צפו: כך השתלט יו"ר קק"ל החדש על שטחי ציבור וסלל כביש פרטי לביתו - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צפו: כך השתלט יו"ר קק"ל החדש על שטחי ציבור וסלל כביש פרטי לביתו

דני עטר היה מעורב בלא מעט פרשיות: ניסיון לפטר מבקרת פנים רק כי דרשה שקיפות וסלילת כביש גישה לביתו על קרקע ציבורית ■ למרות זאת, במפלגת העבודה החליטו שהוא האיש המתאים לעמוד בראש ארגון ציבורי המנהל מיליארדי שקלים

153תגובות

רק לפני שבעה חודשים הושבע דני עטר, היו"ר החדש של קק"ל, לחברות בכנסת, משרה שבה חפץ פעמיים בעבר - ב–2006 ו–2013. בפעם הראשונה הוא אף נקנס על ידי מבקר המדינה בשל אי־סדרים בניהול החשבונות בסך 7,000 שקל במהלך הפריימריז. ואולם שבעה חודשים בלבד אחרי שהגשים את החלום, הוא החליט לוותר עליו, ולרוץ למשרה שהיא כנראה נחשקת יותר עבורו.

עד לפני שנה וחודשיים עטר בכלל חשב על ג'וב אחר - מזכ"ל מפלגת העבודה. הרעיון הזה עלה אצל בכירי המפלגה, אך חלקם היה מוטרד מעברו של עטר, כפי שבא לידי ביטוי בשני דו"חות מבקר מדינה לא מחמיאים, דו"חות של ביקורת פנימית במועצה האזורית גלבוע והתנהלות בעייתית מול מבקרת הפנים במועצה האזורית, שאותה ניסה לפטר. על רקע פרסומים לא מחמיאים על עטר ב"ישראל היום" פנה אז יו"ר המפלגה, יצחק הרצוג, למבקר הפנים, רו"ח בועז יפעת, וביקש ממנו לבצע בדיקה קצרה על עטר. יפעת חזר להרצוג עם המלצה, שנמסרה בעל פה ולא בדו"ח רשמי, שלפיה לא כדאי למנות את עטר לתפקיד. עטר, באופן טבעי, לא היה שבע רצון מההמלצה, אך המשיך הלאה.

למרות כל זאת, העבר שלו לא הפריע לעטר לזכות בתפקיד הנחשק - יו"ר קק"ל - כשהוא נתמך על ידי הרצוג ובכירי מחנהו. זאת, על אף שמאז הבדיקה של יפעת כבר היו פרסומים לא מחמיאים אחרים על עטר, ובהם חשיפת ערוץ 10 על שביל גישה לביתו הפרטי ביישוב גן נר שנסלל על קרקע ציבורית.

"זה פשוט מטורלל, בוודאי על רקע כל הבעיות שהיו בקק"ל בשנים האחרונות", אומר על כך אחד מחברי הכנסת של מפלגת העבודה, שמסרב להזדהות. "להיות מזכ"ל מפלגה זה תפקיד הרבה פחות חשוב מלהיות יו"ר קק"ל. לתפקיד הזה פסלו אותו וכאן אישרו? המפלגה הזאת פשוט מתאבדת. שוב היא מעדיפה את הקומבינה על פני הדבר הממלכתי, הציבורי, הנכון ונקי הכפיים".

מלשכת הרצוג נמסר כי "לא התקבל מעולם שום דו"ח, בעל פה או בכתב, הממליץ על אי־מינויו של עטר לתפקיד זה או אחר". מלשכת עטר נמסר: "לא ידוע לנו על כך דבר".

מקרה בעייתי שבו נקשר עטר נחשף בדו"ח מבקר המדינה על השלטון המקומי שפורסם ב–2008. בדו"ח, שבא לאחר בדיקה של מבקרת הפנים במועצה, יעל אשל, נחשף ניגוד עניינים של ראש מינהל החינוך דאז במועצה, אילנה חייט, כשהתקשרה עם חברות להסעות תלמידים שלבעלה היו אינטרסים כלכליים בהן, אם בדרך של בעלות או בדרך של ניהול. מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, העיר לעטר בדו"ח כי "היה עליו לפעול להפסקת ניגוד העניינים ולהנחות את ראש מינהל החינוך להפסיק לעסוק בכל תפקיד שיש לו נגיעה להסעות תלמידים".

דני עטר יו"ר קק"ל
אייל טואג

ב–2009 נפתחה חקירה פלילית נגד עטר ובכירים אחרים במועצה בגין פרשה זאת ועניינים נוספים שעלו בדו"חות פנימיים שחיברה אשל ב–2006, בעניין חברי מליאת המועצה שלהם קשר כלכלי למועצה. בדצמבר 2009 הוא אף הגיע לחקירה ביאח"ה, בגין מרמה והפרת אמונים. בסופו של דבר פרקליטות מחוז צפון החליטה לסגור נגדו את התיק. פרקליטו באותה עת היה עו"ד רונאל פישר.

הפרסום האחרון בערוץ 10, על כך שעטר סלל כביש גישה פרטי לביתו בגן נר על קרקע ציבורית, הדאיג השבוע לא מעט אנשים במפלגת העבודה ומחוצה לה, בכל הנוגע למינויו לתפקיד יו"ר קק"ל. לפי הפרסום, עטר פשוט סלל את הדרך הזאת, שהיתה שייכת לכלל הציבור. מדובר בשטח ציבורי הנמצא בין הבית של עטר לבית של בנו, אדם עטר, שנרכש ב–2011. בעת הקנייה זה היה שטח ירוק, ציבורי, שבו אסור היה לבנות ללא היתר. ואולם שנה לאחר מכן נסללה דרך כורכר על השטח הזה, המובילה רק לביתו של עטר. זאת, אף שתוכנית הבנייה במקום אסרה על שימוש בשטחים ציבוריים לכל מטרה פרטית. עטר מסר בתגובה לערוץ 10, שבזמן קניית הבית פריצת הדרך היתה קיימת, וב–2014 הוגשה תוכנית המסדירה את הייעודים והשימושים של הדרכים בשטחים הציבורים הפתוחים. במלים אחרות: הוועדה המקומית בגלבוע, שתחת אחריותו של עטר, אישרה את שביל הגישה בדיעבד. עטר מתגורר בווילה רחבת ידיים עם בריכת שחייה.

השבוע יצאה התנועה לאיכות השלטון בתוקף נגד מינויו של עטר לתפקיד יו"ר קק"ל. "בגוף משמעותי כמו קק"ל צריך למנות אדם שלגביו אין לחשוש בכל הנוגע לדרך ההתנהלות שלו", אומרת עו"ד צוריה מידד־לוזון, היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון. "עטר גורר אחריו שובל של דברים שלא מחמיאים לו בפוליטיקה המקומית. להתנכל למבקרת פנים זה משהו חמור מאוד. גם הפרסום לגבי שביל הכניסה לביתו הוא דבר מטריד. הוא מביא גישה מאוד לא תקינה ולא בריאה בכל הנוגע למינהל תקין. זה הדבר האחרון שקק"ל צריכה כרגע. זה שהוא בכל זאת נבחר לתפקיד מראה שהפוליטיקה הישנה ניצחה".

הבולדוזר איבד את הבייבי שלו

עטר, 57, נולד במושב דבורה שבתענכים. הוא שירת בצבא בחטיבת גולני והגיע לתפקיד מפקד פלוגה, שבו שירות במלחמת לבנון הראשונה. לאחר שחרורו מהצבא עבד בתחום החקלאות, ולאחר מכן היה מנהל יחידת הפיצו"ח (פיקוח על הצומח והחי) במשרד החקלאות. במקביל, הוא הצטרף לפעילות פוליטית במפלגת העבודה והיה מצעירי מחנה רבין. ב–1994 נבחר עטר לראשות המועצה האזורית מעלה גלבוע. אז כבר התגורר ביישוב הקהילתי גן נר.

אוהדיו של עטר במשך השנים מכנים אותו "ביצועיסט" ו"בולדוזר", ומצביעים על הישגיו במועצה האזורית - הכפלת מספר התושבים מ–16 אלף ל–32 אלף, השקעה במגזר הערבי שבתוך המועצה (40% מהתושבים), דבר שהעלה את רמת החינוך, הקמת פארק מבואות גלבוע והישגים נוספים. לעטר יש גם כמה כישלונות ניהוליים - שבהם כישלון הקמת ההיפודרום, אצטדיון למרוצי סוסים, פרשה שבגינה שולם פיצוי גדול ליזמים; ופארק תעסוקה משותף עם הרשות הפלסטינית ליד מחסום ג'למה, שבמשך שנים היה "בייבי" של עטר ושל מושל ג'נין, קדורא מוסא המנוח, אך עד כה נראה שפעילותו לא מתרוממת בהתאם לציפיות.

ביתו של דני עטר. נראה כביש הגישה לביתו של דני עטר בגן נר, נסלל על שטח ציבורי ואושר בדיעבד

שיחות עם מקורות באזור הגלבוע בשבוע האחרון העלו כמה בעיות בהתנהלותו של עטר. כך למשל, במהלך השנים מונו עשרות מקורבים של עטר - באמצעות מכרזים, העסקה ישירה, עבודה זמנית או כמיקור חוץ - לתפקידים שונים במועצה. חלק מאלה איבדו את עבודתם בחודשים האחרונים, תחת ראש המועצה החדש, עובד נור. "זאת מועצה אזורית עם אבטלה די גבוהה והזדמנויות תעסוקה מועטות", אומר אדם המכיר את עטר היטב. "המועצה זאת דרך נהדרת, נוספת, לחלק פרנסה לאנשים. בדרך זו הוא ידע לקשור אליו את הדמויות המשפיעות, הנכונות, ולקנות לו אחיזה בשטח".

מלבד זאת, לא מעט אנשים באזור הגלבוע מספרים על התנהלות כוחנית של עטר מול יריבים פוליטיים או גורמים אחרים שהעלו כלפיו ביקורת, ובהם עיתונאים. אנשים המכירים את עטר היטב מספרים על מכתבי איום מטעם עורכי דין שנשלפו כלפי יריבים. זאת, בזמן שמי שמימן את הוצאותיו המשפטיות של עטר היו עורכי דין שקיבלו את שכרם מהמועצה. "המכתבים האלה היה נשלפים בקלות יחסית, כלפי כל מי שהעז להעלות ביקורת", אומר אדם שהיה בסביבתו בעבר."כמובן, זה קל יותר כשאתה לא משלם על עורכי הדין".

בהיותו ראש המועצה נהג עטר לעבוד עם כמה עורכי דין. אחד מהם, כאמור, היה פישר. מלבד העניין הפלילי, פישר המשיך לספק לעטר שירותים עד 2014, כשהסתבך בפלילים - שירותים שעליהם שילמה המועצה. כך למשל, ב–7 בינואר השנה אושר תשלום למשרדו של רונאל פישר בסך 5,658 שקל. הצ'ק עצמו, על שם רונאל פישר ושות', נרשם ל–25 באפריל. לדברי מקור המעורב בדברים, שירותים אלה ניתנו ללא אישור מתאים של משרד הפנים. "אצל פישר אלה היו סכומים משמעותיים, של לפחות 200 אלף שקל", אומר מקור המכיר את הדברים מקרוב. פישר לא היה היחיד: כמה עורכי דין מהשורה הראשונה הועסקו על ידי מועצה אזורית גלבוע, חלקם ללא קבלת אישורים של משרד הפנים.

מי שחוותה על בשרה את האיומים של עטר היא מבקרת הפנים לשעבר, רו"ח יעל אשל, שהתחילה לעבוד במועצה בשנת 2000. כמעט מראשית דרכה במועצה היא נקלעה לעימותים חריפים עם עטר ועם מקורביו בצמרת המועצה - ובמארס 2004 היא פוטרה. באפריל 2004 היא פנתה למבקר המדינה אז, אליעזר גולדברג, בכובעו כנציב תלונות הציבור. היא טענה שהיא פוטרה בתגובה לפעולות שלה כמבקרת פנים, מכיוון שהמועצה לא רצתה בביקורת כלפי המועצה והעומד בראשה. לטענתה, מאז תחילת עבודתה לא הועמדו לרשותה אמצעים ותנאים בסיסיים הדרושים לביצוע תקין של עבודתה - לא הוקצו לה חדר עבודה ומקום ראוי לאחסון מסמכיה; נמנעה ממנה גישה חופשית למסמכים ומידע; ולא איפשרו לה לפרסם את הדו"חות שערכה ומסרה לראש המועצה. גולדברג קיבל את הטענות של אשל, קבע שהתלונה מוצדקת, ודחה את גרסת המועצה שלפיהם הפיטורים היו בגלל תוכנית קיצוצים.

"מממצאי הבירור עולה כי למועצה אכן לא היה עניין אמיתי בעריכת ביקורת פנימית ראויה", כתב גולדברג. "עמידתה האיתנה של המתלוננת על קיום ביקורת פנימית ראויה והליכי ביקורת תקינים, לרבות דיון בדו"חות שערכה בוועדת הביקורת ובמליאת המועצה, וכן כוונתה לערוך ביקורת בנושאים רגישים, שלפי התלונה שקיבלה היתה לראש המועצה וסגניו מעורבות בהם - הם שהיו הגורם האמיתי לפיטוריה. תוכנית ההבראה של המועצה היתה אך כיסוי ודרך נוחה להסוות את המניע האמיתי לפיטורי המתלוננת, ולא העילה להם". לאור כל זאת, גולדברג קבע שאשל תוחזר לעבודה.

לאחר מכן המשיכה אשל לערוך דו"חות ביקורת, שהוליכו לחקירה הפלילית כנגד עטר. הפרשה נידונה גם בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. בעקבות הפרשה אף תוקן החוק, ונקבע שלרשות מקומית חייב שיהיה מבקר פנים (אחת מטענות עטר היתה שהוא בכלל לא מחויב על פי חוק להעסיק מבקר פנים).

דניאל בר און

ואולם, בזאת לא תמה הסאגה של אשל. בשלהי 2004 היא הגישה תביעת דיבה נגד עטר, נגד אמירות שלו בישיבת מליאת מועצת הגלבוע ובוועדת הביקורת שלה. בין היתר טען עטר שאשל "מעוררת פרובקציות", "לא רוצה לעבוד" ומעוניינת רק להתנגח במועצה. ב–2007 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום, שבו נקבע שאמירות אלה הן לשון הרע כלפי אשל והן אינן אמת. ואולם התביעה נדחתה, כי עמדה לעטר ההגנה של מי שאמר את אמירותיו מתוקף תפקידו. אשל עירערה על כך לבית המשפט המחוזי - וניצחה. עטר עירער על פסיקה זאת לבית המשפט העליון - והפסיד. בסופו של דבר, ב–2009 נקבע שעטר צריך לשלם לאשל 50 אלף שקל פיצויים, בתוספת שכר טרחת עורכי דין. בפסק הדין במחוזי עטר ספג ביקורת חריפה. השופטים כתבו כי עטר "פירסם עובדות שאינן נכונות, כאשר אין זה מתפקידו כראש מועצה לפרסם עובדות לא נכונות או לא בדוקות, שאינן קשורות לנושאים שהיו חלק מסדר יומן של מליאת המועצה ושל ועדת הביקורת, ונאמרו כולן על רקע אישי. הדעת אינה נותנת כי יתאפשר לנושאי משרות ציבוריות לפרסם נגד אחרים, ולו עובדי הרשות, דברי בלע שאינם נכונים".

אשל עזבה את עבודתה כמבקרת פנים לפני כשלוש שנים. השבוע היא קיבלה לא מעט טלפונים מאנשים שהכירו אותה במהלך הדרך, ורצו לשמוע את דעתה על התפקיד החדש של עטר. "זה יום עצוב לקק"ל ולישראל", אומרת אשל. "מבקר המדינה העביר ביקורת קשה על התנהלות המועצה בניהולו ועל פיטורי כמבקרת, כתגובה על ביקורות שערכתי וכדי למנוע ביקורת. בית המשפט קבע בשלוש ערכאות כי עטר שיקר. כל מי שקרא את דו"חות מבקר המדינה ואת פסקי הדין מבין כיצד התנהל עטר כראש מועצה בהיבטים של ניהול ציבורי, שקיפות וטוהר מידות. חבל שאדם כזה מקבל לידיו גוף המופקד על מיליארדי שקלים ועל ניהול המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל - קרקעות המדינה".

"ציפצף על שקיפות"

השבוע, בראיון רדיו לרזי ברקאי בגלי צה"ל, הבטיח עטר להנהיג שקיפות בקק"ל ולפתוח את הארגון לביקורת של מבקר המדינה. סוגיית השקיפות היא מרכזית בקק"ל - גוף שרק בשנים האחרונות, בעקבות תחקירים עיתונאיים, העיקריים בהם של רביב דרוקר בערוץ 10, נחשף טפח מהתנהלותו הבזבזנית, אחרי שנים שבהם דו"חות הקרן היו חסויים לחלוטין לציבור הרחב. רק בשנה שעברה, אחרי הלחץ הציבורי, פורסמו לראשונה הדו"חות של קק"ל - ואז התגלה השווי האדיר של הקרקעות בידי הגוף המחזיק 13% מקרקעות המדינה.

לא מעט גבות הורמו השבוע בקרב אנשים במועצה האזורית גלבוע המכירים את פועלו של עטר, בכל הנוגע להבטחותיו בעניין השקיפות. זאת, בשל ההיסטוריה שלו כראש מועצה. זה מתחיל כבר בעניין אשל, שלא קיבלה מסמכים הדרושים לעבודתה. שאול דדון, שהתמודד מול עטר ב–2005 על ראשות המועצה, חווה מקרה דומה של חוסר שקיפות מצד עטר.

דדון, יריב פוליטי של עטר, פנה למועצה האזורית גלבוע ב–2005 בבקשה לקבל חומרים הנוגעים לייצוג משפטי, שימוש בטלפונים ניידים וסכומים שעטר הוציא עבור אירוח וכיבוד ב–2002. לפי פסק הדין בעניין זה, בשנים אלה ניהל עטר חמישה הליכים משפטיים הקשורים לתביעות דיבה, בארבעה מהם היה התובע ובחמישי היה הנתבע. במהלך הדיון התברר שמשרד הפנים לא אישר ליועץ המשפטי הקבוע של המועצה, אילן מירון, לייצג את עטר מכספי המועצה - ולכן נעשתה התקשרות פרטית בינו לבין עטר יותר מאוחר (בזמן אמת, הוא ייצג אותו ללא תשלום). בית המשפט קיבל את הטענה, וקבע לכן שלדדון לא מגיע המידע הזה. ואולם, השופט קבע שעל המועצה להעביר לדדון מידע בנוגע לשימוש בטלפונים ניידים והוצאות אירוח של עטר. ואולם, לדברי דדון, למרות הפסיקה הוא לא קיבל את המידע המבוקש.

דרור ארצי - ג'יני

"עטר הוא אדם כוחני מאוד, שהמקיף את עצמו בהרבה מאוד אנשי שלומו ועושי דברו", אומר דדון. "ממה שאני התרשמתי, הוא אדם לא ישר ובעיני לא ראוי לייצג ציבור. הוא דיבר השבוע על שקיפות בקק"ל? כראש מועצה הוא ציפצף על שקיפות. המקרה שלי, שבו הוא סירב, זאת רק דוגמה אחת".

מנגד, יש כאלה הסבורים שעטר למד את הלקח מהתנהלותו בעבר. כך סבורה למשל מלי פולישוק, חברת כנסת לשעבר מטעם שינוי, שעמדה בראש הוועדה לביקורת המדינה כשזו דנה בפיטורי אשל. "באותם הימים מאוד לא אהבתי את התנהלותו של עטר", היא אומרת. "לפני שנתיים יצא לי להיפגש אתו, והוא הציג לי את הדברים בצורה שונה. אני מנסה לתת קרדיט לאנשים. אם בן אדם אומר שהוא נבחר כדי לעשות סדר במערכת וכדי להביא הרבה יותר שקיפות למערכת של קק"ל, אני מאמינה. ואם זה לא קורה, אז יש לי מה לומר. לכן, שמחתי לשמוע שהוא מדבר על שקיפות, כי זה בדיוק המסר שיצא מהפרשה ההיא".

לא במקרה, כך נראה, ביקש דדון לקבל מידע בעניין טלפונים ניידים והוצאות כיבוד. ב–2012 פורסם דו"ח מבקר המדינה בנוגע להתנהלות כספית בכמה רשויות מקומיות, ובהן גם המועצה האזורית גלבוע. בדו"ח נמתחה ביקורת חריפה על ההתנהלות של עטר בכל הקשור להוצאות מסוג זה. כך למשל, נקבע בדו"ח כי המועצה האזורית גלבוע חכרה מכונית מדרגה חמש עבור עטר, על אף שלמכונית כזאת זכאים רק ראשי שלושת הרשויות הגדולות במדינה. מחיר המכונית שנרכשה עבור עטר היה 165 אלף שקל. בנוסף, נקבע שההוצאות על שכירת מכונית עבור שני סגניו חרגו ב–112 אלף שקל בשלוש שנים.

בדו"ח נמתחה ביקורת גם בנוגע לתשלום חשבון הטלפון הנייד של עטר. מהדו"ח עלה שבין 2008 ל–2011 חרג חשבון הטלפון הנייד של עטר ב–124 אלף שקל. החשבונות של שני סגניו חרגו ב–106 אלף שקל. מהדו"ח עלה בנוסף כי בדצמבר 2009 עטר היה בארץ, אך המועצה שילמה עבור שיחות שבוצעו בטלפון הנייד שלו באותו תקופה בחו"ל. בתגובה טענה המועצה שאשתו של עטר לקחה את מכשיר הטלפון הנייד של בעלה, בתום לב. "ההיקף הגדול של השיחות בחו"ל שנעשו על ידי נבחרי המועצה והסכומים שהמועצה שילמה על כך מעידים כי הם ניצלו לרעה את האפשרות שהועמדה לרשותם, וכן את העובדה שמשרד הפנים לא הגביל את סכום השיחות בחו"ל", נכתב בדו"ח.

המבקר מתח ביקורת על עטר ובכירי המועצה גם בנוגע לפדיון ימי חופשה. לפי הדו"ח, עטר פדה 140 ימי חופש בין נובמבר 1994 לינואר 2009 - סכום שהגיע ל–177 אלף שקל. "דיווח בדיעבד על ניצול זעום של ימי חופשה, ובמיוחד כשהוא נעשה כעבור כמה שנים, מעלה ספקות לגבי סבירותו", נכתב בדו"ח.

בדו"ח יש ביקורת גם על הוצאות האש"ל של עטר. לפי הדו"ח, בין 2008 ל–2011 עטר קיבל 73 אלף שקל על 84 חשבוניות של מסעדות ובתי עסק שבהם אירח אישים שונים, ביניהם גם נציגי ארגונים ועמותות. לפי הדו"ח, בבדיקה שנערכה על 52 מהחשבוניות, נמצא כי התעריף חרג מהמותר, לעתים במידה ניכרת מהמותר לעובדי המדינה, כשארוחות אלה לא היו אירוח רשמי. המבקר קבע שעטר לא היה זכאי לקבל החזרים בגין ארוחות שלא היו "אירוח רשמי". כמו כן נמתחה ביקורת על הוצאות כיבוד מופרזות ללשכת ראש המועצה. כך למשל, הלשכה שילמה 42.6 אלף שקל ב–2011 עבור הוצאות כיבוד, כאשר בחשבוניות לא נרשמו פרטים לגבי הכיבוד. עוד נמתחה ביקורת על פרסום של המועצה, שהיה תדמיתי בתקופה שלפני בחירות, ובו תמונות של עטר.

דודו בכר

ביקורת נוספת כלפי עטר היא בנוגע לנסיעות מרובות לחו"ל. הדבר עלה גם בחשיפה נוספת של ערוץ 10, לפני כמה חודשים. אז נחשף שעטר בילה בקזינו בגרמניה, בעת נסיעה שלו ושל חברי המועצה האזורית גלבוע בימיו האחרונים כראש מועצה. עטר טען שנסיעתו מומנה על ידי המארחים הגרמנים, אך לפי הפרסום, עטר לא עידכן את חברי המועצה כמה עלתה המשלחת, איך נבחרו המשתתפים, מה היה סדר היום ואם התקבלה הזמנה מגרמניה. רוב המשתתפים שהתלוו לעטר נמנעו מלמסור תשובה אודות מימון הנסיעה ונסיבותיה.

לפי אנשים המכירים את פועלו של עטר בחו"ל, כראש מועצה הוא הרבה לטוס. גרמניה היתה יעד חביב עליו במיוחד, בשל קשר עם תורמים בנוגע לפרויקטים שונים שעליהם עבד. עניין הנסיעות לחו"ל עלה אף הוא בדו"ח מ–2012. לפי הדו"ח, בין 2008 ל–2011 נסע עטר 22 פעמים לחו"ל, ושהה לפחות 132 יום מחוץ לישראל בשנים אלה. 13 מהנסיעות היו במימון מלא של המועצה האזורית. חלק מהנסיעות היו לצורך גיוס תרומות ליעדים שונים, שבהם פרויקטים המכונים "דו־קיום", עם עיריית ג'נין הסמוכה. לפי הדו"ח, עלות הנסיעות של עטר וסגניו בשנים אלה היתה 286.5 אלף שקל. גיוס התרומות הסתכם ב–552 אלף שקל.

לפי הדו"ח, עטר דיווח באופן חלקי לחברי מליאת המועצה בלבד על יעדי הנסיעות ועל סכומי הכסף שגויסו באותן הנסיעות. כך למשל, הוא לא דיווח על התוצאות של עשר מ–13 הנסיעות שביצע, ומסר פרטים רק על שבע מ–13 הנסיעות. שאר הנסיעות היו לגיוס תרומות. הנסיעות של עטר המשיכו גם לאחר פרסום הדו"ח. ב–2014, לפי ממצאים שהגיעו ל–Markerweek, נסע עטר לחו"ל שש פעמים - חמש נסיעות לגיוס תרומות וביקור אחד.

הביקורת על פועלו של עטר כראש המועצה האזורית גלבוע נוגעת גם לסוגיות של איכות סביבה וניהול כספי. קק"ל, יש להזכיר בהקשר זה, נחשבת גוף ירוק (על אף הביקורת בעניין זה), ואחראית על תחזוק היערות ומאגרי המים בישראל. בעבר כבר נמתחה ביקורת על ידי הירוקים בכל הנוגע להקמת יישובים קהילתיים חדשים בתחומי המועצה האזורית גלבוע במקום חיזוק יישובים קיימים, ובפרט זה העירייה הסמוכה בית שאן. ואולם, ביקורת חריפה הרבה יותר נוגעת להזרמת שפכים לנחל חרוד, הזורם בתחומי המועצה. עמותת צלול, העוקבת אחרי הנושא בשנים האחרונות, הוציאה השבוע הודעה כי היא מתנגדת למינוי של עטר ליו"ר קק"ל בשל סוגיה זאת.

"המועצה האזורית גלבוע, תחת הנהגתו של עטר, היתה מהגורמים הבעייתיים ביותר שעמם התמודד המשרד להגנת הסביבה לאורך השנים", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית העמותה. עיקר הביקורת של העמותה נוגעת לכך שב–2010 הוקם - בסיוע של המדינה, מועצות אזוריות שכנות ועיריית בית שאן - מכון לטיהור שפכים בעלות של 50 מיליון שקל. ואולם המועצה האזורית גלבוע לא התחברה למכון. בגין הזרמת השפכים במהלך 2011–2012 הטילה המשטרה הירוקה על המועצה קנסות בסך 50 אלף שקל. יש לציין שמבחינת החוק, הזרמת שפכים למקור מים היא עבירה פלילית - אך בשנים האחרונות המדיניות של היועץ משפטי לממשלה היא לא להטיל סנקציות פליליות על ראשי רשויות בעניין זה.

"זו אחת המועצות האזוריות האחרונות בישראל שלא מחוברת למכון לטיהור שפכים", אומרת דליה טל, רכזת פרויקטים בצלול. "למה הם לא מתחברים? כנראה שהם רוצים לחסוך את הכסף. קשה למצוא הסבר אחר. זה נחל עם פוטנציאל תיירותי. יש שם בריכות דגים, שבילי אופניים שבהם המדינה וקק"ל השקיעה כסף, הכל כלפי חוץ נראה נהדר - אבל כשמתסכלים בפנים, מסריח ומגעיל. זה אבסורד שמצד אחת המדינה משקיעה כסף, ומהצד השני, בגלל הזיהום, אי אפשר להתקרב לשם. זאת פגיעה קשה בהנאת הציבור ממשאביו וזלזול גדול במשאבי הציבור".

גורמים באזור הגלבוע מצביעים גם על דו"ח של משרד הפנים שחובר באחרונה, שבו התגלה שעטר השאיר אחריו בור תקציבי. משרד הפנים מצא חריגות בפרויקטים שונים תחת סעיף של "תקציבים בלתי־רגילים", בסך 30 מיליון שקל. כיום, סך הגירעון השוטף שבו נמצאת מועצה אזורית גלבוע הוא 60 מיליון שקל, והגירעון המצטבר מגיע ליותר מ–200 מיליון שקל. בעקבות הגירעונות הרבים, במהלך 2013 היתה דרישה מצד משרד הפנים להצבת חשב מלווה למועצה האזורית, אך בסופו של דבר הדבר לא יצא אל הפועל. "עטר השאיר אחריו מועצה עם חובות עתק ואני חוששת שההתנהלות הזאת תחזור על עצמה גם בקק"ל", אומרת אשל. "למען כולם, אני מקווה שאתבדה".

הפוליטיקה שסביב המינוי

בחירתו של עטר כיו"ר קק"ל באה בעקבות התגייסות של כמה בכירים במפלגת העבודה, בהסתדרות וברשויות המקומיות, במסגרת "דיל כולל" לתמיכה בבחירות לראשות קק"ל, לראשות מפלגת העבודה ולראשות ההסתדרות.

מי שהגה את הרעיון להציע את מועמדותו של עטר היה יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), שהציע לו לפני כמה שבועות להתמודד לתפקיד. לפני כמה חודשים פורסם שכבל בעצמו שוקל להתמודד, אך הוא אמר השבוע שכלל לא התכוון להתמודד -  אלא רצה למצוא מועמד אחר שיוכל להחליף את היו"ר הפורש, אפי שטנצלר.

בוועידת מפלגת העבודה ביולי פרץ עימות בין שטנצלר לבין כבל. כבל דרש לקיים את ההתמודדות על מועמד המפלגה לראשות קק"ל בוועידת המפלגה, ולא בפורום מצומצם. שטנצלר טען שכבל ביקש ממנו שיסדר ג'וב בקק"ל לאחיו - בועז כבל. שטנצלר אמר מעל דוכן הנואמים במפלגה כי כבל אמר לו בפגישתם לפני כמה חודשים ש"שטנצלר הוא מועמד טוב לכהונה נוספת". כבל התעצבן, עלה לבמה - וקרא לעברו "שקרן" ו"רמאי". שטנצלר אמר באחרונה כי ערך בדיקת פוליגרף, ולטענתו דבריו אז נמצאו נכונים.
כך או כך, כבל שיכנע עטר להתמודד, וגם את יו"ר המפלגה יצחק הרצוג לתמוך בעטר. עד לאחרונה הרצוג נמנע מלהודיע במי בחר, ומקורות במפלגה העריכו שהוא דווקא רצה לתמוך בשטנצלר.

תמיכתם של הרצוג וכבל בעטר הפכה אותו למועמד של "מחנה הרצוג". עטר נתמך גם על ידי יו"ר סיעת המחנה הציוני מרב מיכאלי, מזכ"ל המפלגה חיליק בר, ח"כ איילת ורבין־נחמיאס ורוויטל סוויד. הוא נתמך גם על ידי אלדד יניב, והשרים בעבר שלום שמחון ועוזי ברעם. השר ומזכ"ל המפלגה, מיכה חריש, הודיע על תמיכה בעטר רק לאחר שנחמן שי הסיר את מועמדותו. גם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בני עיני, מנכ"ל סיעת עוגנים בהסתדרות ואחיו של עופר עיני, ושורה של מזכירי סניפים וראשי ערים תמכו בעטר ופעלו לבחירתו.

כפי שנחשף שלשום ב–TheMarker, הבחירות לראשות קק"ל היו חלק מהתמודדות של "מחנה הרצוג" בשתי מערכות בחירות הבאות: הבחירות לראשות מפלגת העבודה והבחירות לראשות ההסתדרות.

הבחירות לראשות העבודה אמורות היו להתקיים במאי 2016. הרצוג מבקש לדחות אותן לסוף 2017, אבל נתקל בהתנגדויות, ובהן של ח"כ שלי יחימוביץ'. ההערכה היא שהבחירות על ראשות העבודה ייערכו בסוף 2016, בהנחה שהממשלה לא תוכל להעביר בכנסת בסוף 2016 את תקציב המדינה ל–2017, וכך ייתכן שהבחירות לכנסת ייערכו באמצע 2017.

לאחר שהרצוג, ניסנקורן ואנשיהם תמכו השבוע בעטר, מסתמן כי עטר, ניסנקורן ואנשיהם יתמכו בהרצוג לראשות מפלגת העבודה, ואילו הרצוג, עטר ואנשיהם יתמכו בניסנקורן לראשות ההסתדרות. הבחירות לראשות ההסתדרות צפויות להיערך במאי 2017, כלומר אחרי הבחירות לראשות מפלגת העבודה.

גם המחנה האחר התארגן. ביום שלישי שעבר, זמן קצר לפני סגירת רשימת המתמודדים, הגיש ראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון את מועמדותו. מי שהיתה ראש התומכים בביטון היא יחימוביץ', לצד חברי הכנסת סתיו שפיר, מיקי רוזנטל ויוסי יונה. חברי כנסת אלה מזוהים עם אג'נדה שנלחמת בשחיתות ותומכת בניקיון כפיים.
כך, ההתמודדות בין עטר לביטון נהפכה במהרה להתמודדות בין "מחנה הרצוג" ל"מחנה יחימוביץ'". ח"כ שי, שהודיע ראשון על התמודדותו לתפקיד, הסיר את מועמדותו כי הבין שנפל בין הכיסאות, כלומר בין המחנות. ביטון זכה ב–445 קולות, לעומת 683 קולות לעטר. התומכים של ביטון, אומרים גורמים במפלגה, הם "תומכים נטו של יחימוביץ'". יחימוביץ' סירבה לתמוך בעטר, וגורמים במפלגה אמרו כי היא מתרחקת משחיתות לכאורה, נוכח הביקורת שנמתחה על עטר בדו"חות מבקר המדינה ועוד. בעבר יחימוביץ' התנגדה לתמוך בח"כ דאז בנימין בן אליעזר לנשיאות, ותמכה בגלוי בראובן ריבלין תוך אמירה שלא תתמוך במועמד שיש בו רבב.

ח"כ עמיר פרץ (התנועה), שהודיע באחרונה על שובו אל מפלגת העבודה, אמר שאינו מתערב בבחירות על ראשות קק"ל - ואולם אנשיו פעלו למען שטנצלר. פרץ, שהיה בעבר יו"ר ההסתדרות, צפוי להתמודד על ראשות מפלגת העבודה מול הרצוג, אבל הוא עדיין לא הודיע על כך. גם יחימוביץ' עדיין לא הודיעה על התמודדותה, אבל לפי הערכות היא צפויה להתמודד מול הרצוג. לא מן הנמנע שפרץ עשוי להתמודד גם לתפקיד יו"ר ההסתדרות.

עטר: "כל הטענות הוזמו ונסגרו"

מטעמו של דני עטר נמסר בתגובה כי "כל הטענות בכתבה נחקרו עד תום במשטרה ונבדקו על ידי הפרקליטות ומבקר המדינה. כל הטענות פורסמו מזמן בכלי התקשורת וחיפוש קל בגוגל יאשש זאת. מדובר בטענות שמוחזרו כמה פעמים, אין בהן כל חדש - וכולן הוזמו ונסגרו.

"ב-21 שנותיו כראש המועצה האזורית בגלבוע עשה דני דברים נפלאים למען תושבי האזור, בתשתיות, כבישים, חינוך, דיור, דו־קיום וחתירה לשלום עם הפלסטינים באזור. בעשייה כל כך ארוכה, משמעותית ואינטנסיבית אכן נעשו גם טעויות, וכדרכו של עולם היו גם יריבים פוליטיים מרים, שהעצימו ובצדק מבחינתם טעויות אלה של עטר.

"את כהונתו בגלבוע מסיים עטר באיחולי הצלחה לעובד נור, שנבחר לתפקיד. אין ספק שנור ימשיך ויצעיד את המועצה קדימה, למען התושבים הנפלאים. עטר יעמוד לרשותו לעזרה וסיוע בכל דבר שיידרש.

"עטר נרגש לקראת כניסתו לתפקיד יו"ר קק"ל ומהפכת השקיפות שיוביל שם. ב-100 הימים הראשונים לכהונתו בכוונתו להקים אגף ביקורת שיעמוד בראשו שופט בית משפט מחוזי ומעלה, או מקביל לו, ומבקר המדינה יקבל גישה מלאה לכל אגפי ומסמכי הארגון.

"בראשותו של דני עטר, קק"ל יוצאת לדרך חדשה - דרך של שקיפות, מינהל תקין ומחויבות לציבור, חיזוק הקשר עם התפוצות והאחדות בעם ומדינת ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#