ישראל. אני חושב שהוא עושה עבודה מאוד טובה מבחינת שמירה על עצמאות ושיקולים ענייניים מאוד.

"מבחינת התקציב, תמיד יש בעיה שיש קואליציה רחבה שצריכה לשלם. אני שומע כבר שנים את הטענות כלפי תשלומי העברה שגדלים כל הזמן, שמועברים לחרדים וקבוצות לחץ, ואין ספק שזו תוצאה של השפעה פוליטית. אבל העובדה שישראל עברה יחסית בשלום את המשבר העולמי נזקפת גם לזכות מדיניות שנוגדת את המחזוריות הזאת (מדיניות שבה מגדילים את התקציב בתקופה של האטה כלכלית כדי לדרבן את הכלכלה), ולכן היום, כשיש האטה חוזרת בעולם, מדיניות כזו דווקא לא פוגעת בצמיחה בטווח הקצר. מובן שצריך לשלם - צריך מימון להרחבת התקציב. אז ממשיכים במדיניות של חוסר שיווי משקל, וזה פוגע בטווח הארוך בצמיחה".

האם אתה עדיין רואה את עצמך כמועמד עתידי לראשות בנק ישראל?

"זה כבר בעבר".

ענף הבנקאות בישראל אמנם שמר על יציבות, אבל במחיר קשה של חוסר תחרותיות וריכוזיות אשראי. האם הפרדת חברות כרטיסי האשראי, למשל, היא יעד שהיית מצדד בו במסגרת מדיניות מוניטרית?

"אני לא רוצה לדבר על דברים שאני לא מכיר ממש. אני לא יכול לדבר על הנושא הזה. על ענייני בנקים לא רצוי לדבר אם לא בטוחים בכך. זה נושא רגיש מאוד. זה לא כמו כל ענף אחר".

באוקטובר הוזכר שמו של בלכר כמועמד לתפקיד שגריר ארגנטינה בלונדון, במקרה שסיולי ינצח. השגרירה המכהנת היא אליסיה קסטרו, מנהיגת איגוד עובדים ומקורבת לשעבר של הוגו צ'אווס, נשיא ונצואלה לשעבר המנוח. לבלכר מהלכים בבריטניה - הוא היה יועץ של הבנק המרכזי שם.

האם תפקיד כזה מעניין אותך? אתה מחפש אתגרים?

"זה תלוי בתוצאות הבחירות, אבל כן, בהחלט מעניין אותי תפקיד כזה. זה לא תפקיד פשוט, מפני שיש סכסוך בין ארגנטינה לבריטניה. זה תפקיד דיפלומטי גודל וחשוב. וכן, אני לא רוצה לצאת לפנסיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#