רוצים הפרטה? לכו לעם - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים הפרטה? לכו לעם

נסיון הפרטת בזק, אל על ודיסקונט מלמד שהאנטיביוטיקה הטובה ביותר כנגד חיידק השחיתות של מכרזים תפורים ומכירות סוף עונה היא שקיפות ציבורית. זו הסיבה מדוע הפרטת בז"ן צריכה להתבצע בבורסה בלי פיצולים ובלי קומבינות

תגובות

כשנכנס בנימין נתניהו למשרד האוצר, הוא הצהיר שאחת המטרות המרכזיות שלו תהיה ההפרטות, כלומר העברת הבעלות על חברות ממשלתיות או ממשלתיות למחצה לבעלות פרטית. ככה, אמר נתניהו, גם ישתפר כושר התחרות של המשק, כי הרי המדינה אינה יודעת לנהל עסקים, וחשוב לא פחות, התמורה מההפרטות תמלא את קופת המדינה המדולדלת.

ואמנם, נתניהו הצליח במהלך כהונתו להפריט מספר חברות שתהליכי ההפרטה שלהן נתקעו עם השנים ולהכניס אגב כך מיליארדי שקלים למדינה. נישא על גלי הצלחת ההפרטות האחרונות (ומי כמוהו יודע לגלוש על גלים כאלה), מוביל היום נתניהו מהלך הפרטה נוסף שכבר תקוע שנים.

לאחר מו"מ שנמשך לא פחות מ-13 שנים, חתימות וביטולי הסכמים, איומים בהפקעות ובתביעות משפטיות יוצאת הפרטת בתי הזיקוק לנפט לדרך, לאחר שהאחים עופר (באמצעות החברה לישראל) והמדינה (באמצעות החשכ"ל זליכה) הגיעו להסכמה על פיצוי בגובה 120 מיליון דולר שיינתן לחברה לישראל עבור מכירת חלקה בבז"ן (26%) למדינה.

לא נכביר במלים על נושא הפיצוי - האם הוא בכלל מגיע לחברה לישראל לנוכח פקיעת הזיכיון של בז"ן ב-2003, האם היה צריך לכבד את ההסכם של ניר גלעד (החשכ"ל לשעבר שאישר פיצוי גדול יותר), או שמא היה צריך לזרוק אותו לפח. נציין רק כי כל בר דעת מבין שהתשלום הזה אינו מהווה שום אינדיקציה למחירה של בז"ן, המוערך לפחות בכמיליארד דולר. למעשה, מה שקרה כאן, הוא שהחברה לישראל קיבלה את חלקה ביתרת הרווחים הצבורים בבז"ן, שעומדים על כ-2 מיליארד שקל לאחר חמש שנות יובש בחלוקת דיווידנד.


דווקא בגלל ההצלחות של ההפרטות האחרונות צריך להיזהר מאוד שלא ליפול במלכודת הרטוריקה העמוסה ביטחון ושבחים עצמיים של שר האוצר

הוצאת החברה לישראל מבז"ן היא שלב מקדים ליישום החלטת הממשלה להפריט אותה באמצעות פיצול. בית הזיקוק באשדוד אמור להימכר למפעיל פרטי שיתחייב (בתמורה לנדל"ן של החברה שיקבל) להפעיל את החברה במשך 10 שנים. במקביל מיועד בית הזיקוק בחיפה להימכר בבורסה וכך ייווצר מצב בו שני בתי הזיקוק יתחרו ביניהם ("אנחנו לא מפריטים מונופולים" אוהבים לומר באוצר), התחרות בשוק התזקיקים תוזיל את מחירי הדלק - ובא לציון גואל.

האמנם? דווקא בגלל ההצלחות של ההפרטות האחרונות, ודווקא בגלל העובדה שנדמה כי כולם מבינים היום שלמדינה אין מה לחפש בניהול חברות, צריך להיזהר מאוד שלא ליפול במלכודת הרטוריקה העמוסה ביטחון ושבחים עצמיים של שר האוצר שלנו. מכירת החברות הציבוריות היא חשובה, אבל חשובה לא פחות היא התמורה עבורן - הרי מדובר בסופו של דבר בנכסים של כולנו: כולנו היינו בעלי מניות בבזק, כולנו מחזיקים במניות בז"ן ומי מאיתנו היה מוכן למכור נכס אישי שלו ברבע מחיר?

מפרספקטיווה של זמן ניתן כיום לחלק את ההפרטות בהן משתבח נתניהו לשתי קבוצות: אלו שבהן מכרה המדינה את הנכס תמורת מחיר הולם ואלו בהן "הושחלו" האזרחים לטובת אילי הון המקורבים לשלטון.


ההפרטות המוצלחות והגרועות

דוגמה מצוינת להפרטה מוצלחת היא מכירת גרעין השליטה בבזק. המדינה מכרה 30% מהחברה לפי שווי של 3.2 מיליארד דולר, ממש במחיר השוק של המניה, וב-20% מעל השווי בו נסחרה רק בספטמבר האחרון. גם מכירת דיסקונט, למרות שנמכר בדיסקאונט ניכר על הונו העצמי, יכולה להיחשב כמוצלחת, בעיקר משום שהוא נחשב שנים לבנק הבעייתי ביותר במערכת.

גם הפרטת אל על, תמורתה קיבלה המדינה שווי נמוך בהרבה מזה בו היא נסחרת כיום, צריכה להיחשב כמהלך מוצלח. בניגוד לבזק ודיסקונט, לאל על לא היה שווי שוק, אבל זה נקבע באמצעות הנפקה ולא פחות חשוב, כל אזרח ישראלי יכול היה לרכוש חבילת מניות ואופציות של אל על במועד ההנפקה וליהנות מהמחיר הנמוך בו היא נמכרה - קוראים לזה שוויון הזדמנויות.


כאשר מוכרים חברות שלא נסחרות ושעסקיהן אינם שקופים למשקיעים, מקבלים שקשוקה או נזיד עדשים

הפרטות מן הסוג השני, בהן משפשף האזרח בתמיהה את עיניו לנוכח המחיר המגוחך של העסקה, הן אלו שנעשו בצים ובתע"ש. משפחת עופר רכשה את חלקה של המדינה (כ-50%) בצים (במהלך "עסקת השקשוקה" הנודעת לשמצה) לפי שווי של כ-230 מיליון דולר - שווי מגוחך, שמהווה במקרה הטוב כשליש מערכה האמיתי של צים. איש העסקים סמי קצב קיבל מהמדינה את המפעל לייצור נשק קל (שהיה בבעלות תע"ש) ב-2.5 מיליון דולר וזאת למרות שהמפעל מרוויח 3 מיליון דולר בשנה ויש לו צבר הזמנות לא מבוטל ממשרד הביטחון.

מה שמבדיל בין שני סוגי ההפרטות הללו, בין הפרטה מוצלחת לחלוקת נכסי ציבור למקורבים, הוא כמובן השקיפות של הליך המכירה. כיצד הושגה השקיפות בהליך מכירת בזק, אל על ובנק דיסקונט? פשוט, באמצעות הבורסה. בזק נסחרה בבורסה (במשך כמעט 15 שנה) ולכן הליך מכירת מניות המדינה בחברת התקשורת הוכפף לחוקים ולתקנות המסדירים את המסחר. כך היה גם בדיסקונט. אל על נמכרה באמצעות הנפקה בבורסה, מה שחייב שקיפות ושיתוף המשקיעים המוסדיים במצגות ומידע על החברה. לעומת זאת, כאשר מוכרים חברות שלא נסחרות ושעסקיהן אינם שקופים למשקיעים, מקבלים שקשוקה או נזיד עדשים.

נחזור להחלטת הפיצול וההפרטה של בז"ן. הטיעון של האוצר בדבר יצירת תחרות בשוק הדלקים והתזקיקים באמצעות פיצול בז"ן נשמע מצוין. השאלה היא האם יש לו רגליים במציאות והאם המכירה הנפרדת והלא-ציבורית של אשדוד לא יוצרת פתח לעוד עסקה מפוקפקת בין נציגי המדינה לאנשי עסקים ממולחים.

מומחי אנרגיה טוענים כי בישראל אין מקום לפצל את בתי הזיקוק. בית הזיקוק באשדוד מאוזן אבל קרוב מאד להפסדים. לעומתו, בית הזיקוק בחיפה הוא רווחי מאד ופעיל כמעט עד קצה גבול היכולת שלו. למעשה, נפט גולמי מועבר כיום לאשדוד רק כי חיפה עמוסה. פעילות הליבה של בית הזיקוק באשדוד אינה רווחית כשלעצמה, וכדי להפוך אותה לכזו יש לבצע השקעות ניכרות, שכלל לא בטוח שיש להן הצדקה. מה שכן יש באשדוד זה קרקעות - קרקעות יקרות מפז אותן אפשר לחלק, ורצוי בחצי חינם. יתרה מזאת, ספק אם במדינה קטנה כמו ישראל יש מקום לשני בתי זיקוק שיתחרו אחד בשני, מה גם שכיום כ-30%-40% מתזקיקי הבנזין הם מיובאים, כך שתחרות קיימת גם כך.


כיצד להפריט? הפתרון

אם למדנו לקח מההפרטות המוצלחות האחרונות הוא זה שהשקיפות הנובעת מסחירות בבורסה היא האנטיביוטיקה הטובה ביותר שאפשר לקבל כנגד חיידק השחיתות. מכירה נפרדת ולא בורסאית של אשדוד יוצרת פיתוי עז למכירתו בתמורה נמוכה, שהרי הפעילות שלו מפסידה והיזם החדש "יוציא כספים מכיסו כדי להשקיע בתשתיות", כשבעצם הוא קונה נדל"ן טוב בדיסקאונט. "לפתח חטאת רובץ", כמו שכתוב בספר בראשית.

כדי להימנע מכשל כזה, הליך הפרטת בז"ן צריך להיות מורכב משני חלקים, שניהם ציבוריים. החלק הראשון יכלול הפקעה מיידית של הקרקעות שאין לבז"ן צורך בהם לפעילות השוטפת ויוציא אותן למכירה במכרז לבנייה של מנהל מקרקעי ישראל.

החלק השני הוא הפרטת פעילות הליבה של בתי הזיקוק (חיפה ואשדוד כאחד) באמצעות הנפקה בבורסה, וחלילה לא לפי הערכת השווי המגוחכת לפיה הוציאה המדינה את האחים עופר החוצה. העובדים יקבלו אופציות שיקנו להם אחיזה בחברה (נאמר עד לרמה של 10% שתבטיח את זכויותיהם כמיעוט - בדומה למה שקרה בבזק), אבל לא בחינם. כדי שהאופציות יהפכו למניות, על העובדים יהיה להזרים כסף לקופת החברה (גם אם בהנחת מחיר). הפרטה כזו תתרום גם לשכלול שוק ההון, שיקבל חברה טובה -כנראה חברת מעו"ף - מרוויחה ותזרימית.

לקח הפרטת בזק מלמד גם שלא חייבים למכור שליטה כבר בהתחלה. אפשר בשלב ראשון למכור 30% כדי לאפשר לחברה לעמוד בתנאי הפיזור המינמליים (כדי להיסחר במדד המעו"ף על הציבור להחזיק לפחות 20% מהחברה) ולאחר שהחברה נקלטת בשוק ההון, יכולה המדינה למכור חבילות של מניות (שוב בנוסח בזק או בנק לאומי, שהתבררו כמוצלחות למדי), כשהפעם זה ייעשה במחיר האמיתי ביותר שיכול נכס לקבל: שווי השוק שלו. המועמדים הטבעיים לרכוש את המניות הראשונות שיוצעו הם הגופים הפנסיוניים הגדולים במשק: קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח. כך יעברו המניות לידי האזרחים, שיוכלו להשתתף באמת בחלוקת הרווחים ועליית שווי הנכס שלהם.

בשלב מאוחר יותר ניתן יהיה למכור גרעיני שליטה כמו בדיסקונט ובבזק, כאשר תג המחיר ברור והחברה שקופה. קופצים על המכרז הזה לא יחסרו: אנו מניחים שתוכלו למצוא שם את (הפתעה, הפתעה) החברה לישראל, דיוויד פדרמן ושותפיו, אלון של דודי וייסמן ועוד. ריבוי קונים כזה יבטיח מחיר טוב למדינה, ואולי אם כך אכן יקרה יוכל האוצר לנצל את התקדים כדי להפריט לטובת כולם (העובדים, המשק, הציבור וקופת המדינה) גם ענקיות אחרות כמו חברת החשמל והתעשייה האווירית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#