החוסן של מדינה תלוי בחוסן של הקהילות שלה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החוסן של מדינה תלוי בחוסן של הקהילות שלה

בניית הקהילה, דרך הכוח המלוכד של המתנ"סים, היא אמצעי לא רק לצמצום פערים ולהתמודדות טובה יותר עם מצבי חירום, אלא צריכה להיות גם נדבך חשוב בתוכניות הנדל"ן של הממשלה, מסביר יו"ר החברה למתנ"סים

4תגובות

דסי גורדון טופפת על נעלי עקב דקיקות, בשמלה שחורה ואיפור מוקפד, ומשוחחת על המסקנות מעבודת הגמר שלה בתואר שני במימון — עבודה שעסקה בפרמיית הסיכון של מניות דלות סחירות בבורסה. גורדון משווה את פרמיית הסיכון שלהן לזו של אוכלוסיות חלשות, ומוצאת זהות גדולה. היא יודעת על מה היא שחה, מאחר שהיא אשה חרדית המתגוררת באחת השכונות החרדיות הצפופות של ירושלים, וגם מנהלת את המתנ"ס המקומי.

המינהל הקהילתי (מתנ"ס) של שכונת נוה יעקב בצפון ירושלים משרת 27 אלף תושבים. השכונה, שהוקמה כשכונה של עולים מרוסיה ומאתיופיה, התחרדה עם השנים, וכיום יש בה רוב חרדי מובהק. זה אומר שמרבית האבות אינם עובדים (גם בעלה של גורדון מלמד בכולל), הנשים מפרנסות, יש מספר עצום של ילדים בשכונה, והישיבה התיכונית השכונתית התרוקנה לאחר שהנוער נטש אותה לטובת ישיבות חרדיות במרכז העיר.

המתנ"ס בשכונת נוה יעקב בירושלים. "לחסוך למדינה בצמצום פערים"
מירב ארלוזורוב

בלית ברירה, נאלצה עיריית ירושלים לייבא למבנה הריק תלמידים מחוץ לשכונה. גורדון מטפלת גם בתלמידים הללו במסגרת תפקידה כמנהלת המתנ"ס של נוה יעקב, בנוסף ל–27 אלף הלקוחות הרגילים, תושבי השכונה. לשימושם היא מעמידה מבנה חדש שבנתה העירייה, שמצויד בכל טוב. במתנ"ס יש שני חדרי כושר חדשים לגמרי — אחד לגברים ואחד לנשים. גורדון מבהירה שאין מדובר בבזבוז משאבים, מפני ששני חדרי הכושר פועלים בתפוסה מלאה במרבית הזמן.

במתנ"ס יש גם בריכה מחוממת, ובה הפרדה של ימי הפעילות לגברים ולנשים. באופן חריג, הבריכה פועלת גם בשבת, לטובת מנויים מהשכונות הסמוכות שאינן חרדיות. אחת הפעילויות הפופולריות ביותר בשכונה היא הבייבי־קלאב — מפגש לנשים אחרי לידה, שבו הן מחליפות חוויות, מקבלות תמיכה, וגם הדרכה בנושאים הקשורים לגידול תינוקות.

יש במתנ"ס גם חוגים, שהכניסה להם עולה 10 שקלים, וגורדון מדווחת כי ההיענות להם נמוכה, כי 10 שקלים זהו סכום גבוה מדי עבור תושבי השכונה. במקום זאת, הם מעדיפים לשלם 4.5 שקלים למשחקייה המקורה, וצריך לשפשף את העיניים למראה המשחקייה בשיא פעילותה: בתוך אולם כדורסל מצטופפים מאות אימהות וילדים, המקפצים יחדיו על מתקנים מתנפחים או עסוקים במשחקי כדור. הרעש וההמולה האינסופיים מורכבים מבליל של קריאות גיל ואימהות שמחפשות לשווא את ילדיהן בבלאגן הכי שמח שניתן לתיאור.

יש במתנ"ס גם כמה חוגי ערב לנוער ולמבוגרים. אחד מהם עוסק בעבודה על מחשב בחסות אינטל, ומאוכלס אך ורק בידי הנוער האתיופי שעוד נותר בשכונה. אין מדובר בהפרדה מכוונת בין קבוצות — הנוער החרדי פשוט נמצא בשעות הללו מחוץ לשכונה, לומד בישיבות.

יש גם חוגים למבוגרים שעוסקים בנושאים כמו מתמטיקה או אנגלית. אף אחד לא קורא לחוגים הללו בשם המפורש של לימודי ליבה, אבל במידה רבה זה בדיוק מה שהם: השלמה של מיומנויות יסוד לאוכלוסייה החרדית, במסגרת חינוך משלים בשעות הערב. "יש לנו כבר 13 מתנ"סים חרדיים ברחבי הארץ", מספר אביעד פרידמן, יו"ר החברה למתנ"סים. "זה נעשה בשקט, בלי אצבע לעין, עם סבסוד משמעותי ועם מנהלים שהם בני הקהילה, חרדים כמו דסי".

תוכנית ההבראה הצליחה

חרדים, ערבים ופריפריה הם קהל היעד של החברה למתנ"סים — חברה ממשלתית שמנהלת כ–700 מתנ"סים ב–170 רשויות, ומספרן יעלה בקרוב ל–200, לאחר שמהפך ניהולי שעברה החברה מתחיל להניב פירות.

לפני כעשור עוד עמדה החברה למתנ"סים בפני סגירה, לאחר שניהול רע דירדר את ביצועיה. משרד האוצר מאס בחברה, והחליט שהגיע הזמן להפריטה. כרגיל, הדרך להפרטה עברה דרך ייבוש תקציבי, והחברה נקלעה למשבר קשה: שמונה מנכ"לים התחלפו בתוך עשור, הגירעון צמח ל–80 מיליון שקל, וחלק גדול מהרשויות המקומיות ויתרו על השירות ועברו לנהל את המתנ"סים שלהן בעצמן.

בשלב הזה קרו שני דברים. אל משרד החינוך נכנס שר שהיה מאמין גדול בחינוך המשלים כאחד הכלים החשובים לסגירת פערים חברתיים. שי פירון האמין בפעילות המתנ"סים דווקא בשכונות מצוקה, בהיותם אמצעי להרחקת נוער בסיכון מהרחובות, וגם מאחר שהם מעניקים לנוער הזה כלי העשרה חדשים. המושג הפשוט של חוגים אחר הצהריים, שכמעט כל ילד ישראלי מהעשירונים הגבוהים נהנה ממנו, נמצא מחוץ להישג ידם של ילדים בשכבות מוחלשות — וכך הפער החינוכי, שנוצר בשל הבדלים ברמת ההוראה בבתי הספר בערים חזקות לעומת חלשות, גדל עוד יותר בשל הבדלים בהוראה המשלימה אחר הצהריים.

הדבר הנוסף שקרה היה בחירתו של אביעד פרידמן ליו"ר החברה. פרידמן נבחר גם בשל היותו חובש כיפה סרוגה, מה שלא הזיק גם מול שר החינוך הנוכחי נפתלי בנט, אבל בעיקר בשל היותו יזם ואיש עסקים. פרידמן מנהל את קרן ההשקעות בישראל של ולדימיר גוסינסקי, והוא בעל עבר עשיר גם בניהול ממשלתי.

על פרידמן הוטלה משימת ההבראה של החברה למתנ"סים. ההבראה כללה את החלפת הדירקטוריון ("עזר לי מאוד היצע של מועמדים טובים שהעמידה לי נבחרת הדירקטורים של רשות החברות הממשלתיות. זו נבחרת טובה, עם ייצוג נשי גדול, הבעיה היחידה היא שדרישות הניסיון מונעות כניסה של דירקטורים צעירים"), החלפת ההנהלה, ומשא ומתן עם העובדים על שינוי הסכם ההעסקה. מדובר בהסכם תקדימי במגזר הציבורי, שבו ויתרו מאות העובדים על זכויות הוותק והפרישה בתמורה להעלאת שכר עכשווית. השכר של מנהלי המתנ"סים, שכמו גורדון יכולים לנהל תקציב שנתי שבין 4 ל–100 מיליון שקל, הועלה מ–12 ל–17 אלף שקל בחודש.

ההסכם עם העובדים מקנה לחברה שקט תעשייתי עד ל–2025, ואיפשר לחברה להתאזן מבחינה תפעולית. הממשלה, שראתה כי טוב, לקחה על עצמה לסייע לחברה בסגירת הגירעון המצטבר. "הוכחנו", אומר פרידמן, "שחברה ממשלתית לא חייבת לסבול כל הזמן משביתות. גם חברה ממשלתית יכולה להגיש שירות איכותי".

עם איזון תפעולי ויחסי עבודה שקטים, יצאה החברה לבנות את התוכנית האסטרטגית. "הגדרנו לעצמנו מטרה", אומר פרידמן: "ערבים, חרדים ופריפריה. לא מעניינות אותי עומר, סביון או רעננה, שם לא צריכים אותי. חידשתי פעילות בלוד, שדרות, עפולה, אלעד והרשויות הערביות. החזון שלנו הוא בניית קהילה — להפוך שיכון לשכונה, בניין לבית וקהל לקהילה. זאת, מאחר שחוסן של מדינה מושפע מהחוסן של יחידות הקצה שלה, ויש פער עצום בחוסן של קהילה שיודעת לדאוג לחבריה, לעומת קהילה שבה כל אחד דואג לעצמו".

עם החזון הזה, החברה למתנ"סים מסתערת על האוכלוסיות החלשות ביותר. היא מפעילה שתי תוכניות, בפרישה ארצית, לבעלי צרכים מיוחדים: תוכנית רעים למי שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, ותוכנית עמיתים לנכי נפש. במתנ"ס של החברה בשכונת רמת שקמה ברמת גן מופעל מזה כמה חודשים סניף של רשת ארומה, שעובדיו סובלים מפיגור שכלי, ויש כוונה לפתוח עוד תשעה סניפים כאלה במתנ"סים נוספים ברחבי הארץ. החברה עומדת להתרחב לעסקים חברתיים נוספים, כמו אספקה של שירותי מזון בפארקים תעשייתים, על בסיס של עובדים בעלי מוגבלויות.

החברה מפעילה רשת של מעונות יום, והיא המפעיל השלישי בגודלו אחרי ויצ"ו ונעמ"ת, ובאחרונה היא גם זכתה במכרז של קרן קרב להפעלת שעות העשרה בבתי ספר בפריפריה לאחר הלימודים בבתי הספר. במתנ"סים חרדיים יש, כאמור, השלמת מיומנויות ליבה. תחום החינוך המשלים עומד להתרחב גם להקמת מעין מכללה ללימודים מרחוק, כשקבוצות לימוד משותפות ייפתחו במתנ"סים ברשויות ערביות ובפריפריה. המתנ"סים משמשים גם ציר לבניית רשת של מתנדבים בקהילה — מתנדבים שהתאגדו דרך מתנ"סי החברה היו בין מי שדאגו לקשישים עריריים בסופת השלג הקשה בחורף לפני שנתיים.

אין כסף להקמת סניפים חדשים

לדברי פרידמן, בניית הקהילה, דרך הכוח המלכד של המתנ"סים, היא אמצעי לא רק לצמצום פערים ולהתמודדות טובה יותר עם מצבי חירום, אלא צריכה להיות גם נדבך חשוב בתוכניות הנדל"ן של הממשלה. "יש חברה שעוסקת בפינוי־בינוי", הוא אומר, "וחושבים שם על כל התשתיות של בניית שכונה חדשה במקום הישנה, פרט לתשתית הקהילתית. בלי מתנ"ס לא ניתן ליצור שכונה".

התלונה של פרידמן מלמדת על מצבה העדין של החברה למתנ"סים. למרות תוכנית ההבראה המוצלחת, ואף שבשטח כבר מורגשת התעוררות ורשויות מקומיות חוזרות לבקש את שירותיה, מעמדה של החברה רחוק מלהיות מובטח. התקציב השנתי בסך 550 מיליון שקל, שהופך בעזרת הכנסות עצמיות וגם תקציבים של הרשויות המקומיות לפעילות של 2 מיליארד שקל בשנה, הוא עדיין הרבה פחות מהנדרש. למרות כל רצונו, פרידמן לא יכול לפתוח מתנ"סים נוספים בערים חלשות, מפני שהן צריכות להוסיף תקציב משלהן (מצ'ינג), ובהיעדר תקציב כזה רבות מהן נאלצות לוותר על מתנ"ס.

"מה אני מבקש?", שואל פרידמן, "לוותר לערים חלשות על המצ'ינג שלהן. זה לא הרבה כסף, בסך הכל כמה מיליונים בשנה, אבל זה יחסוך למדינה בעשור אחר כך פי עשרה מזה בצמצום פערים, הגדלת החוסן הקהילתי וחינוך משלים. זה חיסכון מטופש".

הנפגעות העיקריות מהחיסכון הזה הן בעיקר הערים הערביות, לרבות מזרח ירושלים, שפעילות המתנ"סים בהן מצומצמת. על רקע גל הטרור, שצמח בעיקר במזרח ירושלים, ברור שזה חיסכון מטופש במיוחד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#